שיתוף - לביקורת שאף אחד לא יספר לכם לוקשים: ממש לא כדאי לכם לפתוח רדיו, ואני נותן את ההמלצה הזו ממקום אובייקטיבי מאוד

  • הוסף לסימניות
  • #1
הקטע נכתב במקור לאתגר, לאחר שהבנתי שהוא לא מובן (הוא, כמובן. אני תמיד מובן), שכתבתי אותו וליטשתי והידקתי וכל זה. ממש אשמח אם אחרי שתסיימו תטרחו ותעברו גם על המקור: https://www.prog.co.il/threads/אתגר-דו-שבועי-חופש-הביטוי.696472/post-9558622

אני בויאנו, ואני איש עסקים לגיטימי לחלוטין. יום יומיים ואצא מהמעצר, אל תתרגשו מכותרות העיתונים וממהדורות החדשות בעלות הקול העמוק והנתעב. אומר זאת בפה מלא: יש כיסוי חוקי מלא לכל המעשים והפעולות שלי, כפי שעורכי הדין שלי מצליחים להוכיח שוב ושוב.

אוקיי, ייתכן. קרו מקרים שבהם עורכי הדין שלי התקשו מעט. אבל היי, גם באותם מקרים בודדים הוכח שאני איש טוב, כי הנה, באורח ניסי מאוד - נעלמו לפתע כל העדים נגדי, ועימם האפשרות להרע לי.

אבל למרות ההצלחות הגדולות, אחרי הכל אני איש רגיל, מן המניין, וגם לי קורות אכזבות, תסכולים ודברים שלא בדיוק הולכים לפי התכנית. ובראש ובראשונה - חורחה גרסיאס. ה"זמר". אם הוא זמר אני מברשת נעליים. איזה קול נורא שיש לו!

מה שקרה הוא כזה.
לפני שבועיים, ביום שני הלוהט הזכור לרע, אחרי ששוב הושמעו ברדיו יותר מידי להיטים איומים של חורחה, הבנתי שאני צריך לעשות משהו בנידון. אחרת האזרחים ימשיכו להתענות עוד ועוד מקולו המייסר, הצורמני, המגעגע, המבעית, המחליא, המעיק, המגרגר, האיטי, הקופצני, הלא עקבי וחסר הטעם. ואני איש עסקים לגיטימי, ומובן שבחרתי לפתור את הבעיה בצורה הכי נעימה שאני מכיר.

אבל הפתרון שלי התמוסס.
רגע לפני שנכנסתי למַטֶה שלנו, בזמן שהחניתי את הפורשה הצנועה שלי שרכשתי בדי עמל, רגע לפני שאני כמבה את הרדיו, שמעתי את חורחה מתראיין בשידור חי.
שידור חי! עכשיו!
איך זה יכול להיות?

הבטן שלי אותתה לי שמשהו קרה, גדול. אבל אני איש רציונלי, ולכן נכנסתי למטֶה שלנו רגוע ושליו. בניגוד, משום מה, לחואנדו "חוץ מזה". סגני הנאמן. פה כבר קפץ לי הבויאנו, כמו שאמרו קודמיו ז"ל בתפקידו, ושאלתי את סגני: חואנדו! קיבלת לשמור עליו כמו שצריך, שמור באחד החדרים למטה, כשעליו משגיח הֶקְשֶׁרוֹ. איך שוב הוא מתרוצץ בחוץ ממיקרופון למיקרופון?

חואנדו לא שתק, כמובן. לכן אני אוהב אותו. לפניו היו לי איזה שלושים סגנים שנעלמו מהר. חומרים לא איכותיים פשוט. חואנדו "חוץ מזה" עובד אחרת. הוא לא מפחד להתעמת איתי, לצעוק כשצריך - וכמובן גם לחטוף ממני כהוגן. אולי בגללו העסקים כל כך שגשגו בחודשיים האחרונים.

...וחואנדו שלי לגמרי נתן לי בראש: בויאנו, אני לא אשם שהחלטת להכריז מלחמה על הזמר חורחה גרסיאס רק בגלל שיש לו קול שאתה לא אוהב. תן לבנאדם לשיר, מה אכפת לך. כבר אמרתי לך שאתה עושה טעות. וחוץ מזה, הראיון ששמעת כנראה בוצע מזמן ועכשיו מחומם ומוגש שוב למאזינים. וחוץ מזה, האיש עצמו נמצא אצלנו במרתף, יושב בדיוק מתחת השק עם הגוגל-מוגל שהשארת לו שם, המפקד, והֶקְשֶׁרוֹ מחליף לו שק כל פעם שהקודם גומר לטפטף לו לתוך הגרון. תוך יום יומיים ייהרס לו הקול לגמרי ואתה תוכל לשוב ולשמוע את תחנות הרדיו האהובות עליך, בוס. וחוץ מזה, החבר הֶקְשֶׁרוֹ מטפל בו מצויין.

לא ויתרתי. התקרבתי לחואנדו שלי, הזעם מציף אותי לגמרי. שיחררתי לעברו צרור מכובד של איחולים, מהסוג שהפכו אותי לבויאנו הגדול, וניערתי אותו. תביא עכשיו את את הבחור. אני רוצה לראות שהוא באמת אצלנו ולא רץ להוציא קליפ חדש. אין לי עוד כוח לשמוע את הקול הנוראי שלו, צרוד, גס, זייפן איום שכמוהו. נמאס לי.

וכאן חואנדו שלי עשה משהו שבגללו אני איפה שאני. האיש הוציא מכיסו טייזר זעיר - וירה בי. בחברו הטוב, באיש שהאמין בו יותר מכל.
כולי רועד, פי נוזל וידיי קופצות בחוסר שליטה - גרר אותי חואנדו לקומה למטה, משך אותי לחדר הראשון בפרוזדור, נשק לי ואמר: בויאנו, סליחה. וחוץ מזה, אני פשוט אוהב את חורחה גרסיאס, ולא יכול שתקלקל גם אותו. וחוץ מזה מפה אני בורח לחו"ל. היה בריא וחזק. אל תדאג, לא תמות לי פה, חבר, בוס.

אמר - וכפת אותי לכיסא, משליך עליי ערימת שקים משומשים של גוגל-מוגל בריח של ביצים מקולקלות, נמלט ומשאיר את הדלת פתוחה.
ואז הוא חזר, ואמר לי בקול עצוב ובנימה שונה לגמרי. טוב, בוס. כמובן שזו לא האמת. אני פשוט חייב לברוח. פשוט... אין לי ברירה. וחוץ מזה אני תמיד אזכור אותך באהבה.
והפעם הוא באמת ברח. מאז לא ראיתי אותו יותר. אותו ואת השמש.

ובחזרה אליי, כמובן. אז לקח לי בערך עשרים דקות לצאת מהאריזה הריחנית שלי, מושפל. והחלטתי לכלות את זעמי על חורחה ועל הֶקְשֶׁרוֹ ביחד. לכן נכנסתי לחדר האחרון בפרוזדור, אבל כמו שהבטן שלי ניסתה לאותת לי מתחילת הערב, הוא היה ריק. מתברר שחורחה שלי לא היה פרייאר, והצליח איכשהו לצאת מהקשרו.

אז כמו שהבטן שלי אותתה, הערב ההוא היה נורא. איבדתי את חואנדו ואת הקשרו באחת, קיבלתי טייזר, מושמעים עליי שטויות והבלים בכלי התקשורת ואני קצת מתקשה לראות לאחרונה את אור השמש. אבל, אתם יודעים מה הכי גרוע? ובכן: אני לא יכול לשמוע רדיו, לעולם. בכל הערוצים משמיעים עכשיו רק את חורחה. סיוט!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
  • הוסף לסימניות
  • #5
כל מילה - שנינה.
1629117032367.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כתיבה נדירה!
לתפוס נקודה אחת ולהתעלק עליה מכל הכיוונים הדק היטב עד שעין הקורא דומעת מצחוק...

אתה חייב לפתוח קורס כתיבה לסגנון כזה ובכלל. בתשלום גבוה בפיקוח בד"צ בויאנו.
תודה על התייחסותך.
בעיניך, מה הנקודה המרכזית כאן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ב"ה

בנוי ומובן הרבה יותר טוב מהקטע לאתגר.
אהבתי!


בסופו של דבר, עדיין מרגיש קצת מאולץ 'הצליח לצאת מהקשרו.' אם זה לא היה לאתגר, מן הסתם היה שימוש במילה בריחה או משהו דומה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ב"ה

בנוי ומובן הרבה יותר טוב מהקטע לאתגר.
אהבתי!


בסופו של דבר, עדיין מרגיש קצת מאולץ 'הצליח לצאת מהקשרו.' אם זה לא היה לאתגר, מן הסתם היה שימוש במילה בריחה או משהו דומה.
נכון! מקבל!
תודה רבה רבה על ההערה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

"אוי אוי אויויוי, הדור הזה..." שפך בפני נחום קוצמן את דעותיו בפעם המאתיים חמישים ושתיים להיום, "הדור הזה וכל הספרים שלו... אני אומר לך, פעם, פעם כל הספרים היו הרבה יותר טובים..."

נחום קוצמן, או כמו שהוא ידוע בכינויו בכוילל: נחום-סכו"ם (על שם היותו אוכל המוחות הרשמי בישיבה), היה בין המתלוננים הקבועים על כל דבר שזז. החל מהזבוב הקטן ביותר שהתנחל לו בפינת חדר האוכל ועד לתליית המן הרשע ותליית כביסות על חבל.

היום הוא נפל עלי, ומכיוון שהוא יודע שאני כותב ספרים, החל לירוק עלי את הגיגיו בנושא ספרים והמסתעף.

"תראה את הילדים של היום, קוראים כל הזמן רק קומיקסים, והסופרים של היום בכלל... ה' ירחם... אוי אוי אויויוי... תראה מה דוד זירצקי היה כותב, מה שמואל ארגמן היה כותב, ואיזה אקשן ושטויות עושים לך הסופרים של היום... ממש בלגן בעיניים... אוי אוי אויויוי..."

הנהנתי בראשי לאות הסכמה, או ליתר דיוק: לאות שאינני מקשיב לדבר וחצי דבר ממה שהלז הפוחז שלמולי אומר, ואוזני קלטו רק שתי מילים ורבע מדבריו המשמימים. כנראה שנחום הבחין בכך, כי פניו השמנמנות עשו לכיווני פרצוף שואל.

"מה? אה... כן, כן..." ניערתי את ראשי מצד אל צד, כמו שמנערים יתוש קטן וחופר שמזמזם על קצה האוזן. היתוש שבקצה חדר האוכל עף ממקומו ונפל על חבלי הכביסה. אפקט היתוש, כנראה.

"ממש חבלי משיח..." צחקק נחום עצמו מבדיחתו הלכאורה-שנונה, "נו, מה אתה אומר על זה?"

לא יודע אם זה בגלל שנמאס לי לשבת ולשמוע כל היום את החפירות שלו, או בגלל שהיתוש קם מחבל הכביסה והחל לזמזם לתוך אוזני הסלקטיבית, אבל החלטתי לומר לנחום את האמת בפרצוף.

"טוב, אין לי כח לך ולחפירות שלך בנושא ספרים או בכל נושא אחר בכללי. רצית לדעת מה דעתי עליך? הנה. זהו. אתה יכול ללכת עכשיו בבקשה ולהשאיר אותי לבד?"

זהו. כל האמת ישר בפרצוף. כמו עוגת קרם יבשה במסיבת יומולדת שנמעכת בדיוק על חליפתו החדשה של החתן.

"נו נו, לא יפה לומר ככה..." צחקק נחום, "לא משנה, מה שרציתי לומר זה... נכון ההוא מהספרים האלה של מיה ספיר מה שמו..."

"אייל גלבוע. וזה יונה ספיר ,לא מיה."

"כן, כן, אייל גלבוע, של יונה קינן... מי אמר שמותר לו כל הזמן להרוג אנשים, זה לא נחשב רצח?"

"יונה ספיר," תיקנתי באנחה, "וחוץ מזה, זה כתוב במקורות: 'כאייל תהרוג' לא?"

"נו נו," צקצק נחום, "לא מאמין שזה באמת מה שהתכוונה אליו... אבל שמע..."

וכאן חלומותי חזרו לנופף לשלום, לא לפני שהבטחתי לעצמי שאנקום בו מתישהו באיזושהי דרך.

למחרת, כשנכנסתי לכוילל, נחום כבר עמד ליד המדרגות, שקוע עמוק בספר בעל כריכה ישנה שכנראה כאילו נכתב בשנות התרלל"ו. ברגע שנעמדתי לידו, הוא כבר הרים את מבטו והתחיל לדבר.

"הנה, רואה? ספר של פעם, שמצאתי היום בכוילל. איזה תענוג... איזה סיפורים... ולעומת הספרים של היום..." (כאן הוא נאנח שוב.)

"כן כן, מה שתאמר.."

"תשמע, זה ספר פשוט מדהים, כל הסיפורים שלו וזה... חבל שהוא מעלה אבק ככה, לעומת הספרים של היום..."

"נו נו, אוי אוי אויויוי..." חיוך קלוש עלה אט אט על פני, ובבת אחת, למול עיניו הפעורות של נחום, שלפתי את הכריכה המהווה והמזויפת שחיברתי אל הספר בלילה הקודם, חושף לפניו ספר בעל כריכה חדשה ומהודרת, בצבעי כתום לבן, שעל חזיתה כתוב בגדול: 'אפקט גן עדן'.

את סיפור נס ההצלה של נחום קוצמן, ואשפוזו לאחר שנפל ממאתיים חמישים ושתיים מדרגות הישיבה, תוכלו לקרוא בספרו החדש של חיים גרינבוים 'בספר המדרגה', אליו שלח היתוש את הסיפור לאחר שנודע לו כי נחום נחבט והוריש לו את שארית הונו, בתוספת מגבות רטובות לתלייה על החבל וספר חדש בצבעי כתום-לבן.


תודה ענקית ל
@ח.ד. וחלק על ביקורת הגהה ותמיכה מורלית. מילים בלבד לא יצליחו לתאר את הערכתי הרבה אליך...

מוקדש גם ל @איש המילה הכתובה ול @הווה פשוט שלימדו אותי יותר מכל אדם אחר על כתיבה וכתיבה קומית. יהא שכרכם משולם מן שמיא, בתוספת חבילה ריקה של במבה נוגט כצ'ופר ממני :D (אגב, מתי כבר תוציאו ספר ביחד? ;) מצפים לזה בעיניים נשואות...)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה