שיר שבעה עשר בתם עוז

[מטאלי]

בחודש הרביעי
נפרצו הפרצות
נסתר מהושיעי
וגם תמו עצות

פרצו שית וחל
חיל מגועלים
בעת אויב החל
אייכה שואלים

•••

אהה לדור חוברו
בעת דודים כלה
לוחות שוברו
נלאו מהכילה

ויבוא הקצף
חלף גיל רננה
ויגע בי ברצף
תחת שכון עננה

•••

בשבעה עשר בו
קרבן תמיד בוטל
אויב כי יבוא
אשה מבית נוטל

בירח תם עוז
עיזוז מבית שבת
דם עוד לא יקוז
מזבח אז יושבת

•••

בצום הרביעי
צלם בא היכלה
ושונאי ירבעי
עד תקוותי נכחלה


אללי כי כך עלטה
בבית מחמד עיני
פיה פצתה עולתה
אל מול בית יכיני

•••
ביום צום שרף
אפוסטומוס תורה
איכה עם נערף
ראש דברך אורה

אויה חמדת עיננו
מרצדת בכליון
נא אל תחשה, עננו
מהר שוב לציון.

•••

 

[ישיר]

יפה מאוד.
יפה ומעניין השימוש בביטויים במשמעות הפוכה מהמקובל:

תחת שכון עננה

בד"כ שכון עננה משמש לתיאור שלילי של קדרות ואופל (כדברי רש"י על "והיה בענני ענן" בפרשת נוח). כאן הסבת את המשמעות לשכינת ענן השכינה.

וכן:

דם עוד לא יקוז

בד"ד הקזת דם נתפסת בהקשרים כאלו כדבר שלילי, וכאן היא עוסקת בדם הקרבנות, שחסר.

יפה מאוד.

מה שכן, הייתי משתדל למצוא חרוז יותר שלם ל'עוז', במקום "יקוז", כי בכל השיר יש הקפדה על 'שור במישור', ו'עוז' ו'יקוז' אינם עומדים בכך. הייתי מנסה להשתמש אולי ב'מעוז' (בהנחה שהניקוד הוא חולם. אני עדיין מסתפק אם התכוונתם ל"עוֹז"-"יָקוֹז" או ל'עוּז'-יָקוּז", כדי שיתאים לכוונה המבריקה של פירוק ירח ה'תמוז'...)

 

[מטאלי]

(בהנחה שהניקוד הוא חולם. אני עדיין מסתפק אם התכוונתם ל"עוֹז"-"יָקוֹז" או ל'עוּז'-יָקוּז", כדי שיתאים לכוונה המבריקה של פירוק ירח ה'תמוז'...)

כיוונתי ל"תם - עוֹז", גם כך ישנה קונוטציה לשם החודש, אולם ישנה משמעות נוספת של תם העוֹז שלנו - תחילת חורבן בית המקדש, ויציאתנו לגלות.

לגבי הערכתך נדמה לי שאם הניקוד הוא "עוֹז" כפי שאמרנו, "יָקוֹז" אכן ישתלב נכונה אף לפי הכלל של האבן עזרא ז"ל.

 

[ישיר]

לגבי הערכתך נדמה לי שאם הניקוד הוא "עוֹז" כפי שאמרנו, "יָקוֹז" אכן ישתלב נכונה אף לפי הכלל של האבן עזרא ז"ל.

לא נראה לי. כי אמנם האות ז' מסיימת את המילה, אבל החריזה אמורה לכלול גם את העיצור שעליו חלה התנועה האחרונה. שוֹר-מישוֹר, לא מספיק שיש ר' בסוף. צריך גם את הש'. הרי הדוגמה ההפוכה היא חריזה של שור-חמור או שור-מור (שור בהר המור [או ארץ המור]). גם כאן יש תנועה שווה ואות מסיימת שווה, ובכל זאת זו לא נחשבת חריזה שלמה.

"לא תחרוז בשור ובחמור יחדיו
שלח תשלח את השור למישור
ואת החמור לארץ המור" (ראב"ע)

 

[מטאלי]

קיבלתי!

טענתך אמת, תודה על ההערות המחכימות.

הנה תיקון:

בירח תם עוז
עיזוז מבית שבת
עדי ימינך לא תעוז
שיר הילולנו נשבת