שוב בנושא הגמילה - מתוסכלת לגמרי!

[sarit_f]

הבת שלי כבר בת שנתיים וחצי+. בשבועות האחרונים דיברנו על זה שהיא ילדה גדולה וצריכה לעשות בשירותים וכו'. מדי פעם היא התישבה בשירותים אך לא עשתה.
אתמול החלטתי אחת ולתמיד לקחת את זה ברצינות. אז נשארנו בבית ולא הלכנו לגינה. הורדנו את הטיטול בחגיגיות, והתישבנו בשירותים.
יושבים, ויושבים, וישובים.. שרים שירים, סיפורים, משחקים, צוחקים, מדגדגים.. במשך למעלה משעה! לא עזר כלום. הילדה לא עשתה.
אז נתתי לה להסתובב בלי טיטול, שתקלוט את הרעיון. פיספסה כמה פעמים, הושבתי אותה בשירותים שוב כמה פעמים. לא עזר כלום.
אז החלטנו לחזו שלב אחרוה, והלכנו ביחד בחגיגיות לקנות סיר כתום! חזרנו הבית, היא מיד התלהבה להוריד את הטיטול ולהתיישב בסיר. ושוב אותה הסאגה מאתמול חזרה על עצמה. הבאנו לה לשתות, לאכול, שיחקנו, סיפורים, שוב לשתות, פילו קצת הרטבנו לה שם עם מים קרים, הבאנו לה ארטיק, איגלו.. במשך שעה וחצי הילדה יושבת בסיר ו-נאדה!! שום דבר. היא רק קמה ומבקשת טיטול.. (כנראה שיש לה לחץ ורצתה כבר לעשות בטיטול..) הושבנו אותה עם "הגן של דודו", ישבה עוד קצת, ביקשה שוב לאכול.. ואין, לא קרה כלום. עד שהיה כבר ממש מאוחר והיא כמעט נרדמה על הסיר, שמנו טיטול פיג'מה והלכה לישון..

אני מיואשת ומתוסכלת. אין לי כח.. מה עושים?! אני חייבת לציין שהיא ילדה חכמה, יש לה זיכרון וקליטה מעולה, מדברת כמו ילדה בכתה א', יודעת דברים יותר ממה שילדה בגיל שלה אמורה לדעת.. (מזהה צבעים וכו'..)
אבל פה כאילו יש לה מחסום. אני חייבת עצות והאם מישהי נתקלה בתופעה הזו..

 

[לללי]

כמספר ילדי העולם, תופעות הייבוש.
יתכן והיא לא די בשלה רגשית (וזה לא קשור לרמת הכשרונות ומנת המשכל.)
עצתי, נסי עוד חודשיים שלוש.
את יכולה לריב איתה עכשיו במשך חודשיים, ואולי עוד תקופה זה ירוץ . (כן, זו גם תופעה...

 

[לללי]

כמספר ילדי העולם, תופעות הייבוש.
יתכן והיא לא די בשלה רגשית (וזה לא קשור לרמת הכשרונות ומנת המשכל.)
עצתי, נסי עוד חודשיים שלוש.
את יכולה לריב איתה עכשיו במשך חודשיים, ואולי עוד תקופה זה ירוץ . (כן, זו גם תופעה...

 

[sarit_f]

אין לי זמן לחכות הרבה. עד תחילת שנה היא צריכה להיות גמולה.. וגם אני רוצה להיעזר במעון. ברגע שהיא תדע ללכת לשירותים כשהיא צריכה, ותבין את הרעיון - אוכל לשלוח אותה למעון בלי טיטול ושם הם עושים את רב העבודה.. אבל כל עוד היא בכלל לא עושה בשירותים אני לא יכולה לשלוח אותה בלי טיטול כמובן..

 

[mig]

לא לתת לילד לשבת יותר מרבע שעה!
לא הולך ילך בהמשך,

כן חשוב לא להלביש לה טיטול, נכון שהיא תפספס וזה לא נעים,
אבל זה מלמד אותה לא לפחד מזה שזה יצא וכל פעם לומר לה לא נורא, פעם אחרת תעשי את זה בשרותים, כך היא תלמד מה נדרש ממנה
עד שבעז"ה תצליחו לתפוס אותה על חם ואז תעו כבר מסיבה אמיתית, והיא תתפוס את העיקרון,

אצל בני לקח יומיים עד שהצלחנו לתפוס אותו, אבל ברגע שהוא תפס את העיקרון, הלך חלק ב"ה.

 

[dvory]

התגובה שלי אולי תעצבן אותך, אבל אני בכל זאת מסתכנת: מי אמר שהיא צריכה להגמל עכשיו? מה 'בוער'? לפי התיאורים שלך, הילדה בכלל לא מוכנה לזה. מילא אם היה מדובר בבן, שיש חשיבות לגומלו לפני עטירתו בציצית. אבל בת?
אני זוכרת שהיה לי בעיה עם אחת הבנות שלי, היא דווקא לא פספסה בכלל, אבל ימים שלמים היא היתה מתאפקת, ואין צורך להרחיב על הסבל שנגרם לה ולאמה. עד שהלכתי להתייעץ עם שתי פסיכולוגיות ילדים ידועות ומנוסות, אחת נתנה כמה עיצות פרקטיות, שבטח תשמעי או תקראי עליהן בקרוב בפורום זה. והשנייה שאלה אותי את השאלה שאני שואלת אותך: מה בוער? היא הסבירה לי, שהגמילה חייבת לבוא מרצונו של הילד, ושביום שבו הילד יחליט (ולא יוחלט ע"י הוריו) שהוא יכול להגמל, זה יקרה.
ואת יודעת מה? זה היה מדהים. כך בדיוק זה קרה! בגיל שלוש ושבוע הילדה החליטה,שהיא רוצה בדבר, וזה קרה ביום! בלי 'פספוסים', בלי הרטבות, כולל בלילה.
אגב, הגיל לא קובע, כי אם רק המוכנות של הילדה. לראיה, בת אחרת שלי גמלה את עצמה בגיל שנתיים ורבע, גם היא, כאחותה החליטה שלא מתאימים לה יותר הטיטולים, וגם אצלה זה קרה ביום.
מה שאני למדתי מאותו מקרה, ומעוד רבים הדומים לו, שעם כל הכבוד לתיאוריות החינוך, ולמה מקובל ורצוי שיקרה בכל גיל, משפט האלמוות שלנו "חנוך לנער עפ"י דרכו" מוכיח את עוצמתו בכל פעם מחדש.
הרבה הצלחה!

 

[sarit_f]

כתבתי, ואני כותבת שוב - היא בשנה הבאה עולה לגן עירוני של גיל 3. אני לא יכולה לשלוח אותה לגן עם טיטול...!

 

[b.m]

יכול להיות שמדובר בילד ראשון?!
מנסיון שלי- הכי חשוב שיהיה בלי לחץ!!! בכלל!!!
הילדים קולטים אותנו גם כשכלפי חוץ אנחנו מציגות אותה רגוע...
היה לי בן שהתקרב לגיל 3, והייתי ממש בלחץ ממנו, פשוט
לא היה למי לדבר. (מדובר בילד חכם במיוחד!) ברגע שהחלטתי
שלא נורא, מקסימום הוא ישאר בגן פרטי גם לקראת השנה הבאה,
היה לו הרבה יותר קל להגמל, חודש לפני גיל שלוש היה יבש לגמרי.
ראיתי שבימים שהייתי יותר לחוצה- בלי להגיד לו מילה! היה לו קשה
במיוחד.
תני לה את הזמן שלה! היא תעשה את זה בסוף!
אני כבר שמעתי מאמא אחת, אצל הילד השלוש עשרה שלה,
נאנחת -"איי איי איי, איך עושים את זה בכלל?"
לכולם זה קשה, וכולם עוברים את זה...
שיהיה לך (ולה) בהצלחה.

 

[~נעמי~]

מצטרפת ל- bm
מנסיון אישי ותיסכולים אישיים פשוט הפסקתי להטריד אתה בנושא. מה שניסיתי לא הלך הילדה לא קלטה את העניין.
החלטתי שאני מעבירה אליה את המושכות מתי שהיא תרצה... וזה אכן עבד!
כל היום הייתי מספרת לה על הגן החדש שנה הבאה יש שם פינת בובות, יש חול! (אצלה זה חלום לעומת המעון הסטרילי) ויש ילדות גדולות! לאף אחת אין טיטול כולם עם תחת- עושות בשרו- (היא משלימה)
בקיצור זה נהיה אצלה משהו ששוה לחכות ולא אמרתי מילה בנושא. כל יום היתה מורידה את הטיטול כשבאה מהגן ו--- מפספסת איפושהו... הייתי מתוסכלת ממש אבל לא גערתי לא כלום. שקט. בואי נחליף לך וזהו.
דיברתי עם הגננת ומסתבר שבגן היא משגעת אותם שהיא רוצה לשרותים אבל היא אומרת לה תגידי לאמא...

ויום אחד קרה הנס מאליו. הילדה אמרה אמא אני צריכה ישבה על המדרגות שהכירה ואכן זה עבד!
וככה היא נכנסה לזה מעצמה אחרי שעזבתי אותה לנפשה... כמובן בימים הראשונים ובעצם עד היום היא קבלה עדש בצורת לב והמון הפתעות מהכל בשקל כי היא ילדה גדולה וכו'.

לניחומך- יש לי שכנה בת כמעט שלוש (הרבה יותר גדולה מהבת שלך- ושלי) שעדיין לא נגמלה שנה הבאה הן הולכות ביחד לגן גדולות והאמא רגועה מאד... היא ניסתה פעם או פעמיים ולא הלך אז היא אומרת שהיא דוחה את זה לחופש... את האמת זה סיפור של שבועיים גג שיורדת ההתלהבות הראשונית והכל נכנס לתלם ואין מה לדאוג רק תהיי רגועה ולא להלחיץ...

 

[נחל]

שרית, אני חושבת שכדאי להתיעץ על כזה דבר. מנסיון אישי, לפעמים בשיחה או שתים עם מישהי מקצועית אפשר למנוע המון בעיות. אני מכירה מישהי מעולה ביעוץ להורים. היא עובדת בבית חם, (ולמי שנבהל מהשם - זה בהחלט מקום טיפול ויעוץ לבעיות בריאות לגמרי, רק שאת זה הם פחות מפרסמים משום מה.) קוראים לה שרה טרניו.
יתכן שתסתדרי מצוין בלעדיה, אבל אם תראי שהבעיה לא בכיוון של פתרון, לדעתי כדאי לך לשקול את זה. ככל שהבנתי מגעת, גמילה זה דבר משמעותי בהתפתחות הרגשית.

 

[eden7115]

אצלי הגדולה נגמלה ב"ה בקלות בגיל שנתיים וחצי (שלושה חודשים לפני שנכנסה לגן 3), יום ולילה ביום אחד, כל פעם הייתי הולכת איתה לשירותים ונותנת הפתעה קטנה כצ'ופר.
אצל השנייה שלי לעומת זאת ראיתי שהיא ממש לא בשלה! בגיל 3 וחודשיים ניסיתי לגמול אותה אבל היא פשוט פספסה בלי סוף במשך מספר ימים (בדיוק כמו שאת מספרת, יושבת שעות בשירותים, קמה לשנייה ומפספסת...) הייתי ממש מיואשת אבל החלטתי לא להילחם בה ולחכות שתהיה מוכנה ובאמת חודשיים אחרי היא החליטה יום אחד להוריד את הטיטול (יום ולילה כמובן) ואת לא תאמיני - זה היה אפילו יותר קל מאצל הגדולה!!! היא אפילו לא היתה אומרת לי שהיא הולכת לשירותים - פשוט הלכה לשם בטבעיות כאילו היא רגילה לזה מימים ימימה, עושה את צרכיה וממשיכה בעיסוקיה בלי להתייחס יותר מידי ולעשות מזה עניין (מקסימום היתה אומרת לי "נכון שאני גדולה?!") - המזל הגדול שלי שהיא מופסדת אז יצא שהיא נגמלה חודש וחצי לפני שנכנסה לגן 3...

דרך אגב, לפני חודשיים בערך אחותי נלחצה מאוד מאחיין שלי שעומד לעלות לגן 3 וממש לא הראה שום סימן בשלות וכל נסיונותיה לגומלו עלו בתוהו. גם היא נהגה בשיטה הזו, הפסיקה לנסות וחיכתה לילד - ובאמת לפני חודש הוא פתאום הרגיש מוכן ונגמל מעצמו.

מסקנה - תני לילדה זמן גם אם את מאוד לחוצה, גם אם היא תגמל בשבועיים האחרונים של החופש זה בסדר והגמילה תהיה הכי נכונה כשהיא תבוא ממנה.
מה שאת יכולה לעשות זה לנסות לעודד אותה לצעד הזה ע"י סיפורים, לבנים חדשים "שרק מי שעושה בשירותים לובש", ניסיון לשאול פעם בכמה ימים אם היא רוצה לנסות לעשות בשירותים והכי חשוב - להתפלל, כן - גם על הדברים הקטנים בחיים...
בהצלחה!

 

[רותי12]

ומה יקרה אם תשלחי אותו לגן עם טיטול\לא גמול?

אחותי שלחה לגן ילד בן שלוש וחצי לא גמול לגמרי (בלי טיטול אבל מפספס כל יום) והגננות קבלו את זה. נכון לא נעים.. אבל מה עדיף ? להלחיץ את בתך או "לא נעים"?

 

[bbr]

קודם כל היא באמת קטנה.. אפילו אם היא חכמה היא כנראה עדיין לא בשלה אבל את זה הרבה כתבו לך לפני, אני רוצה להא/עיר לך על מה שאת כותבת איך שאת רוקדת מסביבה ומפנקת אותה כשהיא בשירותים או בסיר. תאמיני לי שכנראה בגלל שהיא חכמה היא קלטה שאפשר לקבל כך המון המון תשומת לב ופינוקים וממתקים וכדו' כשיושבים על הסיר ולא עושים. לכן, עצתי היא קודם כל תרפי ממנה, או שתחכי עוד שבועיים שלוש ואל תדברי על זה בכלל, או שבאמת תורידי לה את הטיטול אבל אל תפנקי אותה מסביב זה, שתפנצ'ר כמה פעמים, ואל תחליפי לה אפילו שזה נשמע לא נעים, זה עוזר לה להבין על הבשר מה צריך לעשות, אם ילד מפנצ'ר ומיד מחליפים לו הוא לא לומד שצריך להזהר ולא לפנצ'ר. לכן לתת לו כ10 דקות שיציק לו, ורק אז להחליף ולא לדבר על זה מדי הרבה. הורים חושבים שאם יסבירו לילד אלף הסברים על זה שהוא צריך ללכת לשירותים ויתנו לו המון פרסים וממתקים זה יעזור. אני חושבת שצריך להסביר אבל מאוד בתמציתיות ובהחלטיות ולהטיל את האחריות על הילד (וכל זה רק אם הילד באמת בשל) וגם לשמור את הפרסים והממתקים לאחרי שהוא עושה ולא לפני, אני בד"כ מוציאה מהארון שמה במקום שהילד רואה ואני מסבירה לו שאם יעשה יקבל. ואף פעם לא נותנת לפני שעשה. כי כך הילד רואה שזה משתלם גם כשלא עושים... זה ביחד עם הפחד שיש לרוב רוב הילדים מביא לכאלה מצבים.
לכן אל יאוש- תרפי מהנושא אני מכירה גם ילדות שהתחילו גן עם טיטול ואף אחד לא מת.
אני מכירה אפילו משהי שהיתה כך עד סוף השנה (ילדה חכמה ואינטליגנטית ברמה רק שמרוב חכמה והבנה החליטה להראות לאמא שלה מי שולט פה) וכשהילדה החליטה עשתה את זה ביום אחד לילה ויום בלי שום פספוס.

נ.ב. בענין הלחץ לגמול בנים לפני גיל 3 אין לזה שום מקור לפי מה שבררתי. אין שום בעיה ללבוש ציצית וללכת לשירותים רוב רובם של הילדים כלל לא מורידים את הציצית כשהולכים לשירותים אז מה זה משנה אם עושים בשירותים או בטיטול... אני בעקרון לא מתחילה לייבש לפני גיל 3 ורואה הצלחות גדולות...

 

[sarit_f]

תודה לכולן על התגובות, מה שאעשה זה פשוט אוריד לה מחר את הטיטול כשתחזור מהמעון, אשים לה את הסיר זמין בסביבה ואתן לה לפספס ולעשות מה שהיא רוצה. נראה איך היא תגיב עם זה.. (הקטע שלפעמים היא ממש מבקשת 'טיטול'.. להתעלם מזה?)

 

[שרה טירהויז]

נקודה נוספת-
גם אני גמלתי את הבן שלי חודשיים לפני תחילת השנה לקח לי שבוע ואח"כ הכל הלך חלק
עד שהתחילה שנת הלימודים עבר למסגרת חדשה - חידר חברים חדשים הכל חדש
כנראה מתוך לחץ - התחיל שוב להרטיב - ושוב היתה תקופה של חודש עד שהיה שוב יבש
זהו לא אומרת לא לייבש קודם סתם נקודה למחשבה...

 

[bbr]

תודה לכולן על התגובות, מה שאעשה זה פשוט אוריד לה מחר את הטיטול כשתחזור מהמעון, אשים לה את הסיר זמין בסביבה ואתן לה לפספס ולעשות מה שהיא רוצה. נראה איך היא תגיב עם זה.. (הקטע שלפעמים היא ממש מבקשת 'טיטול'.. להתעלם מזה?)

זה רק האינטואיציה שלך בתור אמא יכולה לענות רק את רואה את הילדה מול העיניים ויודעת אם כדאי להתעלם או לא (למרות שהאמהות הרבה פעמים הכי לא אוביקטיביות לגבי ילדיהן)
אבל תנסי במצב הזה כשהיא לחוצה להסביר לה במשפט אחד ולא יותר (לא להתסבך איתה בהסברים) שהיא גדולה והיא צריכה לעשות בסיר/ בשירותים.

בענין מה שכתבת שתתני לה לעשות מה שהיא רוצה ולפספס- תנסי עד כמה שאת יכולה בימים שכאלה להסיח את הדעת של עצמך בדברים אחרים ולא להיות לחוצה מכל פספוס או מכל ציוץ שלה ולנסות במקסימום להיות רגועה למרות שזה כמעט בלתי אפשרי....

הרבה הצלחות---
ועוד תקופה קצרה בעז"ה לא תצליחי להזכר כמה זמן לקח לה ומה בדיוק היה- אצלי הבן השני הוציא לי את המיץ עם הגמילה שלו וזה היה נראה לי נצח אבל לאחר מעשה שמתי לב שזה היה רק כמה ימים מלחיצים אבל אחרי זה שכחנו מהכל וב"ה ממש לא היה פאשלות עד היום

איך אומרות הסבתות אף אחד לא עומד מתחת לחופה עם טיטול

 

[קשקוש10]

אם עדיין לא הצלחת לגמול... ולא החזרת טיטול, מנסיוני אפשר גם להחזיר טיטול לעוד שבוע שבועים, לא קורה כלום!! בנתיים תתפסי קצת אדישות ....
פתאום זה יבוא. מספיק שאיזה חברה בגן נגמלה.
יש לי ילדה שגמלתי אותה כמה פעמים. בפעמים הראשונות פישלה בלי סוף, והחזרתי טיטול,ויום אחד זה בא מעצמה, כמו שכתבו, זה היה מוצלח ביותר, לא היו פישולים כלל, ואפילו בלילה.

 

[רותי]

תנסי אולי לפתוח ברז מים כשהיא יושבת בסיר (וכמובן עם כוס מים או מיץ)
בדר"כ פתיחת ברז (קול של מים) עוזר מנסיון!

 

[riki-v]

הילדה שלך חכמה, וכן קלטה את שלב א' של הענין.
בהתחלה היא פספסה כמה פעמים, ואז היא קלטה שהיא יודעת להתאפק, והיא מתאמנת על שלב זה
יש לה מזה עול ולכן היא מבקשת טיטול.
אין צורך לשבת שעות על הסיר וגם לא לשאול כל רגע אם רוצים לשבת עליו. תמשיכו פעילות כרגיל,
תשאירי אותה להסתובב בבית עם קרוקסים, תדאגי שתשב רק על כסאות פלסטיק ולא על המיטות למזער נזקים. ובעז"ה תוך כמה ימים היא תקלוט את הרעיון.
אני כן בעד לתת בהתחלה איזה ממתק גם כשמפשלים, ולהגיד כל הכבוד, את יודעת לעשות כמו גדולה, פעם הבאה תרוצי מהר לסיר, וכן למרות שהילדה הרטיבה להושיב אותה כמה דקות על הסיר, כדי להתנות אצלה במוח את הפעולה עם המקום.