שיר שוב, לא אשיב פניך ריקם

[המכחול והנפש]

עוֹד טִפָּה וְעוֹד קְלִפָּה
וְסֶדֶק נָאֶה הֵחֵל נִרְאָה

נִפְעַר עַל חוֹמַת כֶּסֶל הַלֵּב
מִבְצָרוֹ הַמְּקֻדָּשׁ שֶׁל הַכְּאֵב

בָּאֲוִיר חֶרְדַת קֹדֶשׁ וַאֲנִי דּוֹמֵעַ
גּוּף קְרוּץ חֹמֶר פּוֹעֵם בְּגַעְגּוּעַ

מִסְּבַךְ תַּרְדֵּמַת קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ
נֶפֶשׁ מְנַסָּה לְהִתְנַעֵר וּלְהַרְגִּישׁ

תַּמְנוּן רַב זְרוֹעוֹת שֶׁל חֲשָׁשׁוֹת
עוֹד מְהַדֵּק אֲחִיזָתוֹ וּמְעַרְבֵּל רְגָשׁוֹת

מֵצִיף הוּא אֶת קְרִירוּתִי פְּחָדַי וְדִמְיוֹנוֹתַי
יֵאוּשִׁי הַמְּאֻבָּק, עֲיֵפוּתִי וְצִקְלוֹן רִגּוּשַׁי

מַשֶּׁהוּ בִּי מַפְצִיר לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ
לִנְעֹץ פֶּרַח שֶׁל תִּקְוָה וּתְשׁוּבָה בַּדָּשׁ

אֶטֹּל חַרְבִּי וְקַשְׁתִּי, צְלוֹתִי וּבָעוּתִי
וְאֵצֵא לְמִלְחֶמֶת חַיַּי עַל רוּחִי וְנִשְׁמָתִי

וּכְבָר הִבְטִיחַנִי שׁוּב אֵלַי בֶּן אָהוּב
שׁוּב אֵלַי אַתָּה וְאַף אֲנִי אָשׁוּב

שׁוּב, לֹא אָשִׁיב פָּנֶיךָ רֵיקָם
רְאֵה כִּי גּוֹלֵל לְעוֹלָם לֹא נִסְתַּם

וַאֲנִי כְּתִינוֹק הַיּוֹצֵא אֶל אֲוִיר הָעוֹלָם
בְּהִתְרַגְּשׁוּת בִּכְאֵב בִּדְמָעוֹת.