הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #21
נכתב ע"י לנדא;1533572:ולגבי השאלה אם שוטר/חייל זה חיינוכי... גם אני מצטרפת.
הבן שלי מאד רוצה שוטר, "כדי להרוג את כווווווולם" אני מרגישה שלחפש אותו, לשוטר/חייל עם אקדח ביד זה לתת לגיטימציה לרצון הזה, אבל אני היחידה בסביבתי שחושבת כך... "להפך, תתני לו להגשים חלומות... מה עדיף שיוציא את זה בגיל יותר גדול"
מה דעתכן?
אני לא נותנת לילדים שלי לשחק עם כל מה שקשור לכלי נשק
קיבלנו פעם סט פליימוביל של "אבירים" מקרובת משפחה שטענה "זה לא כלי נשק, זה רק חרבות..." - הסט הוחלף אחר כבוד.
אבל מצד שני -
אין לי בעיה שיבנו חרב מקליקס, או לגו.
ההיגיון - שאם יש משחק שיש בו חרב ממש, או אקדח, אפשר לשחק איתו רק בצורה אחת - מלחמה. אבל חרב שבונים ורגע אחרי זה כבר מפרקים ובונים משהו אחר - נותן להם כן לפרוק מה שהם צריכים, ואחרי כמה דקות מחליפים משחק, ולא נשארים ממוקדים במלחמות.
בגלל זה גם איפשרתי להתחפש לשוטרים -
זה קטע של בנים בסביבות גילאי 4-5 - כמו כלה אצל בנות.
סוג של צורך, וזה חולף (סה"כ ילדי ישראל טהורים, שעוסקים בתורה ותפילה, אין סיבה שהם יהיו באמת מונחים בזה)
לדעתי זה קשור לדימוי עצמי של בנים קטנים שצריכים להרגיש חזקים וגיבורים על כל העולם.
הרי ילד בן 4 לא מבין מה זה להרוג.
אצל הבנים שלי גם שמעתי מושגים כמו -
"אני מתחפש לשוטר יהודי ששומר על בית הכנסת", ועוד פנינים.
את יכולה לקחת את התחפושת שלו לכיוון כזה - של שוטר ששומר על יהודים וכו'
ובכל אופן אחרי פורים אני מעלימה את הרובה, וזהו.
