שווה לי להיות מורת נהיגה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
כבר שלחת בקשה?????
כי המורה שלי אמר לי שלו זה לקח 5 שנים עד שהוא קיבל אישור בגלל שיש בזה המון בירוקרטיות וכמויות פרוטקציונרים
אז נראה לי ששוה לשקול את זה שוב
חוץ מהקטע של השכר שמורות לוקחות 200 שח לשיעור שזה יותר מכל מורה גבר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
זוכרת שהמורה שאצלה למדתי אמרה שיש לה כאבי גב קשים מהישיבה הממושכת.
אז אם יש לך רגישות לזה אולי כדאי לשקול שוב.
זה
למורה שלי נהיתה פריצת דיסק מהדריכות והתנוחה,
וגם מורה של קרובת משפחתי סיפרה לה משהו דומה.

ולגבי הסבלנות- אני מתחרפנת מלחשוב על עצמי מלמדת בפעם המליון שהברקס הזוועתי הזה היה מיותר... וכו'
דוגרי מבינה את העצבים של המורי נהיגה... כמובן לא מצדיקה
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
זו עבודה משתלמת (מלבד כל החסרונות שציינו לעיל) ומבוקשת!
רק שימי לב- לימודים קשים וארוווכיייםםם (מכירה מקרוב אנשים שרצו לעשות את זה אבל לא הרשו לעצמם להישאר תקופה כל כך ארוכה בלי משכורת...)
נ.ב: את צריכה רשיון על ידני ולפחות 7 שנים על הכביש...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
כבר שלחת בקשה?????
כי המורה שלי אמר לי שלו זה לקח 5 שנים עד שהוא קיבל אישור בגלל שיש בזה המון בירוקרטיות וכמויות פרוטקציונרים
אז נראה לי ששוה לשקול את זה שוב
חוץ מהקטע של השכר שמורות לוקחות 200 שח לשיעור שזה יותר מכל מורה גבר...
מכירה משו שנתחיל וסיים את כל התהליך כולל לימודים גג 3 שנים
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
עושים בתחום מעל 150 ש"ח לשעה
כשמדבר על נטו נטו זה המון!!!
(הברוטו לשעה זה באיזור 300)
לשם השוואה-זה יותר (פר שעה) משכר של מורה עם 15 שנות וותק ו2 תארים
ובינתיים השכר של המורות נהיגה רק עולה ועולה כל שנה.... הרבה יותר מהשכר הממוצע במשק
כמו שכתבו-צריך לשמור חלק מהכסף בצד לתת שוחד להכניס לסמינרים :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
בטוחה בזה?
הבנתי 3 שנים על הכביש
ואם יש לי רישיון על אוטומט לא מספיק?
זה שצריך ידני- זה וודאי!!
לגבי מס' השנים על הכביש- מכירה מקרוב כאלה שרצו ללמוד וזה היה התנאים.
מה שברור שהכל כאן בגדר דיבורים בעלמא... אין כמו לבדוק ולברר את הדברים במקום המתאים.
בהצלחה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
חייבים רכב חדש
אי אפשר לקנות רכבים עתיקים
(נדמה לי גג רכב בן 10)
בלאי פסיכי
דלק- זה רכב שכל היום מסתובב ובנסיעות הכי יקרות
לדעתי זה לא ככ רווחי
גם אם מורה לוקחת 200 לשיעור של 40 דקות
אני בספק אם נשאר לה מזה 100
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
חייבים רכב חדש
אי אפשר לקנות רכבים עתיקים
(נדמה לי גג רכב בן 10)
בלאי פסיכי
דלק- זה רכב שכל היום מסתובב ובנסיעות הכי יקרות
לדעתי זה לא ככ רווחי
גם אם מורה לוקחת 200 לשיעור של 40 דקות
אני בספק אם נשאר לה מזה 100
1. עושים ליסינג
2. קונים רכב חשמלי
3. גם עם כל הנ"ל ככל הנראה ישאר לה 100 ש"ח אחרי מס
4. 150 ש"ח לשעה זה יפה מאוד.. אני מאמינה שכל אחת תשמח בכזה סכום..
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
  • הוסף לסימניות
  • #33
4. 150 ש"ח לשעה זה יפה מאוד.. אני מאמינה שכל אחת תשמח בכזה סכום.
זה סכום יפה, בהחלט.
אבל זה סכום של עצמאית.. לא יודעת אם מצדיק עבודה שהיא מלחיצה, ממש סטרס גבוה. חייבים בה רמת ריכוז מאד גבוהה (אני אשה ונוהגת, כבר כמה שנים. קרה לי שלא יכלתי לצאת ברכב אחרי לילה בלי שינה. ואם הייתי מורה, האחריות גדולה פי כמה) במשך שעות ארוכות... לשבת על הכסא. לא בריא לגב. יש שיעורים שמתבטלים וכו'
ברור שהשכר הולם את הקושי, אבל האם מצדיק? לא בטוחה. בכל מקרה זה לא איזה עשירות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ללמד נהיגה, זה כלול בהמון המון סבלנות, זה כבול בהמון תסכול כל פעם שלא עוברים,
זה עלול להוביל להמון לחץ -כל פעם שכמעט ונכנסנו בקיר או שמשאית כמעט נכנסה בנו. -יש מורה נהיגה בירושלים, לא אנקוב בשמו כאן, שמאושפז כבר כמה שבועות בבית חולים, על לחץ דם גבוה בטירוף. והוא גבר ברי בן 50.
זה כולל השקעה יומיומית על הכסף, אין חופשים או משהו, -אפשר לעשות לבד וזה מעלה, אבל אתה תלוי בטסטים, וגם לא מרוויח כלום. זה כולל עבודה לפעמים בערב שבת.
וכולל שמשגעים אותך כל היום תלמידים, שפתאום איחרו/לא הגיעו, או שחייבים שיעורים דחוףףףף.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #40
אבל אתה תלוי בטסטים, וגם לא מרוויח כלום
המורה מרוויחה על כל טסט שהתלמידה לא עוברת...
עוד יותר מכל שיעור לפני הטסט מהטעם הפשוט שהיא לא חייבת להצהיר על השיעורים - מעל 28 שיודעים שהתלמיד/ה וודאי עשתה ואז אין לה מס ע"ז..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

לאחרונה חיפשתי עבודה. כמובן שעשיתי את מה שמתבקש לעשות בצומת חיים קריטי זה: ליידע את כל מעגל מכריי בעובדה שאני מעוניין למכור את מיטב כוחותיי וביצועיי תמורת כסף.

התקופה שלאחר מכן הייתה מהמעליבות שידע אגו אנושי מטופח אי־פעם. הצעות מבישות נחתו על שולחני. הן הסבירו לי, באופן בלתי מנומס, כיצד שוק העבודה מעריך ומתמחר את הערך המוסף שאני יכול להעניק לו – למטה מעשרה טפחים.

נעלבתי ושתקתי. שמעתי חרפתי. לא השבתי ולא עניתי. אומרים שמי שעומד בניסיון הזה, דרגתו נעלה, וברכותיו חלות. אז ניצלתי את ההזדמנות לבקש מעצמי ברכה לפרנסה הגונה. איחלתי מכל הלב, למרות ניגוד העניינים המובנה. על אף חוקיותו המפוקפקת של המהלך, הישועה באה מהר מאוד.

עוד נימולי העלבון מטפסים בלחיי בעצבנות, והנייד מצלצל:
"נראה לי שמצאתי את העבודה האולטימטיבית עבורך", נשמע קול בוטח מעבר לקו.

"תבוא ואמסור לך את כל הפרטים".

רצתי כפי שלא רצתי מאז שחזרתי בשלוש בלילה מחתונה ודמיינתי שמחבל עוקב אחריי למטרת חטיפה ומיקוח.

"העבודה היא אינטנסיבית מעט, אבל כמו שנכתבה לך מלמעלה", זה אותו קול, שמגיע אליי עכשיו מבלי להיעזר באותות חשמליים.

"מדובר במעין מוסד עם תלמידים".
הפתיחה נשמעה מבטיחה; אני אוהב עבודה בחינוך.

"בבוקר אתה צריך להעיר אותם ולהכין להם ארוחת בוקר.
בהמשך היום עליך להעמיד להם ארוחות צהריים, וכמובן שגם בערב הם צריכים ארוחה מזינה.
בסוף היום אתה דואג שילכו לישון, וזהו, סיימת את היומית שלך".
הנחית עליי הקול פטיש של עשרה קילו, בטון לא תואם תוכן. מנגינת דיבור כמו של ההיא ממפעל הפיס שמבשרת על זכיות גדולות.

"כמו שאמרת, אינטנסיבי מאוד", הצפתי את התרשמותי המסויגת.
"כמה משלמים על דבר כזה?", שאלתי, מצפה לשמוע סכום שכר דומה לזה שזאת ממפעל הפיס נוהגת להגות.

"תראה, היות שמדובר במשרה שמורכבת מתפקידים בבוקר, בצהריים ובערב, אז בשוק היא באמת נחשבת לשלוש משרות שונות. כל משרה שבעת אלפים שקל; כפול שלוש, שווה עשרים ואחד אלף שקלים".

גלי צמרמורת פקדו את גופי, גירשו נימולי עלבון במרץ.
עשיר נולד.

ואז הגיע האבל האלמותי – תליין התקוות:
"אבל במקרה הספציפי הזה, היות שמדובר במוסד המשפחתי שלך, הפעילות היא התנדבותית, ללא שכר", סיכמה אשתי בהצלחה את התרגיל האכזרי שביצעה בי.

"האמת היא שזו עבודה מצוינת, עם המון שליחות", גמגמתי את דרכי החוצה מן המלכוד. "אבל את יודעת, אלה בדיוק השעות שיש לי את החברותות שלי. לקח לי שנים להשיג חברותות בדיוק בראש שלי; עכשיו אוותר עליהן ככה?
אז כמה שהעובדה הזאת קורצת לי, אני בוחר בתורה!"

שיקרתי למען שלום הבית.

בתוכי ידעתי שאני לא יכול לעשות את זה לחברותות שלי. זו חוסר קולגיאליות משוועת. גם להם יש בתים אינטנסיביים להימלט מהם; אני לא יכול להפקיר אותם לביתם. זה לא אחראי.

אכזבה עמוקה פשטה על פניה.

"אבל אל תתייאשי", אמרתי לה רגע לפני שטרקתי את הדלת בדרך לעוד חברותא – אוד מוצל מהשכבות.
"תמשיכי לחפש לי עבודה לשעות שבין החברותות. אה, ושכחתי להגיד לך. אני מעדיף שלא לעבוד מהבית".

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה