כללי "שויתי"

[מקסי]

בדורות שלפנינו מצינו שהבתי מדרשות נתייפו בציורים ופסוקים מדהימים

כהיום הדור משקף מתוך בתי מדרשינו, וכבוד גדול למעצבי עץ וסותתי אבן, בכל זאת עוד נשאר לנו הרבה מקום לקריאטיביטי, ואולי מכאן הקריאה יוצאת לכולנו

אולי נעשה תחרות על עשיית שויתי'ס, ואולי גם להעלות מתוך ארכיוני עמך בית ישראל שויתי'ס ישנים

ועוד שבעבר נעשו השויתי'ס וה"מזרח'ס" דוקא ע"י אומני ארץ ישראל ושולחו בידי השד"רים, ואולי כדאי להכיר טובה בזה לכל רבבות עמך בית ישראל בגולה תומכי יושבי ארץ הקודש!

אתי?

 

[מקסי]

מזרח

שויתי

 

[מקסי]

 

[מקסי]

 

[מקסי]

"בית הכנסת של אלכסנדריה" – דף גדול צבוע ביד – ניו-יורק, סוף המאה ה-19
" The First Synagogue of Alexanderie in Egypt" [בית הכנסת הראשון של אלכסנדריה אשר במצרים], מאת Prof. J. S. Kolbe [פרופ' יהושע יוסף כלבו]. ניו-יורק, [סוף המאה ה-19].
הדפסה ליטוגרפית על נייר, צבועה ביד.
במרכז הדף איור גדול "בית הכנסת של אלכסנדרין במצרים אינסייט" [מבט מבפנים]; מימין "אויססייט" – מבט מבחוץ. בראש הדף – ארון הברית, לוחות הברית ושני אריות אוחזים כתר תורה. מסביב חמשה איורים של כלים ומונומנטים מבית המקדש וכן שלושה-עשר איורים המציגים סצינות תנ"כיות (מתוארים באנגלית וביידיש-דייטש). ציור בית הכנסת של אלכסנדריה נעשה בידי יהושע יוסף כּלבּו (1807-1920). כלבו נולד בורשה או בבריסק ועסק כל ימיו בחקר בניין בית המקדש הראשון והשני. במסגרת מחקרו, ערך מסעות בערי אירופה ובספריות שונות. את מסקנות מחקרו, בליווי תרשימים מפורטים, הציג בספר "בנין אריאל" (על ספרו זה קיבל הסכמות מגדולי הרבנים במזרח ובמערב וכן הוציאו ביידיש). את שנותיו האחרונות עשה בירושלים ובה נפטר.
בשנת 1887 פרסם כלבו דף דומה, בשם "Bible Sceneries" [סצינות תנ"כיות], במרכזו מופיע איור של פְּנים בית המקדש, הזהה לחלוטין לאיור בית הכנסת של אלכסנדריה, שלפנינו. ראה חומר מצורף.
70.5X56.5 ס"מ. מסגרת 70X83.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים, חלקם חסרים (בעיקר בפינה הימנית התחתונה). תיקונים בנייר-דבק.

 

[מקסי]

נמכר
תצוגה מקדימה
45
45. שויתי צבעוני. משה בן יצחק מזרחי. תרס"ב [1902]. עבודה מוזיאונית.
"שויתי" גדול ומרשים 58:43 ס,מ. נייר. טכניקה מעורבת: שני המנורות של "למנצח" מימין ומשמאל, וכן המסגרת השחורה מסביב, עם פסוקי הברכה, נדפסו בדפוס אבן ליתוגרפי. אולם המנורה הגדולה במרכז, וכן רובם של ציורי המקומות הקדושים ועוד, הם עבודת מגזרת ידנית של האמן המפורסם משה מזרחי, שנעשו על ידו במיוחד לצורך הדבקה במקומות המיוחדים שנועדו להם ב"שויתי" אמנותי זה. כמו כן, הצביעה בצבעים שונים היא עבודתו הידנית. חלק מהציורים: "קבורת רחל אמנו. עיר הקודש ציון. קבר שמואל הנביא. מקום בית המקדש. מקום הר הזתים. מערת המכפלה". מתוארך וחתום "פה עיר הקדש ירושלם תרס"ב. על יד משה בן יצחק מזרחי". ראה קטלוג מוזיאון ישראל "אמנות ואומנות בארץ ישראל במאה הי"ט", ירושלים 1979, מעמוד 118 ולהלן, אודות האמן משה בן יצחק [שאה] מזרחי. נולד טהראן שבפרס ב-1870 בערך. עלה לארץ ישראל ב- 1890 בערך. היה תלמיד חכם שישב רוב שעות היום בישיבת "שערי רחמים". לפרנסתו החזיק חנות בשער שכם למסגרות זכוכית ותמונות. בשנותיו הראשונות צייר בעיקר על זכוכית. משנת תרנ"ד 1894 כשנוסד דפוס אבן בירושלם החל מדפיס בליתוגרפיה. ראה שם בעמוד 122 אודות השימוש שעשה בצבעי זהב עשויים מעופרת טחונה. גם ב"שויתי" שלפנינו נעשה שימוש בזהב ובצבעי כתום ובגווני חום וירוק. ידועים ממנו עוד מספר עבודות של דפוס אבן בשיתוף עם הדבקות של מגזרות נייר צבעוניות. כולם במוזיאון ישראל. לא מצאנו עבודה כה מושלמת בשיטה זו, כמו ב"שויתי" שלפנינו.
קרא עוד...
מחיר פתיחה: $800
הערכה: $1,500 - $1,000
נמכר: $3,540

44
44. שויתי. שואת יהודי טשענסטחוב תש"ג [1942]
לוח "שויתי" מצויר כולו. טכניקה מעורבת. שמן ואקוורל על בד. 67:53 ס"מ. שמור היטב. נעשה ע"י פנחס בן עזריאל פערקאל. לבקשתו של משה חיים גליקסמאן מקהילת טשענסטוחוב, לזכר אשתו קריינדל בת רנה מרים, בנו יעקב, ובתו פערל,שנהרגו בטרבלינקה בחג שמיני עצרת [שמחת תורה] בשנת תש"ג [1942]. הלוח והציור נעשה ונחתם ע"י הצייר ביום 1 לאוגוסט 1948. בתחתית הלוח מצויר מחנה העבודה בטרבלינקה, עם משרפת הגופות והארובה המוציאה עשן. עם גדר המחנה. בחלק העליון הציורי המסורתיים עם הטקסט המסורתי.הלוח, הכתוב עליו, והציור של טרבלינקה מביאים לריגוש ולזעזוע.
קרא עוד...
מחיר פתיחה: $500
הערכה:

 

[מקסי]