הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #61
לאחרים יש בחילה מכך שנשים צדיקות וגברים צדיקים נפטרים, וגדולי הדור הורו לא להתפלל במניין בגלל הסכנה, ועדיין אנשים מיתממים וממשיכים להתגנב למניינים מחתרתיים.
כאמור, לא מעניין השם או הפרטים של ההוא שהדביק את המנוחה. לא מעניין מה רמת קרבתו אליה. העובדה הקריטית והחשובה לציבור, היא שייתכן והוא הלך להתכנסות שאסורה, על פי החוק ועל פי הוראות הרבנים, וחזר משם עם קורונה. זה אומר שההוראות הן לא משחק, ואי ציות להן - עלול לקחת חיים.
''מי מינה אותי להיות שופט'? החיים של היקרים לי, שנמצאים על כף המאזניים.
זה כמו שנראה נהג משתולל בכביש ונתקשר למשטרה, והוא יצעק לנו מהחלון: הי, יש לי בחילה, מי מינה אתכם להיות שופט ולחנך אותי...
כבודו, החינוך שלך לא מעניין לנו את קצה הזרת, מצידנו תהיה משוגע, מה שמעניין אותנו זה היקרים לנו שאתה מסכן, בהתנהגותך פורעת החוק.
אם הסיכון היה בלעדי לנדבק עצמו, היינו מנידים ראש בצער ואומרים: מתאבדים.
אבל המצב הוא שבמשך שבועיים, הנדבק מפיץ הלאה את הנגיף, ומסכן את כל מי שבא איתו במגע.
לכן אנחנו צועקים, זה הכל.
