שורדים או עצמאיים כלכלית?

מצב
הנושא נעול.
רוצה לומר-כמה חשוב לשים לב למה שקורה בחשבון
אשתי עשתה משהו לפאה וסיכמו שיעלה 500 שקל
ובסוף גבו ממנה באשראי 600
בעבר לא היינו שמים לב לכאלה דברים
היום -שמנו לב

שמתי לב שעל חשבון פטור מעמלות-גבו ממני כמה חודשים טובים כספים
דיברתי עם הבנק עכשיו וקיבלתי את כל הכספים בחזרה....(מדובר על עשרות שקלים)

בקיצור מה שבא לומר-זה שהמצב חד משמעית קשה
אבל העליהום שפותח האשכול חוטף הוא לא מוצדק

אין דבר כזה שאין מה להשתפר -או יותר מדויק -כמעט אין דבר כזה
 
אין שום קיצורי דרך
זה עובר בין מכירות של דברים מהבית לבין חשבון מדוקדק מאוד של כמה יוצא וכמה נכנס והפרשה קבועה כל חודש בתחילת חודש להשקעות כמו המשפט הידוע "שלם לעצמך תחילה" ומה שנשאר בסוף ג"כ הולך להשקעות ובעיקר זה עניין של תודעה רוב הספרים שמדברים על השקעות מדברים בעיקר על התודעה על היצירתיות איך לייצר כסף ולא איך לעבוד קשה 8 שעות ביום בשביל אדם אחר אישית אני ממליץ מאוד על הספר "אבא עשיר אבא עני"
סיפור נוגע ללב שנשלח אתמול מבית שבי רגע

שלום לך יקרה,
היה לי הרבה מה לכתוב פה היום, אבל סיפור אחד לא נותן לי מנוח.
בסך הכל ישבתי בגינה עם אישה נחמדה וטובה, אבל אז שמעתי את הסיפור הבא:

היא ירושלמית מאז שנולדה, וגם היום אחרי החתונה היא גרה בה.
- ליד ההורים? שאלתי אותה.
- לא. ההורים שלי גרו בעבר בירושלים, היום הם גרים ב... וכאן היא נקבה בשם של עיר ששייכת לפריפריה הקרובה למרכז.
- אה, הם עברו לגור ליד אחיות שלך שגרות שם? ניסיתי לנחש.
- לא. יש לי עוד שתי אחיות שגרות בירושלים, ועוד שתיים בבני ברק.
- אז מה, עברו לאיזושהי שליחות או תפקיד תורני שם? ניסיתי בכל זאת.
- לא. הם עברו כי הם חיתנו את הילדים, הוציאו הרבה כסף, והאפשרות היחידה שנותרה להם היא לעבור לפריפריה (ויש להם עוד ילדים לחתן, כן?)

שמעתי הרבה סיפורים לא הגיוניים על נישואי ילדים, אבל זה היה אחד המורכבים שבהם...
לא, אף אחת מהן לא גרה בדירת פאר, כולן בדירות קטנות, כולן משלמות משכנתאות מכובדות, אבל...
אני עוד לא נרגעתי מהסיפור הזה.

האם באמת אנחנו חייבים לקבל כל מוסכמה חברתית? בכל מחיר? האם אין מקום שבו אפשר לומר: חבר'ה נסחפנו?
מסכים בהחלט ואם כולם היו באמת עוברים לפריפריה המצב היה שונה רק שכל אחד מקטין ראש ואומר למה שאני יעבור ראשון ? תראו את ק"ס לדוגמה פעם היא הייתה שיא הפריפריה והיום היא מקום מאוד נחשב
 
בקיצור מה שבא לומר-זה שהמצב חד משמעית קשה
אבל העליהום שפותח האשכול חוטף הוא לא מוצדק

אין דבר כזה שאין מה להשתפר -או יותר מדויק -כמעט אין דבר כזה
נכון,
העליהום בעיניי היה על הנימה התקיפה, על הנחרצות והתקיפות, על הדוגמאות הספציפיות, על המחשבה שאם לך טוב משהו מסוים כך זה גם לכולם, על השיפוטיות ועל הצורה הלא נכונה בה הדברים נכתבו...
ואני לא אצטט פה דוגמאות למה שנכתב...
 
עשיר וממורמר ועייף ומתוסכל
הלוואי.....
אני יותר מאמינה שהם יהיו זוג עני ממורמר עייף ומתוסכל.
ברור שלא צריך לחיות באובססיה כלכלית בשנים הראשונות! אין ספק שאיזון הוא מילת המפתח!

כמו שאני רואה את זה הקהל מתחלק לשתיים
*אלו שחושבים שצריך להכנס למודעות והתנהלות פיננסית נבונה מההתחלה
*אלו שחושבים שתנו לזוג לחיות ושיעברו את השנים הללו כמו כולם והם יסתדר והכל טוב.

אז אני חושבת שכל מי שמשתייך לסקטור השני - שפשוט לא יגיב לאשכול הזה.
וכל מי שיש לו משהו מחכים לומר בתחום הראשון - אדרבא.

אני מעדיפה לקבל עצות מנסיון של זוג בני 30
מאשר לחיות בנחת ולגלות יום אחד שכל מה שיש לי לעשות זה ללמד זוצ''ים חדשים
איזה טעויות לא לעשות.
 
כמו שאני רואה את זה הקהל מתחלק לשתיים
*אלו שחושבים שצריך להכנס למודעות והתנהלות פיננסית נבונה מההתחלה
*אלו שחושבים שתנו לזוג לחיות ושיעברו את השנים הללו כמו כולם והם יסתדר והכל טוב.
אין אף אחד פה שחולק על החלק החלק הראשון זה סתם דמגוגיה
אנשים כולם מסכימים איתו
פשוט התרגזו שהיה נשמע שמאשימים אותם במצבם הקשה

שורה תחתונה הכל זה עניין של גישה
ואין ספק שהאשכול הזה עם אשכולות נוספים מחזקים את המודעות
לעניין וזה חשוב מאוד.
 
הלוואי.....
אני יותר מאמינה שהם יהיו זוג עני ממורמר עייף ומתוסכל.
ברור שלא צריך לחיות באובססיה כלכלית בשנים הראשונות! אין ספק שאיזון הוא מילת המפתח!

כמו שאני רואה את זה הקהל מתחלק לשתיים
*אלו שחושבים שצריך להכנס למודעות והתנהלות פיננסית נבונה מההתחלה
*אלו שחושבים שתנו לזוג לחיות ושיעברו את השנים הללו כמו כולם והם יסתדר והכל טוב.

אז אני חושבת שכל מי שמשתייך לסקטור השני - שפשוט לא יגיב לאשכול הזה.
וכל מי שיש לו משהו מחכים לומר בתחום הראשון - אדרבא.

אני מעדיפה לקבל עצות מנסיון של זוג בני 30
מאשר לחיות בנחת ולגלות יום אחד שכל מה שיש לי לעשות זה ללמד זוצ''ים חדשים
איזה טעויות לא לעשות.
ברור שעדיף לחיות בצורה נכונה
וגם אני מקבלת עצות ומשתדלת לחיות לפיהן ולחסוך ולהשקיע
אבל לראשונה את כותבת את מה שכל הזמן העירו לך עליו : שצריך איזון ובלי אובססיה!
ויש פה גם הנחת יסוד לא הכרחית שלזוצ תמיד יש יותר כסף מאשר לזוג מבוגר ומבוסס יותר

ואגב- מצחיק להחליט מי יגיב מה באיזה אשכול
את בפורום ציבורי פתוח וכל אחד מגיב מה שהוא רואה לנכון איפה שהוא רואה לנכון
משעשע לכתוב ש: מי שלא מסכים איתי אני לא מסכימה לו להגיב באשכול שלי...
 
נערך לאחרונה ב:
אין סיבה לחיות בדחקות בשלב הזה
יש להם מספיק שנים שההוצאות יגדלו
לפחות בהתחלה שקצת ינשמו
דחקות - בוודאי שלא.


אבל מה כן?
הנתונים שאיתם פתחתי את האשכול מצביעים על כך שבתור זו''צ יש יותר אפשרויות להכניס
ולכונן כלכלה תקנית מאשר בשנים שאחר כך, שההוצאות והטרדות גדלות.

ועל כן - רציתי לשמוע.
מה המהלכים המומלצים לזו''צ על מנת לנצל נכון את אותן שנים שבהם:
*אין להם לחץ כלכלי
*ההוצאות שפויות
*יש להם יותר זמן פנוי

במקום זה רק מנסים להסביר לי כמה קשה לחיות כזו''צ, והתפתחו פה דיונים על הבדלים בין קהילות
ואנשים שמספרים שההורים לא עוזרים להם.
ברור שקשה היום! אבל אין ספק שיותר קל כלכלית מאשר בהמשך.

ובשיבל להרגיע אותך אני אוסיף את המשפט הבא:
בנתונים שלי - אני יכולה כרגע יותר להשקיע מאשר בהמשך.
אני רוצה לשמוע מכם - מה יש לכם להציע?
אני לא מדברת על התנהלות כלכלית ברמה שחונקת זוצים. אלא מהלכים הגיונים ורגועים
שיתנו להם בסיס יציב!

בתחושה שלי - חבל על כל יום שאני לא עושה משהו.
 
דחקות - בוודאי שלא.


אבל מה כן?
הנתונים שאיתם פתחתי את האשכול מצביעים על כך שבתור זו''צ יש יותר אפשרויות להכניס
ולכונן כלכלה תקנית מאשר בשנים שאחר כך, שההוצאות והטרדות גדלות.

ועל כן - רציתי לשמוע.
מה המהלכים המומלצים לזו''צ על מנת לנצל נכון את אותן שנים שבהם:
*אין להם לחץ כלכלי
*ההוצאות שפויות
*יש להם יותר זמן פנוי

במקום זה רק מנסים להסביר לי כמה קשה לחיות כזו''צ, והתפתחו פה דיונים על הבדלים בין קהילות
ואנשים שמספרים שההורים לא עוזרים להם.
ברור שקשה היום! אבל אין ספק שיותר קל כלכלית מאשר בהמשך.
עכשיו הניסוח נשמע הרבה יותר טוב. לפני כן ההודעות תקפו את כל הזוגות הצעירים שאם רק ירצו - הם יכולים להרוויח ולחסוך הרבה, אבל למרבה הצער הם בוחרים לא לראות ממטר את הנולד ולא מטריחים את עצמם לחסוך.
ולכן גם התגובות חזרו על עצמם שוב ושוב:

ההנחה הזו שגויה, כי לרוב הזוגות:
*יש לחץ כלכלי
*ההוצאות לא שפויות

ולהכניס למודעות זה תמיד חשוב ומועיל, אבל בבקשה לא בצורה מבקרת ופוגעת.
 
בדיוק לכן אמרתי שזה מאוד תלוי מה הרקע שממנו אתה בא, מבחינתי לחשוב שאני מחתנת ילדים בעז"ה ולי עצמי אין דירה זה סוף העולם.
ואז, אחרי 30 שנה את מכסה את המשכנתא, הבית שלך, ואת יכלה לשעבד אותו,
(מעבר לכך ברגע שמחיר הדירה עולה, אז מגיד ולקחת 70% משכנתא על הדירה -שזה המקסימום , לאחר 10 שנים מחיר הדירה עלה בעד 20 -30 אחוז, במצב כזה את אחרי ניכוי של כמעט שליש מהמשכנתא + ערך הדירה עלה, את יכולה למחזר את המשכנתא, לקחת שוב את המקסימום , ובכסף הנותר להשקיע או לקנות דירה נוספת...)
בקיצור לנדלן יש ערך, מה שאין כך בשכירות שהולכת לפח... - שלא לדבר על כך, שמשפחה חרדית שבשכירות עוברת כל 3 שנים דירה, היטלטלות עם ילדים ומוסדות ורהיטים ובלאי, שלא לדבר על הלחץ הנפשי שאין בדירה קבע....


והלוואי שנשקיע בדירת הקבע שלנו למעלה , כמו שאנחנו משקיעים כדי לקנות את הדירת ארעי בעולמינו הארעי....
אז אתן מדברות על השקעה, כי דירה זה לא! וגם כך הם יצטרכו לנדוד מדירה לדירה כמו חבריהם שגרים בשכירות כי דירה פצפונת לא תעזור להם כשהם עם חמישה פיצקאלאך.
אני מאד בעד להשקיע וחושבת שלפני 7 שנים מי שקנה דירה היה חכם מאד, כי השכירות עלתה כמו משכנתא, וזה היה כסף לפח.
אבל היום כשהנתונים השתנו לא רואה טעם להתאבד על דירה פצפונת שלא נותנת את המענה ולהיחנק בשביל זה, במקום לגור בשלווה בשכירות ולהשקיע בשוק ההון.
 
אני נשואה שנתיים
וקניתי לא מזמן דירה
במשך השנה הראשונה כל הזמן הופעל עלינו לחץ מההורים על קניית דירה כל אייס קפה אפילו קטן שקנינו נאמר לנו חבל תחסכו לקניית דירה
היום קנינו דירה במחיר למשתכן 1.250.000
בישוב לא חרדי
כרגע עם ילד אנחנו נחנקים כל חודש עם הוצאות שכירות להאכיל ילד וכמובן שלדאוג לו לביגוד והכול
ומשכנתא שהולכת להגיע ל6000 שקל בחודש
אנחנו בקושי סוגרים חודש נכנסים לחובות
צריך לחשוב האם שווה לזוג שנחנק גם ככה שיהיה לו ילדים בעתיד להאכיל אם באמת שווה לקנות היום דירות
בטח שהמשכנתא עולה כל הזמן
והדירה תהיה שלהם רק אחרי 30 שנה שיגמרו את המשכנתא
זה מצב מאוד מורכב, בפרט בגלל שבמחיר למשתכן א"א למכור ולקנות משהו זול יותר עד לחמש שנים. אבל כנראה בבוא העת יהיה כדאי לעשות זאת מיידית, וכך להצליח לסגור את החודש מבחינה תזרימית. יצוין שההון העצמי שלכם גדל כנראה משמעותית עקב הזכייה.
אולי בשביל לשרוד מבחינה תזרימית, כדאי לשקול לקיחת הלוואה של סכום חודשי מסוים שיוחזר מייד עם מכירת הדירה ומעבר לדירה פחות יקרה. וצע"ג.
מקווה שלפחות אתם גרים כעת במרחק מספיק מההורים שמודדים לכם את האייס קפה. (ההורים שלי ושל אשתי מעולם לא העירו או שאלו כלום על עניינים כלכליים. המצב המתואר לא תקין, ולא בריא לזוגיות.)
 
אנחנו זו"צ עם ילד מצליחים לחיות עפ רווח כלכלי ולחסוך סכום יפה בצד ואנחנו לא חיים בצימצום
ובקשר לתלוש צריך לדעת לקרוא את זה כי הרבה מקומות עבודה יש טעיות רבות למדתי גם חשבות שכר ורואה בזה שימוש רב
בקשר לקנית דירה לא רואה לנכון לקנות דירה היום בפרט עם המשכתנאות הגבוהים היום אני יודעת על הרבה זוגות צעירים שקנו דירה וחיים מהיד אל הפה בלי הגזמה ווזה זוצים שחיים בצורה נכונה
ומי שטוען שמקסימום למכור וקנות דירה קטנה יותר באחוזים הכל עולה כך שיוצא שגם מי שקנה ומכר ישלם כמו מי שיחכה ויקנה בעתיד או יחיה בשכירות כל החיים אולי לא יהיה לו דירה אבל יחיה נכון אם רווח כלכלי כמו כולם באהר"ב
ולא כמו הרבה זוצים שמשלימים באזור ה- 6000 ומעלה משכנתא ולא שורדים והם עם ילד או שתים
ושכירות יש סיוע בשכירות מהמדינה
אני רואה מי שאין דירה חי ומי שיש לא חי
מה עדיף לחיות או לשרוד?
ובעז"ה הקב"ה יעזור ונמצא דירה זולה בצפון שמתאימה לצרכים שלנו גם אם זה יהיה בעוד כמה שנים וגם אם זה לא יהיה בעוד כמה שנים עדין מעדיפה לחיות ולשקיעה בדברים אחרים
מי שקונה דירה שנמצאת בהישג ידו מחינת החזרי המשכנתא, מצמיד את ערך הדירה הזו למדד מחירי הדיור. ולכן בקנייה עתידית יפסיד רק את עליית המחירים של ההפרש בין הדירה הזולה ליקרה יותר, ולא את עליית הערך שלך כלל הדירה הגדולה.
 
אז אתן מדברות על השקעה, כי דירה זה לא! וגם כך הם יצטרכו לנדוד מדירה לדירה כמו חבריהם שגרים בשכירות כי דירה פצפונת לא תעזור להם כשהם עם חמישה פיצקאלאך.
אני מאד בעד להשקיע וחושבת שלפני 7 שנים מי שקנה דירה היה חכם מאד, כי השכירות עלתה כמו משכנתא, וזה היה כסף לפח.
אבל היום כשהנתונים השתנו לא רואה טעם להתאבד על דירה פצפונת שלא נותנת את המענה ולהיחנק בשביל זה, במקום לגור בשלווה בשכירות ולהשקיע בשוק ההון.
זו אכן גם השקעה,
אבל זה בהחלט יעזור להם כשהם יהיו עם חמישה פיצקלאך ,
נגיד זוג שקונה היוום דירה של שלושה חדרים,
בעוד 13-14 שנים הוא יעבור לדירה של ארבעה או אפילו חמישה חדרים,
יש כאן 2 יתרונות:
במשך 13 שנים לפחות הוא חי באותו מקום, עם יציבות, מוסדות לימוד, ועוד ועוד,
ולאחר התקופה הנל (שזו תקופה בהחלט ארוכה יחסית) הוא מחפש דירה פחות או יותר באותו אזור, הוא לא מאד לחוץ, אמנם צפוך ולא נח לו, אבל זה לא כמו שמשכיר מודיע לשוכר בעוד חודשיים/ בגמר החוזה אתה מפנה את הדירה שלך.....

ואז הוא מחפש נכס אחר, הוא אמנם צריך לקחת משכנתא מחדש, אבל זה אחרי הרבה שנים, שבמשךהזמן הזה הוא סיים בין שליש לחצי מהמשכנתא הקיימת, וכעת הוא יכול להישיר עיניים , ולקחת משכנתא חדשה.....

שכירות בעיר חרדית כיום , לדירה של 4 חדרים עולה קרוב מאד למשכנתא, יש כאן אשכול על דירות בבני ברק של 4 חדרים והממוצא הוא 4.5-5 לדירה, בירושלים הרבה הרבה הרבה יותר מזה,
אז נכון שכנראה יאלצו להוסיף עוד 1000 שקל למשכנתא (וזה משהו זמני בגלל הריביות הגבוהות מאד כיום, לפני שנתיים זה לא היה כך , וככל הנראה גם בעתיד, הריבית תרד גם אם לא למצב שהיתה בעזור האחרון...)

וכן יש יציבות- שהיא המון בחיים, וזה לא דבר שהוא מדיד בכסף.... במיוחד כשיש ילדים, מספיק שאחד מהם , קצת פחות משתלב בחברה וקצת יותר פחדן, ולעבור דירה ומוסד בשבילו , זה נזק עצום, וגם לכל שאר הילדים זה לא חוויה גדולה, כמובן שתמיד יהיה אפשר להתפשר על גודל הדירה או להוסיף מחיר ואז למצוא באזור המבוקש, אבל אז שוב נגיע למסקנה שעדיף לעשות זאת עם דירה משלך....

לגבי השקעה בשוק ההון, לעומת דיור, יש כאן אשכולות שלמים, אבל דירה ראשונה מעבר להשקעה הכלכלית היא יציבות נפשית ביום יום שאת זה לא תעניק לך השקעה בשוק ההון (למרות שהיא לעיתים תהיה כלכלית יותר משתלמת...)
כמובן שבשביל לקנות דירה צריך הון רב, ואבוי למי שהתחייב על סכומים שגם בדמיון הוא לא יכול לשלם,
אבל אם כבר להיחנק בשביל משהו , אז עדיף ל"היחנק" ולהוסיף כמה שקלים יותר בשביל דירה משלך מאשר לחיות בשלווה יחסית , ואז להבסתובב סביב הזנב של עצמך.....

בנוסף במגזרים ספציפים, דירה זה באמת היכולות הראשונה של הזוג להתבסס כלכלית ולהתחיל לחשוב ברצינות על נישואים, (ולא, הזוג לא יקבל את ההון העצמי הנל, אם ידעו שמדובר בהקעה בשוק ההון)
 
ואז, אחרי 30 שנה את מכסה את המשכנתא, הבית שלך, ואת יכלה לשעבד אותו,
(מעבר לכך ברגע שמחיר הדירה עולה, אז מגיד ולקחת 70% משכנתא על הדירה -שזה המקסימום , לאחר 10 שנים מחיר הדירה עלה בעד 20 -30 אחוז, במצב כזה את אחרי ניכוי של כמעט שליש מהמשכנתא + ערך הדירה עלה, את יכולה למחזר את המשכנתא, לקחת שוב את המקסימום , ובכסף הנותר להשקיע או לקנות דירה נוספת...)
בקיצור לנדלן יש ערך, מה שאין כך בשכירות שהולכת לפח... - שלא לדבר על כך, שמשפחה חרדית שבשכירות עוברת כל 3 שנים דירה, היטלטלות עם ילדים ומוסדות ורהיטים ובלאי, שלא לדבר על הלחץ הנפשי שאין בדירה קבע....


והלוואי שנשקיע בדירת הקבע שלנו למעלה , כמו שאנחנו משקיעים כדי לקנות את הדירת ארעי בעולמינו הארעי....
לידיעתך, בעשר השנים האחרונות הייתה עליה של יותר מ 50%
 
לידיעתך, בעשר השנים האחרונות הייתה עליה של יותר מ 50%
אני לא חושבת שיש מישהו שלא יודע את זה :)
בכוונה לא הבאתי את השנים האחרונות כדוגמא, ולקחתי משהו רגוע יותר.... (אם הייתי עושה את זה, היו מביאים לי דומאות משנים אחרות , שאז היתה עליה מינורית והיו גם שנים של ירידות קטנות...)
 
בקשר לפרפריה אני גרה בצפון בשכירות נמוכה ורוצה גם כן לקנות דירה אבל המחירים הזויים דירת ה-4 חדרים עולה מעל מליון זאת אומרת משכנתא באזור 4000+ לעומת זאת דירת 4 חדרים שכירות עולה פחות + סיוע מהמדינה כך שיוצא הרבה פחות לשלם ועם רווח כלכלי יפה אז מה עדיף?
 
לא נמאס לכם מ11 עמודים של דיון קצר "האם לזוג צעיר יש כסף מיותר"
שחוזר על עצמו עשרות פעמים?!
הדיון הוא לא האם יש (תשובה: לחלק יש וחלק אין)
אלא - מה לעשות אם יש.

שמחה שעזרתי
 
זו אכן גם השקעה,
אבל זה בהחלט יעזור להם כשהם יהיו עם חמישה פיצקלאך ,
נגיד זוג שקונה היוום דירה של שלושה חדרים,
בעוד 13-14 שנים הוא יעבור לדירה של ארבעה או אפילו חמישה חדרים,
יש כאן 2 יתרונות:
במשך 13 שנים לפחות הוא חי באותו מקום, עם יציבות, מוסדות לימוד, ועוד ועוד,
ולאחר התקופה הנל (שזו תקופה בהחלט ארוכה יחסית) הוא מחפש דירה פחות או יותר באותו אזור, הוא לא מאד לחוץ, אמנם צפוך ולא נח לו, אבל זה לא כמו שמשכיר מודיע לשוכר בעוד חודשיים/ בגמר החוזה אתה מפנה את הדירה שלך.....

ואז הוא מחפש נכס אחר, הוא אמנם צריך לקחת משכנתא מחדש, אבל זה אחרי הרבה שנים, שבמשךהזמן הזה הוא סיים בין שליש לחצי מהמשכנתא הקיימת, וכעת הוא יכול להישיר עיניים , ולקחת משכנתא חדשה.....

שכירות בעיר חרדית כיום , לדירה של 4 חדרים עולה קרוב מאד למשכנתא, יש כאן אשכול על דירות בבני ברק של 4 חדרים והממוצא הוא 4.5-5 לדירה, בירושלים הרבה הרבה הרבה יותר מזה,
אז נכון שכנראה יאלצו להוסיף עוד 1000 שקל למשכנתא (וזה משהו זמני בגלל הריביות הגבוהות מאד כיום, לפני שנתיים זה לא היה כך , וככל הנראה גם בעתיד, הריבית תרד גם אם לא למצב שהיתה בעזור האחרון...)

וכן יש יציבות- שהיא המון בחיים, וזה לא דבר שהוא מדיד בכסף.... במיוחד כשיש ילדים, מספיק שאחד מהם , קצת פחות משתלב בחברה וקצת יותר פחדן, ולעבור דירה ומוסד בשבילו , זה נזק עצום, וגם לכל שאר הילדים זה לא חוויה גדולה, כמובן שתמיד יהיה אפשר להתפשר על גודל הדירה או להוסיף מחיר ואז למצוא באזור המבוקש, אבל אז שוב נגיע למסקנה שעדיף לעשות זאת עם דירה משלך....

לגבי השקעה בשוק ההון, לעומת דיור, יש כאן אשכולות שלמים, אבל דירה ראשונה מעבר להשקעה הכלכלית היא יציבות נפשית ביום יום שאת זה לא תעניק לך השקעה בשוק ההון (למרות שהיא לעיתים תהיה כלכלית יותר משתלמת...)
כמובן שבשביל לקנות דירה צריך הון רב, ואבוי למי שהתחייב על סכומים שגם בדמיון הוא לא יכול לשלם,
אבל אם כבר להיחנק בשביל משהו , אז עדיף ל"היחנק" ולהוסיף כמה שקלים יותר בשביל דירה משלך מאשר לחיות בשלווה יחסית , ואז להבסתובב סביב הזנב של עצמך.....

בנוסף במגזרים ספציפים, דירה זה באמת היכולות הראשונה של הזוג להתבסס כלכלית ולהתחיל לחשוב ברצינות על נישואים, (ולא, הזוג לא יקבל את ההון העצמי הנל, אם ידעו שמדובר בהקעה בשוק ההון)
מה שאני יודעת שיש את האלה שקונים דירה (העיקר שיש להם דירה) בפריפריה או דירה שפחות מתאימה לזוג עם ארבעה קטנים נניח.

הם חיים בשכירות כיתר חבריהם ויכולים בהחלט לקבל הוראה מהמשכיר לפנות את הדירה בתום התקופה.

והפער בין השכירות למשכנתה היום הוא בערך כפול. (משכנתא של 6000 על דירה שהשכירות בה עולה 3000 ושל 8000 על דירה שהשכירות בה היא 4000.)

אני אומרת שהרעיון של לקנות דירה היה חשוב ומבורך בתקופות מסויימות והיום צריך לעשות חושבים מחדש בנתונים של היום ולא לנופף במשפטים שהיו נכונים לזמנו ועבר עליהם התוקף (יציבות, כסף לפח וכו)
 
וכן יש יציבות- שהיא המון בחיים, וזה לא דבר שהוא מדיד בכסף....
הכל טוב ויפה בסטנדרט
אבל כרגע לשכור דירה 4,000 ומשכנתא על אותה דירה החזר 5500-6000 (עם הון עצמי גבוה=פיקדון=4.5% שנתי)
יש שבטוחים שהריביות ירדו אוטוטו וקונים עכשיו זול בהזדמנות ,או 20/80,והרוב בשב ואל תעשה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

משהו מאוד מעניין שחבר המליץ לי עליו, לא יודע אם שמעתם...
לא מדובר בהשקעה במניה
גם לא באג"ח
וגם לא במכרה זהב כזה או אחר

מדובר בספר "לומדים לדבר קלכלית"

פשוט השבוע קניתי את הספר קל-כלית של ר' אהרן זלץ.
ואני לא מפסיק לקרוא... ממליץ לכולם!
ההשקעה הכי חכמה שלי...

וואו
@השקעות R הון
רק להגיד לך תודה על הספר המטורף שלך,
הפשטת את הדברים בצורה מטורפת
אני קורא המוןןןן ספרים על שוק ההון אבל לא נראה לי שיש מי שהגיע לרמת בהירות של 50% מזה! (גם לא בריבית דריבית😂)
פשוט ספר אגדי
להתלקק מכל מילה, (פשוט חבל שאי אפשר לקרוא בשבת)...
איזה תובנות...
איזה חדות...
אשריך!, שווה כל שקל...
כידוע אין הרבה ספרים חרדים מקצועיים על שוק ההון, עשית את זה בענק...
תענוג, חוויה, ובעיקר המון חכמה כלכלית, ונסיון.
אתמול פורסם מיזם "אפריון" של חסידי ויז'ניץ,
המיזם משלב חיסכון בשוק ההון וזכאות להלוואות גמ"ח לנישואי הילדים.
לאחר עיון בחוברת ובניית תחשיב,
רציתי להציף כאן כמה נקודות לדיון כלכלי ענייני.

מהן המעלות בתוכנית?
  1. הנגשה והשקעה לטווח ארוך – על פי התוכנית
    רוב הכספים יופנו להשקעה בשוק ההון,
    מה שמאפשר למשפחות צעירות ליהנות מאפקט הריבית דריבית
    לאורך עשרות שנים.
    מדובר בשינוי תודעתי משמעותי עבור רבים
    שלא נחשפו עד עכשיו לאפשרויות השקעה,
    או שהיו זקוקים להנגשה כדי להתחיל.
  2. מנגנון הלוואות נוח.
    המצטרפים זכאים להלוואה משמעותית בעת נישואי הילדים
    (150,000 ש"ח לבת ו-130,000 ש"ח לבן).
    התנאים כוללים פריסה ארוכה ל-100 תשלומים,
    עם פירעון של עד שלוש הלוואות במקביל,
    בלי ריבית ובלי ערבים.
  3. הבנה כלכלית של ערך המטבע.
    לראשונה במיזמים מסוג זה,
    רואים התייחסות ריאלית לאינפלציה.
    סכומי ההלוואה וההפקדות כמו צמודים למדד המחירים לצרכן
    בשיעור קבוע של 1.5%.
    חדירת ההבנה הזו לשיח הציבורי היא צעד חשוב,
    אפשר לקוות שזאת סנונית
    ובעתיד זה יאומץ גם ע"י ארגונים אחרים (כדוגמת 'ערבים' או 'למחייתם').
  4. מודל משיכה מבוסס כלל 300.
    מודל החזר ההלוואה
    מתכתב עם עקרונות "מחקר טריניטי".
    אם נשאר בתחשיב של 10% תשואה,
    פירעון הלוואה אחת מהווה משיכה של כ-2.3% מהקרן.
    עם זאת, יש לשים לב, שכשמגיעים לפירעון של 3 הלוואות במקביל,
    שיעור המשיכה עולה ל-7.2%,
    נתון שעלול לאתגר את יציבות הקרן.

איפה היזמים טוענים שהמודל "מנצח"?

היתרון המרכזי שמוצג בתוכנית מבוסס על מניעת פגיעה ב"ריבית דריבית" של הקרן. בחיסכון רגיל, כשמגיע מועד החתונה,
ההורה נאלץ למשוך סכום משמעותי (למשל 150,000 ש"ח) בבת אחת.
משיכה כזאת מקטינה באופן דרמטי את הקרן
וקוטעת את פוטנציאל התשואה
שהסכום הזה היה יכול להניב בעשרות השנים הבאות.

במודל הם מאפשרים שהחוסך לא ימשוך כספים מהחיסכון המושקע בשוק ההון.
במקום זאת, הוא מקבל הלוואה מהגמ"ח.
הקרן בשוק ההון נשארת שלמה וממשיכה לצבור תשואה על מלוא הסכום,
בעוד הפירעון מתבצע בתשלומים קטנים ופריסה ארוכה.
כשהם מעריכים את ההטבה ב200,000 ₪.

מה הם שכחו?

המושג של השארת קרן מושקעת ולקיחת הלוואה כנגדה
היא לא המצאה של המיזם.
כל משקיע בשוק ההון יכול לקחת הלוואה
(מהבנק או מבית ההשקעות כנגד הצבירה)
כדי להימנע ממשיכת הקרן.

ההטבה היחידה אם כן היא
במתן ההלוואה "ללא ריבית",

מה פחות טוב בתוכנית?

1. התוכנית מניחה כנקודת מוצא
ש"אין אפשרות לחתן ילדים ללא הלוואות".
במקום לעודד חיסכון אגרסיבי יותר או מינוף מבוקר בגיל צעיר
שיכול להניב תשואה גבוהה ולייתר את הצורך בחובות גדולים בעתיד,
המודל אומר: אי אפשר בלי הלוואות.
2. בגמל להשקעה משלמים מס רווח הון.
היזמים לא מציגים את הטבת קרנות ההשתלמות (למי שזכאי לכך),
מה שיכול להשפיע משמעותית על הסכום הסופי שיישאר בידי ההורים.
(אחד המארגנים טען בפורום
שחלילה אסור לגלות להורים על ההטבה
כי הם עלולים למשוך בהפסד)
3. אובדן תשואה אלטרנטיבית.
מכיוון שחלק משמעותי מההפקדה החודשית
עובר לקופת הגמ"ח ולא לשוק ההון,
חלק מהכסף "קפוא" ולא צובר תשואה.
המשמעות במספרים,
תחת הנחה של תשואה שנתית של 10% בשוק ההון,
המצטרפים מוותרים על תשואה אלטרנטיבית של כ-167,751 ש"ח
(מרגע הלידה ועד גיל 18 של הבן הבכור).
וההפסד הולך ומתעצם, כי כספי הפיקדון ששוכבים בגמ"ח (108,792 ש"ח) ממשיכים "לשכב" בגמ"ח בלי תשואה עד לנישואי הילד האחרון.
[התחשיב לפי אפריון מוגבר>]

החיסרון המשמעותי ביותר בעיניי הוא בגישה הניהולית,
שמעוררת תחושת פטרונות ומעלה סימני שאלה בנוגע לשקיפות.

שימו לב לציטוט הבא מתוך החוברת:
"בתום המסע הארוך הזה, אנשים אלו ניצבים ומצהירים בקול חד וברור: זוהי התוכנית הכי טובה עבור ציבור אנ"ש מכל בחינה אפשרית. קשה להניח שאנשים רבים כל כך ונטולי כל כוונת רווח, יטעו. אדרבה, סביר כי מאחורי כל הצעה אחרת שאינה מגיעה ממקור של עסקנות טהורה, מתחבאת יוזמה כלכלית, שלא תראה דופי בהסתרת פרטים או נתונים מסויימים שעשויים לגרום ללקוח לחשוב פעמיים..."

ובהמשך נכתב:
"לתשומת לב: חברי הנהלת 'אפריון' נמצאים כאן בדיוק כדי לענות על שאלות מסוג זה, וממש מצפים שיאתגרו אותם..."

עם כל הכבוד להשקעה של העסקנים,
האם באמת מצפים שיאתגרו אותם?

נכון לעכשיו, המידע הקריטי ביותר נותר חסוי.
מסתירים את גובה דמי הניהול.
(ייתכן כדי לא לעורר שאלות על רווחיות הגוף המנהל,
אם כי מוזכר פעם אחת בחוברת: 'הדרך הזולה ביותר'),
ולא מפרטים את מסלול ההשקעה.

הגישה המורגשת היא: "סמכו על הפטרונים",
עם ציפייה שתתקדם לחתימה ותעביר את הכספים.

כשמצהירים בביטחון: "על רווח נוסף של 200,000 שקל!"
זה מרגיש כמו עושים לך טובה ענקית
ולא מבקשים חלק ברווחים,
מי שלא מבין מקבל הרגשה מוטעית
שזה מוצר שחייבים לחטוף לפני שיגמר.

עריכה:
תוספת חשובה לאזרחי ארה"ב
עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה