העתקתי מויקיפדיה
לא קראתי
תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי מרדכי לייפר (י"ט באייר ה'תקפ"ד (1824) -ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה (1845)) כיהן בהתחלה בנדבורנה אך בהמשך עבר משם לערים אחרות, ביניהן חוסט ובישטינא. לאחר פטירתו כל בניו שימשו כאדמו"רים, ביניהם בנו הרביעי רבי ישראל יעקב שכיהן כאדמו"ר מחוסט ונכדו רבי איתמר לייפער שכיהן כאדמו"ר מבישטינא. בניו האחרים התפרסו בערים שונות בהונגריה ורומניה. בנו השלישי רבי מאיר, ממשיכו העיקרי, כיהן כאדמו"ר בקרטשניף שברומניה.
הדור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי מאיר נולד בשנת ה'תר"ח. היה חתנו של רבי יחיאל מיכל טירר מדורוהוי, שהיה חתנו של רבי אליעזר זאב מבוטשעטש. היה מפורסם ברצינותו ובדבקותו. בנו רבי אליעזר זאב אמר שראה את אביו מחייך רק שלוש פעמים בכל ימי חייו. היה קנאי בדרכיו והנהיג את חסידיו בתקיפות. אביו רבי מרדכי אמר עליו שבשמיים מכנים אותו בשם "איש אלוקים". היה מפורסם במופתיו. רבי מאיר שינה את שם משפחתו מלייפר לרוזנבוים. נפטר בל' בסיוון ה'תרס"ח (1908).
הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי דוד משה רוזנבוים - האדמו"ר מקרעטשניף
חמשת בניו ושני חתניו שימשו כאדמו"רים אחריו. המפורסמים שבהם הם רבי איתמר מנדבורנא ממנו השתלשלה חסידות נדבורנא המרכזית בבני ברק ורבי אליעזר זאב מקרטשניף.
רבי אליעזר זאב מילא את מקום אביו בקרטשניף. היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. דברי תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספר רזא דעובדא שיצא על ידי נכדו רבי צבי הירש מקרטשניף-כפר אתא. נרצח באושוויץ בכ"ז באייר ה'תש"ד. בנוסעו ברכבת לאושוויץ הסמיך את בנו רבי דוד משה לכהן כאדמו"ר. לבנו רבי דוד משה אמר: "מעתה נתונות הברכות בידיך. אתה תישאר בחיים כי עם ישראל זקוק לך"[דרוש מקור].
בניו האחרים של רבי מאיר היו:
רבי יעקב ישכר בער שכיהן כאדמו"ר בסלוטפינה שבמחוז מרמורש ולאחר מכן בסיגט. נרצח בשואה.
רבי חיים מרדכי ממישקולץ.
רבי מאיר מריישא.
רבי יצחק מסיגט. מחבר ספר "מנחת יצחק". חתן רבי יעקב לייפר מנדבורנה דברצין.
רבי יצחק שכיהן כאדמו"ר בראחוב שבצ'כיה ובסוף ימיו בווישווה, התפרסם כבעל צדקה וכמקבל ייסורים באהבה. נרצח באושוויץ בג' בסיוון ה'תש"ד. בנו רבי מאיר כיהן בדרוהוביטש. נכדו משמש כיום באדמו"רות ראחוב.
רבי מרדכי כיהן כאדמו"ר בראחוב לאחר שאחיו רבי יצחק עבר לווישווה.
חתנו רבי שלמה אייזיקסון צאצא פעמיים של רבי יצחק מקאליש השלישי בשושלת פרמישלאן-נדבורנא. כיהן כאדמו"ר ברומן שברומניה.
רבי מאיר (חתן דודו רבי איתמר מנדבורנא) שכיהן כאדמו"ר בסטייטן איילנד בשם אדמו"ר מרומאן.
רבי חיים שלמה.
רבי שלמה מפאסיק שבניו ג'רזי.
רבי דב מסטייטן איילנד.
רבי ישראל (חתנו של רבי יוסף מנירדהז בנו של רבי מרדכי לייפר) שכיהן בנירדהז.
רבי אברהם ישכר בער מפאליען. חתן הרב ישראל חיים פרידמן מראחוב. בנו היה רבי יחיאל יהודה מאחוזה, חתנו של רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגט.
חתנו רבי פנחס שפירא מקעכניה. בנו רבי ישכר בער מקעכניה היה חתנו של דודו רבי איתמר רוזנבוים מנדבורנה. בנו של רבי ישכר בער היה רבי מאיר מקעכניה.
הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלושה מבניו של רבי אליעזר זאב כיהנו כאדמו"רים בחייו כמנהג נדבורנא. בנו בכורו היה רבי ניסן חיים[1] שכיהן כרב בבראדשין ולאחר מכן כאדמו"ר ורב בדרוהוביטש. נרצח בשואה. בנו הרביעי היה רבי מאיר חתנו של דודו רבי ישכר בער מסאטמאר. מילא את מקום חמיו בסאטמר וכיהן שם גם כמו"צ. בן נוסף היה רבי שמואל שמעלקע מביטשקוב. בן נוסף היה רבי מרדכי מפסט, חתן בן דודו רבי יעקב מנדבורנא-דברצין. חתנו של רבי אליעזר זאב היה אחיינו רבי חיים מרדכי מנדבורנא בני ברק.
החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין ישיבת חסידות קרעטשניף ברחובות
רבי דוד משה רוזנבוים מילא את מקום אביו לאחר השואה. הוא הקים בתחילת שנות ה-50 את קריית קרעטשניף ברחובות. בשנותיו האחרונות שיחרו רבים לפתחו. הקים ישיבה בשם "שער אליעזר" ברחובות. נפטר בט"ו בתמוז תשכ"ט. בנו הגדול, רבי מנחם אליעזר זאב, ממלא את מקום אביו בקריית קרעטשניף ברחובות. בנים נוספים החלו לכהן באדמו"רות לאחר נישואיהם. בנו השישי הוא רבי יוסף שלמה, חתן קרוב משפחתו רבי ישראל רוזנבוים מסטניסלב (בנו של רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא). מכונה במונסי האדמו"ר מקרטשניף.
רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים - האדמו"ר מקרעטשניף מרחובות
רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים, האדמו"ר הנוכחי, הוא חתנו של רבי יואל בער מראצפערט-ברזיל.
החסידות תחת הנהגתו מונה כ-600 משפחות, מהן בקריית קרעטשניף ברחובות כ-250 משפחות, ובשכונת פסגת קרעטשניף הסמוכה עוד כ-80 משפחות. קהילות נוספות קיימות בבני ברק, בירושלים, ביתר עילית, אלעד ומודיעין עילית. מוסדות החסידות: ישיבה גדולה וישיבה קטנה, שבהן מתחנכים כ-150 בחורים, תלמוד תורה "בני משה" שבו כ-200 ילדים, בית ספר יסודי של רשת בית יעקב, סמינר חסידי, גני ילדים, כוללי אברכים, שטיבלאך ומקווה. לחסידות גם ארגוני חסד, בהם ארגון "לשבוע מטובך" שמחלק מנות אוכל בבית החולים קפלן ברחובות ופעילויות רווחה נוספות. פנחס הומינר מייצג את החסידות במועצת העיר רחובות.
קרעטשניף קריית גת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו השני של רבי דוד משה הוא רבי ישראל ניסן. מכהן כאדמו"ר מקרעטשניף בקריית גת. רבי ישראל ניסן הוא חתנו של רבי יחזקאל מערץ. קהילתו מונה כיום כ-55 משפחות, וכן תלמוד תורה גני ילדים וכולל אברכים.
ביטשקוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו השלישי של רבי דוד משה היה רבי זיידא שמואל שמעלקא (י"ד בטבת תשי"ב, 1952 - כ"א באדר ב' תשע"ד, 2014) חתן רבי משה זאב פרידמן, רבה של יפו. כיהן כאדמו"ר מביטשקוב ביפו[2]. עסק בהחזרה בתשובה.
את מקומו ממלא בנו רבי דוד (נולד תשל"ז, 1977), חתנו של רבי חנניה יום טוב ליפא רייך, חתנו של האדמו"ר מז'מיגרד. בחיי אביו כיהן כרב בית המדרש "המאור" ביפו וכאביו עסק בהחזרה בתשובה.
פרמישלאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו הרביעי של רבי דוד משה הוא רבי מאיר רוזנבוים חתן רבי חיים אליעזר הורנצ'יק חתנו של רבי משה מרדכי בידרמן. מכהן כאדמו"ר מפרמישלאן בקריית הרצוג שבבני ברק. החסידות תחת הנהגתו מונה כ-250 משפחות. אין לה מוסדות מחוץ לבני ברק, אך חסידי פרמישלאן ישנם בכמה ריכוזים בישראל, באירופה ובארצות הברית. בשכונת קריית פרמישלאן שבקריית הרצוג מתגוררות כ-70 משפחות. מוסדות החסידות הם: ישיבה גדולה וישיבה קטנה, בהן מתחנכים כ-60 בחורים, תלמוד תורה המשרת את כל ילדי החסידות, גני ילדים, כולל אברכים בשם "בית לוי", שטיבלאך ומקווה, וכן ארגון החסד "קרן אור למשפחה" שמחלק מנות אוכל למשפחות נזקקות.
ענפים נוספים בשושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרעטשניף קריית אתא[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי צבי הירש רוזנבוים כיהן אף הוא כאדמו"ר מקרעטשניף בכפר אתא ולאחר מכן בירושלים. נולד בשנת תר"פ בסיגט לרבי ניסן חיים מדרוהוביטש בנו של רבי אליעזר זאב מקרטשניף. אחרי השואה עלה לירושלים וערך טישים בעודו בחור. לאחר חתונתו עבר לקריית אתא (אז כפר אתא). בשנת תשמ"ב עבר לירושלים. נפטר בט"ז באייר תשס"ו. לאחרי פטירתו מונו בניו:
רבי ניסן, חתן רבי משולם זושא מצ'רנוביל, לאדמו"ר מקרעטשניף סיגט ירושלים
רבי מאיר איתמר (חתן רבי שמואל דוד בן רבי שלום קרויז אב"ד אודווארי וחתן האדמו"ר מנדבורנא ווערדיין) מכהן בחיי אביו כאדמו"ר מטרעבישאן בויליאמסבורג.
רבי זיידא אליעזר זאב, אדמו"ר מקרעטשניף סיגעט ארצות הברית. לרבי זיידא בית כנסת בבית שמש ובירושלים, שבה שוהה כמה חודשים מדי שנה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרב יחזקאל מערץ ולאחר שהתאלמן נישא בשנית לבתו של הרב אפרים פישל בראך אב"ד מאדע.
חתנו הוא רבי יעקב מנחם מביאלה בני ברק.
חסידות ראחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיש פורים תשע"ו בחסידות ראחוב
רבי אליעזר זאב, בנו של רבי יצחק מראחוב ניצל מהשואה ועלה לארץ והתגורר ברמלה. בתחילת שנות ה-60 פתח בית כנסת ראחוב ברמת גן על פאתי בני ברק. היה חתנו של בן דודו רבי חיים מרדכי מנדבורנא. חתניו הם: רבי שלמה שמואל כהנא מספינקא ירושלים רבי יהודה מלינסק, רבי גדליה משה ראטה משומרי אמונים-אשדוד, ורבי יצחק אייזיק כהנא (בן רבי משה נחמן בן רבי יוסף מאיר מספינקא ירושלים) .
בנו של רבי אליעזר זאב הוא רבי יחיאל מאיר רוזנבוים, האדמו"ר הנוכחי מראחוב. חתנו של רבי ישעיה שנייבלג, רב היישוב בני ראם.
ישנה חסידות נוספת בשם "קהילת ראחוב" אף היא בבני ברק אך היא אינה קשורה לשושלת נדבורנה. אב"ד הקהילה הוא הרב מנחם מנדל הורביץ, חתנו של רבי שלמה זלמן פרידמן רבן של ראחוב ולוגנו.
הנושאים החמים
