דרוש מידע שידוכים- אח/ות שרוצים לעקוף והגדול נפגע -דעתכם!

[פ.נ]

ואצלי זה מה שנתן לי כח.
הידיעה שעוד ילד הגיע לעולם, ולא מנעתי את זה. ואפשרתי.
זה כואב, אבל לראות את כולם אחריך בבית זה שורף לא פחות.
כן חושבת שכל אחד שעוקף חייב לעשות הכל (כולל הכל) כדי לדאוג לאח הנעקף. לדברעם שדכנים, להפיל קירות וכל מה שאפשר, כדי שהנעקף ירגיש שהוא לא נשכח, ולהפך - זה כאב משותף לכולם ועושים הכל כדי להקל אותו

כל מילה!!!!!
צריך מינימום רגישות!!!

 

[Michalir]

גישה נכונה חלקית אבל לא לגמרי.
אני 'נעקפתי', לא עקיפה אמיתית אלא עקיפה של אחות שנה מתחתי כשאני לא רציתי בכלל לשמוע שידוכים והיא התחתנה לפניי.
נכון זה בכלל לא נקרא עקיפה? לגיטימי לחלוטין ?
אז זהו, למרות שפירגנתי מכל הלב ואפי' עודדתי את זה ובאמת לא היה לי שום ספק בעניין, עדיין בחתונה, ובתקופה הראשונה של הזו"צ החדש במשפחה, הרגשתי באיזה שהוא מקום רע עם זה, לא יודע להסביר בדיוק מה הרגשתי, אבל תכל'ס, היה לי קטעים של 'זיפת' בעניין.
אולי הפסיכולוגים בפרוג ידעו להסביר מה ולמה, אבל התחושה קיימת.

הכי נורמלי להרגיש ככה!!
גם אני נתתי לעקוף והכי פירגנתי ואפילו תמכתי כספית ורגשית, אבל גם לי כאב למרות שהכי שמחתי.
התת מודע משדר לפעמים דברים שנוגדים את המודע שלנו

 

[חצרון]

גילוי נאות-אני בכור אין לי את מי לעקוף!

אחר כל זה, אני לא מצליח להבין מה ההגיון שאם אחד אחד נתקע אז נגזר על כל אחיו להיתקע??? הרי לבחור צעיר יותר קל להתחתן מאשר בחור מבוגר, אז מילא שלא יתחיל שידוכים בגיל 20 כי באמת מה הלחץ ומותר להתחשב וכו' (אני מדבר מהעולם הליטאי) אבל בגיל 23/24?????
וכבר ציטטו קודמי את דברי הרב שטינמן שמי אמר שהקפידא של הגדול גדולה מהקפידה של הקטן.
ושמעתי בשם חכם שלום כהן שאמר שכאשר השקית קשורה אפשר לעשות חור למטה וככה להוציא....​

 

[זמר]

נו... משפט שנאמר מתוך כאב...
לא רנציונלי בכלל.

אין סוף סיפורים של כאלה ש"דרשו" שיחכו להם רק שנה שנתיים, ואז הצעירים יותר התחילו בגיל מבוגר, וההרגשה שלהם כל הזמן הייתה שהם מתחילים כסוג ב' (בת 24 שווה פחות) ולכן גם אם הם התחתנו בסוף הכעס והמרמור נשאר כל החיים,

ושוב חשוב לדעת שמבחינת התפיסה הציבורית כשעוקפים מישהו בן 25-28 זה הכרזה "התייאשנו ממך ממשיכים הלאה - לפחות נרווה נחת מהאחרים", ואילו כשעוקפים אותו בגיל 22 זה יותר הכרזה "לאח הקטן בוער להתחתן". ודו"ק.

חלילה לא מצדדת בשיטה של להמתין עד בוש...
נתתי את הדוג' כדי לשים איזושהי מראה לעוקפים כמה לא פשוט לגדול/ה לאפשר את זה,
עקפו אצלינו משני הצדדים...
אך עדין חשובבבב שיהיו מודעים לקושי הגדול שבדבר וגם לאחר שעקפו שיכירו בטובה ויוקירו עליה כי הדבר לא ברור מאליו בכלל!!!

 

[פ.נ]

גילוי נאות-אני בכור אין לי את מי לעקוף!

אחר כל זה, אני לא מצליח להבין מה ההגיון שאם אחד אחד נתקע אז נגזר על כל אחיו להיתקע??? הרי לבחור צעיר יותר קל להתחתן מאשר בחור מבוגר, אז מילא שלא יתחיל שידוכים בגיל 20 כי באמת מה הלחץ ומותר להתחשב וכו' (אני מדבר מהעולם הליטאי) אבל בגיל 23/24????? וכבר ציטטו קודמי את דברי הרב שטינמן שמי אמר שהקפידא של הגדול גדולה מהקפידה של הקטן.​

דווקא שאתה ממהמקום הזה אתה לא תבין.....במיוחד שאתה בכור אז אתה לא יודע מזה ביכלל אחים גדולים!!!
מה שנותר לאחל שבחיים לא תחוו את זה בעצמכם

 

[חצרון]

דווקא שאתה ממהמקום הזה אתה לא תבין.....במיוחד שאתה בכור אז אתה לא יודע מזה ביכלל אחים גדולים!!!
מה שנותר לאחל שבחיים לא תחוו את זה בעצמכם

לא הבנתי אם אני הגדול אז יענו אני אמור להיפגע. לא?

 

[זמר]

אין ולא היה בעולם רב שיגיד שצריך לבקש מחילה מצד של שידוך שלא היה מתאים ואמרו לא, כל ההתקשרות מתחילה היא על דעת לבדוק ותו לא.

טעותתת
אני יודעת על כמה וכמה שר' יעקב אדלשטיין זצ"ל אמר להם ללכת אחורה ולנסות להיזכר האם מישהו נפגע בעבר מתשובה שהם ענו ולבקש את סליחתו- והעניין פעל ישועות במוחש!
נכון לקבל בפרופורציות תשובות לא רצויות אבל לא פוטר את הצד מ=המסרב מלנהוג ברגישות הראויה.

 

[פ.נ]

לא הבנתי אם אני הגדול אז יענו אני אמור להיפגע. לא?

תחושה לא נעימה שרואים שיש אח יותר צעיר שיתחתן וחי את החיים שלו כלומר היתקדם.. ואילו יש אח מעל שתקוע עדיין
זה לא אומרת שזה צודק שלאא סולחים(בינתיים לא שמעתי על כאילה מקרים)
מה שבטוח שמעתי מרב אחד שאמר שמי נותן לעקוף זה בוודאי מקדם את השידוך....
מכירה מקרה מכלי ראשון שהיה 2 אחיות רווקות והגיל שלהם טיפס לגיל 40+ ואז אבא שלהם ניפטר וגם אמא שלהם ניפטרה ובאותה שנה של הפטירה הקטנה היתארסה וובהפרש של שנה הגדולה היתארסה

 

[yonatanr]

על פי ההלכה אפילו מצווה דאורייתא של 'כיבוד אב ואם' נדחית מפני הקמת בית בישראל, ואם ההורים מתנגדים לשידוך אין צורך לציית להם, כך שברור שלאף אדם בעולם אין זכות לעכב אדם אחר מלבנות בית נאמן בישראל, יהיה זה אביו או אחיו או כל אדם שחש עצמו נפגע מהשידוך.

למרות זאת, מכיוון שמסתבר שלאח הגדול תהיינה תחושות קשות במקרה שאחיו הקטן יתארס לפניו - יהיה יפה מצדו של האח הקטן 'לבקש רשות' מהאח הגדול, וכביכול לשתף אותו בהחלטה - למרות שאין לו שום זכות למנוע ממנו, כאמור.

בכל אופן, הדבר היחיד שכולנו יכולים לעשות - הוא להפסיק לרכל. להפסיק להתייחס למי שאחיו הקטנים ממנו התארסו כאל 'נעקף' שעבר לאיזשהו סטטוס טרגי. זה דבר טבעי ופשוט שאדם לא מצא עדיין את זיווגו, ואחיו הקטנים רוצים למצוא גם הם. אין כאן שום סיפור. כשאנחנו לא נתייחס לזה בתור סיפור - גם הנעקפים לא יתייחסו לזה כך.

ובעיקרו של דבר - הראייה הזו של 'עקפו אותו' כדבר טרגי - מתאימה אך ורק במקום ובזמן שההורים הם האחראיים הכמעט בלעדיים לשידוך, ותפקיד המשודך הוא לומר 'הן'. במקום כזה, כשההורים בוחרים להתחיל לשמוע שידוכים לילד השני, זה כמעט כמו לומר בקול 'התייאשנו ממנו, יש לנו סיכויים קלושים למצוא לו שידוך'. אבל בקהילות שבהן השידוכים תלויים אך ורק במשודך, וההורים משמשים על תקן של מבררים - מה הקשר בין אח אחד לשני?

 

[גלגל הצבעים]

טעותתת
אני יודעת על כמה וכמה שר' יעקב אדלשטיין זצ"ל אמר להם ללכת אחורה ולנסות להיזכר האם מישהו נפגע בעבר מתשובה שהם ענו ולבקש את סליחתו- והעניין פעל ישועות במוחש!
נכון לקבל בפרופורציות תשובות לא רצויות אבל לא פוטר את הצד מ=המסרב מלנהוג ברגישות הראויה.

על הצורה שהם ענו, לא על עצם התשובה השלילית

 

[פרפרזה]

אותי עקפו 3 אחים והרביעי בדרך, ולא, לא הייתה לי עם זה שום בעיה. להיפך, אם הם היו תקועים בגללי הייתי אוכל את עצמי שאני אשם בזה, או שהייתי מתחתן בלחץ רק בשביל לשחרר את הפקק...

 

[פ.נ]

אותי עקפו 3 אחים והרביעי בדרך, ולא, לא הייתה לי עם זה שום בעיה. להיפך, אם הם היו תקועים בגללי הייתי אוכל את עצמי שאני אשם בזה, או שהייתי מתחתן בלחץ רק בשביל לשחרר את הפקק...

יש הבדל בין גבר לאישה...

 

[Michalir]

יש הבדל בין גבר לאישה...

יש הבדל לכאב?

 

[ח פ]

יש הבדל בין גבר לאישה...

לבחורה זה הרבה יותר גרוע

ולעצם העניין

אין לכם מושג כמה הכריות ספוגות מדמעות !!!
בעניין הזה אי אפשר לדון בכלל את שניהם זה רק רבנים וגדולים יכולים להכריע

 

[פ.נ]

יש הבדל לכאב?

מיתבטא ברגישות
האישה יותר רגישה

 

[תמי אחת]

לבחורה זה הרבה יותר גרוע

ולעצם העניין

אין לכם מושג כמה הכריות ספוגות מדמעות !!!
בעניין הזה אי אפשר לדון בכלל את שניהם זה רק רבנים וגדולים יכולים להכריע

במחילה מכבודכם, אתם מערבבים בו שני נושאים:
לדון - אף אחד לא דן. אין ספק שזה נושא כאוב ולא קל. אבל זה מהבחינה רגשית.
בתכלס, למרות הכאב - חייבים להתקדם הלאה. וזה מבחינת השכל.

 

[ח פ]

במחילה מכבודכם, אתם מערבבים בו שני נושאים:
לדון - אף אחד לא דן. אין ספק שזה נושא כאוב ולא קל. אבל זה מהבחינה רגשית.
בתכלס, למרות הכאב - חייבים להתקדם הלאה. וזה מבחינת השכל.

מזכיר לי שפעם הילדים היתומים היו הולכים לחיידר ולבי"ס כי הם פטורים מלשבת שבעה ...
היום הבינו שגם שכל צריך לעבוד ברגש

להבדיל ברור שזה שכל אבל חייבים גם ליתחשב בנושא הרגשי ואני שמעתי כבר סיפור על קפידה
לכן זה לא פשוט דמעות כאלו ורק להתייעץ עם רבנים !

 

[יוגורט]

אני עקפתי אחות , וזה לא היה קל! היא פירגנה מכל הלב, אבל היא לא הצליחה תמיד לעצור את הדמעות. גם להורים זה לא היה פשוט, אבל היה ברור שאין דרך אחרת.
ממה נפשך, אם היא יודעת שהיא תתארס בקרוב, זה לא היה מפריע לה. ואם היא לא תתארס בקרוב אז איך אפשר לתקוע אחרים ?
אחרי שנה וחצי בערך היא התארסה, וב"ה יש לנו ילדים, דירה וכו' ואף אחד לא זוכר מי עקף לפני מי.

לגבי אח שעוקף אחות או להפך, לדעתי זה לא אמור בכלל לפגוע. וגם אח שעוקף אח זה יותק קל. בכלל שמדובר בסגנונות שונים זה יותר קל (אחות מודרנית לעומת אחות פרומרית)...

 

[BIZZARC- עשירה]

לגבי אח שעוקף אחות או להפך,

אחות שעוקפת אח זה לא פוגע בכלל בכל הציבורים שאני מכירה ומאוד לגטימי אם הם צפופים מבחינת שנים, כי בנות יוצאות לשידוכים יותר מהר מהבנים, הפוך זה כבר עלול כן לפגוע.
אבל שוב, זה תלוי בכ"כ הרבה פרמטרים, וגם הרבה פעמים בהתחלה זה בשמחה ובכלל לא מבינים על מה ולמה לבקש 'רשות' ואז בפועל זה נפגש עם הבחור/ה אחרת ממה שציפו, כי המצב הרגשי שונה, כי היחס של הסביבה שונה, וכו'.
ואז, עצם זה שהבחור/בחורה נתנו 'רשות' כבר מיקל עליהם.

יש גם הבדל עצום בין המגזרים השונים.
לא דומה משפחה מעדות המזרח בעניין זה, למשפחה ליטאית למשפחה חסידית.

עד היום הייתי בטוחה שההבדל הוא בין חוצניקים לישראלים (לא מכירה כ"כ חסידים, אבל הספרדים והליטאים שסביבי לא שונים בגישה שלהם לנושא הזה, בשונה מחוצניקים)

 

[reish]

בכל אופן, הדבר היחיד שכולנו יכולים לעשות - הוא להפסיק לרכל. להפסיק להתייחס למי שאחיו הקטנים ממנו התארסו כאל 'נעקף' שעבר לאיזשהו סטטוס טרגי. זה דבר טבעי ופשוט שאדם לא מצא עדיין את זיווגו, ואחיו הקטנים רוצים למצוא גם הם. אין כאן שום סיפור. כשאנחנו לא נתייחס לזה בתור סיפור - גם הנעקפים לא יתייחסו לזה כך.

זה.