שיומי חצי טאץ

  • הוסף לסימניות
  • #1
פתאום נהיה לי מסך מרצד בשיומי חצי טאץ בלי שנפל על הרצפה או קיבל מכה
מישהו יודע מה ניתן לעשות בעניין וכמה כזה תיקון עולה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
פתאום נהיה לי מסך מרצד בשיומי חצי טאץ בלי שנפל על הרצפה או קיבל מכה
מישהו יודע מה ניתן לעשות בעניין וכמה כזה תיקון עולה?
עומס
לבדוק כמה אחוז מלא במכשיר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלום רב לכולכם.
אנחנו מבקשים עצה. ועצת רבים היא תקים אותנו.

אמש קרה שוב פעם מקרה שקורה לדאבוננו לאחרונה הרבה.
וכך היה.
בצהרי היום נוסע בתחבורה ציבורית עלה על האוטובוס, ניגש אל הנהג, והיכה אותו נמרצות, הכל מוסרט ומתועד.
הנהג כמובן פונה לבית החולים, המכה עצר על ידי המשטרה.
עד כאן - לא כזו דרמה במדינתנו לדאבונינו, אבל עדיין אי"א לומר שאלו מעשים שבכל יום.
והתגובה לא איחרה לבוא.
חברת קווים להצהרתה, וככל הנראה כך זה באמת, באישור משרד התחבורה.
החליטו להעניש את יושבי הרחוב הספציפי, רחוב יהודה הנשיא, רחוב מרכזי מאוד בתח"צ בעיר.
והודיעו כי עד סוף השירות לא יכנסו האוטובוסים לרחוב, במחאה על האלימות.
ואני שואל מה הקשר?
זה אפילו לא וועדי עובדים, זה נהיה רשמי, שביתה, כענישה קולקטיבית.
זה חוקי?
ועוד כמובן כשזה נעשה בפתאומיות, ללא שום הודעה מסודרת לקהל.
כלומר אנשים זקנים וכולי, מחכים ומחכים, ואחרי שעה נודע להם, כי הוחלט להעניש אותם?
איך קורה כדבר הזה?

מלבד זה שאני מעריך כי הנהג הזה לא חטף סתם מכות.
וכי ענישה קולקטיבית מרתיעה פושעים, או מרתיחה עוד דם צעיר ותביא חלילה למעשה החמור הבא?

וכעת הבו לנו עצה, למי לפנות, מי ילך עבורנו לבג"ץ, יש איזו עמותה שתטפל בעניין כזה, מול המשרד או החברה, או שזה לגיטימי ומותר?
אולי נפנה ללשכת הרב האמונה כאן על העניין?
מה עלינו לעשות?

ועכשיו לסיום פאנץ.
אני שומע שני עובדים בכירים ב'קווים' מדברים [הכל מוקלט]
וכך זה היה בערך.
אה--- מה נשמע, ראית את הסרטון מאתמול?
כן, וואלה איזה מכות.
נו אמרתי ל--- כמה פעמים, אתה מתעלל בחברה זה יגמר במכות..
מה הוא היה מתעלל, מה הפירוש?
-- אתה יודע, לא עוצר, בורח לאנשים, מתעצבנים עליו כל יום, בסוף מישהו גם מכה אותו..
אני בעצמי שלחתי להנהלה תמונה שלו פעם אחת בורח על תחנה..
-סוף ציטוט-

הבנתם על מה מענישים אותנו?
מה עושים?
זה קרה כבר פעמיים בשבועיים האחרונים.
בכל בוקר כשאני יורד מהאוטובוס בתחנה שליד העבודה, הוא עולה.
כתף משתפשפת בכתף לשבריר שניה, ואנו מהנהנים.
אנחנו לא מכירים זה את זה. לא שואלים שמות, לא ”מאיפה” לא ”לאן”. רק מהנהנים.
הנהון קטן, כמעט לא קיים. הנהון שאין בו משום ברכה או חיבה.
סתם טקס.

בלי מילים.
בלי חיוך.
רק הנהון. כמו העברת כרטיס עובד.
"נוכח"!

על המדרגות האחוריות של קו ארבעים ואחת, בשעה שבע חמישים ושתים. הנהון קצר. והיום ממשיך לטוס.

..................................

”אבינועם!”
”הא?”
”מה אתך”
”מה, מה איתי?!”
”אתה כבר חצי שעה מסתכל בחלון במקום על המסך”.
”אני, אמ, נכון סליחה. אז איפה היינו?”
”קרה משהו אבינועם?”
”משהו?! לא, לא, לא קרה כלום. אני... כלום כלום. הנה כאן, בעמודה של אוגוסט חסר הניכוי של הפרשת מעסיק...”
”אבינועם”
”די נו, שום דבר. אתה תצחק עלי”
”מה פתאום שאצחק. ספר לי הכל, סגור את המחשב וספר לי”

”מישהו שאני פוגש כל בוקר, אה, באוטובוס, לא הגיע היום”.
”חבר?”
אין לי מושג מי זה, תאמין לי שלא הכרנו ולא דיברנו אף פעם, אפילו שלום או מה נשמע לא אמרנו מעולם. אנחנו רק מהנהנים”.
”מהנהנים?”
”הנהון חטוף, הנהון של זרים שמכירים רק את השעה שבע חמישים ושתים ואת המדרגות האחוריות של האוטובוס.
בתוך עיר עם אלפי פרצופים שאף אחד לא זוכר, אנחנו זה בשביל זה פנים שאי אפשר לשכוח.
והיום הוא נעלם, ומאז משהו בי חסר”.

“חסר מה?”

שתקתי.

”לא יודע. חסר לי הקיום של ההנהון. ההוכחה היומית שהעולם זז ואני חלק ממנו. שיש עוד מישהו שמזהה אותך בתוך ההמון — גם אם לשבריר שנייה.
מישהו שאומר לך, גם אם באמצעות העיניים בלבד: אני רואה אותך. אתה קיים. לרגע אחד בנסיעה האפורה בתוך עולם מנוכר, אינני שקוף”.
..............

למחרת.
בשבע חמישים ושתים, כשנפתחה הדלת האחורית של האוטובוס, ראיתי אותו. הוא עלה בזריזות כדרכו, ואני ירדתי לאטי.
כתף השתפשפה בכתף לשבריר שניה, ומבטינו נפגש.
הנהון קצר.

אבל הפעם המבט נשאר תפוס לעוד רגע.
ואז הופיע הנהון נוסף, טיפה עמוק יותר. כמו הסכם מחודש.
וכבר נסגרו הדלתות בקול שריקת לחץ אויר ומנוע האוטובוס הרעים לדרכו.

בכאוס של בדידות עירונית ורעש אינסופי, הנהון חטוף היה עבורי לחישה שקטה של נוכחות המחברת אותי מחדש בהרמוניה עם העולם ועם עצמי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה