דרוש מידע שילוח הקן

  • הוסף לסימניות
  • #1
א מתי הזמן שאפשר לעשות שילוח
ב איך מוודאים שהקן לא יחזור?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מבחינת שלא יחזרו לקן בדקה שנגעת בקן של הציפור היא לא תחזור לעשות שם קן
אבל היא חוזרת כמה פעמים ומחפשת את הקן ועושה קולות זה נקרא שהיא בוכה על הילדים שלה ואמרו לי שזה זמן מאוד גדול להתפלל
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
יש על זה ספר "קן ציפור", ועוד ספר שאני לא זוכר את שמו.
כדי לקיים את המצוה, צריך לדעת הרבה פרטים, וכדאי לעיין בהם קודם.

לגבי החזרה מנסיוני חזרו כמה פעמים, ואולי הם היו יונים אחרים, אבל מהמטרד לא התפטרנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
  • הוסף לסימניות
  • #7
אפשר לעשות גם עם ביצה אחת.
למעשה ככה עשינו לאחר הטלה ראשונה. שילחנו בלילה את האם, הגבהנו את הביצה והחזרנו לקן (לא חייב להעלים לה את הביצה, צריך רק לזכות בהן ודי).
לאחר מכן היא חזרה לקן, הטילה ביצה שניה, וקיימנו שוב עם הביצה השניה.
אח"כ היא חזרה והמשיכה לדגור עליהן עד שבקעו לגמרי וגדלו לגוזלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אפשר לעשות גם עם ביצה אחת.
למעשה ככה עשינו לאחר הטלה ראשונה. שילחנו בלילה את האם, הגבהנו את הביצה והחזרנו לקן (לא חייב להעלים לה את הביצה, צריך רק לזכות בהן ודי).
לאחר מכן היא חזרה לקן, הטילה ביצה שניה, וקיימנו שוב עם הביצה השניה.
אח"כ היא חזרה והמשיכה לדגור עליהן עד שבקעו לגמרי וגדלו לגוזלים.
זו שאלת רב. לא כולם מחזיקים כך
יש כאלו שאורים: צריך לקחת את הבייצים לגמרי. אם החזרת - לא קיימת את המצוה.

אגב, צריך קודם להפקיר את המקום בפני שלושה
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
יש כאלו שאורים: צריך לקחת את הבייצים לגמרי. אם החזרת - לא קיימת את המצוה.
לא מובן ההיגיון. וכי אני חייב לאכול את הביצה הזאת? לקחתי אותה, היא שלי, ועכשיו אני מפקיר אותה. איפה הבעיה כאן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
א. צריך לשלח את האמא והיא נמצאת רק אחרי השקיעה, ביום האבא דוגר.
ב. צריך אחר כך לקחת את הביצים ולפרק את הקן כולו.
לא צריך לפרק את הקן צריך להרימו לקנין ואז יוצאים ידי חובה אפשר אפילו לתת לאדם נוסף לקיים את המצווה אם הראשון מפקיר שוב , יש ענין עפ''י קבלה לא לשלח את הקן בספירת העומר ובימים מיוחדים נוספים כך שעכשיו זה הזמן
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אפשר לעשות גם עם ביצה אחת.
למעשה ככה עשינו לאחר הטלה ראשונה. שילחנו בלילה את האם, הגבהנו את הביצה והחזרנו לקן (לא חייב להעלים לה את הביצה, צריך רק לזכות בהן ודי).
לאחר מכן היא חזרה לקן, הטילה ביצה שניה, וקיימנו שוב עם הביצה השניה.
אח"כ היא חזרה והמשיכה לדגור עליהן עד שבקעו לגמרי וגדלו לגוזלים.
אי אפשר לקחת ביצה אחת כתוב הבנים תקח לך צריך להזהר במצווה זו לא לגרום לצער בע''ח אלא לקיים כפי שהתורה אומרת
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
ב"ה זכיתי לקיים מצווה זו
ויעוי' מה שכותב על כך בספר החינוך דברים גדולים מאד
בספר החינוך כתב (מצווה תקמה) 'ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות'.
ויש שהביאו (ע"פ הקבלה) שלא לעשות זאת בשנת השמיטה (הגהות השמש לרש"ש שער טו, אות ג)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
וכי אני חייב לאכול את הביצה הזאת?
אני לא זוכר את פרטי ההלכה כ"כ.
אבל.... ברור לי שיש דין כזה של שימוש בביצים, אם לא לאכול... :devilish:
אז לשים לקישוט באיזה מקום או משהו כזה...
אם למישהו יש מקור אדרבה... יחכימנו....
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אני לא זוכר את פרטי ההלכה כ"כ.
אבל.... ברור לי שיש דין כזה של שימוש בביצים, אם לא לאכול... :devilish:
אז לשים לקישוט באיזה מקום או משהו כזה...
אם למישהו יש מקור אדרבה... יחכימנו....
שמים לקישוט משום חיבוב מצווה ולא כי יש ענין
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אי אפשר לקחת ביצה אחת כתוב הבנים תקח לך צריך להזהר במצווה זו לא לגרום לצער בע''ח אלא לקיים כפי שהתורה אומרת
מחילה, אבל זה דין מפורש בשו"ע. ומה שכתוב בנים ברבים, זו דרכה של תורה לכתוב בלשון רבים. וגם בגמרא חולין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
בדיוק היום עשינו.
חזרנו ביום ראשון אחרי שבת עם חלון פתוח וגילינו קן עם ביצה.
בעלי בדק היטב ומותר לכתחילה לעשות עם ביצה אחת ואפילו להפקיר את המקום (בפני שלושה) לאחר שכבר הקן נעשה.
למעשה, הערב שילחנו את האמא (לאחר יום שלם של דגירה, כבר זיהינו מי הזכר ומי הנקבה...) ופתאום גילינו שני ביצים!
וזהו, עכשיו הקן בויטרינה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בס''ד

פרשת כי תצא

התורה מלמדת אותנו בפרק כב פסוק ו'

על מצוות שילוח הקן ''כי יקרא הקן ציפור לפניך... וממשיכה שלח תשלח... למען ייטב לך והארכת ימים''

ונשאלת השאלה מה ראתה תורה לתת שכר כה רב על מצווה כה פשוטה . מצינו שכר של אריכות ימים בכיבוד אב ואם שזו מהמצוות החשובות ומעשרת הדברות ושכר זה חשוב כל כך ואף מצווה זו עלולה להיות קשה

ומתרץ רש''י על המקום שלמדים קל וחומר ומה מצווה קלה כל כך וללא חסרון ממון אמרה תורה שכר רב כל כך ללמדך ק''ו לגודל שכרן של מצוות קשות וחמורות

ולא שחלילה בא רש''י למעט גודל מצוות שילוח הקן שבוודאי מצווה אהובה היא לפני המקום .אבל רצונו לומר כמה יקר וגדולה יהיה למקיים מצוות ה' הקשות יותר

וכמו שמובא במדרש תנחומא על פרשתינו '' ומה שכר שילוח הקן. שכרה אריכות ימים. שכר מצוות שיש בהם חסרון וטורח והחית נפשות על אחת כמה וכמה''

פרשת שילוח הקן נצמדה לפרשת מעקה

ורש''י מפרש למה נסמכו הפרשות .ללמדנו שהן כרוכות זו בזו שאם קיימת מצות שילוח הקן סופך לבנות בית חדש ותקיים בו מצוות מעקה לפי שמצווה גוררת מצווה

ומה יפים מצוות התורה!. שהמקיים את הקלה שבאם. וללא חסרון ממון. מברכת אותו התורה. שייטב לו ויאריך ימים.

ועוד ומכיוון שקיים מצווה סופו להיגרר לעוד מצווה של מעקה. וזו היא סגולה הכתובה ברש''י שהרוצה ללבנות בית חדש יקיים מצוות שילוח הקן וסופו שיזכה לבנות בית ולקיים מצוות מעקה. וממצוות מעקה סופו להגיע לכל המצוות המברכות את האדם שנאמרו להלן כרם ושדה .ובגדים נאים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה