שינוי תזונה בבית

  • הוסף לסימניות
  • #41
יש דברים שאין צורך בהכנה מקדימה, כמו שקדים, אגוזים, תמרים,
גם פרות כמו תפוז וכדומה.
(אבל מה עושים עם הפרצוף של הילד כשאין לו את הופלים/ עוגיות/ דגני בוקר שהוא אוהב...:)
אני חושבת שההבנה הראשונית צריכה להיות שלנו.
שילד לא שמח יותר כשיש לו ופלה,
ולא מסכן יותר כשאין לו.

זו בעצם הבנה עמוקה יותר, שאוכל לא מקנה אושר, ואוכל מתוק לא מרגיע, ולא משמח, והוא לא פרס,
וכמו כל הבנה , צריכה להתחיל אצלינו.
אם המסקנה היא שאוכל בריא זה לא טעים, אבל "אין מה לעשות" ואוכלים אותו בשביל הבריאות, נעבאך, אז זו ההרגשה שתעבור לילדים , וברגע שהם יוכלו הם יאכלו את האוכל שהם חושבים שטעים.

אני אישית חושבת שאוכל בריא הוא גם טעים יותר.
נכון שאוכל לא בריא, למשל בסלי , מגרה יותר ומושך להמשיך, אבל הוא לא טעים באמת, הוא פשוט מלא חומרים שמגרים את בלוטות הטעם.

אחרי ההבנה הזו, אני אשתדל להעביר אותה לילדים,
אני לא מבטיחה ממתקים כפרס,
אני לא אומרת "וואו! שוקולד!!" אני כן שואלת : טעים לך ? יופי
אני לא מסבירה כמה זה לא בריא ולכן צריך לאכול קצת , זה גורם רק הפוך.
כשיש הצטברות ממתקים - אני מעדיפה שהיא תאכל במרוכז (וככה חוסכת את הדמיון והציפיה לממתק במשך שבוע)
אני לא אומרת לא כשמבקשים ממתק שיש בבית (מה שיש שייאכל ומיד עדיף)
אף פעם לא אוסרת לקבל ממתק ממישהו

מה כן ?
אני לא מכניסה לבית על בסיס קבוע
מכניסה הרבה פרות וירקות
(ילדים מבקשים אוכל על בסיס מה שנמצא בבית)
כן קונה כשמבקשים, לא תמיד, בהבנה שאם הילד רוצה ולא יהיה לו הוא ירצה יותר.
לא חושבת לרגע שילדים מסכנים כשאין להם גאנק בבית, הפוך
לא חושבת שזה טעים.

אם הילד רגיל למשהו - אז אפשר להתחיל מתוספות, בהנחה והוא אוהב גם פירות - אפשר לעבור לנשנוש אחד שהוא פרי ואחד שהוא דגני בוקר.
כשנגמרת החבילה - פשוט לקנות חמוציות במקום, או כל דבר שטעים לילד,
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
כבר מזמן חשבתי על זה. (ואולי גם הצעתי פעם)
למה שלא נפתח פורום מיוחד בנושא.
נשתף מתכונים מוצלחים שגם ילדים אוהבים.
רעיונות לפעילויות עם ילדים
מוצרים שקיימים בשוק יכולים להקל.
מעין קבוצת תמיכה.
איך אפשר להרים את הכפפה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
באותו עניין-
אולי יש לכן רעיון מה עושים עם ילד(5) שלא מוכן בשום אופן להכניס לפה פירות/ירקות חיים?
ממש מגעיל אותו המרקם והריח. (לא מסוגל אפילו לשבת ליד צלחת הירקות בארוחת ערב)
מרק ירקות הוא מוכן לאכול (גם לא תמיד).
(כל השאר אוכלים בכיף ואוהבים מאד)

איך משלימים לו את הערכים התזונתיים החסרים?
ממש מלחיץ אותי שיהיו לו חסרים משמעותיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אני חושבת שההבנה הראשונית צריכה להיות שלנו.
שילד לא שמח יותר כשיש לו ופלה,
ולא מסכן יותר כשאין לו.

זו בעצם הבנה עמוקה יותר, שאוכל לא מקנה אושר, ואוכל מתוק לא מרגיע, ולא משמח, והוא לא פרס,
וכמו כל הבנה , צריכה להתחיל אצלינו.
אם המסקנה היא שאוכל בריא זה לא טעים, אבל "אין מה לעשות" ואוכלים אותו בשביל הבריאות, נעבאך, אז זו ההרגשה שתעבור לילדים , וברגע שהם יוכלו הם יאכלו את האוכל שהם חושבים שטעים.

אני אישית חושבת שאוכל בריא הוא גם טעים יותר.
נכון שאוכל לא בריא, למשל בסלי , מגרה יותר ומושך להמשיך, אבל הוא לא טעים באמת, הוא פשוט מלא חומרים שמגרים את בלוטות הטעם.

אחרי ההבנה הזו, אני אשתדל להעביר אותה לילדים,
אני לא מבטיחה ממתקים כפרס,
אני לא אומרת "וואו! שוקולד!!" אני כן שואלת : טעים לך ? יופי
אני לא מסבירה כמה זה לא בריא ולכן צריך לאכול קצת , זה גורם רק הפוך.
כשיש הצטברות ממתקים - אני מעדיפה שהיא תאכל במרוכז (וככה חוסכת את הדמיון והציפיה לממתק במשך שבוע)
אני לא אומרת לא כשמבקשים ממתק שיש בבית (מה שיש שייאכל ומיד עדיף)
אף פעם לא אוסרת לקבל ממתק ממישהו

מה כן ?
אני לא מכניסה לבית על בסיס קבוע
מכניסה הרבה פרות וירקות
(ילדים מבקשים אוכל על בסיס מה שנמצא בבית)
כן קונה כשמבקשים, לא תמיד, בהבנה שאם הילד רוצה ולא יהיה לו הוא ירצה יותר.
לא חושבת לרגע שילדים מסכנים כשאין להם גאנק בבית, הפוך
לא חושבת שזה טעים.

אם הילד רגיל למשהו - אז אפשר להתחיל מתוספות, בהנחה והוא אוהב גם פירות - אפשר לעבור לנשנוש אחד שהוא פרי ואחד שהוא דגני בוקר.
כשנגמרת החבילה - פשוט לקנות חמוציות במקום, או כל דבר שטעים לילד,
כתבת יפה ואני ממש מסכימה איתך
בכל אופן יש מצבים שגם אם ההורה משוכנע באידיאל הבריאותי מתוך בחירה ולא מתוך מסכנות, עדיין הילדים לא משתכנעים... אולי בהמשך... (הבת שלי אומרת, "בסדר, כשאני אהיה בגיל שלך אני יעשה שינוי כמוך, למה עכשיו?"...);)
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
כתבת יפה ואני ממש מסכימה איתך
בכל אופן יש מצבים שגם אם ההורה משוכנע באידיאל הבריאותי מתוך בחירה ולא מתוך מסכנות, עדיין הילדים לא משתכנעים... אולי בהמשך... (הבת שלי אומרת, "בסדר, כשאני אהיה בגיל שלך אני יעשה שינוי כמוך, למה עכשיו?"...);)
לגמרי.
גם אצלי זה ככה.
היא אומרת "את לא אוהבת, אבל לי זה טעים!"
אני לא מנסה לשכנע בכלל, אבל לא מרחמת עליה בגלל שבבית יש לה פחות ממתקים מהשכנים.
אני חושבת שבכל בית יש דברים אחרים שנכנסים, אז אצלינו זה קצת פחות, היא רק מרוויחה מזה.
אם הייתי חושבת שיש בהם איזשהו צורך רגשי או משהו - הייתי מכניסה מזמן.
ואני מקווה שכשהיא תגדל היא תתאזן , בעזרת השם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
באותו עניין-
אולי יש לכן רעיון מה עושים עם ילד(5) שלא מוכן בשום אופן להכניס לפה פירות/ירקות חיים?
ממש מגעיל אותו המרקם והריח. (לא מסוגל אפילו לשבת ליד צלחת הירקות בארוחת ערב)
מרק ירקות הוא מוכן לאכול (גם לא תמיד).
(כל השאר אוכלים בכיף ואוהבים מאד)

איך משלימים לו את הערכים התזונתיים החסרים?
ממש מלחיץ אותי שיהיו לו חסרים משמעותיים.
לא ידוע לי שיש מה לעשות, אם יש את זה סביבו יש הרבה סיכוי שזה יבוא בהמשך, תתפללי..
ובעיקר, אל תהיי בלחץ מחסרים... זה עצמו יכול להוות לו סוג של עידוד למצב,
אל תעשי מזה עסק
(אני לא אכלתי פרות / ירקות חיים מאז שאני זוכרת את עצמי, זה דחה אותי בדיוק כמו הילד שלך, ועד לפני כמה חודשים, שהחלטתי לעשות שינוי ו--- לא היו לי חסרים מיוחדים...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אשכול חשוב ותודה לפותחת!
לא קראתי כל מה שכתבו מעלי. יש לי כמה טיפים:
למי שאופה לחמניות - לחמניות כוסמין 80% הן אחת הטובות! נסו והווכחו!
להחליף שתיה מתוקה במים. מתרגלים לטעם ועם הזמן אפילו מעדיפים
להפחית שמן בבישול, כל פעם קצת, ולהחליף טיגון באפיה.
האמת היא שלא יוצא טעים כמו המקור, אבל הצר אינו שווה בנזק. עדיף טיפה פחות קריספי מאשר ספוג שמן
ומתרגלים... כמו לכל דבר.
לא לאכול מאוחר בלילה, ובכלל, לא להיות במצב שמאפשר אכילה מאוחר בלילה, דהיינו: לישון...

כדאי לעשות את השינוי בהדרגה, לא לצאת בהכרזות ולא להכריח אף אחד להצטרף. דוגמא אישית, והרבה ייעשה מאליו אי"ה. גם אם לא ב 100%, משהו בטח יחלחל
הילדים שלי אומרים: "אמא, אם תראי מה חילקו היום בבי"ס/בגן, את תתעלפי, אז אכלתי רק חצי וזרקתי..."
עצם זה שהם יודעים שלא טוב להכניס את השטויות האלו - כבר משהו

אשמח לקבל מתכונים בריאים ולא מסובכים, בעיקר לעוגיות של הבוקר. עוד לא הצלחתי למצוא תחליף ראוי ומתקבל על בלוטות הטעם האנינות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
(אני לא אכלתי פרות / ירקות חיים מאז שאני זוכרת את עצמי, זה דחה אותי בדיוק כמו הילד שלך, ועד לפני כמה חודשים, שהחלטתי לעשות שינוי ו--- לא היו לי חסרים מיוחדים...)
הרגעת אותי! תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אשמח לקבל מתכונים בריאים ולא מסובכים, בעיקר לעוגיות של הבוקר. עוד לא הצלחתי למצוא תחליף ראוי ומתקבל על בלוטות הטעם האנינות...

לא קוואקר ודומיו אבל הרע במיעוטו:
סהרונים בטעם גבינה מניחוחות המאפה - אפשר להחליף מרגרינה בשמן ,
קמח בכוסמין 80% ולהשתמש בסוכר קנים. מצוין ממש ויוצא כמות נכבדה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
גם אצלינו ב"ה עשינו בבית שינוי תזונה.
לגבי הילדים,אחד הדברים שששונו בס"ד . זה: במקום לקחת בבקר מזונות. אני חותכת להן פרי .
זה מאד בריא לאכול על הבוקר פרי( על קיבה ריקה ) וככה חסכתי גם את כל הסוכרים של המזונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
הרגעת אותי! תודה!
אצלנו במשפחה יש כמה שלא נוגעים בירקות ופירות חיים-זה פשוט מגעיל אותם
אבל אוכלים הרבה מרקי ירקות , וגם דברים מירקות לא חיים כמו פשטידות ירקות, ירקות מוקפצים , שעועית מבושלת, קישואים מבושלים וכו' לא נראה לי שיש להם חסרים
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אשכול חשוב ותודה לפותחת!
לא קראתי כל מה שכתבו מעלי. יש לי כמה טיפים:
למי שאופה לחמניות - לחמניות כוסמין 80% הן אחת הטובות! נסו והווכחו!
להחליף שתיה מתוקה במים. מתרגלים לטעם ועם הזמן אפילו מעדיפים
להפחית שמן בבישול, כל פעם קצת, ולהחליף טיגון באפיה.
האמת היא שלא יוצא טעים כמו המקור, אבל הצר אינו שווה בנזק. עדיף טיפה פחות קריספי מאשר ספוג שמן
ומתרגלים... כמו לכל דבר.
לא לאכול מאוחר בלילה, ובכלל, לא להיות במצב שמאפשר אכילה מאוחר בלילה, דהיינו: לישון...

כדאי לעשות את השינוי בהדרגה, לא לצאת בהכרזות ולא להכריח אף אחד להצטרף. דוגמא אישית, והרבה ייעשה מאליו אי"ה. גם אם לא ב 100%, משהו בטח יחלחל
הילדים שלי אומרים: "אמא, אם תראי מה חילקו היום בבי"ס/בגן, את תתעלפי, אז אכלתי רק חצי וזרקתי..."
עצם זה שהם יודעים שלא טוב להכניס את השטויות האלו - כבר משהו

אשמח לקבל מתכונים בריאים ולא מסובכים, בעיקר לעוגיות של הבוקר. עוד לא הצלחתי למצוא תחליף ראוי ומתקבל על בלוטות הטעם האנינות...
מתכון מעולה מהבלוג של אחינועם אני ל אמפסיקה להכין אותו
אתמול הכנתי והמרתי גם בשמן זית -לא מרגישים...
חטיף אנרגיה
המרכיבים:

1 כוס שבולת שועל שלמה

1 כוס פצפוצי אורז

1 כוס אגוזי מלך גרוסים

3/4 כוס שוקולד צ'יפס

2/3 כוס קמח מלא

1/2 כוס קוקוס טחון

1/4 כוס שומשום

3 כפות גדושות סוכר

1/4 כפית מלח

1/2 כוס שמן קנולה

1/2 כוס דבש

1/2 כוס טחינה גולמית

איך מכינים?

מערבבים את כל החומרים היבשים בקערה אחת ואת כל החומרים הנוזלים בקערה השניה. לאחר מכן מערבבים את הכל יחד. משטחים היטב בתבנית רגילה. אופים בחום 180 מעלות חצי שעה עד שהחלק העליון משחים. לתוצאה קרא

נצ'ית יותר השאירו בתנור לעוד 5 דקות נוספות, אך שימו לב לא לחרוך.

מחכים עד שיצטנן לגמרי ורק אז חותכים לרצועות.

החטיפים מצוינים בהקפאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
תבלינים?
יש תבלינים נהדרים ובריאים שמוסיפים המון טעם ובריאות, אולי את מתכוונת לאבקות מרק?
(ולא, אני לא מרוקאית)
כן תבלינים,הם מגרים את מערכת הנשימה ולא טובים למי שסובל מאסטמה
רק כוסברה פטרוזיליה ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
כן תבלינים,הם מגרים את מערכת הנשימה ולא טובים למי שסובל מאסטמה
רק כוסברה פטרוזיליה ...
ולמי שסובל מחומציות עגבניות הן גרועות.
תבלינים ככלל הינם בריאים ולא רק ירק כמו כוסברה ופטרוזיליה.
כורכום. צ'ילי. ג'ינג'ר. כמון. בריאים מאד.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #55
אני גם עכשיו חשבתי לעשות שינוי בנושא, יש לי כמה רעיונות שעדיין לא ניסיתי- הרעיון זה הדרגה!
יש סור מרע - שזה לדוג' להפחית בכל פעם מעט מהתבלין של הדג אבל ממש מעט שכמעט לא יורגש, כיוון שכל נושא הטעם זה עניין של הרגל, כך, ניתן גם להוריד משתי כפיות סוכר בתה לכפית וחצי וכד' , מלח ושמן בחביתות וכו' - זה לגבי מה שמכינים בבית.
עשה טוב- חשבתי להכין לדוג' אורז מלא, ירקות בצורות שונות (מבושלים וכד'), להקפיא מחולק למנות קטנות בשקיות וכל פעם להוציא וכך בכל ארוחה מתרגלים לאכול מעט סוגי ירקות שלא אכלנו, אורז מלא וכד' כף עד שתיים אפשר גם כשלא מאד אוהבים וכך לאט לאט להגדיל את הכמות עד שפשוט אוהבים את זה. אך, כמובן שחשוב שהרצון לשינוי יהיה גם במשפחה ע"מ שיהיה שיתוף פעולה..
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
ארטליין - הכנתי את המתכון שהעלית , יצא סוף הדרך!
אישית -
הורדתי את הפצפוצי שוקולד לגמרי , שמתי ממש טיפה שוקולד מריר חתוך לקוביות קטנות וגם את זה לא אהבתי , ככה שזה טעים גם בלי למי שרוצה לנסות. מאד!
הוספתי 2 כפות חמאת בוטנים , את הדבש עשיתי חצי סילאן חצי דבש , הוספתי גם גרעיני חמניה,
וזה באמת יצא ממש טעים,
הפעם הבאה אוסיף צימוקים , נראה לי בכלל ישדרג,
אה , והילדים שלי ממש אהבו.
(פעם ראשונה שנכנס אצלי שקית של פצפוצי אורז, הבן שלי בא וביקש לקחת למתמידים בשקית אמר שזה מממש טעים ;) )

אז אם יש לכן עוד כמה מתכונים מעניינים - אשמח מאד.
זה ממש מתכון מעולה לבוקר לפני המרוץ לבתי הספר.

ולמי שרוצה יש מתכון של גרנולה שיצא לי להכין כמה פעמים, שיניתי קצת מהמתכון של ניקי למי שמכירה, ג"כ מעדן. (יוגורט , זה כן בריא?)

יש למישהי מתכון לכדורי "שוקולד" עם תמרים ופצפוצי אורז האלה? שיוצא דומה לכדורי שוקולד אבל בריא ולא מתוק מידי?

ותודה לכולם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
למי שלא יכולה לוותר על אבקת מרק - הנה מתכון לאבקת מרק ביתית, מתוך האתר מתכונים ב-10 דקות:
http://www.10dakot.co.il/אבקת-מרק/


אבקת מרק ביתית

ידוע שאבקות המרק התעשייתיות מכילות מונוסודיום גלוטמט שהינו חומר שמשפר את הטעם בצורה משמעותית אך לצד זה גם אינו בריא במיוחד. מסיבה זו מומלץ להשתמש באבקת מרק מחומרים טבעיים (ללא מונוסודיום גלוטמט) או להכין אותה בעצמכם.

ההכנה דורשת קניה של תבלינים שלא בטוח שיש לכם בבית אך זה משתלם מאחר ואתם מכינים צנצנת שיכולה להחזיק עד חצי שנה אם שומרים אותה במקרר.

%E2%80%8F%E2%80%8FDSC_0061-%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7.jpg




מצרכים (כמות: 2 כוסות אבקת מרק):


4 כפות קמח תפו"א (40 גרם)

4 כפות כורכום (35 גרם)

4 כפות חוואיג' למרק (35 גרם)

2 כפות פטרוזיליה יבשה (5 גרם)

4 כפות שמיר מיובש (10 גרם)

2 כפות שטוחות תבלין סלרי (לא חובה)

2 כפות מלאות אבקת שום (20 גרם)

4 כפות גדושות בצל מיובש טחון (=12 כפות בצל מיובש לפני טחינה, סה"כ 40 גרם)

4 כפות מלח (60 גרם)

2 כפות שטוחות סוכר לבן (20 גרם)



אופן הכנה:


מערבבים את כל החומרים ושמים בתוך צנצנת סגורה. את הצנצנת מומלץ לשמור במקרר.

הערות:

*לשדרוג הטעם של אבקת המרק מומלץ להוסיף 3-4 כפות ירקות מיובשים טחונים או תערובת ירקות טחונה למרק. קצת יותר קשה להשיג את זה מאחר ולא מוכרים את זה בכל חנות תבלינים אבל אם תמצאו הרווחתם.

*כדי לשמור כמה שיותר על טריות אבקת המרק אני ממליצה לחלק את התערובת ל-2 צנצנות. אחת לשמור במקרר לשימוש יומיומי והשניה להקפיא.

*כשאתם מתבלים קחו בחשבון שכל כף אבקת מרק מכילה כחצי כפית שטוחה מלח.

%E2%80%8F%E2%80%8FDSC_0043-%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
ועוד משהו,
בענין מה שרשמו בגנים ובי"ס, זה באמת נורא ואיום.
הבת שלי בא' חוזרת כל פעם עם משהו אחר מחברה בתיק,
סוכריות ג'לי , עוגיות , וכל מיני בסגנון.
אמהות פשוט "תורמות" להן לכיתה שטויות והמורה מחלקת לכל הילדות , ועוד רושמת כל שבוע תודה לכל האמהות המסורות שמביאות חבילות וופלים , סוכריות , עוגיות ועוד ועוד.
אני לפעמים מרגישה אמא נוראה שאני לא שולחת כלום כי אני שונאת את השטויות האלו , ואז מידי פעם לצערי אני שולחת כמה חבילות גליליות , וופלים או עוגיות , שלפחות יחשבו שאני גם מביאה משהו , למרות שזה לא בתדירות כזאת כמו כל האמהות. כל שבוע ממתק אחר , נוראי פשוט , לדעתי. אבל אני באמת לא אשלח פירות / חטיפי אנרגיה למיניהם , אף אחת שם לא תסתכל על זה.
אצלכם זה גם קורה? או רק אצלינו נהוג "לתרום" ממתקים לגנים? כל כך חבל, אני לא מבינה למה צריך את זה.

מזעזע מה שהולך במוסדות בעניין הממתקים.
מה קל יותר לרבה מאשר לצ'פר ילד בטופי, שניים, חמש.... עמדת במקום- טופי, התפללת יפה - טופי ידעת את החומר הנלמד - טופי... בסוף היום הילד שלי מספר בחדווה איזה כיף היה היום ואיזה רבה טוב יש לו, הוא קיבל 6 טופים ועוד 2 מחבר :eek::(:rolleyes::confused:
טופי=סוכר+מרגרינה, בעלות אפסית.
והילדים שלנו, מתפטמים בהם, הרחק מעינינו הבוחנות, מאבדים קשב וריכוז, מחוררים את השיניים, מתרחבים במימדים ומשנים את העדפות הטעם שלהם למתוק מסחרר וממכר.
אני אישית מבקשת מהרבע'ס אם אפשר להמנע או להמעיט,
לא בציפיה שזה יקרה בפועל במידית,
אלא פשוט כדי להעלות את המודעות, בתקוה שיום אחד משהו ישתנה בעולם.

לגבי צריכת שמן, יש לי טיפ קטן וחמוד שעוזר להפחית את כמות הצריכה.
קניתי בקבוקון גבוה עם פיה משופעת וחור קטן למעלה, מסוג הבקבוקונים של הרטבים בחנויות פיצה,כאלו שנמכרים גם לפני חנוכה לשמן זית, (אפשר להשיג באימפריית החסד בי-ם כל השנה)
אני מעבירה את השמן מהבקבוק המקורי לתוך הבקבוקון וכשאני משתמשת - השמן לא נשפך מאליו, כי צריך ללחוץ על הבקבוק, ויש לי שליטה גמורה בכמות השמן שאני מוסיפה לאוכל.
ועד שתקנו כזה מין בקבוק, אפשר גם לחורר עם סכין חור קטן בפתח הבקבוק לפני הפתיחה. זה נותן שליטה על הכמות, כמו שכתבתי למעלה, רק קצת פחות נח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
לא ניסיתי, אבל אני חושבת שאבקת מרק אפשר להחליף באבקת בצל.
כמדומני שהיא טבעית לגמרי והטעם ממש מזכיר - האבקת מרק עצמה מבוססת עליה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
ארטליין - הכנתי את המתכון שהעלית , יצא סוף הדרך!
אישית -
הורדתי את הפצפוצי שוקולד לגמרי , שמתי ממש טיפה שוקולד מריר חתוך לקוביות קטנות וגם את זה לא אהבתי , ככה שזה טעים גם בלי למי שרוצה לנסות. מאד!
הוספתי 2 כפות חמאת בוטנים , את הדבש עשיתי חצי סילאן חצי דבש , הוספתי גם גרעיני חמניה,
וזה באמת יצא ממש טעים,
הפעם הבאה אוסיף צימוקים , נראה לי בכלל ישדרג,
אה , והילדים שלי ממש אהבו.
(פעם ראשונה שנכנס אצלי שקית של פצפוצי אורז, הבן שלי בא וביקש לקחת למתמידים בשקית אמר שזה מממש טעים ;) )

אז אם יש לכן עוד כמה מתכונים מעניינים - אשמח מאד.
זה ממש מתכון מעולה לבוקר לפני המרוץ לבתי הספר.

ולמי שרוצה יש מתכון של גרנולה שיצא לי להכין כמה פעמים, שיניתי קצת מהמתכון של ניקי למי שמכירה, ג"כ מעדן. (יוגורט , זה כן בריא?)

יש למישהי מתכון לכדורי "שוקולד" עם תמרים ופצפוצי אורז האלה? שיוצא דומה לכדורי שוקולד אבל בריא ולא מתוק מידי?

ותודה לכולם!
שמחה מאוד שיצא לתועלת...
יש לי מתכון מהספר של א. יפרח חווייה של בריאות
של כדורי שוקולד מאוד טעימים, קצת מורכב ההכנה כי קודם עושים עוגיות לבד ואז מפוררים, אבל יוצא כמות יפה,
אם זה מענין אעלה'השאלה אם יש בעיה של זכויות יוצרים במקרה כזה שלוקחים מספר?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

כשיצאתי לאור (הכוונה – כשהסכמתי לעצמי להשתדל בכל דרך לפרסם את ספריי ובהמשך את רעיונותיי וכתיבתי וכו') חשבתי שיש לי מטרה לשנות את העולם.

היתה לי בזה מטרה מסוימת, אישית, שלא אוכל לפרט.

עם הזמן אני מתחילה להבין את הפואנטה.

אני לא פונקציה, לא הייתי ולא אהיה פונקציה - אני לא חשובה בתמונה הכללית, אפילו לא מעט, בטח לא יותר מאדם אחר.

אני לא צריכה לשנות. אני לא צריכה להיות במרכז.

מצד שני, אני קצת מצטערת שלא הגעתי למרכז, זה היה מעניין לראות, אם היה לי קהל משמעותי מאוד או אם דעתי היתה מקבלת במה ציבורית, זה היה מעניין לראות אם היה לי אכפת מאנשים אחרים או הייתי מתרכזת בשליחות שלי.

היה מעניין לראות אם הייתי עוזרת לאנשים אחרים לצאת לאור או הייתי רוצה שיקשיבו רק לי.
מצד שני, זה קצת מפחיד לעמוד בניסיון כזה. לא בטוחה שיש אדם שהיה מסוגל לעמוד בזה.
לפעמים אני רואה אדם שמקבל במה וחושבת שהיה נחמד אם היה מביא לכל אחד במה - אבל זו חשיבה לא הגיונית, על זה נאמר "מרוב עצים לא רואים את היער" - כן יש מקום לאומן וקהל. זה העולם...

*

כיום אני מבינה שהתפקיד של כל אחד זה לקבל את השני באופן שוויוני.

אולי אני טועה (ואני טועה הרבה פעמים).
אולי כן יש מקום לדמויות מפתח, למנהיגים, כי העם חייב מנהיג, דמות אחת עם קו ברור שתנהיג את כולם.

אבל אני חושבת מצד שני, שבתודעה – צריך לזכור שכולנו שווים, אין צורך להתלהב מאדם ספציפי אלא לתת ערך לכל אדם.

זו תודעה שהביטוי "ציבור למען הציבור", מסביר אותה היטב.

לציבור יש כח. האמת היא שהכח היחיד שקיים הוא הכח הציבורי.

הבעיה שכיחידים אין לאף אחד כח, כמעט.

כציבור – יש לנו כח עצום.

ככל שהציבור יותר רחב ומאוחד כך הכח שלו גדל.

"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".

אם הציבור יכיר בכח שלו, יכנע לעובדה הפשוטה שהכח שלנו הוא באחדות שלנו! אז נזכה אט אט להשתקם.

לכן הממסד עמל להפריד, לסכסך, לפלג, להשפיל, לבזות את היחידים, כדי שכל אחד ילקק את פצעיו ונשכח שאנו יכולים להאיר פנים זה לזה, לתמוך, לעודד, להיות בשביל השני, ל

שמעתי לאחרונה שהטבע הבסיסי הנכון שלנו הוא אהבה.

לכן אנחנו רוצים מחמאות, רוצים לייקים, רצים לצאת לאור.

הכל זה כדי להגיע לאהבה.

אבל לא צריך לאהוב בגלל סיבה.

לא צריך לאהוב את האדם מכיוון שהוא מפורסם ויש לו קהל או כסף, או נראות טובה, או כי זה יביא לנו ערך.

צריך לאהוב אהבת חינם.

המון מילים טובות סתם ככה, איפה שאפשר...

זה מביא תודעה בריאה, שמחה, יציבה.

זה יביא טוב לעולם.

*

אם נאהב אהבת חינם, סתם ככה, נלמד לחלק מחמאות סתם כי בא לנו לחפש את הטוב.

נחפש לראות את האנשים האנונימיים, הרגילים, ולא להסתנוור דווקא ממפורסמים.

נאמר שהתורה באה דווקא מהר סיני, ממקום נמוך, לאנשים האנונימיים יש חכמה, צריך להקשיב לה.

וגם אם יש אדם שמדבר שטויות, להבנתנו, אפשר לאהוב אותו ולהעריך את דבריו כי 'הוא', חלק אלוק ממעל, אמר אותם.

בפרקי אבות יש במה לכל דעה.

וזה כיף גדול לנטרל את השיפוטיות, מתוך ענווה, ולהקשיב לכל אדם, כי כל אדם מתקן איזה ניצוצות של קדושה.

אני בהחלט חושבת שצריך לחזור למי שאנחנו – עם ישראל בתפארתו – שנותן במה תודעתית, לכל יהודי, לאו דווקא כדי להיות מושפעים, כי האמת היא פנימית ולא חיצונית, ולכל אחד יש שליחות עצמאית, אלא כי כולנו צריכים אחדות אמיתית.

באופן אישי אני למדתי להקשיב גם לאנשים כופרים (אבל זה רק לאחר שחקרתי היטב וביססתי בעצמי את החשיבה המאמינה, וגם אין לי אינטרס לכפור), ולמדתי להקשיב לכל מיני אנשים.

אמנם בהתחלה, כשהייתי מקשיבה להם, הייתי למרבה הבושה שמחה לאיד (אוף, מה לעשות...) כי היה לי קשה לקבל שיש אנשים מלבדי, אבל עם הזמן אני לומדת שאמונה בה' היא משהו פנימי ולא שיכלי. הכוונה – האמונה היא מלשון אימון, כמו בחדר כושר שמתאמנים, אז גם אמונה היא לפתח את התודעה ולא לצמצם אותה, להכניס חשיבה של אור, של תקווה וכו'. ומי לנו גדול כהרמב"ם ששילב הקשבה לעולם והגיע למקום רחב.

התורה רחבה מיני ים ונמצאת בכל העולם, וכל הדרכים מובילות אליה.

יש לי דודה שהתחנכה בקיבוץ ותמיד היו לה דברי כפירה, זלזול או דיבורים ציניים ובדיחות.

לאחרונה היא מדברת מעצמה דיבורים של אמונה. הופתעתי שאמרה לא פעם, מעצמה, בלי לחזור בתשובה: "רק מצוות רק תורה זה מה שצריך".

כל אחד כשמתחבר לפנימיות שלו, לומד בכוחות עצמו שמשה אמת ותורתו אמת, כך שדעות של אנשים לא מפחידות, לדעתי, כי האמת היא אמת, וכל דעה שבעולם לא יכולה לשנות את האמת.

מצד שני, דיבורי כפירה כן יכולים להשפיע כי נאמר "תנו עוז לאלוקים", האדם מביא עוז לבורא עולם בעצם האמונה שלנו בו יתברך, כך שצריך להשאר באמונה תמימה כל הזמן.

כמו שנאמר על אברהם אבינו שהתחסד עם בוראו.

צריך להשאר תמיד באמונה ובתודעה מחוברת לה', אבל להבין שאם אדם כופר, זו הדרך שלו, המסלול בדרך לאסוף ניצוצות קדושה עבור עולם מתוקן יותר.

לסיכום, כמו שארבעת המינים מאוגדים (אבל אתרוג קצת נפרד, רמז ללומדי התורה שתמיד צריכים להיות מובדלים מעט בגלל תפקידם), אז כמו ארבעת המינים כך יש מקום אמיתי להסכים לקבל כל יהודי, לא לדחות, ולסגל חשיבה מקרבת ואוהדת.

וזה ייעשה אם נבין שכולנו שווים, כי רק ה' קיים ואין עוד מלבדו.

אני חושבת שצריך להגיע למקום בו אנחנו שמחים בשמחת הזולת ורוצים שיהיה טוב לכולם ולא מרגישים שמשהו לוקח לנו משהו, אלא הכל קיים בתוכנו. זה קשה, מאתגר ביותר ואפילו בלתי אפשרי, אבל אין מה לעשות - זה אנחנו:
ערבים זה לזה.
אני יודע שהמאמר קצת ארוך, אבל הוא שווה את זה!

המאמר משתף אתכם בידע שמתי מעט יודעים אותו.

למי שרוצה
כאן השאלות הידועות והמחשבות הקדומות על היפנוזה.

אז קדימה,

מתחילים!

היפנוזה!

מה אנחנו יודעים עלייך?


זה שנים רבות מסעירה ההיפנוזה את דעתו של כל מי ששמע עליה.

נשמעת כמו קסם יותר מאשר כמדע.

ונתונה למחלוקת רבה בדעתם של האנשים...

אבל מה באמת אנחנו יודעים עליה? לא הרבה יותר ממה שאמרו לנו...

אנשים רבים מפחדים מהיפנוזה, אבל האם יש צדק בפחד הזה?

האם היא לא הצטיירה כמפלצתית מדי?

אז בוא נפתח את כל הקלפים!
  • מהי היפנוזה?
  • מהי מדיטציה?
  • מהו דמיון מודרך?
  • איך הם קשורים?
  • ואיך כל זה קשור לשיטת הטיפול NLP?

מהי היפנוזה?

במשמעות הדבר היפנוזה היא תהליך כדי לגרום לשינויים בתת-מודע, שינויים שבמצב רגיל לא ניתן לעשות אותם בקלות.

אבל איך זה עובד?

בשביל זה נגדיר קצת את המודע ואת התת-מודע:

המוח שלנו מחולק לשני חלקים עיקריים: המודע והתת-מודע,

(ישנו עוד חלק ה"לא-מודע" שאחראי לתהליכים הפיזיולוגיים והביולוגיים, אבל הוא לא הנידון כרגע).

המודע הינו בסך הכול כ-5 אחוזים מהמוח בלבד, וכל השאר זה התת-מודע.

בקצרה: למודע ישנם 4 תפקידים עיקריים:

  1. "המוח האנליטי" החלק בנו שמנתח נתונים, משווה אותם וכו'.
  2. "הרציונל" שזה בעצם ההיגיון.
  3. "זיכרון לטווח קצר" כפשוטו.
  4. "כוח הרצון" הכוח שמניע אותנו להתחיל דברים.
לתת-מודע נשאר כל השאר:

זיכרון לטווח ארוך, רגשות, רצונות, אמונות, ערכים, ידיעות וכו'.

כל מה שאנחנו עושים/מרגישים/שומעים/רואים ולא שמים לב אליו (לדוגמה נשימות, תחושת מנח כף הרגל בנעל וכו'), נמצא בתת-מודע,

וכל מה שאנחנו עושים/מרגישים/שומעים/רואים ושמים לב אליו - זה נמצא במודע.

לתת-מודע אין שום היגיון או מוח מנתח, ואם נצליח להחדיר אליו "סוגסטיה" (כלומר הצעה), היא תתקבל (כמעט) בלי עוררין.

לדוגמה: אם נצליח להחדיר לשם שסיגריות הן דבר מגעיל, אז האדם כבר לא יוכל לראות סיגריות.

אבל הקב"ה לא השאיר אותנו חשופים,

ויצר בנו את "הגורם הביקורתי".

הוא השומר שמחליט איזה מידע נכנס לתת-מודע ואיזה לא.

כדי לעשות את תפקידו נאמנה משתמש הגורם הביקורתי בכל הכלים של המודע, ומנתח את הנתון החדש: בודק אם הוא הגיוני, ואז משווה אותו למידע שכבר נמצא בתת-מודע.

אם הנתון לא מסתדר הגיונית או לא תואם מידע שכבר נמצא, אז השומר פשוט לא נותן לו להיכנס!

ולכן כל מעשן שתגיד לו שסיגריות הן דבר מגעיל, זה אולי יחדור למודע שלו, אבל התת-מודע שמנהל לו את הרגשות והרצונות לא יאמין לזה.

חשוב להדגיש שהגורם הביקורתי הוא חלק מהמודע, ולא מהתת-מודע.

בעצם התפקיד שלנו בהיפנוזה הוא לעקוף את אותו "גורם ביקורתי".

אז איך עושים את זה?

יש בזה שתי גישות עיקריות: הגישה הקלאסית והגישה האריקסונית.

בקצרה:

  • הגישה האריקסונית: בשונה מהגישה הקלאסית, היא לא מנסה "להרדים" את הגורם הביקורתי, אלא להתחמק ממנו.
היא נקראת גם שיטת הערפול, ומשתמשת בשיטות מיוחדות כדי להסיח את המודע ואת ה"גורם הביקורתי", ומתחת לפני השטח להשחיל "סוגסטיה" (הצעה).

כרגע נתמקד יותר בגישה הקלאסית:

בגישה הקלאסית
: הרעיון הוא להרדים את המודע, וכך גם את הגורם הביקורתי.

המודע והתת-מודע פועלים כמו מאזניים: כשהמודע בשיא פעילותו התת-מודע מתחבא עמוק עמוק, אבל כשהמודע יורד – התת-מודע נחשף.

לדוגמה, חלומות נובעים מהתת-מודע והם מגיעים במצב שבו המודע חלש מאוד.

לכן הדרך שלנו לחשוף את התת-מודע היא להרחיק את המודע – פשוט להירגע. כן!

ההיפנוזה שכולם רועשים ממנה היא בסך הכול רגיעה!

אבל כדי להגיע לשינויים עוצמתיים צריך רגיעה עוצמתית,

ופה נכנס שלב ה"אינדוקציות" – שזה תהליך איך לעזור לאדם להגיע לרגיעה עוצמתית.

(אם תבקשו אולי אני אכתוב גם על זה מאמר).

אך אל דאגה, גם ברגיעה העוצמתית ביותר תמיד המודע עדיין נוכח. בלתי אפשרי להגיע למצב שבו המודע לא נוכח בכלל,

ואם כן, דבר שינגוד את רצונו של האדם לעולם לא יוכל לחדור פנימה גם במצב של היפנוזה! כפי שנרחיב בהמשך.




רמות פעילות המוח

ושוב בקצרה:

המוח עובד על גלי חשמל בתדרים מסוימים; ככל שהגלים מהירים יותר, זה מראה שהמוח פעיל יותר.

  • גלי ביתא: המצב שבו המוח נמצא רוב היום – פעילות אינטנסיבית ומחשבה רודפת מחשבה.


  • גלי אלפא: המצב של המוח כשהוא ברגיעה קלה או בהתרכזות (פעילות נמוכה יותר), כמו בקריאת ספר, שחמט או שמיעת מוזיקה.


  • גלי תטא: מצב של רגיעה עמוקה. בשלב הזה המחשבות איטיות מאוד ומעורפלות. זה המצב של המוח כשאנחנו חולמים, וכן כמה שניות לפני שינה.


  • גלי דלתא: גלי מוח איטיים ביותר, כמעט ואין מחשבות. זה המצב של המוח כשאנחנו ישנים.
בהיפנוזה אנחנו מחפשים להגיע לגלי תטא, או לפחות לגלי אלפא.

בקיצור: התחושה במצב ההיפנוטי דומה לתחושה של הרגעים האחרונים לפני שינה.

בשלב הזה התת-מודע הרבה יותר נגיש, והמודע עם הגורם הביקורתי הרבה פחות ביקורתיים, וכך נוצר מצב שבו התת-מודע גמיש ומוכן לשינויים.




מה זה מדיטציה ודמיון מודרך?

למען האמת, גם מדיטציה ודמיון מודרך הם מצב היפנוטי לכל דבר, אם כי בדרך כלל הם נעשים ברמה יותר חלשה של רגיעה (גלי אלפא).

ההיפנוזה שקוראים לה "היפנוזה" היא בדרך כלל בגלי תטא.

עכשיו אנחנו מבינים שאין הרבה מה לפחד בהיפנוזה; אדם נכנס למצב היפנוטי בין 7 ל-12 פעמים ביום וזה תהליך טבעי לחלוטין.

אבל רגע לפני שנשפוט – נעבור לשאלות המעניינות...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה