שיר ישן של פרחי לונדון יונה מצאה בו מנוח

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
ואם מישהו יודע לפני עשרות שנים היה להקה בארה"ב פרחי חיים ברלין {אני חושב של ברוך צ'ייט
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
ואם כבר - אני מחפשת את השיר "מה נשתנה" של פרחי לונדון. יש כאן למישהו?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 3
    • א
    בקשת שיר מחפש שיר ישן של פרחי ירושלים (אולי שמו: שיבוא שלום)
  • א.א# //
    • יש שיר ישן של פרחי ירושלים, אני לא זוכר את שמו אבל הפזמון הוא: "אני מאמין שיבוא השלום ויפתח את הלבבות.... נצא בזמר רחובות, כשיבוא שלום"
    יתכן ששם השיר: שיבוא שלום
    0 תגובות
  • 69
    • ח
    שיתוף - לביקורת הר ציון זה שכנת בו
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    להשקיט את רוחי הסוערת הלכתי, אל הכותל, לאבנים עתיקות יומין שגובהן עד הרקיע ועד בכלל.

    לאחר מכן פניתי לעבר גרם מדרגות העתיק שעולה מעלה מעלה ובפניה קלה שמאלה מצאתי את עצמי אצל דויד מלך ישראל חי וקיים.

    פירשתי שיחתי, כששתי בנות חמד פונות אלי במתק שפתיים:

    "אולי את רוצה להשתתף בשיעור?

    אמנם התפלאתי, הרי להתפלל הגעתי ומה לי ולשיעור עכשיו, כמובן שאמרתי להן שאינני פנויה כרגע, אבל הן לא הרפו, השיעור כאן קרוב ואת מוזמנת לבוא ואפילו לכמה דקות.

    ומי אני שאסרב, ואולי שליחות המה לבקש ממני להגיע למקום בו אני אמורה להמצא.

    אז הלכתי אחריהן לחדר קטן שלא הכרתי, "חדר תהילים" שמו, חדר עתיק עם תאורה עמומה, ישבו שם כמה נשים מהסביבה ועוד כמה אורחות ודיברו על מחיית עמלק, שכן ערב פורים היה זה.

    בצד החדר צדו עיני מן מראה של אבנים מעוגלות, ומעליהן קורות מרובעות שבאמצען תלוי חבל וכד מים.

    כמה יפה הוא הבאר שיצרתם השתוממתי בפני מארחות השיעור, לקחתן חלק שהיה בחדר המעניין הזה, וכדי לתת לו מראה ייחודי השוויתם לו מראה של באר, מה שקרוי להשתמש בחלק החסר ולתת לו יתרון, אמרתי ושאלתי בו זמנית.

    לא ולא, הן ענו, מניעות את ראשן לאות לאו, זו אכן באר מים חיים בואי ותראי בעצמך הן הזמינו אותי.

    ואכן למרבה ההפתעה במעמקי הבאר זרמו מים.

    אני רוצה ליטול כאן ידיים הבעתי בפניהן את משאלתי.

    "את יודעת הן סיפרו לי, הצדיק ה"בבא סאלי" זי"ע לפני שהיה הולך להתפלל בכותל היה מגיע קודם לכן לכאן ונוטל כאן את ידיו הקדושות.

    הסרתי את טבעותי ונטלתי ידי בחרדת קודש, מימי הבאר העתיק שמי יודע עד להיכן מימיו מגיעים ומה עומק סודו.

    רק מאוחר יותר בליל שבת קודש, כשקראתי את מגילת שיר השירים שהוא כולו קודש קודשים וקראתי את המילים: "מעיין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון" לרגע חזרתי למקום ההוא.

    לבאר המים החיים, והלא נוזליו מגיעים מן הלבנון שמרמז על מקום המקדש.

    זו היתה אחת הפעמים בה קיבלתי הארה מהמקום.

    בפעם נוספת חיפשנו את המקום בו היה מתפלל רבי אשר פריינד זצ"ל, הגענו במוצאי שבת קודש, שזהו הזמן בו מתעוררת זכותו של דויד מלך ישראל, וכמו ששמענו מצדיקים נסתרים עניין מלווה מלכה בקבר דויד המלך מעורר את עניין הגאולה, את מלכות בית דויד ואת הכוח של בן ישי שיבוא ויגאלנו.

    ואפילו שמעתי אומרים שדויד המלך בכבודו מגיע למלווה מלכה המתקיים כל מוצאי שבת בהר ציון.

    שעת ערב מאוחרת וחשיכה אבל בסייעתא דשמייא פגשנו אישה שהכירה את המקום, שנמצא לצד רחבת האבן כדקה הליכה בשביל עפר.

    ושם במקום בו שמיים וארץ מתחברים עולה מאליה תפילה של ושבו בנים לגבולם.

    באחת הפעמים שהגענו, בנסיעה של שעת לילה מאוחרת מביתר עילית, עשרים וחמש דקות מפרידות בינך ובין המקום ששוב אנו זוכים לבוא ולהתרפק בו.

    שם במוצאי שבת קודש כאשר חשים את הייחוד של הזמן והמקום וממש מרגישים את הכוח של מלווה מלכה.

    בצד הרחבה העליונה יותר, ישבה משפחה והעמידה שולחנה, פרסה לה מפה לבנה, הביאה בסליה מזון וצידה, וכלים בידי בניה לשמוע דברי תורת מלווה מלכה, היה זה משובב נפש לראות את החיבור למקום.

    עוד עשרים ושלוש דקות ואנחנו כבר חזרה בבית, אבל הזיכרון הזה של מוצאי שבת ומלווה מלכה בקבר דויד נותן את הכוח לשבוע הבא עלינו לטובה.

    ומכאן אשתף בכמה סיפורים ששמעתי על גדולת הסעודה של מלווה מלכה, שהרב שטיינמן זצ"ל אמר שמי שיאכל פת לא יתחרט על כך.

    ואם באכילה עסקינן, אז לא כל כך קשה הוא הדבר.

    וסיפור על הרב עובדיה זצ"ל שהיה בדרכו לבית החולים בעקבות התקף לב, אבל האמבולנס מחכה עד אשר יאכל הרב במצבו זה, כזית פת.

    את הפסוקים של ה"נ" כדאי מאוד לומר בשעת הסעודה, על פי סוד מהמקובלים, כי הלא בכוחן לבטל כל מיני עין הרע, ובכוחן להוות הגנה אדירה כנגד עינא בישא, ואת הפסוק הראשון לומר שלוש פעמים, וכי מי אינו זקוק לשמירה עליונה והגנה.

    ובנוסף כדאי מאוד לומר לפחות פרק תהילים אחד, כי הלא הרי מדובר בסעודתו של דויד המלך נעים זמירות ישראל.

    מי ייתן וימשיך לנבוע המעיין ממקור שרשו ונזכה להדבק באור עליון שנמשך ומגיע עד למקום הר ציון זה שכנת בו.
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, ח.ד. וחלק ו-הווה פשוט3 //
    0 תגובות
  • 1K
    • ה
    שיתוף - לביקורת דמעות של תשרי | סיפור בריח של סתיו
  • הודיה לוי. //
    • בס"ד





    היא עטפה את הכריכים בניילון נצמד, הניחה בתיקים הקטנים. אחד לרובי ואחד ליעלי. מלאכים קטנים שזכתה לגדל. על השולחן בסלון המתין הפתק שכתבה לנתנאל: 'בהצלחה'. מילה אחת שריגשה אותה מכל דבר אחר. אתמול, ששרבטה מילים על דף ממו צהוב, חשבה שזה חלום. מי בכלל חשב שאחת כמוה תינשא למישהו שלא מבלה את רוב ימיו במסלול הקבוע שבין המקרר למיטה.

    משב רוח קליל חדר אל הבית מבעד לחלון, הביא אתו ריח טרי של תשרי. בחוץ אנשים הלכו מהר, הביטה בהם פונים ימין ושמאל, ובדיוק אז צפו ועלו בתוכה הזיכרונות.

    זה קרה בכיתה י', ממש בתחילת שנה. משהו קרה לה. עד היום היא לא יודעת באמת מה.

    היא זוכרת שאיבדה את הטעם בכל דבר בחייה באותה התקופה. לא מצאה עניין בלימודים, בחברות ובעיקר בעצמה. זה התחיל מחריגות בתקנון. המשיך להיעדרויות שלושה ימים בשבוע מתוך חמישה והמשיך לשמועות שרצו עליה בכל התיכון.


    מהר מאוד מצאה את עצמה בחוץ. טוב, זה לא באמת שינה לה. גם ככה תמיד חשבה שלימודים זה מיותר. ואיזה כיף שאף מורה לא תעצור אותה במסדרון. תעיר לה על החצאית או על הכפתור בחולצה.


    בשעה עשר בבוקר, כשחברות שלה הקשיבו לשיעור הבית היהודי או תורה, היא ישנה. התהפכה מצד לצד, סידרה את הכרית, ייצבה את התנוחה.

    כל יום מצאה את עצמה מתעוררת בשתיים עשרה בצהריים לבית שקט. אבא בכולל, אמא בעבודה. האחים והאחיות במוסדות. והיא לבד.

    "הבטלה מביאה לידי שעמום והשעמום מביא לידי – ".

    "חטא", מצאה את עצמה משלימה את המשפט הזה כבר יותר מדי פעמיים. הוויכוחים עם אמא תמיד התחילו והסתיימו באותן המילים, שאבו לשתיהן את הכוח.


    וכן, אולי אמא קצת צדקה. נכון שהבטיחה לה שלא תשתנה יותר מדי, כי 'גם ככה התיכון הזה לא נתן לה שום דבר', לפי טענתה.

    אבל האמת, שגם היא הרגישה על עצמה. שאחרי שעזבה את התיכון והתעוררה לתוך הריק – שום דבר כבר לא באמת היה אכפת לה. הלבוש, הדיבור. וכן, גם ההתנהגות.


    ****

    באלול תשע"ה משהו בה התעורר. זה קרה ממשפט אחד בהרצאה של רב, ששמו אפילו לא נחרט בזיכרונה.

    זה היה ערב הפרשת חלה לזכות אחת מהדודות. היא הגיעה רק כדי לכבד, תכננה להישאר רבע שעה ולברוח. גם כך לא יכלה לשאת את הלחישות-צעקות: "וואי, איך היא השתנתה!".

    אבל במקום לצאת, מצאה את עצמה שוקעת לתוך המילים. הן התפזרו באוויר, נחתו ישירות על הלב, איבר קטן ועיקש שהמשיך לפעום בתוכה.

    הרב דיבר על הזדמנות ומתנה. ופתאום, בשבריר שניה היא הבינה – היא באמת יכולה להתחיל מהתחלה. והמחשבה הפשוטה הזאת, הצליחה לרגש אפילו אותה.


    ****

    בתחילת תשרי של י"א כבר מצאה את עצמה בסמינר לחוזרות בתשובה – המקום היחיד שפתח לה דלת, אחרי שהתיכון סגר בפניה את שעריו.

    בהתחלה הגיעה קצת מתנשאת, אך מהר נדהמה לגלות שהבנות שם חזקות הרבה יותר ממה שחשבה. מכל מילה שלהן למדה איך להתחבר להקב"ה, איך לחוות אהבת ה' אמיתית, ואיך תפילה פשוטה יכולה למלא את החלל שבלב.


    ****

    שלושה חודשים אחרי שסיימה את הסמינר, חברה של אמא הציעה לה את יהונתן. עילוי אמיתי, למדן, שקדן, חברותי. הייתה עוד רשימה ארוכה שנשרכה אחריו, היא לא באמת זוכרת את תוכנה.


    אף על פי שלא תכננה להתחיל שידוכים מיד אחרי סיום הלימודים, נענתה להצעה. היו יותר מדי שבחים שנספחו אחרי הבחור המדובר. הרגישה שזו מציאה שאולי קצת חבל לה להפסיד.

    הפגישות זרמו אחת אחרי השנייה, ואחרי שבועיים מצאה את עצמה מאורסת לבן תורה. זה היה חלום. חלום אמיתי שהתגשם לה מול העיניים. דווקא בגלל הדרך שעברה.


    ****

    יום אחד הטלפון בבית שלהם צלצל.

    לא, זה לא היה סתם יום. זה היה היום בו האדמה נשמטה מתחת לרגליה.

    חברה של אמא הייתה על הקו, אמרה כמה מילים שגרמו לשפתיים של אמא להחוויר ואז למלמל: "אבל למה?"

    עוד כמה משפטים מהצד השני הבהירו לאמא את התשובה.

    השיחה נותקה אחרי שתי דקות ועשרים וחמש שניות. והשקט שנשאר בחלל היה חזק יותר מכל מילה.

    "הם ביטלו", היא זוכרת את אמא קורסת על הספה, פניה אפורות. ועוד לפני שהספיקה להציב סימן שאלה, אמא אמרה: "זה קשור לתקופה של... הירידה".


    ****

    היא לא זוכרת מה קרה אחר כך. הסלון נהיה מטושטש פתאום והרגליים שלה רעדו. הרגישה שהיא חייבת לשבת.
    רק אחרי שהתיישבה ליד אמא בספה, הרגישה את הלב. הוא התכווץ בכל פעימה, היכה בה שוב ושוב. הצטמק והתקמט, הפך לגרעין.
    עד היום, היא לא יודעת מה צבט לה יותר. החופה שהתרחקה, או העובדה שמישהו הכתים את הקיר שהתאמצה לטהר.


    למשפחת נווה לא שינתה העובדה שכיום היא חרדית למהדרין, וזה כאב לה. מאוד.

    לא שינתה להם העובדה שהיא מתפללת שלוש תפילות ביום ומקפידה על קלה כבחמורה. וזה שרף אותה, מבפנים.


    "אי אפשר לדעת", אמרה לה שיראל, אחותה, באחת השיחות שלהן. "אולי גם אנחנו היינו מתנהגים בדיוק כמוהם. אנשים לא אוהבים להכניס ראש בריא למיטה-".

    "זה לא נכון!!", התפרצה עליה. "אני לא מיטה חולה! עשיתי תשובה כבר מילון פעמים מאז, ואם הקב"ה קיבל אותי ככה, למה הם לא יכלו לקבל?!"

    את המילים של אבא כן הצליחה לקבל. הוא דיבר על אמונה: 'משמים הבחור הזה לא היה מיועד בשבילך', אמר. זה הצליח לרפא בתוכה. לפחות פיסה.


    ****

    אחרי שהתארסה לנתנאל, כל הפיסות בתוכה התחילו להגליד. פתאום היא הבינה – אולי אחותה באמת צדקה. בני אדם מתנהגים כמו בני אדם. ואולי, אחרי הכל, גם היא לא הייתה רוצה להכניס ראש בריא למיטה חולה.

    הידיעה הפשוטה הזו, גרמה לה להתחיל להשלים עם העולם ובעיקר עם העבר.



    ****

    עשר שנים חלפו מאז. העבר נמוג וההווה עומד מולה. ותמיד שהיא נזכרת בכל הסיפור הזה, חומקת ממנה דמעה. בגלל רובי. בגלל יעלי. ובגלל נתנאל, שהסכים להתחתן איתה למרות העבר הלא פוטוגני שלה, וקם כל בוקר ללמוד תורה.

    ואף על פי שביטול השידוך קרה באייר, והחתונה עם נתנאל הייתה בכלל בשבט, תמיד כשמגיע תשרי היא מזכירה לה עצמה מהי תשובה. היא לא יכולה לשכוח איך שכל העולם סגר עליה דלת, היה מי שנתן לה הזדמנות להתחיל מהתחלה.

    פעם, כשעמדה מול חלון ונזכרה. שמעה את קולה הדק של יעלי שואל: "אימוש, למה יש לך גשם בעיניים?". היא ליטפה את הלחי הקטנה ושלחה נשיקה. לא סיפרה על דמעות של תשרי, וגשם של ברכה.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: המתכנת הגאון, תוק תוק מי אני, המיינסטרימית ועוד 80 משתמשים83 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הודיה לוי.
    תודה רבה. אהבתי את המשפט שמתמצת סיפור שלם. תודה!
    הצטרפות לקהילת מוזיקה
    הצטרפות לקהילת סאונד והפקות אולפן
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה