שיר - שור #12 - משטרה

[אבימי]

משטרה? שירה? מה הקשר.
ובכן, אתם כאן המוכשרים.
אתם מביאים לנו יופי ונופים ונופת.
בבקשה, תנו לנו את המקום הגבוה שבכם, שמעורר מהמושג 'משטרה'.
שלטון חוק, שמירה אישית, אלימות והגנה;
כל אלה ועוד חיל פרשים שלם רתמו ותנו לנו מבט לעולמכם.
תודת כולם תלווה אתכם.

 

[אבימי]

הוא אולי נושם
לא בטוח
אין לך נשמה
בכאלה משקפיים
נגיחה בבטן
מתאימה לכאן
ואני עדר אני כח אני שור
ומאחורי אחים
דורסים חלשים מיותרים
והאבק יישקע
והשקיעה תשקע
וגם אני אסתכל
אתגעגע לריח דם
כדי לא לא להיות.

 

[מוישה]

משטרת גבולות​

לאיצקו, באהבה​

​

ושוב ערב ועיניי
לחות גם זולגות,
למה כך צעקו
ולמה פניי הלבינו,
למה דמי הותר
ולמה הכל מותר.

ואיך הכל יחד אפשרי,
יהודי לא מגרש יהודי
אבל אתמול הייתי נאצי,
ויש גם מבייש את הכיפה
אבל מהר תחזור לאתיופיה,
ולמה בחתונה של הרבי
שומר על חוּתן וכַּאלֶע
על קוגלים ועל גאלֶע
אבל צא טמא ושייגֶעץ ארוֹיס
או משהו כזה.

יש מצב לפעמים עצבני
וגם צחי מחומם על חרדים
על מתנחלים ועל שונים
לא יפה כבר אמרו לו החבר'ה,
אבל לי יש סבא קייס ודי מסורתי
גם חוק לישראל שלשום למדתי
בגדול אדם כמוך וכמוני
וכי זו תורה וזה שכרי,
אז למה רק צלקת
תישאר לי מהנַיֶיקֶת.​

 

[הגשש]

אלמלא מוראה של
מלכות
איש את רעהו דורסים בלי
היערכות
לכן הוא מעיין ברישיונות
באריכות
והאזרח רועד פוחד כולו
דריכות

אדון אזרח, התנהגותך היא ממש
הסתבכות
מדוע לא נהגת יותר
ברכות
ולמה בסלולרי דיברת
בהימשכות
ועצור לא עצרת, זו סכנת
התהפכות

היש כאן מקום ללימוד
זכות
מה עדיף לאזרח שמתעלם
מהסמכות
תאונה חזקה פציעה ואחוזי
נכות
או תשלום גבוה וחיים עם זמן
איכות

זה הזמן להסביר ולנמק
ארוכות
משטרה זה ממש לא רק
להכות
או שמירה על תאבי הפגנות
והפיכות
מלאכתם חשובה לחוקים דינים
והליכות
ולשמור בכבישים שלא נתפרק
לחתיכות

 

[שיילה]

-אני הייתי ראש ממשלה,
השכנתי שלום וכלכלה.
-אני הייתי נשיא המדינה,
נאמתי בעצמאות בלי הכנה.
-אני הייתי שר התשתיות,
ללא משוא פנים ושחיתויות.
ואני שוטר,אמרתי-
סגרתי את הסורגים- והלכתי.

 

[לכאורה.]

המקום הזה,
מרווח בצפיפות
מלא חוקיות משחררת
מדברים צפופות,
משתחווים ונופלים.
הספייס שיצרת מסתכם בעמידה על רגל אחת
עם בטן מכווצת מחוסר מקום ושקט,

ועם כל המוחין דקטנות,
המקום שמסתכם במטר רבוע,
גבולות קודרים צבועים ורוד
משטר שגורם לפרוח,
וחוק יבש המותיר אחריו עקבות לחים
נח לי,
מרגיש לי שיש בחוק הזה מספיק מקום
לקבל אותי כך
למרות שצפוף לשתינו,

אני לא מחוץ לגבולות המסגרת
כולי בתוכה,
ובכל אופן מרווח לי

 

[מרחבית]

בס''ד

לא נעים –
ומה יחשבו.
לא לכבודי –
ומה עם תדמית

שייכות,
חברה,
מה לעשות -
לא מקובל

המצפון מציק -
ולא נותן.
אוף, חבל -
הייתי רוצה.

המשטרה הזאת
הפנימית –
שמה גבולות
מוצקים.

היא שומרת -
וגם חוסמת.
לפעמים מזיקה –
לפעמים מצילה.

ורציתי
כל-כך –
להיות למעלה
ממנה.

לאהוב אותך –
אבא.
ברצון אמיתי
ויחיד

משכני אחריך
אליך
ארוצה ככפיר
בגעגועים...

 

[Natan Galant]

הייתי אז טירון, בראשית דרכי.
חושש,
רוגש,
לפעמים סתם לא בטוח בעצמי.

יום אחד עצרתי מפגין,
נתתי לו אחת לפָּנים.
החצוף השחור צעק לי:
נאצי!

חבר שלו צילם,
שלח לאן ששלח,
וזה פורסם.

אחרי זמן
הגיע הזמן
ובמח"ש קראו לי, ואמרו:

פעם הבאה -
תשבור קודם את המצלמה.

 

[יוסף שחק]

אורות כחולים
מנצנצים, מהבהבים,

מבט דרך המראה,
כולם חגורים?

פחד משתק
לרגע ושניים

מהם החוקים?
אזכר בינתיים..

סלולארי מכובה.
תינוק על כסא.

והשוטר מסתכל-
מה הוא רוצה?!

"ערב טוב"
חייכתי כמפגר.

חיש פנה לחפש
קרבן אחר.

 

[מנוחהלה]

כנראה שבבוקר קמה כבוד השוטרת על צד שמאל
כך לפי המכות שדפקה בי רק אתמול.

הבוקר כבודה קמה במצב רוח מיוחד,
כך לפי החיוך שהיא מעניקה לכול אחד.

ניגשתי בעדינות, ביקשתי מחילה
מבקשת לברר מה פשר האפליה.

מיד עטו עלי שלושה גברתנים,
שרירים לפעולה מכינים.

נלחצתי, נבהלתי, ביקשתי להרפות.
- תעשו מה שאתם רוצים רק בלי מכות.
- גבירתי, שקט. לא תחלקי לנו הוראות.

אזרתי אומץ ושוב ניגשתי לבעלת הכובע הכחול
מבקשת לדעת לאן נעלמה אלימות האתמול.

במבט בוז ובנימת אזהרה
הפכה לי כבודה את הידיעה לברורה-
כל שחור מגבעת נכה הוא
אבל לא כל נכה כחרד שנוא....

 

[Natan Galant]

רק אותי תפסו / ברנואע אבעביא

כולם סביבי לקחו
לכיסהם שלשלו
שוחד קיבלו

ניצבים יללו
מרבנים תרומות אספו
עמותת להם תרמו

הכנסה ממקורות נוספים השלימו
הסכמי טיוח מול עבריינים
ורק אותי

תפסו
על דבר כה זוטר
ומצאתי עצמי מפוטר

בבושת פנים
אל עמוד הקלון
והמפכ"ל וכל המקושרים

ממשיכים לחגוג

 

[דיו וקסת]

טוב שיש משטרה

הרחוב כה נורא,
בריונים מטילים מורא,
פושעים יוצאים מהמאורה,
טוב שיש משטרה.

אנשי שריר ובעלי אגרוף,
רבים הם בלי סוף,
תיזהר שלא לחטוף,
טוב שיש משטרה.

כי אם לא הייתה משטרה,
איפה היו מוציאים מררה,
אנשי הכוחניות, בעלי השררה,
הם היו מוצאים את עצמם במהרה,
עושים אותם דברים, לאו דווקא אד הוק,
ומחוץ למסגרת המדים והחוק.

אם חשבתם שאת בעלי הזרוע המשטרה עוצרת
טעות קטנה בידכם, כי אותם היא אוצרת.

ואם כן, עבור כולנו כחברה,
הו בהחלט, טוב שיש משטרה.​

 

[Sara led]

שאלתי זאטוט,
מה זה משטרה?
ענה: אמהלה!
וברח

שאלתי סודני,
מה זה משטרה?
ענה: צ'ירוקומצ'וצוקוקו
אני לא שב"ח!

שאלתי נהג,
מה זה משטרה?
ענה, כולם חגורים!
הרכב מדווח!

שאלתי בריון,
מה זה משטרה?
עוף מכאן ה-ר-ג-ע!!!!
הוא צווח

שאלתי שוטר,
מה זה משטרה?
ענה, זה תלוי
אם אני מצוברח!


בדקתי, מבטיח!
הוא ממש לא הובך
מסרתי למפכ"ל,
נראה לכם
שלמחרת הוא הודח?!

 

[רות שיר]

משטרה דפקה לי בדלת

לא פתחתי דלת

משטרה אמרה את חייבת

משטרה

לא נתנה לי מקום

משטרת גבולות

רוצה קבלות

אני נבוך

ואין לי ברירות.


יותר טוב להיות גנב

רק לא שוטר

כך חשבתי

לפחות כשהייתי ילד גנב

במשחק שוטרים ו-....

אולי גם עכשיו??

אני חושב.....


משטרת גבולות בי

לא נותנת לחיות


מה זה כאן?

משטרה?

לא יודעת לכתוב על זה שיר.

חחח

מופרעת

שבי בשקט

זו פקודה.

 

[מ"ם]

ב"ה.

שְׁטַר הַתְּנָאִים



בְּקֶרֶן זָוִית,
מֻנַּחַת יוֹשֶׁבֶת,
גַּלְמוּדָה.

מָעוֹן אֵין לָהּ,
בַּיִת שֶׁל קֶבַע,
שָׁכְחָה.

מִכִּפַּת הַסֶּלַע,
בְּכַף הַקֶּלַע,
טְרוּדָה.


וּבִרְבוֹת הַיָּמִים,
לְנַפְשָׁהּ הַשְּׁסוּעָה,
נֶחָמָה.

מִשְׁטָר עַתִּיק בָּלֶה,
צָפוּן, לֹא מְקֻמָּט,
בִּטְמוּנָה.

הִתְחַיְּבוּת שָׁם,
צָרִי, נִחוּמִים,
הַבְטָחָה.

דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין,
לְעָלְמִין,
דָּא מִן דָּא.


לְחַיֵּי תִּקְוָתָהּ,
שֶׁאֲמִתִּית הִיא.
אֵיתָנָה.

יוֹדַעַת הִיא זֹאת,
בְּוַדָּאוּת שֶׁל נֶצַח -
מִשְׁטָרָהּ.

 

[מרציפן]

יש לי משאלה [אולי קצת מפגרת..],
בלילה לחלום על שוטר ושוטרת;
לצורך הענין נקרא להם גיא ולוטם,
מכריזים בגאווה: "הי דוס, עצור בצד, י'זב חוטם";
"איפה הרישיון? כך גיא, "ולמה נסעת מהר?",
"גם נסעת באדום", צועקת לוטם, "חצוף, תיזהר!
מה אמרת? אין פה רמזור?
תגיד לשופט, זה לא יעזור!
"הי", היא צווחת, "מה אתה מסתכל לאחור,
אין לך זכות קיום, י'דוס שחור"
ולוטם זורחת כשופט נפוח במגדל השן,
גיא מבסוט כנהג מונית, חלון פתוח ומעשן,
[בלילה כשהמצפון ידפוק לגיא כבעיטה בלב,
לוטם לא תרגיש אפילו צביטה בעקב]
אני, בגו זקוף וגאה, על הדו"ח אפילו לא מסתכל
קורע אותו מול עיניהם - ממש מתסכל;
וכשהם מתרתחים, חוזרים לניידת להביא אזיקים,
מהר מהר אתעורר ואשכים,
איעלם להם, ומיד אכבה את השעון
שהם יישארו שם בחלום
לתמיד - - -