שיר-שור #15 - פס ייצור.

[אבימי]

חייב לומר שהיופי של השירים שלכם הוא רב.

הנושא הפעם - פס ייצור.
אנשים, מכונות, תהליכים ומטרות.
הפסים שמייצרים אותנו, נותנים לנו עוצמה, אחידות, וניקיון דעת.
נכון?
....
.......
נכון?

תנו לנו נוף אליכם.

 

[מ"ם]

ב"ה.


הוֹמִיָּה, שׁוֹקֶקֶת,
מוּל בֵּיתִי הֶחָמִים -
יְשִׁיבָה.
פַּס יִצּוּר לְמוֹפֵת,
בָּהּ כֻּלָּם מִתְעַלִּים -
גְּבוֹהָה.

מֵאֱלוּל עַד אֲדָר,
בְּלֹבֶן חֻלְצוֹת -
כְּמַלְאָכִים.
בְּהוֹד וְהָדָר,
מֵהַנֵּץ עַד חֲצוֹת,
מִתְהַלְּכִים.

וּבְבֹקֶר בָּהִיר אֶחָד,
מָצָאתִי עַצְמִי,
מְמַלְמֵל.
מוּל רִתְחָא שֶׁל יַחַד,
עָלַי וְעַל עַמִּי,
מִתְפַּלֵּל:


אֱלֹקַי,
קִנְאָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי -
טְהוֹרָה הִיא.

בַּעֲמֵלֵי אֱלוּל
בְּיוֹשְׁבֵי יְשִׁיבָה
בְּהוֹלְכֵי מוּסָר
בְּמוֹדְדֵי חֲסִידוּת
בְּעוֹבְדֵי לְבָבוֹת
בְּשׁוֹעֲרֵי מִזְרָח.

אֱלֹקַי!
תְּפִלָּתִי קְטַנָּה,
לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא.

שָׁמְרָה נָא, אֵ-לִי,
זֹאת טַהֲרַת הַקְּנָאוֹת.

לְבַל יְנִיאֵנִי לִבִּי
לְעַמְעֵם זוֹהֲרָה
לְצַמְצֵם הֶקֵּפָהּ
לְצַנֵּן רְתִיחָתָהּ
לְצַנְקֵן תְּמִימוּתָהּ
לִפְגֹּם שְׁלֵמוּתָהּ -

בְּהַבִּיטִי בְּחֶסְרוֹנָם,
בְּצַיְּרִי מַחֲלוּקְתָּם,
בְּהַכְלִילִי כְּאֶחָד
נַכְלוּלִי וְחַכְלִילִי.

הוֹתֵר נָא עַל כַּנָּהּ
זֹאת הַקִּנְאָה.

טְהוֹרָה הִיא -
וְלִלְמֹד אֲנִי צָרִיךְ.

 

[ש. צ. וינמן]

לעיתים כמפס יצור

נוהג בפשטות היצור

ויש מתנהל כיחיד

באופן בלתי אחיד

וחזק ואיתן הוא כצור.

 

[כנפיים]

תמים
וטהור עיניים.
אמיתי
וכן.

לזה מתלונן,
בזה מתרונן,
מתבונן.

אוהב,
חושב.
מרגיש,
מתלהב.

נכנס ---
אל הפס
עמד ולמד,
התבונן-
מה לא, מה כן,
התעדכן.

ויצא----
תואם
צבע
צורה
הרגש.
מחשבה
עבודה
ודגש.
מוצר מוגמר.

הותיר על הפס,
כסיגים,
עצמותו.
ואלוקים
רצה דווקא
אותו.

 

[הפקות כתיבה]

1. פס יצור

כי המה כחומר מעוך
ביד היוצר, העילה
ברצותו הוא שפוף, דל ודעוך
בְּרָצותו- מרומם תהילה
הפסים, העושים, כחרשים וסומים
בידי רב האון, ההילה
מתהדרים בלבוש האורים ותומים
כבולים בברזל קהילה​

2. יצור. ירד מהפסים

הוא? עזבו.
מה אתם רוצים?
עושה מה בא לו
ירד מהפסים.
יצור
חסר מעצורים
כצור
חזק מאחרים
משונה,
מביע ואומר
מגונה
מתחיל וגומר
לא מתחשב
חושב וחושב
בלי שורה
או צורה
שם פס על החברה​

3. יוצר. שם פס

כי הנה כאש מלחשת
פורצת גבולות השעה
מילים היא כובשת, בחום מלטשת
יוצרת, אוצרת דעה
רָצותו מבקשת, רָצותו מתעקשת
עולה מאליה, כמהה
ועדיין רוגשת, כל יום מחדשת,
כי אין לך אש שאין לה שעה​

 

[ש. צ. וינמן]

השיר הקודם ניתן לפירושונים שונים, (עיין ערך איך הם הולכים)
כאן הבאתי ציור ריאליסטי. לגיוון.

----
כשהלכתי
בנתיב שסללו
הצועדים
בשבילי
שביער
הייתי
מהלך
כעל שטיח
שפרסו לכבודי.

וריפדה
ההשתייכות
את צעדי,
ובישמה
דאגתם
את חללי.

וכשאכלתי
מעצים שנטעו
הרגשתי
נסיך
בארמון מלוכתי - - -

 

[palm]

ויבין כל יצור
איך אפשר
לגור בעיר
בהר או בכפר
בחלם
להיות פרפר
עטוף גלימה
גלם
לצחוק לבכות
לחוש תהום
באלם
לרוץ לקפוץ
לשבת ללכת
בתלם
בלי לדעת
מה אצור
בלי לשאול
מה בצור
בלי לחשוב
מהו יצור
בקיצור
להיות פס יצור

 

[RACHELIZ]

נכון?

לא!

*

הכיצד
ניתן לפסס את כולם
לאותו הייצור

בעת שלכל אחד
קצב אחר
לסיבוב גלגלי המוח,

לכל אחד
מפתח שונה
לחדרי הלב ומסתריו,

לכל אחד
הבנה חדשה
ליד הפשוטה לקבל ?

 

[מרחבית]

בס''ד

מהלך במרחבים
מתמלא אויר הרים
מגלה באופק החמים
חורשה צפופת עצים.

רחוקה מרשימה
מול עיניי זוהרת
גדולה ויפה
ממעל מוארת

מרחיב צעדים
על עיניי מאהיל
שולח מבטים
כמהים סקרניים

מאות עצים
אולי אלפים,
גזעים חומים
עלים ירוקים

כולם כה דומים
כמו אחידים
באדמה אחת נטועים
ברוח קלילה נעים

האוויר בריאות
פתאום לי נגמר
משהו מרגיש לי
דוחה מפחיד ומר

אולי הם מחוקים
ואין בהם חיים
אולי כמו רובוטים
זזים ולא יודעים

תר בבהילות
מחפש גם שונים
כחולים אדומים
או עלים רבועים

לא רואה לא מוצא
ורוצה רק לברוח
פג לבי כועס ומוחה
לא נותר בו עוד כוח

מתקרב הלאה בלאט
מאהיל על עיניי
מתקדם מסתכל
מתבונן ותוהה

וככל שקרב
נגלים עוד פרטים
אחרים נוספים
ממרחק לא נראים

עצים יש גבוהים
לידם נמוכים
יש רחבים מתפשטים
יש צרים יצוקים

יש עומדים נישאים
יש מוטים לצדדים.
ושונה הצמיחה
וצמרת אחרת

עלים בהירים וכהים
בהמון צורות ושפע גדלים,
מרקמים וצבעים
בקשת גוונים.

עומד על האדמה
החומה הטובה
מתבונן מקרוב
ביותר עדין ועמוק

צורות וגוונים
זוויות וגדלים
וכולם עצים
ירוקים וחומים

יחד מתנועעים
ברוח הקלה
דומים ושונים
באותה אדמה

נושם כבר אוויר
מלוא הריאות
ושמש זורחת
בינות לצמרות

 

[palm]

מאות עצים
אולי אלפים,
גזעים חומים
עלים ירוקים

זוהי חממתינו
ביום- כשראשך חושב
הוא מעניק לך חמצן
ובלילה-
אוי, לא בדיוק קמצן
אממ פחמן...
אז יהי רצון
שתמיד תחוש בה חממה
כי בעצם, היא לא חייבת להיות שממה
או אולי
שתחוש בה נצור
רק לא פס יצור

 

[מרחבית]

בס''ד

כל העולם בנוי
בקבוצות.
אדם וטבע
צמחים וחיות.
יחיד נפרד -
בתוך כלל משותף.

כל קבוצה בעולם –
נראית פס ייצור –
מרחוק.
זה המקור -
לרובן של הסטיגמות
ולהמון הכללות.

ככל שמתקרבים,
ויותר מכירים,
ככל שמעמיקים
ושמים לב לפרטים -
ייחודיות ושוני -
אזי מגלים.

 

[נקודה אחת]

על פס יצור אכזר מוסע העולם
ובראש נחש מלחשש
מי יבין וידע
לעזור לעולם
את הפס האכזר לנתק?

בתוכנית אלוקית
נפלאה ונסתרת
הוטמנה התבנית והאות
מעיני העולם
חבויה נעלמת
רק עיני העדה לראות.

המקשיב- הוא יבין
הן הדרך סלולה
מדורי דורות יצוקה היא
אך הכסיל- לא ידע
עצתו נעלמה
ובחושך דרכו נסתרה היא

ובתוך הסתרה שבתוך הסתרה
שליחו לשם הוא שלח
גם בתוך הביצה
עמוקה מעיקה
אור נוגה מעל כבר זרח
פתח דבריך יאיר
גם בחשכי חשכים
התקווה לעולם עוד ניצבת
כי גם אם אבדת
עודך בן יקיר
תקוותך לעולם לא אובדת​