שיש למטבח

  • הוסף לסימניות
  • #1
מכירים את האפשרות לעלות על הקיר עם קרימקה במקום שיש כדי לחסוך בעלויות?
איפה מוצאים שיש תואם קרימיקה?

אשמח להבין את הנושא
האם לכל שיש יש קרמיקה תואמת
האם חברת השיש מספקת גם קרמיקות או מה ...

תודה רבה
תזכו למצוות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מאד קשה למצוא קרמיקה תואמת בדיוק לשיש. אבל כן במקרים רבים אפשר למצוא משהו דומה
וכמובן שחברת השיש לא מספקת קרמיקה תואמת :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כמו שכתבו- לחפש ולחפש קרמיקה שתתאים
רק מציעה מאד להזהר עם שילוב של 2 חומרים שאמורים להיראות זהים
ולמעשה הם שונים ורק 'דומים'
לפעמים זה מתקבל לא טוב הכמעט הזה
ועדיף משהו שונה משמעותית יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מקפיצה
אשמח להמלצות היכן לקנות שיש
הבנתי שיש פערים גדולים מאוד בין החנויות

תודה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מקפיצה
אשמח להמלצות היכן לקנות שיש
הבנתי שיש פערים גדולים מאוד בין החנויות

תודה רבה!
לאחרונה הזמנתי שיש של בלנקו, חתיכה ממש יפה
ואת החיפוי עשינו מהריצוף במידה 60*120 פורצלן, יצא משגע
השיש עם גידים והריצוף בצבע תואם אבל חלק

אבל אם את רוצה באמת להשקיע לטווח ארוך זה כן לעלות עם חיפוי שיש
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נתקלת לאחרונה הרבה בפירסומים של חיפוי פוליקאבר שממש יש לו מראה שיש ולפי מה שכתוב מתאים למקומות רטובים.
האם מומלץ לכתחילה להשתמש בזה לחיפוי הקיר שבין השיש לארונות עליוניים במטבח, וכן בחדרי אמבטיה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נתקלת לאחרונה הרבה בפירסומים של חיפוי פוליקאבר שממש יש לו מראה שיש ולפי מה שכתוב מתאים למקומות רטובים.
האם מומלץ לכתחילה להשתמש בזה לחיפוי הקיר שבין השיש לארונות עליוניים במטבח, וכן בחדרי אמבטיה?
לא מנסיון אישי אבל בררתי על זה הרבה ללקוחות.
הבנתי שממש מומלץ אבל לא זול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מנסיון שלי מלפני 10 שנים שאז לא הלך רשמית לעלות עם שיש לקיר המליצו לי לעלות קצת עם שיש שיהיה מאחורי הקרמיקה כדי למנוע נזילות אחרי שנים וזה באמת מועיל מאד כי שכנה שלא עשתה כך עם אותם פועלים היה לה כבר נזילות כי הרובה בסוף יכולה לרדת ולא מחזיקה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מנסיון שלי מלפני 10 שנים שאז לא הלך רשמית לעלות עם שיש לקיר המליצו לי לעלות קצת עם שיש שיהיה מאחורי הקרמיקה כדי למנוע נזילות אחרי שנים וזה באמת מועיל מאד כי שכנה שלא עשתה כך עם אותם פועלים היה לה כבר נזילות כי הרובה בסוף יכולה לרדת ולא מחזיקה
לגמרי.
מנסיון בדירות שכירות למיניהן...
ממש לא נוח שעולים עם קרמיקה במקום שיש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
רק לקחת בחשבון שהסכום בעל הבדל משמעותי ביותר
קרמיקה עולה בסביבות 200-300 ש"ח למ"ר כולל עבודה
ושיש הכי זול מתחיל ב1000 ש"ח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
ופוליקאבר בסביבות 400-500
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

מכללות ואוניברסיטאות מנסות להילחם בה, פרופסורים ומנחים מתאמצים לזהות ולפסול אותה, וסטודנטים רבים מנסים, לא תמיד בהצלחה, להמשיך להשתמש בה.

היא קיימת בשטח כבר לא מעט זמן, ולמרות זאת - כתיבה אקדמית באמצעות בינה מלאכותית ממשיכה להוות סוגיה בוערת שמעסיקה ומאתגרת את העולם האקדמי.

סיבות למה להיעזר בכלי AI כדי לכתוב עבודה לא חסרות. זה קל, מהיר ונוח כל כך. כל מה שעליכם לעשות הוא להזין שאלת מחקר ולקבל תוך כמה רגעים עבודה אקדמית שממבט ראשון - נראית בנויה לתלפיות.

אך האם זה אכן אפשרי?

התשובה שלא תסבך אותי משפטית, במילה אחת, אם תלחצו אותי לקיר - היא לא.

התשובה המורכבת יותר היא לא לגמרי.

התשובה המדויקת ביותר היא כן, אבל זה מסוכן.

למה מסוכן? לא רק כי יכולים לעלות עליכם, אלא כי יש סיבה שלאנשי מקצוע קל לזהות עבודות שכלי AI יצרו. הכתיבה שלהן היא בדרך כלל כללית ופשטנית, כמעט תמיד נטולת עמדה מחקרית וחשיבה ביקורתית, ולפעמים עלולה להכיל פרשנויות שגויות ונתונים לא מדויקים.

כלי כתיבה של AI מייצרים תגובות על סמך דפוסים בנתונים שהוכנסו עליהם, אבל אין להם הבנה אמתית או כישורי חשיבה ביקורתית כמו של אדם אקדמי. זה אומר שלפעמים הם יכולים לתת תשובות שנשמעות טובות אבל בעצם שגויות, מטעות או פשוטות מדי. בעבודה אקדמית יש חשיבות מכרעת לדיוק ולכתיבה בשפה שלכם, ולכן שימוש במידע שלא אומת כראוי עלול להוביל לציונים נמוכים או אפילו לפסילה.

בנוסף, עבודה אקדמית דורשת לעתים קרובות תובנות חדשות, ניתוח מעמיק ופרשנות אישית, דברים שכלי AI פשוט לא יכולים לספק. אם אתם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לכתוב עבודת סמינריון, היא עלולה להיות חסרה את העומק והפרספקטיבה הייחודית שהמנחה האקדמי שלכם מצפה לה.

אם החלטתם בכל זאת לקחת את הסיכון, ולנסות לרתום את היכולות הבאמת מדהימות של AI לטובת העבודה שלכם, הנה כמה כללי מפתח שיעזרו לכם לא להסתבך:

אתם הראש - אתם אשמים

AI היא אולי טכנולוגיה גאונית, אבל לפעמים כדאי להתייחס אלה כאילו הייתה ילד מוגבל. תסבירו בדיוק מה אתם מבקשים, אל תסמכו עליה שתבין לבד, תנו לה דוגמאות, תסבירו לה איפה טעתה אם התוצר הראשוני היה לא מדויק.

AIיכולה, בתנאים מסוימים, לעשות עבורכם את העבודה השחורה והמייגעת של חיפוש החומרים, השכתוב והניסוח, אם אתם מצפים ממנה להבין יותר מכם איך צריכה להיראות העבודה שלכם - זאת בעיה. היא בסוף כאן כדי לקבל הוראות ולבצע אותן כמיטב יכולה, אבל אין לה את הכלים להוביל את התהליך.

תהיו ספציפיים

אתם מעוניינים שכתוב של מידע קיים או ניתוח שלו ? שאלות מחקר או מסקנות? פרשנות ביקורתית או סקירה יבשה? אל תסתפקו בהגדרה "כתיבה אקדמית", נסו לכוון את כלי הכתיבה לטון ולאפיונים הספציפיים של כל פרק ותת פרק בעבודה שלכם.

תסמכו רק על עצמכם

גם כלי הAI הטובים ביותר תוכנתו באופן שמאפשר להם, לפעמים, לבלף בביטחון. אם חסר להם מידע או שהם התקשו להבין את השאלה באופן מדויק, אם הם לא מוצאים מחקרים אמתיים שמתאימים למטרה שניסחתם - הם עלולים לנסח פרשנות מעוותת למה שנכתב בהם, ואפילו להמציא מחקרים לא קיימים. תבקשו מקורות, תגדירו באילו תנאים אקדמיים הם צריכים לעמוד, ותבדקו כל אחד ואחד מהם בעצמכם. סביר להניח שרובם יהיו באנגלית ולחלקנו זה אתגר, אבל זה שלב הכרחי.

תבקשו עזרה

כאמור, AI יכולה לספק תוצאות לא רעות בכלל, אבל חסר לה את שיקול הדעת האנושי והמקצועי. היא לא תוכל להחליט עבורכם אם שאלת המחקר מקורית ורלוונטית מספיק, האם הפרקים מחולקים באופן פרופציונאלי, האם העבודה בנויה באופן שיש בו הגיון מחקרי. היא גם לא יכולה לייצר טון אישי של סטודנט חוקר ואיש מקצוע בהתהוות שאמור בכל זאת לעבור בין השורות היבשות. תתייעצו עם המנחה שלכם או עם איש מקצוע בכל אחד משלבי איסוף הנתונים והכתיבה.

בשורה התחתונה?

כלי AI יכולים לעזור לכם מאד בכתיבת העבודה, אבל הם בשום אופן לא יכולים להחליף אתכם. תתייחסו אליהם כגמדים הקטנים שיכולים לאסוף עבורכם נתונים, לשכתב מידע ולהציע רעיונות, אבל תדאגו להשאיר כותב מקצועי בעל הבנה אקדמית מספקת עם יד על ההגה.
מכללות ואוניברסיטאות מנסות להילחם בה, פרופסורים ומנחים מתאמצים לזהות ולפסול אותה, וסטודנטים רבים מנסים, לא תמיד בהצלחה, להמשיך להשתמש בה.

היא קיימת בשטח כבר לא מעט זמן, ולמרות זאת - כתיבה אקדמית באמצעות בינה מלאכותית ממשיכה להוות סוגיה בוערת שמעסיקה ומאתגרת את העולם האקדמי.

סיבות למה להיעזר בכלי AI כדי לכתוב עבודה לא חסרות. זה קל, מהיר ונוח כל כך. כל מה שעליכם לעשות הוא להזין שאלת מחקר ולקבל תוך כמה רגעים עבודה אקדמית שממבט ראשון - נראית בנויה לתלפיות.

אך האם זה אכן אפשרי?

התשובה שלא תסבך אותי משפטית, במילה אחת, אם תלחצו אותי לקיר - היא לא.

התשובה המורכבת יותר היא לא לגמרי.

התשובה המדויקת ביותר היא כן, אבל זה מסוכן.

למה מסוכן? לא רק כי יכולים לעלות עליכם, אלא כי יש סיבה שלאנשי מקצוע קל לזהות עבודות שכלי AI יצרו. הכתיבה שלהן היא בדרך כלל כללית ופשטנית, כמעט תמיד נטולת עמדה מחקרית וחשיבה ביקורתית, ולפעמים עלולה להכיל פרשנויות שגויות ונתונים לא מדויקים.

כלי כתיבה של AI מייצרים תגובות על סמך דפוסים בנתונים שהוכנסו עליהם, אבל אין להם הבנה אמתית או כישורי חשיבה ביקורתית כמו של אדם אקדמי. זה אומר שלפעמים הם יכולים לתת תשובות שנשמעות טובות אבל בעצם שגויות, מטעות או פשוטות מדי. בעבודה אקדמית יש חשיבות מכרעת לדיוק ולכתיבה בשפה שלכם, ולכן שימוש במידע שלא אומת כראוי עלול להוביל לציונים נמוכים או אפילו לפסילה.

בנוסף, עבודה אקדמית דורשת לעתים קרובות תובנות חדשות, ניתוח מעמיק ופרשנות אישית, דברים שכלי AI פשוט לא יכולים לספק. אם אתם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לכתוב עבודת סמינריון, היא עלולה להיות חסרה את העומק והפרספקטיבה הייחודית שהמנחה האקדמי שלכם מצפה לה.

אם החלטתם בכל זאת לקחת את הסיכון, ולנסות לרתום את היכולות הבאמת מדהימות של AI לטובת העבודה שלכם, הנה כמה כללי מפתח שיעזרו לכם לא להסתבך:

אתם הראש - אתם אשמים

AI היא אולי טכנולוגיה גאונית, אבל לפעמים כדאי להתייחס אלה כאילו הייתה ילד מוגבל. תסבירו בדיוק מה אתם מבקשים, אל תסמכו עליה שתבין לבד, תנו לה דוגמאות, תסבירו לה איפה טעתה אם התוצר הראשוני היה לא מדויק.

AIיכולה, בתנאים מסוימים, לעשות עבורכם את העבודה השחורה והמייגעת של חיפוש החומרים, השכתוב והניסוח, אם אתם מצפים ממנה להבין יותר מכם איך צריכה להיראות העבודה שלכם - זאת בעיה. היא בסוף כאן כדי לקבל הוראות ולבצע אותן כמיטב יכולה, אבל אין לה את הכלים להוביל את התהליך.

תהיו ספציפיים

אתם מעוניינים שכתוב של מידע קיים או ניתוח שלו ? שאלות מחקר או מסקנות? פרשנות ביקורתית או סקירה יבשה? אל תסתפקו בהגדרה "כתיבה אקדמית", נסו לכוון את כלי הכתיבה לטון ולאפיונים הספציפיים של כל פרק ותת פרק בעבודה שלכם.

תסמכו רק על עצמכם

גם כלי הAI הטובים ביותר תוכנתו באופן שמאפשר להם, לפעמים, לבלף בביטחון. אם חסר להם מידע או שהם התקשו להבין את השאלה באופן מדויק, אם הם לא מוצאים מחקרים אמתיים שמתאימים למטרה שניסחתם - הם עלולים לנסח פרשנות מעוותת למה שנכתב בהם, ואפילו להמציא מחקרים לא קיימים. תבקשו מקורות, תגדירו באילו תנאים אקדמיים הם צריכים לעמוד, ותבדקו כל אחד ואחד מהם בעצמכם. סביר להניח שרובם יהיו באנגלית ולחלקנו זה אתגר, אבל זה שלב הכרחי.

תבקשו עזרה

כאמור, AI יכולה לספק תוצאות לא רעות בכלל, אבל חסר לה את שיקול הדעת האנושי והמקצועי. היא לא תוכל להחליט עבורכם אם שאלת המחקר מקורית ורלוונטית מספיק, האם הפרקים מחולקים באופן פרופציונאלי, האם העבודה בנויה באופן שיש בו הגיון מחקרי. היא גם לא יכולה לייצר טון אישי של סטודנט חוקר ואיש מקצוע בהתהוות שאמור בכל זאת לעבור בין השורות היבשות. תתייעצו עם המנחה שלכם או עם איש מקצוע בכל אחד משלבי איסוף הנתונים והכתיבה.

בשורה התחתונה?

כלי AI יכולים לעזור לכם מאד בכתיבת העבודה, אבל הם בשום אופן לא יכולים להחליף אתכם. תתייחסו אליהם כגמדים הקטנים שיכולים לאסוף עבורכם נתונים, לשכתב מידע ולהציע רעיונות, אבל תדאגו להשאיר כותב מקצועי בעל הבנה אקדמית מספקת עם יד על ההגה.
  • תודה
Reactions: קל זכות1 //
0 תגובות
שיתוף - לביקורת למה אוספים?
אברם, ת' בא?
שלמה שרך את נעליו במרץ וחיכה לחבירו בפתח הישיבה.
שניה כפרה, צעק אברם מעם הדלת הפתוחה.
בינתיים בחן שלמה את תכולת השקית שקיבל זה עתה מהת"תניק, דף עם כתובות שבדלתותיהם לא דופקים, אלו התורמים ה'שמנים' שמחכים ליום הפורים עצמו, פנקס קבלות מתפורר, חבילת טישיו ובקבוק קולה קטן.
למה בקבוק קולה במוצאי שבת? לא הצליח שלמה להבין.

יאללה יצאנו? צנח אברם לידו כעבור דקותיים, יצאנו.
הם יצאו אל הרוח שפרעה את שערם ובכל כמה שניות מצאו עצמם מטיבים את הכובע לראשם, לאחר כברת דרך, הם הגיעו אל הרחוב 'שלהם', בחדוות מרץ הם הסתערו על הבניין הראשון שבלע אותם אל תוכו.
עלו עד הקומה למעלה, חיכו 2 דקות להירגע מההתנשפויות, גילו שיש מעלית, הסתפקו בדיעבד האם היו מותרים לעלות בה.

2 דפיקות מהוססות על הדלת הראשונה,
לא פותחים,
אברם הגביר את עוצמת הדפיקות, עברה דקה ושום רחש אינו נשמע והם נשמטו אל הדלת השניה, הדלת נפתחה כבר אחרי דפיקה אחת אך באותו הרגע נפתחה גם הדלת הראשונה.
שלמה ואברם מצאו עצמם מתפצלים ומתגמגמים לבעלי הבית על הת"ת ומעלתו ומעלת הישיבה ורבניה ותלמידיה, אחד קיבל שקל, השני שתיים.

ירדו הם שתיים שתיים את המדרגות לקומה השלישית, המרץ עדיין אחז בהם, דפיקה נמרצת על הדלת, נפתחת, ילדה בת 3 מתולתלת עם עיני דבש ענקיות מביטה בהם, 'מה אתם רוצים?'
אפשר בבקשה את אבא או אמא? שאל שלמה,
אימממאאאאאאאאאא! בחורים רוצים אותך!
האמא נחפזה אל הדלת מוחה שאריות בצק באצבעותיה ועיניה מביטות בשאלה,
אנחנו אוספים כסף לת"ת של ישיבת באר י... לא הספיק שלמה להשלים את המשפט כשהאמא קראה בגיל: 'הוו! ציפי! את רוצה לקיים מצוות צדקה לבחורים הצדיקים??
בטח! זינקה באושר הילדה וחזרה אחרי רגע עם ארנק וורוד מינימאוס ורוקנה אל ידיהם ברעש צרור עשרות אגורות, 'ציפי מחכה כבר המון זמן לקיים את מצוות צדקה לעניים!' אמרה האמא בהתרגשות כשהיא כמעט דומעת, 'תזכו למצוות!' סיימה וסגרה את הדלת.

אברם דפק על הדלת השניה, דלת העץ המתקלפת השמיעה צליל עמום והוא נאלץ להפעיל את שרירי אצבעותיו בשביל שדפיקותיו יפיקו קול, אחרי כמה רגעים נפתחה הדלת בידי אברך צעיר שסלוטייפ נכרך במשקפיו.
מאיזו ישיבה אתם?
אנחנו מישיבת באר יצחק של הרב ת...
כן כן בטח שמעתי על הישיבה, דוד שלי למד שם אולי אתם מכירים אותו, אמר בנשימה אחת,
איך קוראים לו? שאל אברם,
אאההממ נדמה לי שבישיבה כינו אותו ברוכי, ברוכי כהן, אתם מכירים?
אממממ, לא כל כך, השיב אברם, הוא לומד בישיבה עכשיו?
האא, לא, הוא התחתן מזמן, הוא נכנס לישיבה בתשנ"ו, אבל הוא הגיע לפני שנתיים לשיחה של ראש הישיבה, חשבתי אולי תכירו אותו...
למעיישה, מי הרבנים היום בישיבה? מה המצב מבחינת שטייגען? כמה בחורים אתם בישיבה? מי מוסר שיעורים לשיעור ב'? מה עשיתם במלחמה עם איראן? איך אתם מסתדרים עם הגיוס? מה המצב בשישי שבת?
השיבו לו אברם ושלמה מה שהשיבו ומשיצתה שעה, הבחין האברך במעט מקוצר רוחם ואמר: 'בטח אתם צריכים לעבור בעוד בתים ואני חלילה מעכב אתכם, שניה אני אבדוק מה יש לי לתת.
הוא נעלם בחלל הבית האפל וחזר כעבור דקה מוריק לידיהם 4 שקלים וכשפניו זורחות הוא מציין: 'לכל הישיבות אני נותן רק שקל!'...
בפחי נפש ירדו שלמה ואברם אל הקומה השניה.

בדלת הראשונה פתחה להם אשה ששלושה ילדים תחובים בסינרה,
אנחנו אוספים לת"ת של ישיב...
רגע אני לא שומעת! שלוימי! תרד בבקשה מהסינר של אמא! כן, מה רציתם?
אנחנו אוספים לת"ת של ישיבת באר יצחק.
הא, בעלי לא בבית, תחכו עוד שעה הוא חוזר.
שלמה גלגל עיניו ביאוש, טוב תודה, תזכו למצוות.
רגע לא שמעתי, דבורי! תפסיקי לצרוח ותעזבי את הקערה!!! כן, מה אמרתם?
תודה, תזכו למצוות. קיצר שלמה.

בדלת השניה אין קול ואין עונה ואחרי דקתיים הם התיאשו וירדו לקומה הראשונה.
בדלת הראשונה פתח להם אמריקאי חייכן.
שלמה מיד אמר- שבוע טוב אנחנו אוספים לת"ת של ישיבת באר יצחק.
הוו הא! באר יצחק אני לא להכיר. זה ישיבה טוב? יש שם רבנים גדולים? זה ישיבה של רב הירש?
שלמה התבלבל, לא, זו ישיבה בטלזסטון של הרב מנשה אביעזרי.
הוו! זה רב אני לא להכיר! למה אתם אוספים בישיבה?
אנחנו אוספים לת"ת, זה עוזר לחתנים.
הווו! אתם חתנים? מזל טוב! מזל טוב! נחמה תביאי את המשקה! יש פה חתנים!
מיד אשתו תחבה לידו בקבוק וויסקי סינגל מאלט יוקרתי והוא מזג לכוסיות.
שלמה הסמיק, 'אנחנו לא חתנים, אנחנו צעירים רק בשיעור ב', אנחנו אוספים לת"ת שזה ארגון שעוזר לחתנים...'
אכזבה פשטה בפניו של האמריקאי, 'אז אתם לא חתנים? חבל... טוב, רגע אני אביא לכם משהו...'
הוא חיטט בכיסו ושלף שטר של 5 דולר.
'שיהיה לכם ברכה והצלחה ותתחתנו מהר!...
אמן הפטירו שניהם בחיוך ובאו לעבור לדלת הבאה כשהאמריקאי קרא ואמר שהדיירים משם טסו לחו"ל.

שלמה ואברם יצאו מהבניין לאוויר הקריר, שלמה הוציא מהשקית את הרשימה שקיבל מהת"תניק ופער את פיו בתדהמה,
'בניין מס' 1: בקומה ראשונה גר מר דליהוט, אמריקאי, נותן בפורים לכל ישיבה 200 דולר - אין לדפוק לפני פורים!!!'.


בסוף הערב חזרו שלמה ואברם לישיבה כשהם מרוטים ומושפלים, בבית הזה לא פתחו, בבית הזה צעקו שנמאס מהבחורים שדופקים, בבית ההוא פטרו אותם בחצי שקל והם חוזרים לישיבה עם ארבעים ומשהו שקלים...

בכניסה לישיבה פוגש המשגיח את פרצופיהם המושפלים, מה קרה אברם ושלמה? למה חשכו פניכם?
פתח שלמה ותיאר את כל הקורות אותם כשאברם מוסיף את מעשה האמריקאי שתרם 5 דולר במקום ה 200 בפורים.
הביט עליהם המשגיח בחיוך ושאל: אתם יודעים למה יצאתם לאסוף כסף?
ענה שלמה: 'כדי שיהיה לת"ת לעזור לחתנים',
'אולי כי כל הפושט יד נותנים לו?' ניסה אברם.
לא ולא, ענה המשגיח, יש ישיבות שמוציאות את הבחורים בפורים לאסוף כדי שלא ישתעממו ויעשו שטויות, אבל אנחנו מקיימים את הוראת המשגיח רבי שלמה וולבה זצוק"ל שאמר שהסיבה שבגינה בני הישיבות יוצאים לאסוף כסף היא כדי שיעברו על הפתחים וירגישו בעצמם איך מרגיש החתן הנזקק שאין לו מספיק כסף לחתונה.
לא משנה הסכום שהצלחתם לאסוף, לא משנה כמה החברים שלכם הצליחו לאסוף.
את המצווה של 'נושא בעול עם חבירו' אתם קיימתם בהידור, ועל כך הערכתי כי רבה! סיים המשגיח.

____________________

טפיפות רגלים נשמעו מאחוריהם והם הופתעו לגלות את האמריקאי מתנשף כולו מגיע לישיבה. 'הווו! הנה אתם! אני מחפש אתכם כבר הרבה זמן! אני רץ אחריכם בכל השכונה! פתאום מצאתי בכיס השני שלי עוד מעות ואני רציתי להביא אותם לחתנים!
האמריקאי שלף 5 שטרות של מאה דולר והגיש אותם לשלמה ואברהם ההמומים.
'תבואו גם בפורים, אני נותן לכל הישיבות!'

המשגיח הוסיף לחייך.
יותר ויותר אנשים נחשפים לשיטת ההשקעה הפאסיבית, יועצים קמים כפטריות אחר הגשם ועל כל עמוד או פינת רחוב יש פרסומים בנושא. ולאחרונה אני נשאל יותר מידי פעמים ע"י יותר מידי אנשים על קרנות ממונפות. או על מינוף באמצעות הלוואה.

איני רוצה לעסוק במאמר זה בסיכונים וביתרונות שיש בהשקעה ממונפת על כל סוגיה, במאמר זה אני רוצה לדבר על המושג "מספיק" או כפי שאני אוהב להגיד; להשיג את ה"מקסימום" במסגרת ה"בטוח".

מורגן האוסל היטיב להגדיר את הנושא בספרו ואני יצטט קטע קצר:

המושג "מספיק" עשוי להתפרש כגישה שמרנית, שאין בה מקום לניצול הזדמנויות ולמימוש פוטנציאל. אבל אני לא חושב שזה כך. "מספיק" פירושו להבין שהמצב ההפוך – כלומר תיאבון לעוד ועוד ללא שובע – עלול לדחוף אתכם לעשות דברים שתתחרטו עליהם.

הדרך היחידה לדעת כמה אתם מסוגלים לאכול היא לאכול עד שתקיאו את נשמתכם. מעטים מנסים זאת, מפני שחווית ההקאה מכאיבה הרבה יותר מההנאה שאפשר להפיק מאכילה. אלא שמסיבה כלשהי ההיגיון הזה לא פועל בעולם העסקים וההשקעות, ורבים מידי לומדים לעצור רק כשהם מתרסקים.


הרצון להשקיע בקרנות ממונפות, או להתעלם מהצורך לשלב אג"ח בתיק, בדרך כלל נובע ברוב המקרים מהרצון להשיג יותר. הוא מגיע מתוך הבנה ש־9% תשואה זה מעט מידי, ובמקום לחשוב איך מגיעים למצב שבו חוסכים יותר כסף חושבים איך ניתן למקסם את התשואה במעט שאנחנו מצליחים לחסוך. ובמילים אחרות - מנסים ללכת על כל הקופה.

הבעיה בגישה הזו, שהיא באה מחוסר רצון לצאת מאזור הנוחות. הרי הרבה יותר קל לנסות להכפיל תשואה מאשר לנסות להכפיל חיסכון, והסכנה האמיתית היא כאשר קורים דברים לא צפויים. (הרי לדברים הצפויים אנחנו מתכוננים)

עכשיו הכירו את אברהם (שם בדוי) אברך כולל משקיע פאסיבי כבר מספר שנים טובות, רעייתו עבדה במשרת הייטק נחשבת במרכז הארץ עד לשנת 2023 אלא שאז החברה נכנסה לקשיים יחד עם עוד חברות רבות מתחום ההייטק ולפתע היא מצאה עצמה ללא עבודה. אבל הבעיה המרכזית הייתה שבאותה תקופה היקף גיוס העובדים לתחום ההייטק צנח בעשרות אחוזים והזוג מצא עצמו ללא הכנסה למשך פרק זמן מכובד של 10 חודשים (!)

הדבר הראשון שנפגע היה תיק ההשקעות, אבל הבעיה הייתה שהמדד באותה תקופה היה בשפל של משבר הריביות. עכשיו דמיינו שהתיק היה מורכב בין היתר גם מקרנות ממונפות, ונסו לנתח מה היה קורה אילו כל התיק היה מורכב באופן הזה או לכל הפחות 50% ממנו.

רבים מאיתנו אינם שואפים להיות האנשים העשירים ביותר בעולם, אלא פשוט להשיג ביטחון כלכלי, חופש בחירה ויכולת לנהל את חיינו על פי רצוננו. המטרה הזו – "מספיק" – שונה מאדם לאדם, אך לרוב היא נשענת על תכנון ריאלי והתאמה לצרכים אישיים ולאורח החיים הרצוי.

מינוף והשקעות אגרסיביות טומנים בחובם סיכונים כבדים. אמנם האפשרות להכפיל רווחים קיימת, אך גם הסכנה להפסדים כבדים – עד כדי מחיקת ההשקעה כולה – ממשית מאוד. שינוי קטן לרעה בשוק עלול להסב נזק כבד, במיוחד כשמדובר בהשקעה ממונפת.

ניהול סיכונים אינו מותרות – הוא חלק אינטגרלי מהשקעה אחראית. הוא דורש הכרה בכך שהתשואה הגבוהה ביותר אינה תמיד הדרך הנכונה, ושלעיתים שמירה על הון קיימים ויציבות ארוכת טווח חשובות הרבה יותר.

הבחירה "להסתפק במספיק" איננה ויתור על שאיפות – היא גילוי של בגרות פיננסית, של ראיית עולם שפויה ומבוססת. היא עדות לכך שהשקעה חכמה אינה נמדדת בכמה גבוה אפשר לעלות, אלא כמה רחוק ניתן להתקדם מבלי ליפול.

אז בפעם הבאה שמתעורר בכם הדחף "ללכת על כל הקופה", עצרו רגע וחשבו: האם הסיכון באמת מצדיק את הסיכוי? לעיתים קרובות, התשובה היא – לא. לעיתים קרובות, "מספיק" הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים – והוא גם המטרה הנבונה ביותר.

אין פה משום המלצה להימנע מקרנות ממנופות כפי שאין פה המלצה להשקיע דווקא באלו הממונפות. המטרה היא לגרום לכם לעצור רגע לפני שאתם חושבים על השקעה כזו או אחרת וללמוד את הסיכונים ולהבין את משמעות הסיכון שאתם לוקחים. בין אם מדובר בקרנות ממונפות ובין אם מדובר בשילוב אג"ח בתיק או בכל בניית ותכנון של תיק השקעות מכל סוג שהוא.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה