דיון לדעת מתי זה "מספיק"

  • הוסף לסימניות
  • #1
יותר ויותר אנשים נחשפים לשיטת ההשקעה הפאסיבית, יועצים קמים כפטריות אחר הגשם ועל כל עמוד או פינת רחוב יש פרסומים בנושא. ולאחרונה אני נשאל יותר מידי פעמים ע"י יותר מידי אנשים על קרנות ממונפות. או על מינוף באמצעות הלוואה.

איני רוצה לעסוק במאמר זה בסיכונים וביתרונות שיש בהשקעה ממונפת על כל סוגיה, במאמר זה אני רוצה לדבר על המושג "מספיק" או כפי שאני אוהב להגיד; להשיג את ה"מקסימום" במסגרת ה"בטוח".

מורגן האוסל היטיב להגדיר את הנושא בספרו ואני יצטט קטע קצר:

המושג "מספיק" עשוי להתפרש כגישה שמרנית, שאין בה מקום לניצול הזדמנויות ולמימוש פוטנציאל. אבל אני לא חושב שזה כך. "מספיק" פירושו להבין שהמצב ההפוך – כלומר תיאבון לעוד ועוד ללא שובע – עלול לדחוף אתכם לעשות דברים שתתחרטו עליהם.

הדרך היחידה לדעת כמה אתם מסוגלים לאכול היא לאכול עד שתקיאו את נשמתכם. מעטים מנסים זאת, מפני שחווית ההקאה מכאיבה הרבה יותר מההנאה שאפשר להפיק מאכילה. אלא שמסיבה כלשהי ההיגיון הזה לא פועל בעולם העסקים וההשקעות, ורבים מידי לומדים לעצור רק כשהם מתרסקים.


הרצון להשקיע בקרנות ממונפות, או להתעלם מהצורך לשלב אג"ח בתיק, בדרך כלל נובע ברוב המקרים מהרצון להשיג יותר. הוא מגיע מתוך הבנה ש־9% תשואה זה מעט מידי, ובמקום לחשוב איך מגיעים למצב שבו חוסכים יותר כסף חושבים איך ניתן למקסם את התשואה במעט שאנחנו מצליחים לחסוך. ובמילים אחרות - מנסים ללכת על כל הקופה.

הבעיה בגישה הזו, שהיא באה מחוסר רצון לצאת מאזור הנוחות. הרי הרבה יותר קל לנסות להכפיל תשואה מאשר לנסות להכפיל חיסכון, והסכנה האמיתית היא כאשר קורים דברים לא צפויים. (הרי לדברים הצפויים אנחנו מתכוננים)

עכשיו הכירו את אברהם (שם בדוי) אברך כולל משקיע פאסיבי כבר מספר שנים טובות, רעייתו עבדה במשרת הייטק נחשבת במרכז הארץ עד לשנת 2023 אלא שאז החברה נכנסה לקשיים יחד עם עוד חברות רבות מתחום ההייטק ולפתע היא מצאה עצמה ללא עבודה. אבל הבעיה המרכזית הייתה שבאותה תקופה היקף גיוס העובדים לתחום ההייטק צנח בעשרות אחוזים והזוג מצא עצמו ללא הכנסה למשך פרק זמן מכובד של 10 חודשים (!)

הדבר הראשון שנפגע היה תיק ההשקעות, אבל הבעיה הייתה שהמדד באותה תקופה היה בשפל של משבר הריביות. עכשיו דמיינו שהתיק היה מורכב בין היתר גם מקרנות ממונפות, ונסו לנתח מה היה קורה אילו כל התיק היה מורכב באופן הזה או לכל הפחות 50% ממנו.

רבים מאיתנו אינם שואפים להיות האנשים העשירים ביותר בעולם, אלא פשוט להשיג ביטחון כלכלי, חופש בחירה ויכולת לנהל את חיינו על פי רצוננו. המטרה הזו – "מספיק" – שונה מאדם לאדם, אך לרוב היא נשענת על תכנון ריאלי והתאמה לצרכים אישיים ולאורח החיים הרצוי.

מינוף והשקעות אגרסיביות טומנים בחובם סיכונים כבדים. אמנם האפשרות להכפיל רווחים קיימת, אך גם הסכנה להפסדים כבדים – עד כדי מחיקת ההשקעה כולה – ממשית מאוד. שינוי קטן לרעה בשוק עלול להסב נזק כבד, במיוחד כשמדובר בהשקעה ממונפת.

ניהול סיכונים אינו מותרות – הוא חלק אינטגרלי מהשקעה אחראית. הוא דורש הכרה בכך שהתשואה הגבוהה ביותר אינה תמיד הדרך הנכונה, ושלעיתים שמירה על הון קיימים ויציבות ארוכת טווח חשובות הרבה יותר.

הבחירה "להסתפק במספיק" איננה ויתור על שאיפות – היא גילוי של בגרות פיננסית, של ראיית עולם שפויה ומבוססת. היא עדות לכך שהשקעה חכמה אינה נמדדת בכמה גבוה אפשר לעלות, אלא כמה רחוק ניתן להתקדם מבלי ליפול.

אז בפעם הבאה שמתעורר בכם הדחף "ללכת על כל הקופה", עצרו רגע וחשבו: האם הסיכון באמת מצדיק את הסיכוי? לעיתים קרובות, התשובה היא – לא. לעיתים קרובות, "מספיק" הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים – והוא גם המטרה הנבונה ביותר.

אין פה משום המלצה להימנע מקרנות ממנופות כפי שאין פה המלצה להשקיע דווקא באלו הממונפות. המטרה היא לגרום לכם לעצור רגע לפני שאתם חושבים על השקעה כזו או אחרת וללמוד את הסיכונים ולהבין את משמעות הסיכון שאתם לוקחים. בין אם מדובר בקרנות ממונפות ובין אם מדובר בשילוב אג"ח בתיק או בכל בניית ותכנון של תיק השקעות מכל סוג שהוא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לשם דיון מתי מספיק?
או לנושא שנכתב בהודעה?
כי לגבי מה שנכתב בהודעה, לדעתי מי שלא יודע את זה לבד ומשקיע זה חמור מאד.
משקיע חייב לדעת שמבחינתו הכסף ננעל לחמש עשרה שנה מינימום.
בהתחלה מהכותרת חשבתי שהנושא כאן הוא 'מתי יש לנו מספיק כסף...שאפשר לנוח ממרדף ההשקעות'.
מעניין מה דעת חברי הפורום
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #6
נועם מדר: ‏חבר דיבר איתי ביום חמישי וסיפר לי סיפור מעניין. הוא סיפר לי איך היה מורווח עד לפני חודש בקרנות ממונפות על הביטקוין, הגיע כבר לרווח של 200 אלף שח בפחות מחודש, לא מימש, השוק התהפך עליו והגיע לנקודה בה היה מופסד 50 אלף שח כד שסגר את הפוזיציות שלו.

הקטע הוא, שלא פעם יצא לי להגיד לו ולהזהיר אותו שזה מה שיקרה לו. היינו יושבים חמישי בערב והוא היה אומר לי "יו אתה קולט את הרווחים בביטקוין? איך אנחנו לא שם". והקטע הוא ששנינו מחזיקים, פשוט אני חייתי בשלום עם ההיקף החזקה שלי.

הוא היה אוכל את עצמו על זה שלא מרוויח יותר והייתי אומר לו "תקשיב, בתחילת הדרך שלי הייתי שם. הייתי אוכל את הלב שלא הרווחתי יותר. אתה בדרך להפסיד הרבה כסף כי אתה לא מצליח להתגבר על התחושה הזו".

גם אני יכול לראות מניות שעולות ולהתבאס שאני לא שם. אבל מזמן למדתי להגיד לעצמי "המספרים שלך טובים, אתה הרבה מעל המדד, אז מה זה משנה שלא היית במניה ספציפית? העיקר התשואה של התיק".

ואז הוא התקשר השבוע לספר לי את מה שהיה לו, מה שכתבתי בפתיחה.
הסברתי לו דבר פשוט - אי אפשר להרוויח ככה. פשוט אין דרך כזו.

למה?

כי כמו שאתה נכנס מ-FOMO ולא מסיבה ברורה, ולא עם יעד כניסה ויעד יציאה ברור - ככה אתה תצא רק כשכבר תהיה מופסד בצורה כואבת שתפריע לך לישון בלילה.

הרי אם קנית רק בגלל העליות, ואז מכרת, והנייר המשיך לעלות, מה יקרה?
אתה תקנה שוב, והפעם אתה לא תמכור כי בראש שלך זה רק יעלה. הרי אם אין סיבה להכנס, אין גם סיבה לצאת.
זה רק עולה (בראש שלך).

אפילו תארתי לו את התחושות של אחרי. אמרתי לו "נו ואתה מדמיין מה היית עושה עם הכסף, נו ואם היית יוצא ביום שאמרת לעצמך לצאת, וואו והיית עם רווח של שנתיים ביד בזמן של שבועיים".

אין מה להתבאס על זה, אם זה יקרה שוב אתם תעשו את אותה טעות שוב.

או שאתם משקיעים, או שאתם סוחרים. כל המצאה אחרת בין לבין תכשל בדרך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני אסכם בקצרה את הנקודה הנכונה שהעלה @אריה פיגה

"הכאב שבהפסד גדול מההנאה שברווח"

"השקל הראשון שווה יותר מהשקל השני"

"הרעב של העני גדול מהשובע של העשיר"


אין באמור לספק תירוץ למה לא להשקיע, כי הסיכון בלא להשקיע עולה על הסיכון בלהשקיע, רק שצריך שיהיה בשום שכל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

כל דרדק יודע - כ"ש המקצוענים שמסתובבים כאן - שמינוף לצורף השקעה הוא כלי מסוכן בהרבה מקרים, בוודאי כשמדובר על השקעה מנייתית.
מאידך, ברור כשמש שמינוף יכול להיות נכון כשהוא מבוצע באופן מבוקר.
עד כאן אלו דברים פשוטים, ולא על כך באנו.

השאלה היא כזו: אדם שמתכנן להשקיע סכום קבוע מידי חודש, בידיעה שבעז"ה הוא אכן צפוי להיות מסוגל (ע"פ דרכי הטבע) לעשות זאת.
האם נכון לקחת הלוואה ללא ריביות על סכום כזה למשך כמה שנים קדימה, ולהשקיע את כל הסכום באופן מיידי? (מדובר כמובן על השקעה פסיבית), או שהסיכון גבוה יותר מממוצע הרווחים לשנים אלו?

כמו כן, ישנם גופים הנותנים הלוואות (קטנות יחסית) ללא ריביות, בשיטת פירעון שבה כבר מעת ההלואה, הלווה מאשר תשלום חודשי (בכרטיס אשראי כמדומני) בלתי ניתן לביטול, למשך כמה שנים. במקרה כזה, האם יותר בטוח לבצע מינוף?

לתשומת לבכם: השאלה אמורה להתמודד בשני דיונים נפרדים.
א. מינוף לצורך השקעה צפויה מראש, כולל כל הסיכונים הכרוכים בכך.
ב. השקעה מרוכזת על פני חלוקה לפרוסות. עיקרון המיצוע. חסרונות ויתרונות.

נשמח להתייחסותכם!
זה מה שקיבלתי. על פניו נראה שאין בזה חידוש מיוחד מעבר לידוע, אלא שאין כאן כמעט סיכונים לכאורה, והמספרים ניראים ממש גבוהים.
[נ.ב. כל זה אפשר כמובן לזוג נשוי - פעמיים].

הנתונים:
קרן השתלמות (=קה"ש) לעצמאי עד 20,5000 ש"ח שנתי פטור ממס על רווח הון במשיכה אחר 6 שנים.
קופת גמל להשקעה (קופ"ג) עד כ-80,000 ש"ח שנתי פטור ממס על רווח הון בהגעה לגיל 60 ואז הפיכת ההון לקצבה (חודשית ולא למשוך בבת אחת).
הפטור ממס הוא גם על רווחים שיצטברו אחרי התקופות הנ"ל.

בד"כ סכום המקסימום הנ"ל מתעדכן בהתאם למדד וכדומה כך שבשנים מאוחרות יותר הוא כנראה יעלה.
[נ.ב. לגבי קה"ש ייתכן והמדינה תפסיק אותו יום אחד כפי שכבר עלה כמה פעמים].

כנגד קופ"ג או קה"ש ניתן ללוות בחלק מהגופים עד סכום מקביל ל-80% מהיתרה, ובקה"ש תוך 6 שנים אפשר רק עד 50% (זה המקסימום יש אופנים שרק פחות).
הלוואות הנ"ל ניתן לקבל בבלון (ללא תשלום ככל בתקופת ההלוואה) [לזמן חלקי וניתן למחזר וכו'] בריבית של כ5% (פריים מינוס קצת). [משתנה בין הגופים].

הנחות:
רווח ממוצע שנתי 8% (נטו אחרי דמי ניהול) [הנחה שמרנית].

תוכנית:

1) בשנה הראשונה:
א' לקיחת הלוואה בנקאית (שפיצר 7% שנתי משוער) על סכום של 100,000 ש"ח
ב' הפקדתם לקופ"ג וקה"ש (20,500 לקה"ש + כ-80,000 לקופ"ג)
ג' לקיחת הלוואה של 55-60 אלף מהגוף המנהל את הקופה כנגד ההפקדה, במסלול בלון בריבית של 5% (לקיחת מינוף פחות מהגבול המקסימלי כדי לא להיתקע במקרה של ירידת שוק).
ד' החזרה של חלק הנ"ל מההלוואה לבנק.
ה' במשך השנה תשלום לבנק (שפיצר) 12 תשלומים (מתוך 60 לדוגמה) של הלוואה שיתרתה הייתה כ-40,000

2) בתחילת שנה הבאה והבאה וכו'
שוב הכל אותו דבר אלא שניתן ללות כנגד קופ"ג וקה"ש קצת יותר משנה קודמת (גם כנגד הרווח של שנה קודמת).
כך שההלוואה הבנקאית החדשה היא קטנה יותר.

3) בשנה שישית והלאה כבר אפשרות המינוף כנגד קה"ש היא גדולה יותר.

4) בשנה שביעית שמינית בערך כבר ניתן לפרוע לבנק את כל ההלוואות וללוות מכאן הלאה כל שנה רק מהגוף הנ"ל ולהפקיד בו שוב כנ"ל.

שימת לב על בעיות טכניות כגון מגבלה על גודל הלוואה מקסימלית או פרוצודורת של מיחזור הלוואות שמצריך פירעון ואח"כ הלוואה מחדש, מה שיכול להיפתר חלקית על ידי פיצול לכמה גופים שונים.

בהגעה לגיל 60 (או יותר מאוחר) היתרה שעומדת על למעלה מ-5 מיליון ש"ח (בהנחת שתחילת ההשקעה היתה בגיל 40) ניתן להפוך את כל היתרה לקצבה
בפטור ממס.
אלא שיש לפרוע תחילה את הלוואת הבלון לקופה וזה על ידי מכירת חלק מהיתרה עם תשלם מס של 25% ריאלי או לחלופין כדי לחסוך זאת (ולחסוך מס גם מסכום ההלוואה שתמשיך לצבור רווחים פטורים) יש לשלם ממקור חיצוני את ההלוואה שעומדת על למעלה מ-2 מיליון ש"ח.
וזאת על ידי: 1 משיכת קה"ש שעליה אין מס (זה יהיה מקביל בערך לרבע מסכום ההלוואה הכולל את הריביות שהצטברו). 2 את יתרת ההלוואה (כ-1.6 מיליון) ניתן לפרוע על ידי לקיחת הלוואה חדשה מבנק (או מהגוף עצמו) אשר ישעבד כנגדה את הקצבה החודשית העתידית (אחר הגדרתה כקצבה מובטחת ל-240 חודש אשר אינה תלויה בחיי המבוטח).

כך שמכאן והלאה יקוזז מהקצבה החודשית (כ-25 אלף בחודש) החזר הלוואה לבנק (כ-11 אלף בחודש).
  • תודה
Reactions: משה פפירוב1 //
55 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה