דיון לדעת מתי זה "מספיק"

  • הוסף לסימניות
  • #1
יותר ויותר אנשים נחשפים לשיטת ההשקעה הפאסיבית, יועצים קמים כפטריות אחר הגשם ועל כל עמוד או פינת רחוב יש פרסומים בנושא. ולאחרונה אני נשאל יותר מידי פעמים ע"י יותר מידי אנשים על קרנות ממונפות. או על מינוף באמצעות הלוואה.

איני רוצה לעסוק במאמר זה בסיכונים וביתרונות שיש בהשקעה ממונפת על כל סוגיה, במאמר זה אני רוצה לדבר על המושג "מספיק" או כפי שאני אוהב להגיד; להשיג את ה"מקסימום" במסגרת ה"בטוח".

מורגן האוסל היטיב להגדיר את הנושא בספרו ואני יצטט קטע קצר:

המושג "מספיק" עשוי להתפרש כגישה שמרנית, שאין בה מקום לניצול הזדמנויות ולמימוש פוטנציאל. אבל אני לא חושב שזה כך. "מספיק" פירושו להבין שהמצב ההפוך – כלומר תיאבון לעוד ועוד ללא שובע – עלול לדחוף אתכם לעשות דברים שתתחרטו עליהם.

הדרך היחידה לדעת כמה אתם מסוגלים לאכול היא לאכול עד שתקיאו את נשמתכם. מעטים מנסים זאת, מפני שחווית ההקאה מכאיבה הרבה יותר מההנאה שאפשר להפיק מאכילה. אלא שמסיבה כלשהי ההיגיון הזה לא פועל בעולם העסקים וההשקעות, ורבים מידי לומדים לעצור רק כשהם מתרסקים.


הרצון להשקיע בקרנות ממונפות, או להתעלם מהצורך לשלב אג"ח בתיק, בדרך כלל נובע ברוב המקרים מהרצון להשיג יותר. הוא מגיע מתוך הבנה ש־9% תשואה זה מעט מידי, ובמקום לחשוב איך מגיעים למצב שבו חוסכים יותר כסף חושבים איך ניתן למקסם את התשואה במעט שאנחנו מצליחים לחסוך. ובמילים אחרות - מנסים ללכת על כל הקופה.

הבעיה בגישה הזו, שהיא באה מחוסר רצון לצאת מאזור הנוחות. הרי הרבה יותר קל לנסות להכפיל תשואה מאשר לנסות להכפיל חיסכון, והסכנה האמיתית היא כאשר קורים דברים לא צפויים. (הרי לדברים הצפויים אנחנו מתכוננים)

עכשיו הכירו את אברהם (שם בדוי) אברך כולל משקיע פאסיבי כבר מספר שנים טובות, רעייתו עבדה במשרת הייטק נחשבת במרכז הארץ עד לשנת 2023 אלא שאז החברה נכנסה לקשיים יחד עם עוד חברות רבות מתחום ההייטק ולפתע היא מצאה עצמה ללא עבודה. אבל הבעיה המרכזית הייתה שבאותה תקופה היקף גיוס העובדים לתחום ההייטק צנח בעשרות אחוזים והזוג מצא עצמו ללא הכנסה למשך פרק זמן מכובד של 10 חודשים (!)

הדבר הראשון שנפגע היה תיק ההשקעות, אבל הבעיה הייתה שהמדד באותה תקופה היה בשפל של משבר הריביות. עכשיו דמיינו שהתיק היה מורכב בין היתר גם מקרנות ממונפות, ונסו לנתח מה היה קורה אילו כל התיק היה מורכב באופן הזה או לכל הפחות 50% ממנו.

רבים מאיתנו אינם שואפים להיות האנשים העשירים ביותר בעולם, אלא פשוט להשיג ביטחון כלכלי, חופש בחירה ויכולת לנהל את חיינו על פי רצוננו. המטרה הזו – "מספיק" – שונה מאדם לאדם, אך לרוב היא נשענת על תכנון ריאלי והתאמה לצרכים אישיים ולאורח החיים הרצוי.

מינוף והשקעות אגרסיביות טומנים בחובם סיכונים כבדים. אמנם האפשרות להכפיל רווחים קיימת, אך גם הסכנה להפסדים כבדים – עד כדי מחיקת ההשקעה כולה – ממשית מאוד. שינוי קטן לרעה בשוק עלול להסב נזק כבד, במיוחד כשמדובר בהשקעה ממונפת.

ניהול סיכונים אינו מותרות – הוא חלק אינטגרלי מהשקעה אחראית. הוא דורש הכרה בכך שהתשואה הגבוהה ביותר אינה תמיד הדרך הנכונה, ושלעיתים שמירה על הון קיימים ויציבות ארוכת טווח חשובות הרבה יותר.

הבחירה "להסתפק במספיק" איננה ויתור על שאיפות – היא גילוי של בגרות פיננסית, של ראיית עולם שפויה ומבוססת. היא עדות לכך שהשקעה חכמה אינה נמדדת בכמה גבוה אפשר לעלות, אלא כמה רחוק ניתן להתקדם מבלי ליפול.

אז בפעם הבאה שמתעורר בכם הדחף "ללכת על כל הקופה", עצרו רגע וחשבו: האם הסיכון באמת מצדיק את הסיכוי? לעיתים קרובות, התשובה היא – לא. לעיתים קרובות, "מספיק" הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים – והוא גם המטרה הנבונה ביותר.

אין פה משום המלצה להימנע מקרנות ממנופות כפי שאין פה המלצה להשקיע דווקא באלו הממונפות. המטרה היא לגרום לכם לעצור רגע לפני שאתם חושבים על השקעה כזו או אחרת וללמוד את הסיכונים ולהבין את משמעות הסיכון שאתם לוקחים. בין אם מדובר בקרנות ממונפות ובין אם מדובר בשילוב אג"ח בתיק או בכל בניית ותכנון של תיק השקעות מכל סוג שהוא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לשם דיון מתי מספיק?
או לנושא שנכתב בהודעה?
כי לגבי מה שנכתב בהודעה, לדעתי מי שלא יודע את זה לבד ומשקיע זה חמור מאד.
משקיע חייב לדעת שמבחינתו הכסף ננעל לחמש עשרה שנה מינימום.
בהתחלה מהכותרת חשבתי שהנושא כאן הוא 'מתי יש לנו מספיק כסף...שאפשר לנוח ממרדף ההשקעות'.
מעניין מה דעת חברי הפורום
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #6
נועם מדר: ‏חבר דיבר איתי ביום חמישי וסיפר לי סיפור מעניין. הוא סיפר לי איך היה מורווח עד לפני חודש בקרנות ממונפות על הביטקוין, הגיע כבר לרווח של 200 אלף שח בפחות מחודש, לא מימש, השוק התהפך עליו והגיע לנקודה בה היה מופסד 50 אלף שח כד שסגר את הפוזיציות שלו.

הקטע הוא, שלא פעם יצא לי להגיד לו ולהזהיר אותו שזה מה שיקרה לו. היינו יושבים חמישי בערב והוא היה אומר לי "יו אתה קולט את הרווחים בביטקוין? איך אנחנו לא שם". והקטע הוא ששנינו מחזיקים, פשוט אני חייתי בשלום עם ההיקף החזקה שלי.

הוא היה אוכל את עצמו על זה שלא מרוויח יותר והייתי אומר לו "תקשיב, בתחילת הדרך שלי הייתי שם. הייתי אוכל את הלב שלא הרווחתי יותר. אתה בדרך להפסיד הרבה כסף כי אתה לא מצליח להתגבר על התחושה הזו".

גם אני יכול לראות מניות שעולות ולהתבאס שאני לא שם. אבל מזמן למדתי להגיד לעצמי "המספרים שלך טובים, אתה הרבה מעל המדד, אז מה זה משנה שלא היית במניה ספציפית? העיקר התשואה של התיק".

ואז הוא התקשר השבוע לספר לי את מה שהיה לו, מה שכתבתי בפתיחה.
הסברתי לו דבר פשוט - אי אפשר להרוויח ככה. פשוט אין דרך כזו.

למה?

כי כמו שאתה נכנס מ-FOMO ולא מסיבה ברורה, ולא עם יעד כניסה ויעד יציאה ברור - ככה אתה תצא רק כשכבר תהיה מופסד בצורה כואבת שתפריע לך לישון בלילה.

הרי אם קנית רק בגלל העליות, ואז מכרת, והנייר המשיך לעלות, מה יקרה?
אתה תקנה שוב, והפעם אתה לא תמכור כי בראש שלך זה רק יעלה. הרי אם אין סיבה להכנס, אין גם סיבה לצאת.
זה רק עולה (בראש שלך).

אפילו תארתי לו את התחושות של אחרי. אמרתי לו "נו ואתה מדמיין מה היית עושה עם הכסף, נו ואם היית יוצא ביום שאמרת לעצמך לצאת, וואו והיית עם רווח של שנתיים ביד בזמן של שבועיים".

אין מה להתבאס על זה, אם זה יקרה שוב אתם תעשו את אותה טעות שוב.

או שאתם משקיעים, או שאתם סוחרים. כל המצאה אחרת בין לבין תכשל בדרך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני אסכם בקצרה את הנקודה הנכונה שהעלה @אריה פיגה

"הכאב שבהפסד גדול מההנאה שברווח"

"השקל הראשון שווה יותר מהשקל השני"

"הרעב של העני גדול מהשובע של העשיר"


אין באמור לספק תירוץ למה לא להשקיע, כי הסיכון בלא להשקיע עולה על הסיכון בלהשקיע, רק שצריך שיהיה בשום שכל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

בעקבות האשכול הזה שבו @ה. שלמה חשף בפנינו את המדד S&P 500 Low Volatility
חשבתי שכדאי להשקיע בקרנות ממונפות שמחקות את המדד הנ"ל
הלוא החסרון המשמעותי של הקרנות הממונפות לעומת סוגי מינוף אחרים
היא אפקט השחיקה בעקבות התנודתיות

וכשמדובר במניות בעלי תנודתיות נמוכה אפקט השחיקה הרבה פחות משמעותי
וכך ניתן לקנות קרנות ממונפות ולא להפסיד מהשחיקה
כמובן, שעדיין מדובר בהשקעה בעלת סיכון גבוהה יותר שהיא לא מתאימה לכל אחד
הייתי גם נזהר לא לשים סכום מדאי גבוה וכו'...

השאלה באופן כללי
מה דעתכם על זה?
והאם יש קרנות כאלו?
כל דרדק יודע - כ"ש המקצוענים שמסתובבים כאן - שמינוף לצורף השקעה הוא כלי מסוכן בהרבה מקרים, בוודאי כשמדובר על השקעה מנייתית.
מאידך, ברור כשמש שמינוף יכול להיות נכון כשהוא מבוצע באופן מבוקר.
עד כאן אלו דברים פשוטים, ולא על כך באנו.

השאלה היא כזו: אדם שמתכנן להשקיע סכום קבוע מידי חודש, בידיעה שבעז"ה הוא אכן צפוי להיות מסוגל (ע"פ דרכי הטבע) לעשות זאת.
האם נכון לקחת הלוואה ללא ריביות על סכום כזה למשך כמה שנים קדימה, ולהשקיע את כל הסכום באופן מיידי? (מדובר כמובן על השקעה פסיבית), או שהסיכון גבוה יותר מממוצע הרווחים לשנים אלו?

כמו כן, ישנם גופים הנותנים הלוואות (קטנות יחסית) ללא ריביות, בשיטת פירעון שבה כבר מעת ההלואה, הלווה מאשר תשלום חודשי (בכרטיס אשראי כמדומני) בלתי ניתן לביטול, למשך כמה שנים. במקרה כזה, האם יותר בטוח לבצע מינוף?

לתשומת לבכם: השאלה אמורה להתמודד בשני דיונים נפרדים.
א. מינוף לצורך השקעה צפויה מראש, כולל כל הסיכונים הכרוכים בכך.
ב. השקעה מרוכזת על פני חלוקה לפרוסות. עיקרון המיצוע. חסרונות ויתרונות.

נשמח להתייחסותכם!
כולנו חונכנו והוחכמנו שההשקעה הנכונה היא השקעה פאסיבית, לטווח ארוך, במדד מפוזר כמה שיותר, ותשואת העבר שלו מרשימה.
כמובן שהדברים האלו נכונים ולא ניתנים לפקפוק, והדיונים וההשוואות שבעיקר תופסים הם מסביב למדד הs&p 500 , או המדד העולמי, או שילוב מסוים של הנאסד"ק וכדו'.
והסיבות העיקריות ידועות, שלא שייך לתזמן את השוק, וסוחר אקטיבי במניות חשוף מאוד להפסיד מירידות, וכמו שאפשר הרוויח אפשר גם ליפול בדיוק במניות שיצללו למטה, וכן השקעה במניות ולא במדדים לוקח הרבה יותר זמן עד שמתקנים ירידות וכו' וכו'.
מה שרציתי לדון זה שאין לשכוח שגם במדדים הנ"ל הם גם מדדים מסוכנים שחווים גם שנים של ירידות ושל מיתון, וכמו"כ הפיזור הרחב כמה שזה נותן הגנה מנפילה של חברות מסוימות, לעומת זאת זה גם מכריח להיות חשוף גם למניות ל חברות שפחות מרוויחות ומרסנות את הרווחים, והאחוז הממוצע שמקובל לחשב זה כ10% בשנה כשההשקעה היא לטווח ארוך (כמובן שזה נהדר).
השאלה היא האם אפשר למצוא מדדים שמרוויחים הרבה יותר אחוזים בממוצע, ואולי גם חווים פחות ירידות, ואם אפשר לעשות רשימה של כמות מדדים כאלו אפשר ליצור תרכובת למדדים שמנצחים את השוק (דוגמאות להלן), וכך יצא שלכאו' אין יותר סיכון במהלך כזה (חוץ מכך שנגיע בין 80 100 חברות ולא ל500, ועדיין לא נראה לי סיכון כ"כ גבוה שייפלו הרבה חברות ובכל מקרה כמו בכל מדד כשחברה יוצאת היא מתקנת את עצמה מהחברות האחרות שמרוויחות מכך שזה הרי הנקודה של מדד, לדוגמא אם יש בנק שפושט רגל, כשאתה במדד הבנקים הבנקים האחרים הם המרוויחות מכך, וכן יכנס בנק אחר במקומה).
כמובן שאין הכוונה במדד שבדיוק בשנה זו עשה 100% אלא בבדיקה של תשואות העבר כמה שיותר שנים שאפשר.
לדוגמא: אם ניקח את מדד חברות הביטוח חוץ מכך שב12 חודשים האחרונים היא עשתה 208%, ב5 שנים האחרונות היא עשתה 491% ומתוך החמש שנים שנה אחת היא היתה בירידה של 16% שזה בערך 60 - 70 אחוז בממוצע.
מדד הבנקים של ה5 הגדולות חוץ ממה שעשתה ב12 חודשים האחרונות, 86% בחמש שנים האחרונות היא עשתה 307% ורק בשנה אחת היא היתה בירידה של 4%.
מדד ה7 המופלאות עשתה ב9 שנים האחרונות ממוצע של 70% - 80%, ורק בשנה אחת היתה בירידה של 45% (אמנם כאן הירידה יותר חדה אבל הרווחים יותר גדולים עכ"פ אפשר מדדים כאלו לא לצרף).
וכך אם יהיה לנו רשימה של 10 - 15 מדדים מנצחים מכמה סקטורים הסיכון כאן הוא לכאורה פחות ממדדים המקובלים והרווחים כאן הם הרבה יותר.
ואם נדבר למעשה יש מדדים שיש קרנות סל שעוקבות אחריהם, ויש מדדים שנצטרך להרכיב אותם לבד ע"י קניית המניות בנפרד (למשל במשקל שווה), וכמובן יש את שאלת הכשרות שכך אם חבר האחת או שתים אינם מאושרות ע"י מערכת הכשרות נאלץ להוציאם מהרשימה.
אשמח לשמוע את דעת חכמי הפורום, ואם יש חכמים שבענין לבנות רשימה של מדדים כאלו.
זה מה שקיבלתי. על פניו נראה שאין בזה חידוש מיוחד מעבר לידוע, אלא שאין כאן כמעט סיכונים לכאורה, והמספרים ניראים ממש גבוהים.
[נ.ב. כל זה אפשר כמובן לזוג נשוי - פעמיים].

הנתונים:
קרן השתלמות (=קה"ש) לעצמאי עד 20,5000 ש"ח שנתי פטור ממס על רווח הון במשיכה אחר 6 שנים.
קופת גמל להשקעה (קופ"ג) עד כ-80,000 ש"ח שנתי פטור ממס על רווח הון בהגעה לגיל 60 ואז הפיכת ההון לקצבה (חודשית ולא למשוך בבת אחת).
הפטור ממס הוא גם על רווחים שיצטברו אחרי התקופות הנ"ל.

בד"כ סכום המקסימום הנ"ל מתעדכן בהתאם למדד וכדומה כך שבשנים מאוחרות יותר הוא כנראה יעלה.
[נ.ב. לגבי קה"ש ייתכן והמדינה תפסיק אותו יום אחד כפי שכבר עלה כמה פעמים].

כנגד קופ"ג או קה"ש ניתן ללוות בחלק מהגופים עד סכום מקביל ל-80% מהיתרה, ובקה"ש תוך 6 שנים אפשר רק עד 50% (זה המקסימום יש אופנים שרק פחות).
הלוואות הנ"ל ניתן לקבל בבלון (ללא תשלום ככל בתקופת ההלוואה) [לזמן חלקי וניתן למחזר וכו'] בריבית של כ5% (פריים מינוס קצת). [משתנה בין הגופים].

הנחות:
רווח ממוצע שנתי 8% (נטו אחרי דמי ניהול) [הנחה שמרנית].

תוכנית:

1) בשנה הראשונה:
א' לקיחת הלוואה בנקאית (שפיצר 7% שנתי משוער) על סכום של 100,000 ש"ח
ב' הפקדתם לקופ"ג וקה"ש (20,500 לקה"ש + כ-80,000 לקופ"ג)
ג' לקיחת הלוואה של 55-60 אלף מהגוף המנהל את הקופה כנגד ההפקדה, במסלול בלון בריבית של 5% (לקיחת מינוף פחות מהגבול המקסימלי כדי לא להיתקע במקרה של ירידת שוק).
ד' החזרה של חלק הנ"ל מההלוואה לבנק.
ה' במשך השנה תשלום לבנק (שפיצר) 12 תשלומים (מתוך 60 לדוגמה) של הלוואה שיתרתה הייתה כ-40,000

2) בתחילת שנה הבאה והבאה וכו'
שוב הכל אותו דבר אלא שניתן ללות כנגד קופ"ג וקה"ש קצת יותר משנה קודמת (גם כנגד הרווח של שנה קודמת).
כך שההלוואה הבנקאית החדשה היא קטנה יותר.

3) בשנה שישית והלאה כבר אפשרות המינוף כנגד קה"ש היא גדולה יותר.

4) בשנה שביעית שמינית בערך כבר ניתן לפרוע לבנק את כל ההלוואות וללוות מכאן הלאה כל שנה רק מהגוף הנ"ל ולהפקיד בו שוב כנ"ל.

שימת לב על בעיות טכניות כגון מגבלה על גודל הלוואה מקסימלית או פרוצודורת של מיחזור הלוואות שמצריך פירעון ואח"כ הלוואה מחדש, מה שיכול להיפתר חלקית על ידי פיצול לכמה גופים שונים.

בהגעה לגיל 60 (או יותר מאוחר) היתרה שעומדת על למעלה מ-5 מיליון ש"ח (בהנחת שתחילת ההשקעה היתה בגיל 40) ניתן להפוך את כל היתרה לקצבה
בפטור ממס.
אלא שיש לפרוע תחילה את הלוואת הבלון לקופה וזה על ידי מכירת חלק מהיתרה עם תשלם מס של 25% ריאלי או לחלופין כדי לחסוך זאת (ולחסוך מס גם מסכום ההלוואה שתמשיך לצבור רווחים פטורים) יש לשלם ממקור חיצוני את ההלוואה שעומדת על למעלה מ-2 מיליון ש"ח.
וזאת על ידי: 1 משיכת קה"ש שעליה אין מס (זה יהיה מקביל בערך לרבע מסכום ההלוואה הכולל את הריביות שהצטברו). 2 את יתרת ההלוואה (כ-1.6 מיליון) ניתן לפרוע על ידי לקיחת הלוואה חדשה מבנק (או מהגוף עצמו) אשר ישעבד כנגדה את הקצבה החודשית העתידית (אחר הגדרתה כקצבה מובטחת ל-240 חודש אשר אינה תלויה בחיי המבוטח).

כך שמכאן והלאה יקוזז מהקצבה החודשית (כ-25 אלף בחודש) החזר הלוואה לבנק (כ-11 אלף בחודש).
  • תודה
Reactions: משה פפירוב1 //
55 תגובות
ההגדרות כאן דקות.
פאסיבי משמעותו אי עשייה.
אקטיבי פירושו עשייה.
לא לחינם אלו שהנחילו את צורת ההשקעות המונחלת פה ובעוד מקומות, לא תמיד כינו שיטה זו בשם " השקעות פאסיביות ".
אפשר לקנות מניית בנק הפועלים, ואת מניית קוקוה קולה, ואת מניית בן אנד ג'ריס, ולהחזיקק את זה 50 שנה בלי להיכנס לחשבון מסחר פעם אחת. וזו תהיה השקעה פאסיבית. - כי היא מועטת במעשים.
אפשר לקנות מדד עולמי, ואחרי רווח למכור, ואז לקנות סנופי, ולמכור, ולמנף על סנופי, ולעקוב כל יום אחרי המצב בשווקים, ואז לקנות ראסל 2000 וחוזר חלילה. וזו תהיה השקעה אקטיבית. כי היא מרובה במעשים.
אז איך נקרא להשקעות האלה ביום יום, זה לא מעניין אפשר לקרוא לזה איזה שם שאתם רוצים.
אבל כשמדברים בדיון כזה על אקטיבי VS פאסיבי חשוב לחדד את זה.

ההגדרה היותר מדויקת (אם כי פחות קליטה וקלילה)
זה בין השקעה המסתפקת בממוצע השוק.
מתוך הנחה שאין לאדם יכולת חיזוי עתידית, ואין אפשרות לאדם להכות את השוק, ולהחזיק ברווח מעל הממוצע של השוק לאורך שנים ארוכות. ומתוך שלל הנחות.
להשקעה המנסה להשיג רווח מעל הממוצע.
מתוך הנחה שהאדם מסוגל לזהות את הדבר החם הבא, ולקנות בזול את מה שמאוד הולך להתייקר (במילים אחרות: לחזות ביקוש עתידי, ולקנות במחיר של ביקוש מועט) ואדם יכול להשיג רוחים שהם מעל הממוצע לאורך זמן.
או דאפשר להגדיר זאת משקיעים VS סוחרים.

חשוב לחדד עוד נקודה: גם המשקיע הכי פאסיבי קונה בנקודה מסוימת ומוכר בנקודה מסוימת, אבל הוא עדיין לא אקטיבי, כי הוא קונה לשם החזקה, ולא לשם מסחר. (אלא הם הוא לא משקיע, אלא פאסיבי בלבד.)

לסיום: גם אם האקטיבי יוכח כמשיא תשואה עודפת על הפאסיבי, עדיין יש מקום לעיין כמה, כי אדם שכיר שמפקיד להשקעות 15000₪ בחודש ממוצע והוא במקביל עובד ומתפרנס יפה, ייתכן והוא ישתכר יותר מאשר אם יעסוק במסחר אקטיבי כל היום, ובשורה התחתונה ירוויח יותר, כל זה בשאלה של כמה זמן זה לוקח לו מן היום.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה