שיתוף | את אמרת...

[פרוגיוזרית]

כשחזרת מהגן והחזקת יצירה
אמרת
המדבקה שלי עקומה
ואמא מיד בחום מחתה
זו יצירה ממש מקסימה

כשהלכת לבית ספר והיה לך מבחן
אמרת
אני אשכח את הכול
וחברה בנאמנות מיד התנגדה
את תוציאי מאה עגול

כשהיית נערה ואפית עוגה
אמרת
היא די התפשלה
ואחות מיד נענתה ואמרה
העוגה הזו ממש מעולה

כשהתחתנת ועיקמת את האף
אמרת
זה ממש לא מחמיא לי
ובעל מודרך ידע לדקלם
זה מחמיא, זה מחמיא

כשלשוויגער הבאת מנה אחרונה
אמרת
זה שתי דקות, כלום עבודה
ושוויגער טובה חייכה ואמרה
זה נראה מאד מושקע

כשישבת בגינה וקיטרת כרגיל
אמרת
אני לא מספיקה שום דבר
ושכנה רצתה לפתוח ת'פה
ולומר שהילדים נראים נהדר

בת ארבע צייצה ושיבשה תוכניות
אמרה
זה נכון,
החולצת פרפרים עודה בכביסה
ואני לובשת חולצה מאתמול

 

[מה הענינים]

אויש.. זה מעולה
כתבת עכשיו בקול את כל מה שאנחנו מיתסכלים ממנו בשקט

 

[פרוגיוזרית]

אויש.. זה מעולה
כתבת עכשיו בקול את כל מה שאנחנו מיתסכלים ממנו בשקט

זה עלה לי בראש אחרי שבעל אחד (לא מכירה אותו) אמר לאמא שלו (לא מכירה גם אותה) ש"אנטרטיקה באמת מאד התאמצה בשבילך" ולא הבין למה חפו פניה של אנטרטיקה

 

[מה הענינים]

זה עלה לי בראש אחרי שבעל אחד (לא מכירה אותו) אמר לאמא שלו (לא מכירה גם אותה) ש"אנטרטיקה באמת מאד התאמצה בשבילך" ולא הבין למה חפו פניה של אנטרטיקה

בקיצור, הדרכת החתנים כאן רמזה באופן ברור לאן לכוון את הפוקוס

 

[פרוגיוזרית]

בקיצור, הדרכת החתנים כאן רמזה באופן ברור לאן לכוון את הפוקוס

דווקא לא, זה פשוט העלה בי מחשבות על עולם השקר של כולנו, שבו אנחנו לא יכולות לומר בפשטות:

כן, העוגה הצליחה.
נכון יצא לי יפה?
נכון, התאמצתי בשבילך.
אני למדתי טוב ואני בע"ה אצליח במבחן.

אלא חייבות לקטר בשביל שהסביבה תטפח על שכמנו, ותעודד ותחזק אותנו, שאחרי הכל אין כמונו.

ואם תרצו, יש כאן ענין נוסף:
שאין לנו מושג אם הסביבה מתכוונת ברצינות או רק מרוממת את רוחנו השפופה בשקרים חלקלקים כי זו המוסכמה

 

[תפנית בעלילה]

דווקא לא, זה פשוט העלה בי מחשבות על עולם השקר של כולנו, שבו אנחנו לא יכולות לומר בפשטות:

כן, העוגה הצליחה.
נכון יצא לי יפה?
נכון, התאמצתי בשבילך.
אני למדתי טוב ואני בע"ה אצליח במבחן.

אלא חייבות לקטר בשביל שהסביבה תטפח על שכמנו, ותעודד ותחזק אותנו, שאחרי הכל אין כמונו.

ואם תרצו, יש כאן ענין נוסף:
שאין לנו מושג אם הסביבה מתכוונת ברצינות או רק מרוממת את רוחנו השפופה בשקרים חלקלקים כי זו המוסכמה

יש לי המון מה לכתוב על זה..כל כך הרבה.
זה יהיה ארוך.
מקוה שהחזיקו מעמד עד הסוף. הנה. אני כותבת את זה בשורות הבאות:

וואו!!!!!

 

[שרלוט]

כמה שזה נכון...
וכמה שאנחנו בתוך תוכנו ילדים קטנים. ממש.

צירהלה מראה ציור לנוחעם: נכון שזה מכוער?
נוחעם: נכון.
צירהלה: ''אימא, נוחעם העליב אותי ואמר שהציור שלי מכוער''.

 

[מרשמלו]

וואו!!
כמה שזה "החיים" שלנו...
כל ההצגות האלה...
מוצלח שבמוצלח!

ואיך זה שרק עכשיו שמתי לב לטור הזה פה...?

(אבל באמת אני שמחה שאני מכירה גם דברים אחרים, אמיתיים!!)