שיתוף | בקשת כותרת

[שמואל גרינשטיין]

לרגל החידוש המרענן של הפורום בכלל, ושל הקהילה בפרט, אשתדל להעלות כאן, מידי פעם איזו יצירה מעניינת, וגם לספר עליה (בעקבות מה נכתבה, מקור השראה, ועוד).

היצירה, הפעם, נכתבה בימי בחרותי, בתקופת לימודי בישיבה, במר-חשוון לפני כ-17 שנים.

הסגנון: מתוחכם, חידתי, מחורז וקצת פיוטי. יש הרבה שיבוצים תנ"כיים, ובכלל, כל התוכן תנ"כי. את המקור להשראה, ברשותכם, אשאיר למועד מאוחר יותר, אולי תזהו לבד.

את הכותרת, הסרתי (במכוון), כי היא פותרת במילה אחת את החידה שביצירה. אתם מוזמנים לתת כותרת משלכם. אדרבה.



את היצירה עצמה, אני מעלה בהודעה נפרדת.

 

[שמואל גרינשטיין]

רֵאשִיתָם מָדוֹן,
כִּי עֶלְיונִים בְּרוֹן.

וּמִתַּחַת בִּבְכִיָּה
לְקֵ-ל עֶלְיוֹן,
וּמֵהֶם נִהְיָה
מֶלַח וְנִסָּכוֹן.

וְאֲחַר לִנְּשִיָּה
מָוֶת וְכִלָּיוֹן,
לְבַד שֶהָיָה
בְּתֵיבָה וְאָרוֹן.

וְאֲחַר קָרָה
מַחְלוֹקוֹת וְחָרוֹן,
עַל נֶחְפְּרָה
בְּלֹא רִשְיוֹן.

בֵּין אָב לִפְלִשְתִּים
רוֹעֵי צֹאן,
עַד הִרְחִיב אֱ-לֹקים
וְהִשְלִים בֵּינֵיהוֹן.

וְשָהָה וְנִשְלָה
מֵהֶם אָדוֹן,
עִם בַּת שֶטָּבְלָה
לְאָב שִלְטוֹן.

וַיַהֲפְכֶם לְנֶפֶש
בְּמַטֶּה עֶלְיוֹן,
וְהִכָּה גַּם בָּרֶפֶש
אֲחִיו אַהֲרֹן.

וַיִקְרְעֵם לְגֶזֶר
בְּסוֹד חֶבְיוֹן,
וַיִתְּנוּ נֵזֶר
בְּמָחוֹל וָרוֹן.

וְשָרוּ כְּמוֹ
עַל חֶזְיוֹן –
אֲבֵדַת שֹוֹנְאֵימוֹ
בְּנַחַל אַרְנוֹן.

גַּם נִסּוּהוּ
בִּמְּרִיבָה וְנִסָּיוֹן,
וְזָבוּ וְיָצְאוּ
וַיִשְתּוּ, וּמִקְנֵיהוֹן.

וְשָבוּ בְּבַקָשָה
מֵעֶבֶד עֶלְיוֹן,
לְאֲחַר שֶנִּתְבַּקְשָה
אָחוֹת אַהֲרֹן.

וְסֶלַע בָּקַע
אָז בְּחָרוֹן,
וּבוֹ לָקָה
כְּדוֹר מְרַגְלְיהוֹן.

יַעַן חִילְלוֹ
שֵם עֶלְיוֹן,
אָז נִתְקַדֵּש
בְּעֳנְשָם, בֵּינֵיהוֹן.

 

[גרפולוג]

למען פקדת כותרה השב.
מקום קבורתו לא יגלה.
לעליונים למטה יחשב.
ולתחתונים אפס, כי למעלה יראה.

למושיע עבדים היורדים ולא חוסים.
המרחם על טלה בצימאונו.
המשתיק חיות הבר בשליחות ממרומים.
המעלה גל בהינף ידו.

השט במים סוערים מינקותו.
המונח בזרות זרוע ארוכת היד.
המסלע מימי הצועד בלי ילקוטו.
הנעצר מעבור לנחלת בית הבד.

האוחז ומשבר למול נאבקים.
המוכיח ופוצע בנאמנות אהבתו.
לא ייתן יד עליון לכלות נרגנים.
אוי מי ייתן לנו תורת תמורתו.

 

[דוכסוסטוס]

מעל כל פרמטר, פשוט יצירה.
הכותרת שלי: קול ה' על המים.
הם כמובן המאחדים בין כל הבתים, נדמה לי שהבנתי הכול חוץ מנסכון, הכוונה היא לניסוך המים בבית המקדש? כי בכרונולוגיה זה לא בשלב הזה

 

[שמואל גרינשטיין]

למען פקדת כותרה השב.
מקום קבורתו לא יגלה.
לעליונים למטה יחשב.
ולתחתונים אפס, כי למעלה יראה.

למושיע עבדים היורדים ולא חוסים.
המרחם על טלה בצימאונו.
המשתיק חיות הבר בשליחות ממרומים.
המעלה גל בהינף ידו.

השט במים סוערים מינקותו.
המונח בזרות זרוע ארוכת היד.
המסלע מימי הצועד בלי ילקוטו.
הנעצר מעבור לנחלת בית הבד.

האוחז ומשבר למול נאבקים.
המוכיח ופוצע בנאמנות אהבתו.
לא ייתן יד עליון לכלות נרגנים.
אוי מי ייתן לנו תורת תמורתו.

השיר שלך ראוי לאשכול נפרד!

עליו נאמר - לא קם כמוהו עוד.

 

[גרונים]

הם כמובן המאחדים בין כל הבתים, נדמה לי שהבנתי הכול חוץ מנסכון, הכוונה היא לניסוך המים בבית המקדש? כי בכרונולוגיה זה לא בשלב הזה

כן הכוונה לניסוך המים, שאחרי שהבדילו את המים העליונים והתחתונים, בכו המים התחתונים שהם לא נעשו חלק מהשמים, ולכן נתן להם הקב"ה פיצוי, שישתמשו בהם בביהמ"ק בניסוך המים, והמלח ג"כ שמוצאו מהמים ישתמשו בו בהקרבת הקרבנות.

 

[שרלוט]

מקסים!
משדרג את כל הפורום, תעלו בבקשה עוד כאלו קטעים.

 

[עדיאל]

משהו איכותי באמת, כמה וכמה רמות מעל.
הכותרת שלי "מקולות מים רבים".
והקטע השני גם, מדהים.

 

[שמואל גרינשטיין]

תודה על המחמאות. הכותרת שאני נתתי היא "המים".

אהבתי את הכותרת של עדיאל, "מקולות מים רבים".


לגבי המקור להשראה,

מישהו שם לב שאין צורת יחיד למים. המהר"ל אומר, שזה משום שהמים הם יסוד המחלוקת.

אבל, לא זה המקור להשראה, אלא אחד מפרשני התורה, על פרשת חוקת. צריכים שאני אציין אותו, או שתסתדרו לבד ?!

 

[גרונים]

אבל, לא זה המקור להשראה, אלא אחד מפרשני התורה, על פרשת חוקת. צריכים שאני אציין אותו, או שתסתדרו לבד ?!

למה לא?

במי מדובר, ה'ספורנו'???

 

[שמואל גרינשטיין]

כיוון יפה. אבל לא משם שאבתי את השראתי.

ההשראה נלקחה מה"כלי יקר" עה"פ "וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה - - - וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה.

וזה לשון הכלי יקר:

בכל התלונות לא מצינו לשון מריבה כ"א על עסקי מים ב' פעמים. כאן, ובמסה ומריבה.

לפי שמן המים נברא המחלוקת כארז"ל: מפני מה לא נאמר כי טוב בשני לפי שבו נברא המחלוקת שנאמר "ויהי מבדיל בין מים למים", ומפורש בקבלה "פוטר מים ראשית מדון" מה שנפטרו ונבדלו המים זה מזה זה ראשית מדון והתחלה לכל מריבה.

וכן מריבת רועי יצחק על אודות המים כי כל זה נמשך בטבע ממים הראשונים. ורבו עם משה שנמשה מן המים וידו משלה במים בי"ס ובצור, ולמה לא יוציא לנו מצור החלמיש גם עתה.
​