שיתוף: דו"ח ונעליים

[איציק כרמי]

דוח ונעליים / י. כרמי



בִּכְבִישׁ מָהִיר בְּנָתִיב שְׂמָאלִי

מְכוֹנִית קְטַנָּה, עִם אִשָּׁה בִּפְנִים

חוֹלֶפֶת עַל פָּנַי וּכְבָר לְמוּלִי

נָסְעָה לְפָחוֹת עַל מֵאָה שְׁמוֹנִים



שׁוֹטֵר בַּצַּד עִם לֵיְזֶר, מְכַוֵּן וּבוֹדֵק

וּבִשְׁנִיָּה חוֹלֶפֶת, מְכוֹנִית קְטַנָּה

מֵאָה שְׁמוֹנִים וְאֶחָד, הוּא מְדַקְדֵּק

הוּא דּוֹלֵק אַחֲרֶיהָ, זוֹ לֹא קַיְטָנָה



עִצְרִי בַּצַּד! צוֹעֵק בְּזַעַם עָצוּר

הַמּוּזִיקָה מִתְנַגֶּנֶת, סְטֶרֵאוֹ כָּפוּל

הַמַּזְגָן מַקְפִּיא וְהַחַלּוֹן סָגוּר

וְהִיא לֹא שׁוֹמַעַת, הַוּוֹלְיוּם בְּפוּל



קוֹרֵא בַּקֶּשֶׁר, נַיָּדוֹת מִצְטָרְפוֹת

הָרֶגֶל עַל הַגַּז מְאִיצָה וְלֹא מַרְפָּה

מַבָּט לַמַּרְאָה, נַיָּדוֹת מְהַבְהֲבוֹת

אִתּוּת יָמִינָה, וַעֲצִירָה מְתוּנָה



חֲרִיקוֹת בְּלָמִים, צְעָקוֹת בַּשּׁוּלַיִם

הִתַּמְּמוּת פְּשׁוּטָה וּתְנוּעוֹת עַצְבָּנִיוֹת

מְהִירוּת מֻפְרֶזֶת, דּוּחַ כִּפְלַיִם

מִיָּמִין גָּדֵר וּמִשְּׂמֹאל מְכוֹנִיּוֹת



בַּסְּכוּם הַזֶּה תִּכְנַנְתִּי עוֹד זוּג נַעֲלַיִם

וַתֵּר לִי עַל הַדּוּחַ זוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה

וְהַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת עַל הַלְּחָיַיִם

הַדּוּחַ שֶל הַנַּהֶגֶת בַּמְּכוֹנִית הַקְּטַנָּה

 

[גרפולוג]

איציק תודה רבה!

איזו כתיבה מענגת. בחירת מילים מדוייקות בפינצטה. משובח ביותר!
רוצה לדעת עד כמה?

הבט,
הכנסת אותי כל כך טוב לסיטואצייה, עד שרצתי להחליף כמה מילים עם השוטר...
הקרדיט כולו שלך...

-------
שוטר בלי גרביים

חי ומוחשי לא תאמין עד כמה.
עומד אני שומע ומהנהן.
חברי הקריא לי, לא למדתי קריאה.
מה אומר, וואלה כן.

הלייזר שלי מה זה מדוייק.
ואני השינדליר של המוקד.
עצרתי אותה כולי מאובק.
מחריקת השול ובמבט יוקד.

וההיא יצאה לי כמו בבית משפט.
עם דמעות וכיפה של שבת.
לא נתנה לי לסיים משפט.
ככה זה כש'תה עוצר בת..

חברי בודק במסוף.
אותי עוד לא לימדו במחשב לבדוק.
ואני לה אומר זה הסוף.
שומע שאגה, לא מופתע, זה צדוק.

חוזר לניידת נתקל בפתיחת דלת.
צדוק יוצא, 'אין לה עבר'.
משפשף את הברך שכמעט מדלדלת.
'סעי גברת', הכאב לא עבר.

שוב מאובק מחריקת צמיגים.
היא נסעה לה לדרכה.
כמו נמלטת לאי מבטחים.
נותרתי אני, השוטר ברכה.

 

[עדיאל]

מדהימים אתם, שניכם.
כל מילה. להתענג, להתענג.

 

[Natan Galant]

יפהפה!