שיתוף, דיון, ביקורת ספרות

  • הוסף לסימניות
  • #1
הוא סיים את הספר באנחת רווחה.
קטע הסיום היה כל כך טוב. סוגר את כל הפינות, אבל משאיר אותך בוהה באוויר ומהרהר. סיום טוב, אבל לא הפי-אנד.
וואו. לחש לעצמו. איזה ספר! איזו יצירת מופת!
הוא הפך את הספר וקרא שוב את הטקסט על הכריכה האחורית. אחר כך התחיל לקרוא את הספר מהתחלה. אחרי שלושה פרקים אמר לעצמו: אני אכתוב על זה ביקורת ספרותית. העולם צריך להבין איזה אוצר יש פה.

הוא ניגש למחשב ושפך את כל התפעלותו מהספר. הכביר בסופרלטיבים, העמיס מחמאות, ונתן דרור להערצתו.
הוא סיים את הביקורת במשפט: יצירת פאר. אפשר רק ללמוד ממנה, כך צריך לכתוב.
אחר כך קרא את מה שכתב, והעווה את פניו. לאאא. רק מחמאות? הכל טוב? איזה מין מבקר ספרותי אתה? גער בעצמו. כך נראה טקסט שיווקי של כותב בינוני. לא ביקורת ספרותית אמיתית ואמיצה.
מה הקוראים של הביקורת יחשבו עליי? שאני ילד מתלהב? שאני לא יודע לבקר?

הוא מחק את הכל והתחיל שוב.
האו עטה על פניו ארשת חשיבות וכתב משפטים מנופחים ורבי רושם. הכביר בכללים ספרותיים שאת חלקם המציא בזה הרגע. העמיס עצות לסופר המתחיל, ונתן דרור להלך הרוח הביקורתי והמעונב.
הביקורת החדשה נראתה כמו שצריכה להיראות ביקורת. נשכנית, צינית, עוקצנית.
הוא סיים במשפט: יצירה גרועה. אפשר רק ללמוד ממנה, כך לא צריך לכתוב.
עכשיו יעריצו אותי הקוראים. הרהר. אם אני מטיל ביקורת על יצירה כל כך מוצלחת - אני מבקר אמיתי.

קרא שוב את הביקורת, ואמר לעצמו: הקוראים לא טיפשים. הם יודעים שזה ספר טוב. מה הם יחשבו עליי? אם אני קוטל ספר כל כך טוב, אולי אני לא מבין בספרות.
צריך לאזן.

כתב גירסה שלישית. מאוזנת.
"יצירה ממוצעת. אי אפשר ללמוד ממנה כלום"
וזה בדיוק מה שחשבו הקוראים על הביקורת שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
הוא סיים את הספר באנחת רווחה.
קטע הסיום היה כל כך טוב. סוגר את כל הפינות, אבל משאיר אותך בוהה באוויר ומהרהר. סיום טוב, אבל לא הפי-אנד.
וואו. לחש לעצמו. איזה ספר! איזו יצירת מופת!
הוא הפך את הספר וקרא שוב את הטקסט על הכריכה האחורית. אחר כך התחיל לקרוא את הספר מהתחלה. אחרי שלושה פרקים אמר לעצמו: אני אכתוב על זה ביקורת ספרותית. העולם צריך להבין איזה אוצר יש פה.

הוא ניגש למחשב ושפך את כל התפעלותו מהספר. הכביר בסופרלטיבים, העמיס מחמאות, ונתן דרור להערצתו.
הוא סיים את הביקורת במשפט: יצירת פאר. אפשר רק ללמוד ממנה, כך צריך לכתוב.
אחר כך קרא את מה שכתב, והעווה את פניו. לאאא. רק מחמאות? הכל טוב? איזה מין מבקר ספרותי אתה? גער בעצמו. כך נראה טקסט שיווקי של כותב בינוני. לא ביקורת ספרותית אמיתית ואמיצה.
מה הקוראים של הביקורת יחשבו עליי? שאני ילד מתלהב? שאני לא יודע לבקר?

הוא מחק את הכל והתחיל שוב.
האו עטה על פניו ארשת חשיבות וכתב משפטים מנופחים ורבי רושם. הכביר בכללים ספרותיים שאת חלקם המציא בזה הרגע. העמיס עצות לסופר המתחיל, ונתן דרור להלך הרוח הביקורתי והמעונב.
הביקורת החדשה נראתה כמו שצריכה להיראות ביקורת. נשכנית, צינית, עוקצנית.
הוא סיים במשפט: יצירה גרועה. אפשר רק ללמוד ממנה, כך לא צריך לכתוב.
עכשיו יעריצו אותי הקוראים. הרהר. אם אני מטיל ביקורת על יצירה כל כך מוצלחת - אני מבקר אמיתי.

קרא שוב את הביקורת, ואמר לעצמו: הקוראים לא טיפשים. הם יודעים שזה ספר טוב. מה הם יחשבו עליי? אם אני קוטל ספר כל כך טוב, אולי אני לא מבין בספרות.
צריך לאזן.

כתב גירסה שלישית. מאוזנת.
"יצירה ממוצעת. אי אפשר ללמוד ממנה כלום"
וזה בדיוק מה שחשבו הקוראים על הביקורת שלו.
קורס סיכום למבקר המתחיל..
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
זה טוב!

משום מה זה מזכיר לי את הסוסים הדוהרים בחדווה במרכז הכביש.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה