שיתוף -ואשמח גם לביקורת/ טיפ למלצר

  • הוסף לסימניות
  • #1
טיפ למלצר
הוא הסתובב נרגש ומאושר בין השולחנות, שהיו ערוכים להפליא, קנדלברות גבוהות מנצנצות ומאירות, סידורי פרחים מרהיבים, השולחנות ערוכות בטוב טעם. בדיוק כמו שמיטל אשתו הזמינה, המלצרים כבר מגישים מנת לאורחים הראשונים שהחלו לטפטף לאולם, הוא ניגש שוב למטבח לבדוק שהכל כמו שצריך, הוא רואה את מיטל מזווית עינו עם השמלה המדוברת, לידה הבנות בתלבושת אחידה, אחח כמה הם התכוננו, מדדו קיצרו האריכו, החליפו החזירו התרוצצו, הנה הגיע הרגע.

מיטל מדברת עם חמותו, נראה לו שהיא מפרגנת לה, על הכל, על העריכה על הטעמים, על העיצוב, נראה שחמותו מרוצה, אבל מיטל אפעס' נראית קצת פחות, הוא ראה אותה קודם נכנסת גם כן למטבח, להציץ, כמה פעמים היא נכנסה, ביקשה מהמלצר הראשי, שיוסיף שולחן ושיגיש לסבתא, ולדודה, מה קרה לה פתאום.

היא הבחינה בו וסימנה לו לגשת למחיצה, איך הולך? הגיעו נשים אני רואה, כן ברוך ה' גם ציפורה הגיעה וגם יפה, אבל תקשיב רגע, ניגשתי למלצר הראשי, ואמרתי לו שזה לא לעניין שהדודות שלי כבר חצי שעה פה, והגישו להם מנה, אבל כל התוספות עוד לא על השולחנות, הוא אמר לי רק בתשע וחצי אני מגיש את התוספות, מה זאת אומרת שאלתי, הוא ענה לי, חצוף כזה, גברת, אני מבקש לא להיכנס יותר למטבח, והסתובב.

תקשיב, אני רוצה שתגיד לו משהו, לא יתכן שאמא של חתן הבר מצווה לא תוכל להגיד לו כלום, מה זה צריך להיות? אני בעלת השמחה והוא לא ידבר אלי בצורה כזו, אני מבין הוא אמר, והיא המשיכה, אני רוצה שתיגש אליו, ותגיד לו את זה. בסדר, מיטל, אני אחפש את ההזדמנות ואומר לו, בנתיים אל תגידי לו כלום.

הוא הבין אותה, וגם אותו, אבל לא יכול להיות שבעלת השמחה תסתובב עם הרגשה זיפתית כזו כל הבר מצוה, מצד שני ידע, שברגע אחד כל האירוע ידפק, ואם הוא יביא לו את מה שמגיע לו, אין שירות, הכל יהיה צולע, כולם יהיו צודקים אבל האירוע לא ידפוק.

הוא חזר לקבל את האורחים שלו, המוזמנים הגיעו בזה אחר זה גם חברים מבית הכנסת, גם חברים וותיקים שלמדו אתו עוד מהישיבה, ושנים הוא לא פגש, בני דודים שהגיעו מדרך רחוקה, כמובן רב השכונה שרצה לברך את חתן הבר מצוה.

בין לבין הוא פוגש ככה על הדרך את המלצר הראשי ממלא את הבופה בכל מיני מטעמים, הוא ניגש איליו, וטופח לו על השכם, אוי אתם נהדרים, איך אתם מצליחים להשתלט על כמות כזו של אנשים, כל הכבוד, אני מקווה שיש מספיק אוכל במטבח.

מוטי, המלצר הראשי מסמיק עד תנוכי אוזנו, ואולי גם מחשבן את הטיפ בסוף הערב, מהנהן בנחת, אל תדאג אדוני, יש מספיק אוכל, הזמנתם בשביל חצי מדינה.

איך בנתיים? אין כמוכם הוא עונה, ומישיר עיניו לתוך עיניו של מוטי, תקשיב לי רגע, הוא אומר, גש לאשתי ותתנצל על מה שקרה קודם, מוטי לא ידע מאיפה זה נפל עליו, הוא אומר לו תשמע, היא חפרה לי מתחילת הערב, תזיז, תעשה, תקום תלך. הוא קטע אותו באחת, אני יודע, אני מבין אותך לגמרי, אבל עזוב אותך עכשיו, היא בעלת השמחה, לאף אחד לא טוב שהיא תהיה עם האף למטה, תשחק את המשחק כמו שצריך, לך תפרגן לה התנצלות, מוטי חייך אליו כשומר סוד, ואמר בסדר, מה שאתה אומר.

בסוף הערב כשהתחילו להירגע ממסת האורחים מיטל ניגשה אליו, ושאלה אמרת לו משהו? היה ברור למי היא מתכוונת, ברור שאמרתי, לא יכול להיות שידבר אלייך ככה. הוא ניגש להתנצל, אה באמת, יופי, למה לא אמרת לי קודם? הייתי עסוקה אתה יודע. יופי אני שמח, העיקר שהוא הבין שלא מדברים ככה לבעלת השמחה

בסוף הערב הוא הוסיף למוטי עוד כמה שקלים בטיפ, גם אמר לו כל הכבוד, ובקריצה הוסיף על הכל. וכולם יצאו מאושרים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
וואו, טיפ מדהים!!
ובענין הביקורת...
  • עדין יש פסיקים רבים שלכאורה משמשים במקום נקודות...
  • המעבר בין 'המלצר' ל-'מוטי, לא כ"כ ברור. (אולי מידי בסוף)
  • ואם הוא יביא לו את מה שמגיע לו
  • המשפט הזה לדעתי צריך להכתב בשפה יותר גבוהה...
עלו והצליחו!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
הרעיון יפה, הביצוע מוצלח, ושוב - הניקוד מול הפסיקים קצת מורידים את הערך של הטור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
טיפ למלצר
הוא הסתובב נרגש ומאושר בין השולחנות, שהיו ערוכים להפליא, קנדלברות גבוהות מנצנצות ומאירות, סידורי פרחים מרהיבים, השולחנות ערוכות בטוב טעם. בדיוק כמו שמיטל אשתו הזמינה, המלצרים כבר מגישים מנת לאורחים הראשונים שהחלו לטפטף לאולם, הוא ניגש שוב למטבח לבדוק שהכל כמו שצריך, הוא רואה את מיטל מזווית עינו עם השמלה המדוברת, לידה הבנות בתלבושת אחידה, אחח כמה הם התכוננו, מדדו קיצרו האריכו, החליפו החזירו התרוצצו, הנה הגיע הרגע.

מיטל מדברת עם חמותו, נראה לו שהיא מפרגנת לה, על הכל, על העריכה על הטעמים, על העיצוב, נראה שחמותו מרוצה, אבל מיטל אפעס' נראית קצת פחות, הוא ראה אותה קודם נכנסת גם כן למטבח, להציץ, כמה פעמים היא נכנסה, ביקשה מהמלצר הראשי, שיוסיף שולחן ושיגיש לסבתא, ולדודה, מה קרה לה פתאום.

היא הבחינה בו וסימנה לו לגשת למחיצה, איך הולך? הגיעו נשים אני רואה, כן ברוך ה' גם ציפורה הגיעה וגם יפה, אבל תקשיב רגע, ניגשתי למלצר הראשי, ואמרתי לו שזה לא לעניין שהדודות שלי כבר חצי שעה פה, והגישו להם מנה, אבל כל התוספות עוד לא על השולחנות, הוא אמר לי רק בתשע וחצי אני מגיש את התוספות, מה זאת אומרת שאלתי, הוא ענה לי, חצוף כזה, גברת, אני מבקש לא להיכנס יותר למטבח, והסתובב.

תקשיב, אני רוצה שתגיד לו משהו, לא יתכן שאמא של חתן הבר מצווה לא תוכל להגיד לו כלום, מה זה צריך להיות? אני בעלת השמחה והוא לא ידבר אלי בצורה כזו, אני מבין הוא אמר, והיא המשיכה, אני רוצה שתיגש אליו, ותגיד לו את זה. בסדר, מיטל, אני אחפש את ההזדמנות ואומר לו, בנתיים אל תגידי לו כלום.

הוא הבין אותה, וגם אותו, אבל לא יכול להיות שבעלת השמחה תסתובב עם הרגשה זיפתית כזו כל הבר מצוה, מצד שני ידע, שברגע אחד כל האירוע ידפק, ואם הוא יביא לו את מה שמגיע לו, אין שירות, הכל יהיה צולע, כולם יהיו צודקים אבל האירוע לא ידפוק.

הוא חזר לקבל את האורחים שלו, המוזמנים הגיעו בזה אחר זה גם חברים מבית הכנסת, גם חברים וותיקים שלמדו אתו עוד מהישיבה, ושנים הוא לא פגש, בני דודים שהגיעו מדרך רחוקה, כמובן רב השכונה שרצה לברך את חתן הבר מצוה.

בין לבין הוא פוגש ככה על הדרך את המלצר הראשי ממלא את הבופה בכל מיני מטעמים, הוא ניגש איליו, וטופח לו על השכם, אוי אתם נהדרים, איך אתם מצליחים להשתלט על כמות כזו של אנשים, כל הכבוד, אני מקווה שיש מספיק אוכל במטבח.

מוטי, המלצר הראשי מסמיק עד תנוכי אוזנו, ואולי גם מחשבן את הטיפ בסוף הערב, מהנהן בנחת, אל תדאג אדוני, יש מספיק אוכל, הזמנתם בשביל חצי מדינה.

איך בנתיים? אין כמוכם הוא עונה, ומישיר עיניו לתוך עיניו של מוטי, תקשיב לי רגע, הוא אומר, גש לאשתי ותתנצל על מה שקרה קודם, מוטי לא ידע מאיפה זה נפל עליו, הוא אומר לו תשמע, היא חפרה לי מתחילת הערב, תזיז, תעשה, תקום תלך. הוא קטע אותו באחת, אני יודע, אני מבין אותך לגמרי, אבל עזוב אותך עכשיו, היא בעלת השמחה, לאף אחד לא טוב שהיא תהיה עם האף למטה, תשחק את המשחק כמו שצריך, לך תפרגן לה התנצלות, מוטי חייך אליו כשומר סוד, ואמר בסדר, מה שאתה אומר.

בסוף הערב כשהתחילו להירגע ממסת האורחים מיטל ניגשה אליו, ושאלה אמרת לו משהו? היה ברור למי היא מתכוונת, ברור שאמרתי, לא יכול להיות שידבר אלייך ככה. הוא ניגש להתנצל, אה באמת, יופי, למה לא אמרת לי קודם? הייתי עסוקה אתה יודע. יופי אני שמח, העיקר שהוא הבין שלא מדברים ככה לבעלת השמחה

בסוף הערב הוא הוסיף למוטי עוד כמה שקלים בטיפ, גם אמר לו כל הכבוד, ובקריצה הוסיף על הכל. וכולם יצאו מאושרים.
סיפור מעניין. מהרבה זוויות.
זווית ראשונה- ניק חדש, מבטיח. יש לך עתיד, בחורי הנמרץ! המשך לכתוב, עד שתצטרך לקנות מקלדת חדשה.
זווית נוספת- הכתיבה. יפה ומושקעת. מרגישה קצת בוסרית. ועדיין, כתיבה טובה.
שורות הפתיחה משכו אותי פנימה (באוזניים! איההה!) עד שורות הסיום.
הוא הסתובב נרגש ומאושר בין השולחנות, שהיו ערוכים להפליא, קנדלברות גבוהות מנצנצות ומאירות, סידורי פרחים מרהיבים, השולחנות ערוכות בטוב טעם.

זווית אחרונה- תוכן הטור.
יש לי כלמיני השגות, (המלצר לא עושה טובה, כאשר הוא מתייחס יפה לאשתו של בעל הבית, הוא היה צריך לשדר למצלצר שהיא הקובעת, ולא הוא, ווממילא היה מתייתר כל הצורך לשלם לו טיפ על ה'מאמץ', עלאק) אבל בגדול- ככה צריכה להיות ביקורת. בנעימות, עטופה במחמאות.

ולחיים ולדר- אם אתה פה:
יש לך סיפור על ראש ישיבה שלימד את הבחורים איך להעיר לטבחית (האלמנה, כצפוי) על עוגותיה היבשות.
קראתי לפני שנים את הסיפור, נצרב בי. נטבע בי. הטביע את המסר.
תודה, ר' חיים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הוא לא רואה כלום. ערפל כבד. ריח מחניק של נשק חם.

חפצים מתעופפים מעליו. הוא מתכופף אינסטינקטיבית, מנסה להדוף, להבין מהיכן ולמה.

דמות מתקרבת אליו במהירות, הוא לא מספיק להתגונן ומשהו מוטח עליו בפרצוף, משהו לוהט.

מרגיש את הנוזל החם שמתפשט על פניו, שורף לו בעיניים, נכנס לתוך פיו.

מתכונן לטעם החמוץ, המבחיל, אבל לא. בכלל לא.

יש לזה טעם של שוקולד.

שוקולד חם, כזה שמשפריץ בינות לעלי רוגלעך עסיסי, כזה שמדיף ריח שאין לעמוד בפניו, אחד כזה שכל אדם ירוץ אליו מבלי יכולת להתנגד.

אין לו לזמן להתמכר לטעם המפתיע, עליו להתחמק ממטר הבורקסים שמכסה מעיניו את הכל. הוא רוצה להשיב אש.

משהו נופל לידו. ליתר דיוק – הרבה משהואים. ארגז נחמה גדול, מוסדי, של גביניות מתוקות, עטויות אבקת סוכר. אבקת סוכר, מעולה.

הוא מתחיל לזרוק את הגביניות לכל עבר, מעלה עננים לבנבנים לכל כיוון. פתאום הוא כבר לא היהודי הנרדף, יש לו יכולות, עוצמות שהוא לא היה מודע להן.

הרצפה דביקה, מלאה עיסה חסרת צורה של מאפים משלל סוגים. הוא מנסה לנתר ביניהם.

בום!!! כוכבים מסתובבים מול עיניו.

זהו סמבוסק אבן קשיח, מלא במילוי הירוק של האזכרות, עם ביצה וירקות וגרגרי תירס וטונה וקארי ומלפפון חמוץ וקוויאר וצ'ונט, פרווה כמובן כי איך שלא יהיה תמיד ידחפו מלא גבינה קשורה שלא צהובה לכלום, וקורט זנגביל.

כמויות של פראנות נדחפות בין רגליו, בגט ארוך נדפק בראשו, ידיו נכפתות מאחור באמצעות בייגל קשיח במיוחד והוא נופל, מאבד הכרה.

...

מתעורר, אור מסנוור מול פניו, מנסה לשחזר מה קרה לו.

הוא הלך לבחור חלה איכותית לשבת, זרויית שומשום טרי, וכמוהו עוד המון המון אנשים, אך מה יעשו ונשארה חלה אחת?

כושל בקושי החוצה. שמש שוקעת לשמיים סגולים. יהודים עטויי לבן מזדרזים לבית הכנסת. זקן ממהר ובידיו שתי אגודות הדסים.

האם זה קרה, או שמא היה זה רק משל?
(נכתב בהשראת ברדק והסודה)

יאללה תנו ביקורת בראש!
שיתוף - לביקורת בנק השקרים
האמת היא חסרת יומרות.
אי אפשר להתכחש לה באיזה שהוא אופן.
מלבד שקר - כמובן.
אך הוא לא שקרן בכלל.
יעידו על כך השכן ממול, אשר חוץ מהפעם ההיא, אשר שינה מן האמת בגלל דרכי שלום על הפיצוץ בצנרת שקרה לא באשמתו בכלל. מי ידע שזאת הצנרת של השכן? הוא סתם הלך בתמימות, וסתם פתאום הוא שמע דזזזז מוזר. השכן הקשיש אשר חוץ מן כמה פעמים בהם שיקר לתועלת, מכך שילדיו לא יסבלו משבט לשונו של הקשיש - לא שיקר לו מעולם, וכמובן לאישתו אשר חוץ מכמה עקצוצים לא נרשמה דחיה חריגה בחשבון השקרים.
אך לבסוף, מנהל הבנק אותת לו על הוצאה חריגה. קרי - שקר.
הוא לא האמין, כזאת חריגה מתחת לאפו? הוא פנה לסניף הבנק הקרוב לבירור הטעות. קרי - מצפון.
בסניף הבנק לא הבינו את מבוקשו, הם אותתו לו אך הוא לא פנה אליהם להקשיב ולו לרגע. הם היו אדישים, כמו כל סניף בנק כלשהו, והוא חש את עצמו במצוקה.
בחמת זעם החליט לנתק כל קשר עם הבנק.
בשלב ראשון - כל חשבונות הבנק המלאים בקיצורי דרך כלשהם והעלמות, נמחקו בזעם נקמני.
עם מנהל הבנק מחק כל קשר, וטרטוריו הושתקו בבולמוס זעפני.
כדי להקניט את הבנק עבר לבנק המתחרה. קרי - שקרים.
הבנק המתחרה היה הרבה יותר נוח. עם מלא פלוסים ובונוסים עבים, ומעטפת מלאת החלקה מבוצים אפשריים. היא הייתה כל כך חלקלקה, עם לשון ארוכה שחומסת כל גרגיר אמת.
לא היה אכפת לו לשקר במצח נחושה על כך שבכלל היה ברחוב הסמוך, בשעה שבאמת היה נתון במין זעם נקמני. במעטפת השירותים שמציע הבנק היה נתון תירוצים שונים לשלל מקרים ותרחישים.
הוא השתמש בכולם.

טרטור טלפון קטע מערכת שקרים עבה במיוחד.
לשלם.
אגלי זיעה נטפו ממצחו כאשר ראה את מסכת התשלומים הענפה, שעליו לשלם בו היום. 'לא יאוחר מ14:00' הוסבר במתק לשון.
הוא נפל ארצה בעילפון.
הגיע עת תשלום.
אשמח לביקורת...
---
היא משפשפת את העיניים, שמה לב שנפלט לה
פיהוק לקוני ו...
כלום לא משתנה.
היא מנסה לצבוט את עצמה – לבדוק האם היא
בחלום.
אפס.

היא רואה שהיא שוכבת על מיטה מקש – אם אפשר
לקרוא לכמה זרעי קש צהובים "מיטה".
מעליה שמים, והשמש מסנוורת אותה באור בוהק.
לידה ניצבת חדוה, ומביטה בדיוק כמוה על
הנוף שהשתנה.

דוד לא בא הפעם.
עכשיו בא מישהו אחר.
אני לא אוהבת אותו. הוא שחור כזה, ומדבר
בשפה שאני לא מכירה.
הוא מביא לי אוכל ומחכה לידי.

אני רואה שחדוה כבר גמרה לאכול, וגם היא
לא ממש מחבבת את השחור שחור הזה.
לא שאנחנו גזעניות או משהו, אבל... החלב
יכול להתלכלך.

הוא התחיל לחבר לחדוה את המכשירים של דוד.
היא לא מסכימה. בורחת לו.

אז הוא בא אליי.
גם אני לא מסכימה. זה מפחיד אותי.
מי יודע איך הוא חולב בכלל?
יש לו ניסיון?
אולי הוא לא מנוסה ולא יודע לחלוב כמו דוד...

ואז הסתכלתי עליו, וראיתי שהוא עצוב.
אז מה אם הוא שחור כזה – גם הוא בן אדם.
אז שכנעתי את חדוה,
ושתינו הוצאנו לו המוןן חלב – יותר מכל
פעם!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה