שיתוף וביקורת(!!)|'במי שממית עצמו עליה'

[תכל'ס]

בס''ד

חורף אפור וקר, הגשם לא הפסיק מלרדת.
הקור היה בלתי נסבל, החזאים הימרו על שלג.
אין תנועה ברחובות, כולם ספונים בספות.
אפילו יצחק הקבצן מצא לו מקלט כל שהוא.
רוחות עזות שורקות ומעיפות כל הנקרה בדרכם
אפילו החתולים הצטנפו בפינות הרחובות
הכל חשוך, כלום לא נראה מבעד לערפל
אפילו פנסי הרחוב כבר לא האירו.
אבל הוא הסתובב סהרורי אינו שת ליבו לקור שחודר עצמות
אבל הוא הסתובב סביב הבית אינו שת ליבו לחליפה שהייתה ספוגה מים
הוא כסס את צפורניו בלי לשים לב מרט את שערו מבלי להרגיש.

המשך יבוא...

חצק'ל

 

[תכל'ס]

אמר הכותב :
היות ואין עיתותי בידי , ואין מלאכת הפיסוק מן תחביבי.
הקטע אינו מפוסק כדבעי
עמכם הסליחה

 

[תפנית בעלילה]

ציור חורפי טיפוסי.נשמע שהולכת להתפתח כאן עלילה מרתקת. מחכים להמשך!

(נראה לי שכדאי להימנע מחזרתיות.
המילה "אבל" מופיעה פעמיים בסמיכות רבה מדי בין אחת לשניה.
"הוא כסס את ציפורניו בלי לשים לב מרט את שערו מבלי להרגיש" -שני הביטויים המודגשים אומרים את אותו הדבר. ייתכן שאפשר לוותר על אחד מהם).

 

[אלישקף]

יפה, מעניין ונותן טעם של עוד!

 

[תכל'ס]

בס''ד

(חלק ב')


קיץ דביק וחם, הלחות לא מרפה לא עוזבת.
החום היה לא הגיוני, אנשים לא יצאו לרחובות.
המזגנים פעלו ללא הפוגה, ניסו לצנן ולתת מעט רוח קרירה.
הבריזה שבאה מן הים גם היא כלל אינה מספיקה.
ארטיקים נמסו, חתולים בפינת הרחוב לטיפת מים שוועו.
אבל הוא הסתובב מוטרד אינו שת ליבו לחום שממיס את הבריות.
השמש קפחה מעל ראשו בעוז אבל הוא המשיך לעסוק בה כגיבור.
ביום ובליל בגשם ובשלג, הוא עסק בה בתורה הקדושה .

וקיים הלכה למעשה את מה שאמרו רבותינו ז''ל 'אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה'



מוקדש לכל השקדנים היקרים שלנים תמיד בכל עת ומצב בד'''א של הלכה, מי יתן ויהי חלקנו עמהם.
אשריכם גיבורי החיל !

חצק'ל

 

[תפנית בעלילה]

אהבתי את הקיצוניות שבה התהפך הקטע מקור מקפיא לחום נוראי וניסיתי להבין לאן זה מוביל..
יפהפה!

 

[תכל'ס]

בתור יהודי פשוט שעושה תורתו קבע ומלאכתו עראי ובכללה גם מלאכת הכתיבה
אין לכם מושג עד כמה הביקורות בין אם הם חיוביות בין אם הם שליליות. תורמות לי באופן אישי ומן הסתם לעוד רבים אחרים כמוני.
לכן אני מודה מקרב לב לאלו שטרחו והשקיעו כמה שניות ע''מ לכתוב ביקורת
רצוי שתהיה ביקורת אמיתית וכנה (גם אם היא כואבת..) שאוכל ללמוד ממנה וליישם אותה בטקסטים הבאים.
תודה רבה!

 

[אלישקף]

יפה מאד מאד מאד! ממש התרגשתי.

ביקורת קטנה - אולי זה רק טעם אישי ולא עניין מקצועי אבל -

ארטיקים נמסו, חתולים בפינת הרחוב לטיפת מים שוועו.

כששמת את הפועל "שיוועו" בסוף המשפט - חרגת מהסגנון של כל הקטע אל סגנון שירי, וזה הרס לי.
(עכשיו אני מתלבטת אם כדאי לשים אותו לפני "בפינת רחוב" או אחרי.)
ומשהו נוסף - בחלק הראשון נשמע שמתוארת סצינה נקודתית כלשהי - הוא הסתובב סביב הבית וגו', ועכשיו תיארת תיאור כללי, אז יצאתי מבולבלת - זה סיפור? זה רצה להיות סיפור ונהפך למשהו אחר?

 

[תכל'ס]

ומשהו נוסף - בחלק הראשון נשמע שמתוארת סצינה נקודתית כלשהי - הוא הסתובב סביב הבית וגו', ועכשיו תיארת תיאור כללי, אז יצאתי מבולבלת - זה סיפור? זה רצה להיות סיפור ונהפך למשהו אחר?

היות והקטע נכתב בשתי נקודות זמן שונות ולא ביחד,
כנראה קצת נאבדתי..
בכל מקרה גם בחלק הראשון וגם בחלק השני התיאור בא להדגיש את גודל יגיעת ועמל התורה בכל עת וזמן .
תודה רבה על ההארה וההערה.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

שנזכה לזכור תמיד שאין התורה מתקיימת אלא בְּמֵי שְׂמָמִית
יאמי

 

[מרחבית]

יפה. תחושת הקור ואחר כך החום מתוארת בחיות.
כשקוראים את הקטע הראשון - כמעט נהיה קר. ובשני - כמעט הולכים לקחת שתיה קרה...
כך מתעצמת ההרגשה של מסירות הנפש שלו ללימוד.

מה שלא כל-כך הסתדר לי, שהקור או החום תוארו בחוץ, ברחוב.
והוא הרי אמור ללמוד תורה בפנים.
אז אם הכוונה היתה לתאר את מסירותו לצאת לדרך - כשהוא צועד לבית תלמודו - ולא עוצרים אותו לא קור מקפיא ולא חום לוהט - כדאי שזה יהיה יותר מודגש. יותר להתמקד בזה.

'הסובב סביב הבית'- לא כל-כך ברור בהקשר הזה. למה הוא מסתובב בחוץ כדי ללמוד? למה לא נכנס? בפרט כשכל-כך קר. כאילו מתחשק לומר לו: נו, תיכנס כבר לבית, כל-כך קר בחוץ!
וכן כשקוראים 'השמש קפחה מעל ראשו בעוז אבל הוא המשיך לעסוק בה כגיבור'. - מתחשק לומר לו: למה אתה לומד בחוץ? חם כל-כך! תיכנס פנימה!

אפשר כמובן לתאר את הקור או החום ששוררים בפנים - במקום תלמודו. אבל זה כבר תיאור אחר.

גם כך הקטעים משדרים את המסירות הגדולה ללימוד התורה. עם קצת תיקונים כנ''ל - זה יאפשר להרגיש עוד יותר את הדברים.
הרבה הצלחה!