הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
הסיפור המקורי לא שלי. שמעתי את זה בילדותי בפעילות של תנועת הנוער בה הייתי חבר ב"גלגול הקודם".
לא זוכר איך המדריך הסביר את זה. הוספתי חריזה, משחקי-מילים, קצת "צבע", ואת הנמשל כפי שאני מבין אותו.
אחרי שתקראו נסו לענות על שאלות אלו:
א. האם גם אתם פירשתם את הנמשל כמוני?
ב. האם הנמשל מיותר?
ג. האם המילה "האם" בשאלות א' ב' וג' מיותרת, ומעיבה על האוירה הנחמדה השוררת כאן בפורום?
ועוד סתם שאלה. חלמתי שאני לוקח 3-4 בלדות, מוסיף ניקוד, מדפיס 2-4 בתים בעמוד, מוסיף איורים [משהו כמו "מתקן החלומות" של הח"כ המנוח] מוציא ספר שקוראים לו "מתחת לבלדות",
מוכר במיליוני עותקים, ומן המעשר געלט מקים בית מחסה ליתומים על שם טחינה גולמית או שמא פשוט תורם לקופת העיר, אז מה אתם אומרים: לאיפה לתרום?
<<<>>><<<>>><<<>>><<<>>><<<>>><<<>>>
אנא עניבה
באמצע המדבר הולך לו ג'ים
השמש קופחת על ראשו
הוא זקוק נואשות למעט מים
כדי להחיות את נפשו
לפתע הוא רואה במרחק לא רב
בקבוק של ספרינג תות-בננה
הוא רק לעברו ונאלץ לגלות
שהיה זה רק "פאטה מורגנה"
מאוכזב וצמא ממשיך ג'ים בדרכו
נושא הוא עיניו לשמים
הוא יודע שאין לו סיכוי לשרוד
אלמלא שישיג מעט מים
הוא מבחין מרחוק באדם שהולך
עם גמל שעליו יש סחורה
קשה לזהות מכאן מה הוא מחזיק
אולי מים או בירה שחורה?
"רוכל! אדון רוכל! אתה כן אמיתי?"
צעק אליו ג'ים המסכן
"אתה מוכר אולי מים? עדיף מינרליים
בחייך, תגיד לי שֶכן"
"אין לי מים, לא מִנרליים
וגם לא ממקום אחר
רק עניבות" -כך אמר הרוכל
"זה מה שאני מוכר
עניבות לגבר, לאשה ולטף
שחור-לבן או צבעוני
עניבות פרפר, חתירה או גב
אז מה בשבילך, אדוני?"
"סליחה אדוני? אתה לא רציני
עניבה במדבר? נו בֶּאמֶת ..................................... [א' נחה...]
מה כבר אוכל לעשות עם עניבה
כאשר מִצמא אני מת"
"לא רוצה? לא צריך, יש לי עוד לקוחות
אני ממשיך לדרכי, אז שלום
ודוקא הפפיון הסגול ירקרק
יכול היה אותך להלום"
ג'ים ההמום מהמפגש המוזר
מזדחל עוד חצי קילומטר
הוא מגיע לאולם חתונות מפואר
שנקרא: "הדובדבן שבכתר"
בחלונות השקופים הוא מביט ומגלה
אנשים סביב שולחנות
אוכלים ושותים כיד המלך
ויש עוד שפע של מנות
ג'ים הסתובב מסביב לאולם
עד שמצא את הדלת
הוא עמד להכנס ופתאום צעקה
"עצור! תסתכל על השלט!"
מסתובב ורואה בריון גְדול מימדים
מצביע על שלט שאומר:
"הכניסה אך ורק לבעלי עניבות"
ולך תתוכח עם שומר...
ג'ים הרגיש איך זורמת בדמו
תחושת החמצה מכאיבה
וכעת הוא חייב לתפוס את הרוכל
ולומר לו: אנא עניבה!
"רוכל! אדון אוכל!" צועק ג'ים בכאב
אך האיש כבר איננו באופק
ג'ים התעלף ולעולם לא יֵדע
את הרגע בו נפסק לו הדופק...
<<<>>><<<>>><<<>>><<<>>><<<>>>
מוקף האדם בזה העולם
במצוות, אזהרות, תקנות
חלקן לא תמיד מתישבות על הלב
חלקן לא כל כך מובנות
בטווח הקצר לא תורגש השפעת-
מעשה חיובי או שלילי
לעיני האדם מצטיירת תמונה:
זה אותו הדבר עם או בלי
זה עלול לגרום לתחושת: לא נורא
לא צריך לעשות ענין
מה כבר יקרה אם כך נתלבש
או אם לא נתפלל במנין
לעתים התשובה מתקבלת מיד
אך לרוב לא כך פני הדברים
לפעמים תוך שנה, לפעמים תוך יובל
לפעמים אחרי מאה עשרים
עוד יגיע היום בו כל מי שזלזל
יתמלא חרטה ובושה
אז נדע ליקר כל סימן וסעיף
כל אמן, כל קדיש, כל קדושה
[נוסח אחר מתאים יותר לנשים: כל הידור בצניעות וקדושה]
אז כדאי שנהיה מוכנים בכל עת
חליפה, עניבה, חפתים
כי בפתח היכלי עולם האמת
מי יודע מה נכתב בשלטים...
לא זוכר איך המדריך הסביר את זה. הוספתי חריזה, משחקי-מילים, קצת "צבע", ואת הנמשל כפי שאני מבין אותו.
אחרי שתקראו נסו לענות על שאלות אלו:
א. האם גם אתם פירשתם את הנמשל כמוני?
ב. האם הנמשל מיותר?
ג. האם המילה "האם" בשאלות א' ב' וג' מיותרת, ומעיבה על האוירה הנחמדה השוררת כאן בפורום?
ועוד סתם שאלה. חלמתי שאני לוקח 3-4 בלדות, מוסיף ניקוד, מדפיס 2-4 בתים בעמוד, מוסיף איורים [משהו כמו "מתקן החלומות" של הח"כ המנוח] מוציא ספר שקוראים לו "מתחת לבלדות",
מוכר במיליוני עותקים, ומן המעשר געלט מקים בית מחסה ליתומים על שם טחינה גולמית או שמא פשוט תורם לקופת העיר, אז מה אתם אומרים: לאיפה לתרום?
<<<>>><<<>>><<<>>><<<>>><<<>>><<<>>>
אנא עניבה
באמצע המדבר הולך לו ג'ים
השמש קופחת על ראשו
הוא זקוק נואשות למעט מים
כדי להחיות את נפשו
לפתע הוא רואה במרחק לא רב
בקבוק של ספרינג תות-בננה
הוא רק לעברו ונאלץ לגלות
שהיה זה רק "פאטה מורגנה"
מאוכזב וצמא ממשיך ג'ים בדרכו
נושא הוא עיניו לשמים
הוא יודע שאין לו סיכוי לשרוד
אלמלא שישיג מעט מים
הוא מבחין מרחוק באדם שהולך
עם גמל שעליו יש סחורה
קשה לזהות מכאן מה הוא מחזיק
אולי מים או בירה שחורה?
"רוכל! אדון רוכל! אתה כן אמיתי?"
צעק אליו ג'ים המסכן
"אתה מוכר אולי מים? עדיף מינרליים
בחייך, תגיד לי שֶכן"
"אין לי מים, לא מִנרליים
וגם לא ממקום אחר
רק עניבות" -כך אמר הרוכל
"זה מה שאני מוכר
עניבות לגבר, לאשה ולטף
שחור-לבן או צבעוני
עניבות פרפר, חתירה או גב
אז מה בשבילך, אדוני?"
"סליחה אדוני? אתה לא רציני
עניבה במדבר? נו בֶּאמֶת ..................................... [א' נחה...]
מה כבר אוכל לעשות עם עניבה
כאשר מִצמא אני מת"
"לא רוצה? לא צריך, יש לי עוד לקוחות
אני ממשיך לדרכי, אז שלום
ודוקא הפפיון הסגול ירקרק
יכול היה אותך להלום"
ג'ים ההמום מהמפגש המוזר
מזדחל עוד חצי קילומטר
הוא מגיע לאולם חתונות מפואר
שנקרא: "הדובדבן שבכתר"
בחלונות השקופים הוא מביט ומגלה
אנשים סביב שולחנות
אוכלים ושותים כיד המלך
ויש עוד שפע של מנות
ג'ים הסתובב מסביב לאולם
עד שמצא את הדלת
הוא עמד להכנס ופתאום צעקה
"עצור! תסתכל על השלט!"
מסתובב ורואה בריון גְדול מימדים
מצביע על שלט שאומר:
"הכניסה אך ורק לבעלי עניבות"
ולך תתוכח עם שומר...
ג'ים הרגיש איך זורמת בדמו
תחושת החמצה מכאיבה
וכעת הוא חייב לתפוס את הרוכל
ולומר לו: אנא עניבה!
"רוכל! אדון אוכל!" צועק ג'ים בכאב
אך האיש כבר איננו באופק
ג'ים התעלף ולעולם לא יֵדע
את הרגע בו נפסק לו הדופק...
<<<>>><<<>>><<<>>><<<>>><<<>>>
מוקף האדם בזה העולם
במצוות, אזהרות, תקנות
חלקן לא תמיד מתישבות על הלב
חלקן לא כל כך מובנות
בטווח הקצר לא תורגש השפעת-
מעשה חיובי או שלילי
לעיני האדם מצטיירת תמונה:
זה אותו הדבר עם או בלי
זה עלול לגרום לתחושת: לא נורא
לא צריך לעשות ענין
מה כבר יקרה אם כך נתלבש
או אם לא נתפלל במנין
לעתים התשובה מתקבלת מיד
אך לרוב לא כך פני הדברים
לפעמים תוך שנה, לפעמים תוך יובל
לפעמים אחרי מאה עשרים
עוד יגיע היום בו כל מי שזלזל
יתמלא חרטה ובושה
אז נדע ליקר כל סימן וסעיף
כל אמן, כל קדיש, כל קדושה
[נוסח אחר מתאים יותר לנשים: כל הידור בצניעות וקדושה]
אז כדאי שנהיה מוכנים בכל עת
חליפה, עניבה, חפתים
כי בפתח היכלי עולם האמת
מי יודע מה נכתב בשלטים...
