שיתוף > חכם בלילה :)

  • הוסף לסימניות
  • #1
בליל אחד מלא ירח
נפל דבר בישראל
כזה סיפור לא תשמעו
מעתה ועד גואל.


לזוג אחד [לשון הרע מי]
הסתובב להם הראש
לא פחות ולא יותר
החליטו יחדיו לנפוש.



הבעל, משכמו ומעלה
פרופסור מוכר בעולם
מרצה דגול ואף בכיר
אסטרונום יהיר ומדופלם.


ולכן החליט ברגע גורלי
מלא צהלה ורינה
ללמד האישה חכמת כוכבים
לאלפה מקצת בינה.



''אשתי היקרה, נשוחה בשדה
נכיר את צבא השמים
אלמדך ההבדל בין נגה לצדק
תחכימי ותיהני בכפליים.


נטע אוהל על שפת כנרת
ובערב בדרך קבע
נלמד, נחכים ואף נהנה
להכיר קצת את הטבע''.



יצאו שמחים לעבר צפון
והאישה מיד אומרת:
איזה יופי של מקום
משקיף אל הכנרת.


מטיילים, נהנים והבעל מביט
תדיר לעבר הרקיע
איזה אושר של צבא
לעבר אשתו מריע.



ויהי בחצי הלילה...


סהר שט לו חיוור, נוגה
משקיף אליהם פנימה
עמו כמה כוכבי זהב
רוכנים לעברם קדימה.


ותתעורר האישה, מביטה מעל
שמים פרושים בלי ענן
ותבט לעבר אישה הנם
רגוע הוא ושאנן.


מכחכחת קלות, מנסה להעיר
את עלם נעוריה, הבעל
והוא לא מבין, שתתן כבר לישון
מה היא רוצה בכלל.



''מה זה אומר, בעלי היקר
שהכוכבים אלינו מביטים
סימן טוב או רע הוא זה
הבט כיצד הם משייטים''.


והבעל הפרופסור, אסטרונום בכיר
מנסה להחדיר בה חכמה
''הכוכב ההוא- איילת השחר
מלא עזוז ועצמה.


אבל רגע, מה בוער לך
כעת בשעת חצות?
עד שהצלחתי להירדם באוהל
הרשי לי השינה למצות''.


ותאמר האישה בלעג מר:
''בעלי החכם, היהיר והשולט
כיצד יתכן שפרופסור הנך
ודבר בסיסי אינך קולט?


אם שוכבים אנו על רגב
ורקיע פרוש עלינו ברון
סימן ברור הוא וידוע
שגנבו לנו ת'אהל, בעלי הגאון''.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
חמוד!!!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
גדול!!!
שריונה האלופה...!:)
תבדקי, חסרות מרכאות בבתים האחרונים. (ולא רק)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
  • הוסף לסימניות
  • #8
ברור שחסר;)
זהו, מהפעם הבאה [בלי נדר] אני כותבת מראש ואז מעלה לפה.
תכל'ס כבר אין לך אפשרות לערוך??(יש עוד...)
זה ממש חסר בפורום הזה...
אולי @prog יחזירו את האפשרות לפורום זה???
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
תכל'ס כבר אין לך אפשרות לערוך??(יש עוד...)
זה ממש חסר בפורום הזה...
אולי @prog יחזירו את האפשרות לפורום זה???

הקטע האמצעי שמתחיל במילים: אבל רגע, מה בוער לך?
בכוונה לא שמתי מרכאות.
אמנם ע''פ כללי הדקדוק זה מחייב אבל מפריע לי יותר בעיניים שיש הרבה מרכאות ודו שיח בקטע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
יפה, מאלף.
וגם המסר, אקטואלי במיוחד לפורום זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הבדיחה המקורית היא על שרלוק הולמס וווטסון, ועד כמה שזכור לי היא אחת משתי הבדיחות שהעם האנגלי מצא הכי מצחיקות. אולי אנסה את כוחי בכתיבת שיר מהשניה.
קראתי את הפוסט ורציתי לכתוב את זה. גלגלתי למטה וגילתי שהקדמת אותי...
שריונה, מעולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אולי אנסה את כוחי בכתיבת שיר מהשניה.[/QUOTE]

לא זכור לי מה זה.
תעלי- ונחכים :D
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
בליל אחד מלא ירח
נפל דבר בישראל
כזה סיפור לא תשמעו
מעתה ועד גואל.


לזוג אחד [לשון הרע מי]
הסתובב להם הראש
לא פחות ולא יותר
החליטו יחדיו לנפוש.



הבעל, משכמו ומעלה
פרופסור מוכר בעולם
מרצה דגול ואף בכיר
אסטרונום יהיר ומדופלם.


ולכן החליט ברגע גורלי
מלא צהלה ורינה
ללמד האישה חכמת כוכבים
לאלפה מקצת בינה.



''אשתי היקרה, נשוחה בשדה
נכיר את צבא השמים
אלמדך ההבדל בין נגה לצדק
תחכימי ותיהני בכפליים.


נטע אוהל על שפת כנרת
ובערב בדרך קבע
נלמד, נחכים ואף נהנה
להכיר קצת את הטבע''.



יצאו שמחים לעבר צפון
והאישה מיד אומרת:
איזה יופי של מקום
משקיף אל הכנרת.


מטיילים, נהנים והבעל מביט
תדיר לעבר הרקיע
איזה אושר של צבא
לעבר אשתו מריע.



ויהי בחצי הלילה...


סהר שט לו חיוור, נוגה
משקיף אליהם פנימה
עמו כמה כוכבי זהב
רוכנים לעברם קדימה.


ותתעורר האישה, מביטה מעל
שמים פרושים בלי ענן
ותבט לעבר אישה הנם
רגוע הוא ושאנן.


מכחכחת קלות, מנסה להעיר
את עלם נעוריה, הבעל
והוא לא מבין, שתתן כבר לישון
מה היא רוצה בכלל.



''מה זה אומר, בעלי היקר
שהכוכבים אלינו מביטים
סימן טוב או רע הוא זה
הבט כיצד הם משייטים''.


והבעל הפרופסור, אסטרונום בכיר
מנסה להחדיר בה חכמה
''הכוכב ההוא- איילת השחר
מלא עזוז ועצמה.


אבל רגע, מה בוער לך
כעת בשעת חצות?
עד שהצלחתי להירדם באוהל
הרשי לי השינה למצות''.


ותאמר האישה בלעג מר:
''בעלי החכם, היהיר והשולט
כיצד יתכן שפרופסור הנך
ודבר בסיסי אינך קולט?


אם שוכבים אנו על רגב
ורקיע פרוש עלינו ברון
סימן ברור הוא וידוע
שגנבו לנו ת'אהל, בעלי הגאון''.
אוי, זה כל כך טוב, כל כך טוב.
הפאנץ' היה בלתי צפוי בעליל.

מזכיר לי...
באמצע הקרב, לאחר עוד יום מייגע בין מוקשים וארטילריה, מנסה הפלוגה לנפוש קצת ולישון.
באמצע הלילה קופץ יוסלי החייל הנמרץ מקול רעש חזק.
תגיד- הוא שואל את עמיתו לאוהל:
האוייב שוב מפציץ?
כן, עונה עמיתו.
גונח יוסלי בהקלה:
ואני חשבתי ששוב יורד גשם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
הבדיחה המקורית היא על שרלוק הולמס וווטסון, ועד כמה שזכור לי היא אחת משתי הבדיחות שהעם האנגלי מצא הכי מצחיקות. אולי אנסה את כוחי בכתיבת שיר מהשניה.
יש משהו מצחיק עד דמעות ברעיון המשונה של ללמוד מהאנגלים הומור, ללא ספק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לא זכור לי מה זה.
תעלי- ונחכים :D

מעשה בג'ון ואדוארד
שני אצילים אנגלים וגאים
שיצאו יחד ליער
לצוד ולירות בצבאים

והנה לפתע פתאום,
בלי שום סימן או התראה
נפל אדוארד והתמוטט
על אדמת היער הקשה

ג'ון ניגש אל אדוארד
ורכן על גופתו
הוא חיפש אחרי דופק
ולא העלה דבר בחכתו

כיאה לאציל אנגלי טיפוסי
ג'ון לא איבד את קור רוחו
תשע שנים בפנימיה צבאית
הוא לא שכח את חינוכו

חייג מייד למספר החירום
ואמר בשלווה למוקדנית
אנחנו באמצע ציד
וחברי צנח ומת כמו אדנית

המוקדנית קצת נבהלה
אבל בכל זאת מג'ון ביקשה
אם תוכל לוודא שאכן מת
שלא אצא סתם טיפשה

רק דקה, אמר לה ג'ון
תיכף נדע באמת
קול יריה הדהד ביער ואז -
ווידאתי, אמר, הוא מת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #19
מעשה בג'ון ואדוארד
שני אצילים אנגלים וגאים
שיצאו יחד ליער
לצוד ולירות בצבאים

והנה לפתע פתאום,
בלי שום סימן או התראה
נפל אדוארד והתמוטט
על אדמת היער הקשה

ג'ון ניגש אל אדוארד
ורכן על גופתו
הוא חיפש אחרי דופק
ולא העלה דבר בחכתו

כיאה לאציל אנגלי טיפוסי
ג'ון לא איבד את קור רוחו
תשע שנים בפנימיה צבאית
הוא לא שכח את חינוכו

חייג מייד למספר החירום
ואמר בשלווה למוקדנית
אנחנו באמצע ציד
וחברי צנח ומת כמו אדנית

האם אתה בטוח שמת, אדוני?
תוכל לוודא זאת באופן אמיתי?
נשמעה קול יריה בודדת
וג'ון השיב בשלווה - ווידאתי.
ענק!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה