הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
בית הכנסת היה מלא מפה לפה, שולעם הגבאי נכנס ולא הבין מה קרה היום, כל שבוע יש כמה מקומות פנויים, הוא משבץ בהם כמה אורחים, שירגישו נעים, שיהיה להם מקום לשבת, השבוע הוא הגיע קצת מאוחר, ובית הכנסת כבר היה מלא, לא היו מקומות ישיבה בכלל, זה לא נעים כי הנה, המקום של חצק'ל היה תפוס על ידי איזה אורח לא מוכר, וחצק'ל יגיע מאוחר, כרגיל, וירצה את המקום שלו, גם המקום של נתן, אבל עם נתן זה פחות קריטי, כי נתן לפעמים ניגש ומעיף בעצמו את מי שיושב לו במקום, לפחות לא אני צריך לעשות את זה, אבל חצק'ל, חצק'ל רק נעמד ליד המקום שלו על כל מאה עשרים ושבעה קילו משקליו, ומאה שבעים וארבה סנטימטריו, ומסמן עם העיניים לא אומר כלום, רק מביט מידי פעם, וחסר לשולעם אם הוא מתעלם, לא, הוא לא יבוא לצעוק, שולעם רק ישמע אחר כך מראובן ששמע משימען ששמע מהשד יודע מי, שלחצק'ל לא היה בשבת מקום, ולמה לכל הרוחות עדיין יש לו הוראת קבע למקום הזה אם בסוף אין לו מקום.
מהספסל הראשון שלפני המזרח הוא רואה את ר' יענקב שפניו זורחות לו כאור החמה, כאילו מישהו שימן את לחייו, הן בוהקות כאילו שתה ריצפז, ופאותיו מטפטפות ממים טהורים שזה עתה עלה מהם, ובום נופל לו האסימון, לא לא בשבת אסור אסימונים, וגם אין כבר היום, אבל זה הדימוי הכי רגוע שהוא זוכר עכשיו, הוא נזכר, ר' יענקב השיא השבוע את בתו יחידתו ושבת שבע הברכות מתרחשת כעת חיה לנגד עיניו, והוא בטח הביא לכאן את כל העולם ואשתו, אוחח איך שכחתי, ועוד לא הייתי השבוע בחתונה, זה בלתי נסלח לגבאי, בלתי נסלח.
אם רק היה זוכר, והיה מגיע מוקדם, שם במקומות של חצק'ל ושל נתן, ושל עוד כמה כאלו שיש להם הוראות קבע ואין להם מקרים יוצאי דופן בלקסיקון, סידורים פתוחים, ובעוד כמה מקומות שאין עליהם חזקה, לשמור לאורחים של ר' יענקב, אבל הוא קם הפעם מאוחר קצת, התנהל בעצלתיים, ושתה עוד קפה לפני התפילה, ועכשיו הוא כאן מול היכל מפוצץ.
וזה עוד לפני העליות, אם רק יכול היה להיעלם, מה, גבאי חייב להיות תמיד, מה יקרה אם הוא לא יהיה השבת, המפטיר תפוס כבר כמה שנים טובות לבן של הרב הקודם שהשבוע זה היארצייט שלו, כך שגם המוסף תפוס, ולחתן של מוישה המנהל של רשת כפר הפיסטוקים נולדה בת למזל טוב שזה אומר עלייה לאבא הטרי שאמור לקרוא שם לרכה הנולדת, ולמוישה שאבוי אם לא יקבל שישי, ושולעם יעשה בקול גדול מי שברך לבת שלו, ולאמא שלה ששומעת הכל מעזרת הנשים, הקידוש השבוע עליהם, רק זה חסר לו, ר' יענקב לא אמר לו כלום, כן זה לא חדש לו, כולם בטוחים שגבאי חייב, אבל חייב לזכור ולדעת הכל, ולא לפספס כלום.
שולעם הלך לשטיבעל השני לגרור איזה ספסל או שניים שיהיה לעוד מישהו או שניים איפה לשבת, מזל שהיו כמה בחורים שעזרו כי כוח לא היה לו, הוא התנדף ממנו ברגע שהוא פתח את הדלת בבוקר וקלט את הסיטואציה, הוא ניגש לשמואל וביקש ממנו שיגש לשחרית לפחות נימה חסידית וקצת מוזיקלית תהיה לתפילה, כי במוסף יהיה יבש, ר' יענקב מסמן לו משהו מרחוק והוא רק דוחה אותו לאחר כך, הוא חייב לעשות ספירת מלאי לפני שר' יענקב יפציץ אותו ברשימת משימות.
בקל אדון בעוד שמואל משורר יחד עם הציבור בנעימה עתיקה, ור' שולעם כבר מתחיל להתאפס על עצמו, ר' ינקעב מגיע עם רשימה, את הרשימה הוא הכין מראש, רק לעדכן הוא שכח, יש שם את שמו ושם אביו, של החתן אבא שלו, סבא שלו, כפול שתיים, ואותו דבר בערך של הכלה, עוד איזה הגבהה לגיס הגדול, והדגשה על לא פחות משניים שיכולים להיות חזנים טובים, יש עוד אם זה לא יסתדר, הוא כמובן לא כופה הוא רק מציע, ולבן של הרב יש יארצייט, ואיך לכל הרוחות הוא מוציא כל אחד וחצי תאוותו לפחות בידו.
הוא יודע, הדבר הכי חשוב זה המי שבירך בקול, שאשתו של ר' ינקעב תשמע את השם שלה, אבל מדוייק, וכמובן את שם הכלה, וגם הסבתות, או אז אמורים הזוג להיות מרוצים, אבל הפעם זה לא בטוח יספיק, אחרי תפילת לחש, הוא תופס את גדליה בעל הקורא המיתולוגי של המניין ומנסה לראות כמה הוספות הוא יוכל לדחוף, אפילו שהוא יודע שהרב לא מרשה להוסיף יותר מאחת, ובשעת הצורך הוא הרשה לו עוד אחת, הפעם הוא מקווה שהרב ימחל לו, למזלו הוא לא כאן השבת, אולי היה עדיף שהוא יהיה ויכריע, הוא לא סגור על זה.
בברכת כהנים של מוסף, כשכולם פרסו ניילונים לקידוש והילדים כבר החלו להתרוצץ עם חד פעמי, הוא ראה את חצק'ל מנסה להוכיח לר' יענק'ב משהו במשנה ברורה בהלכות קריאת התורה, והבין שהפעם הוא נכשל.
מהספסל הראשון שלפני המזרח הוא רואה את ר' יענקב שפניו זורחות לו כאור החמה, כאילו מישהו שימן את לחייו, הן בוהקות כאילו שתה ריצפז, ופאותיו מטפטפות ממים טהורים שזה עתה עלה מהם, ובום נופל לו האסימון, לא לא בשבת אסור אסימונים, וגם אין כבר היום, אבל זה הדימוי הכי רגוע שהוא זוכר עכשיו, הוא נזכר, ר' יענקב השיא השבוע את בתו יחידתו ושבת שבע הברכות מתרחשת כעת חיה לנגד עיניו, והוא בטח הביא לכאן את כל העולם ואשתו, אוחח איך שכחתי, ועוד לא הייתי השבוע בחתונה, זה בלתי נסלח לגבאי, בלתי נסלח.
אם רק היה זוכר, והיה מגיע מוקדם, שם במקומות של חצק'ל ושל נתן, ושל עוד כמה כאלו שיש להם הוראות קבע ואין להם מקרים יוצאי דופן בלקסיקון, סידורים פתוחים, ובעוד כמה מקומות שאין עליהם חזקה, לשמור לאורחים של ר' יענקב, אבל הוא קם הפעם מאוחר קצת, התנהל בעצלתיים, ושתה עוד קפה לפני התפילה, ועכשיו הוא כאן מול היכל מפוצץ.
וזה עוד לפני העליות, אם רק יכול היה להיעלם, מה, גבאי חייב להיות תמיד, מה יקרה אם הוא לא יהיה השבת, המפטיר תפוס כבר כמה שנים טובות לבן של הרב הקודם שהשבוע זה היארצייט שלו, כך שגם המוסף תפוס, ולחתן של מוישה המנהל של רשת כפר הפיסטוקים נולדה בת למזל טוב שזה אומר עלייה לאבא הטרי שאמור לקרוא שם לרכה הנולדת, ולמוישה שאבוי אם לא יקבל שישי, ושולעם יעשה בקול גדול מי שברך לבת שלו, ולאמא שלה ששומעת הכל מעזרת הנשים, הקידוש השבוע עליהם, רק זה חסר לו, ר' יענקב לא אמר לו כלום, כן זה לא חדש לו, כולם בטוחים שגבאי חייב, אבל חייב לזכור ולדעת הכל, ולא לפספס כלום.
שולעם הלך לשטיבעל השני לגרור איזה ספסל או שניים שיהיה לעוד מישהו או שניים איפה לשבת, מזל שהיו כמה בחורים שעזרו כי כוח לא היה לו, הוא התנדף ממנו ברגע שהוא פתח את הדלת בבוקר וקלט את הסיטואציה, הוא ניגש לשמואל וביקש ממנו שיגש לשחרית לפחות נימה חסידית וקצת מוזיקלית תהיה לתפילה, כי במוסף יהיה יבש, ר' יענקב מסמן לו משהו מרחוק והוא רק דוחה אותו לאחר כך, הוא חייב לעשות ספירת מלאי לפני שר' יענקב יפציץ אותו ברשימת משימות.
בקל אדון בעוד שמואל משורר יחד עם הציבור בנעימה עתיקה, ור' שולעם כבר מתחיל להתאפס על עצמו, ר' ינקעב מגיע עם רשימה, את הרשימה הוא הכין מראש, רק לעדכן הוא שכח, יש שם את שמו ושם אביו, של החתן אבא שלו, סבא שלו, כפול שתיים, ואותו דבר בערך של הכלה, עוד איזה הגבהה לגיס הגדול, והדגשה על לא פחות משניים שיכולים להיות חזנים טובים, יש עוד אם זה לא יסתדר, הוא כמובן לא כופה הוא רק מציע, ולבן של הרב יש יארצייט, ואיך לכל הרוחות הוא מוציא כל אחד וחצי תאוותו לפחות בידו.
הוא יודע, הדבר הכי חשוב זה המי שבירך בקול, שאשתו של ר' ינקעב תשמע את השם שלה, אבל מדוייק, וכמובן את שם הכלה, וגם הסבתות, או אז אמורים הזוג להיות מרוצים, אבל הפעם זה לא בטוח יספיק, אחרי תפילת לחש, הוא תופס את גדליה בעל הקורא המיתולוגי של המניין ומנסה לראות כמה הוספות הוא יוכל לדחוף, אפילו שהוא יודע שהרב לא מרשה להוסיף יותר מאחת, ובשעת הצורך הוא הרשה לו עוד אחת, הפעם הוא מקווה שהרב ימחל לו, למזלו הוא לא כאן השבת, אולי היה עדיף שהוא יהיה ויכריע, הוא לא סגור על זה.
בברכת כהנים של מוסף, כשכולם פרסו ניילונים לקידוש והילדים כבר החלו להתרוצץ עם חד פעמי, הוא ראה את חצק'ל מנסה להוכיח לר' יענק'ב משהו במשנה ברורה בהלכות קריאת התורה, והבין שהפעם הוא נכשל.
נערך לאחרונה ב:
