שיתוף | נעליים סלוניים

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #22
התענגתי על פוסטך באנחת רווחה, אבל למען השלמות צריך היה לזרוק נעליים בסלון ולפשוט רגליים כדבעי...
"ביג לייק" - והוא כולל בתוכו אלפי לייקין.
נ.ב. לוידע מיזה מוישה המדובר, אבל ברי לי שהוא לא מגיע לנעליים הסלוניות שלך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 291
    • א
    שיתוף - לביקורת ?
  • אבינועם גולדברג //
    • דוד היה בן שמונה. ובבית הספר אמרו עליו כולם שהוא "ילד שקט".
    לא שקט רגיל, של חוסר אונים, של פחד. אלא שקט של הבנה.

    כל יום, בהפסקה של עשר וחצי, הוא היה הולך מאחורי הבניין לשבת ליד הקיר שלו. הקיר שעליו הוא צייר.
    הוא לא צייר סתם, הוא היה מצייר אנשים שהכיר אבל לא כמו שהם נראים אלא כמו שהם באמת.
    הוא צייר את הרב קליין כמו עיגול שבתוכו כוכב – כי היה לו לב זהב אבל לא היה פתח לאף אחד לראות את זה.
    הוא צייר את סבא שלו כמו סלע גדול שיש בו סדק – כי פעם אחת ראה אותו בוכה ליד אלבום.
    הוא צייר את אחיו הגדול כמו עפיפון – כי הוא תמיד רצה לעוף, אבל אבא החזיק לו את החוט.
    והוא צייר את עצמו כמו סימן שאלה – לא כי היו לו שאלות, אלא כי הוא היה השאלה של כולם.

    יום אחד, עקב אחרי נמלה שנעה בסיבובים חסרי פשר. ופתאום התחיל לרדת גשם. הוא שלח ידו לקחת אותה, אבל היא חמקה בזריזות שוב ושוב.
    הגשם התחזק והיא החלה לצלוע ולסחוב רגל שנמרחה רטובה על הארץ.
    פתאום נעצרה רחרחה, שינתה כיוון ומיהרה בקו ישר למקום אחר. דוד ראה שיירה של נמלים רצות, חלקן דוחפות זו את זו, או מושכות, חלקן סוחבות גרגרים. הנמלה שלו הגיעה אל השורה והתערתה בה. השיירה הלכה והתעבתה, עד שנעלמה לתוך חור עגול באדמה.

    כל הלילה ירדו גשמים עזים.

    למחרת נמחקו לו כל הציורים והעולם נראה כדף חדש ונקי.
    בעשר וחצי – בפעם הראשונה – הוא לא הלך לקיר,
    הוא נשאר לשחק עם כולם.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: זה אני ולא אף אחד, כותבת הפחדים, צוציקית:-) ועוד 44 משתמשים47 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אוראל סולטן
    מדהים מדהים מדהים.
  • 408
    • א
    שיתוף - לביקורת הקבצן ועוגת השוקולד, ואלה שכבר לא לבד.
  • אבינועם גולדברג //
    • ”קרחחררר קרחחררר קרחחחחררר”
    מידי יום, באחת וחצי בלילה הוא מגיע למאפיה.
    הם שומעים את צעדיו מרחוק. נגררים.
    הם מביטים בו מהמרפסת. המעיל הגדול מדי, הסלים המלאים בשמאטעס, הנעליים המודבקות ברצועות סלוטייפ עבה.
    הארגז מחכה לו שם. תמיד.
    הוא כורע על ברכיו, פותח לצדדים את כיסוי הקרטון. ומפשפש בשאריות היבשות. מכניס לסל שלו לחמניה כמעט שלימה. חבילת פיתות פתוחה. לחם שיפון ישן וקשה כמו אבן.
    אחר כך הוא קם. משפשף את ידיו זו בזו מהפירורים. ועובר ליד חלון הזכוכית.
    לאט לאט
    לאורך המדפים שבתוך המקרר הגדול.
    עד שהוא נעצר ליד עוגת שוקולד עם אגוזים, הגבוהה והמקושטת.
    הוא מניח את סליו על הארץ, ועומד שם זמן רב. כשידו השטוחה צמודה אל הזכוכית.
    אחר כך הוא נוטל את סליו, וגורר את נעליו על המדרכה בקול חורק. קרחחררר קרחחררר קרחחחחררר
    אחר כך נעלם.
    והם לא מדברים. אין להם על מה. הם נכנסים הבייתה, נועלים את המרפסת, והולכים לישון.
    כל אחד במיטתו.
    לבד.

    שמונים אוטובוסים עוברים בכביש הזה כל יום. ומכוניות לאין מספר.
    זוגות הולכים במדרכה הימנית, אנשים בודדים הולכים בשמאלית.
    יש צעקות
    יש לחישות
    מאפים יוצאים משקיות חומות מרשרשות.
    פחיות נפתחות בקצף מתוק.
    עסקאות נחתמות, מוצרים נרכשים, חלומות מתגשמים, אחרים מתנפצים, האור מבריק מצד לצד. הקצב דופק, הלבבות עסוקים.
    השעות חולפות, אנשים מתעייפים,
    הרחוב מתרוקן
    החשכה יורדת
    והשקט הזה, שחיכה בסבלנות.
    מתחיל לזחול ולכסות את העולם.

    הם יוצאים למרפסת. נשענים על המעקה. וממתינים.

    קרחחררר קרחחררר קרחחחחררר
    נשמעת גרירת הנעליים המודבקות בסלוטייפ עבה.

    הוא כורע על ברכיו הכבדות ופותח את מכסה הקרטון.
    ידו נכנסת פנימה ממששת.
    ופתאום נעצרת.
    הוא נשאר זמן מה בלי תנועה כלל.
    ואז מוציא קופסת פלסטיק שקופה
    ובתוכה עוגת שוקולד אגוזים, גבוהה ומקושטת.

    במרפסת הם מחליפים מבט.
    הוא מסתכל ימינה. שמאלה. אחורה.
    ואחר כך משמיע קול מוזר.
    מתרומם, ומכניס את הקופסא לסל שלו.

    הוא מסתובב והולך.
    וכעת, לא נשמע הקרחחררר קרחחררר קרחחחחררר
    רק פסיעות מדודות ומאוששות.
    הוא לא מבין.
    הוא כבר מזמן חדל להבין.
    אבל הוא יודע לפחות דבר אחד.
    הוא לא לבד.

    גם אחרי שהם רואים אותו מהמרפסת, נעלם בקרן הרחוב. הם לא נכנסים הבייתה.
    הם נשארים שעונים על המעקה.
    זמן רב.
    כי גם הם
    פתאום.

    לא לבד.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: מַיִם שְׁקֵטִים, HennyS, M:D ועוד 57 משתמשים60 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אבינועם גולדברג
    המציאות הפשוטה כל כך מלאת השראה, שמספיק לתעד אותה בתוספת כמה פילטרים, ולקבל אגדה קסומה מרגש שזוכרים
  • 21
    • I
    שיר מסובב את העולם
  • ilan p //
    • איך הוא מסתובב כל היום
    ומסובב את כולם
    אין לו זמן
    אבל כל הזמן שלו
    הוא מנהל את העולם
    ואין לבלבלו

    די כבר ,,,,תעצור !
    והוא לא עוצר לרגע
    חזק
    מתוקתק
    חמקמק
    אין אצלו יגע

    ואז צעקתי ,,,,,,,,
    חכה רגע
    אל תשאיר אותי לבד
    איזה חבר אתה ???
    כולם סופרים אותך
    ואתה לא סופר אף אחד ?

    בוקר טוב !!
    קום כבר תתעורר
    אני לא ביבי ולא טראמפ
    אני ה* שעון*
    שאותך מנסה לעורר
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אש קודש!, אוראל סולטן, ח.ד. וחלק ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 63
    • ה
    שיתוף - לביקורת החלום לחלום
  • הטרולים //
    • מאז שהוא היה קטן הוא היה אוהב את זה, את הטבע, את הנגינה , את ציוצי הציפורים,
    הנפש השקטה שלו אהבה את זה תמיד, אלו היו ההנאות שלו.
    לא האוכל, היופי והאגו היו מנהיגים אותו, בשבילו מנוחה של שעה בין עציי השדות
    הגבוהים ונגינה בחליל לקול ציוץ הציפורים היה מה שגרם לו לאהוב את החיים, את העולם
    ואת עצמו.
    ככה הוא היה תמיד, עד שיום אחד בלי כל תיכנון , העולם הרגוע והשליו שלו התנפץ,
    המוני חיילים דהרו על סוסיהם ושרפו כל מקום, כל בית, הוא שמר על החליל שלו כמו על
    עצמו, אבל השדה- השדה נשרף ונגמר.
    העצים כאילו לא היו, נהפכו לחתיכות שחורות ומפויכות, הוא נלקח בשבי, החליל מתחבא
    מתחת למעילו, משפחתו הקטנה נעלמה כלו הייתה, והשקט שלו גם כן, נעלם ולא היה.
    כל לילה היה מתעורר שטוף זיעה לאחר חלום נורא, מתנשף ומזיע , מוודא שהחליל שמור אצלו.
    כל פעם שהיה מתעורר ומביט סביבו, על הרצפה המלוכלכת שעליה היה שנרטבת בדמעות
    של הישן לצידו כל פעם מחדש, והוא עצמו- אין? מה הוא עושה כאן? איך הגיע לכאן?
    איפה העולם הרגוע שלו? איפה המשפחה הקטנה שלו שבכל מקרה לא היה ממנה כזה
    הרבה- רק הוא, אחיו ואביו, וגם הם נעלמו לו- או שדווקא הוא זה שנעלם להם?
    לאחר מספר לילות של שינה גרועה, של סבל מתמשך, לאחר שהתעורר שוב מסיוט לא נורמלי,
    הוא חשב לעצמו מה היה קורה אילו במקום לחלום חלום על שריפה ועל עצים מפויכים
    היה חולם על שדה מלא בציוצי ציפורים וצלילי נגינה? מי יודע , אם הייתה לו שליטה על חלומותיו
    בהחלט היה רוצה לחלום על כזה דבר, אבל לצערו גם זה חלום שכנראה לא ייתגשם.
    החלום לחלום.
    • וואו!
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: אש קודש!, ח.ד. וחלק, אביגלוש ועוד 3 משתמשים6 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הטרולים
    אשמח לתגובות ולביקורת🤪
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה