שיתוף|סתם טור מתוחכם

  • הוסף לסימניות
  • #1
נכתב בהשראת הטור של @פרוגיוזרית.

המכנסיים של שפרה משופשפים לגמרי. זוחלת הקטנה בכל הבית, שואבת לי את האבק והלכלוך המצטבר.
בת שמונה חדשים הקטנה שלי
וכבר אצבעותיה מציצות מבעד לחרכים הקטנים.
''זאת גדלה בקצב של קרוקודיל'' אמרה לי מירה חברתי הטובה.
קרוקודיל למי שלא יודע זו חיית מחמד חמודה, אבל כל עוד שהיא קטנה ממש.
אם חשבתם לגדל בביתכם תנין כזה קחו בחשבון שתוך שלושה חודשים מיצור קטן של כמה סנטימטרים הוא הופך להיות מפלצת של מטר וקצת.
ומירה הזו מבלי למצמץ משווה את שפרהלה שלי לתנין.
''חבל לקנות לה בגד חדש'' בוחנת מירה את האוברול של הקטנה
''תראי איך שהיא הורסת את הבגדים'' ממשיכה לזרות מלח
''וחוץ מזה'' עדיין לא נרגעת מירה ''היא גדלה לך כמו תנין קטן''.
אני שוקלת אם להעיף את מירה דרך החלון [קומה רביעית] או להסתפק בדחיפה קלה לכיוון הדלת.
''אז מה את מציעה- שאני אשאיר אותה לגדול בלי בגד על גופה?'' באמת שאני לא מבינה לאן היא חותרת.
''את סתם נעלבת לי'' בוחנת אותי מירה בקפדנות ''אני בסך הכל רוצה להציע לך רעיון מדהים איך לקנות לשפרהלה בגדים יפים שיחזיקו לה חודש אחד בלבד וכל זאת מבלי להוציא אף סנט''.
וכאן היא מנערת את האבק מלוח השנה הוירטואלי ומחזירה אותי שנה אחת אחורנית...

זה קרה בסך הכל לפני שנה.
הבלאק פריידי הזה הכניס לסחרור מטורף את כל החנויות בעירי, מותיר אחריו שובל אביך של תחרויות ומתחים בין החנויות.
חנות אחת הגדילה לעשות. היא יצאה במבצע מטורף התקף ליום אחד בלבד: כל מי שקונה ביום רביעי בתאריך הזה והזה בין השעות 2-4 בלבד, יכול תוך חודש מיום הקנייה להחזיר את הבגד ולקבל את כל סכום הקנייה בחזרה.
כמובן בהצגת קבלה, ובפתקית צמודה לבגד, והעיקר הוא שלא נעשה בבגד אף שימוש.
ספרו את זה למירה...
אחותה של מירה התחתנה כשבועיים לאחר המבצע הזה, ומירה שיצר הרפתקנות זורם בעורקיה יצאה עמי לעבר החנות כדי לקנות בגד מפואר עבור החתונה.
אם חשבתם שמירה תלך לפינת המציאות -אז טעיתם.
הגברת צעדה בטוחות לעבר הקולקציה החדשה, מודדת בגדים שעולים לא פחות מ700 יורו לפריט.
''אני חייבת להזעיק הנה את כל המשפחה'' מירה מתרגשת וכבר החלה לגייס את האחיות והגיסות למבצע.
''תקחו מונית שווה לכם'' מירה יורה לתוך הנייד ''תבואו מיד לפני שהכל יימכר''.
והם באו, כל האחיות והגיסות.
''תקני גם את משהו לחתונה שלנו'' -אמא של מירה.
''על חשבון מי?'' אני מתאפקת מלשאול.
מירה לוקחת אותי הצידה.
''אנחנו מתכננות להחזיר את זה מיד לאחר החתונה'' לוחשת לי באוזן ''מה לעשות שהחנות יצאה בכזה מבצע?''.
בעוד אני שוקלת את מילותי החלה החנות מתמלאת בפרצופים מוכרים. חצי מנשות הקהילה כבר נמצאות ומודדות.
דלת החנות נעה על צירה בלי הפסקה והתור לתא המדידה היה ארוך מהרגיל. זו נכנסת וההיא יוצאת. כולן קונות חוץ מאחת. אני.
המוכרות היו אדיבות. משגרות חיוכים לכל עבר.
כזו 'קופה' לא עשו מזה חודשים.
''תקפיאו את החיוכים שלכם'' אני זועקת לעברם בדממה ''נראה אתכם יום אחרי החתונה'' אני מוסיפה בשקט.

וביום החתונה.
מירה הייתה נראית נהדר. אי אפשר להכחיש זאת. ולא רק היא אלא רבות מנשות הקהילה היו סופר אלגנטיות.
לחלק גדול מהם הציצה התווית של החנות מבעד לעורף, המידה והמחיר היו גלויים לכל.
קצת התפלאתי איך לשתי המחותנות יש אותו הבגד, וגם לאחיות ולגיסות משני הצדדים.
ואיך בכלל השכנה שגרה שני בניינים בסמוך לובשת אותו הבגד שעלה כידוע 750 יורו.
הגזימה השכנה, ולא רק היא.
לאחר החתונה הבגדים הוחזרו אחר כבוד לחנות. הפתקית והקבלה בתוך השקית. והסכום הוחזר במלואו.

שבתי במנהרת הזמן, חוזרת להווה בעודי בוחנת את שפרהלה המתוקה שלי.
''את לא מתכוונת שאקנה לה בגד, אכבס אותו ואחזיר לחנות לאחר חודש''- אני משגרת למירה מבט תמה.
מירה מתעלמת מהשאלה ולפתע נלחצת.
''תבדקי בקטלוג מתי יוצא יום המבצע הזה כי לאליצפן יש בר מצווה'' כך מירה.
''אני חייבת לקנות שם בגד ולנצל את ההזדמנות של ההחזרה בתוך חודש''- הוסיפה.
אני מוציאה את הקטלוג מהפח, חושבת לעצמי באירוניה איך בעלי העסק הזה לא למדו את הלקח. טיפשים!!
מציצה לדף המבצע, משפשפת את עיני.
יום המבצע הזה יוצא השנה ב- שבת.
---------- מעניין למה ---------
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
צחקתי!
זה טוב.
אהוב עלי הקטע הזה:
''זאת גדלה בקצב של קרוקודיל'' אמרה לי מירה חברתי הטובה.
קרוקודיל למי שלא יודע זו חיית מחמד חמודה, אבל כל עוד שהיא קטנה ממש.
אם חשבתם לגדל בביתכם תנין כזה קחו בחשבון שתוך שלושה חודשים מיצור קטן של כמה סנטימטרים הוא הופך להיות מפלצת של מטר וקצת.
ואז זה--- אז בכלל:
''וחוץ מזה'' עדיין לא נרגעת מירה ''היא גדלה לך כמו תנין קטן''.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בס"ד


זה קרה לפני המון זמן, כשהייתה ילדה קטנה.
לפעמים בלילה, כשהייתה שוכבת במיטה, עיניה עצומות, היו אוזניה עטויות מחממי אוזניים, מנסות נואשות לחסום את הרעש.

וזה היה נואל, ונואש, ומגוחך, אבל היא המשיכה לעשות זאת. קיוותה שאת שאר העבודה יעשו התריסים המוגפים והחלון הסגור.
זה עבד חלקית, עזר בקושי לחציו האחד של היום.

בחצי השני, הכוכבים היו נסוגים לאחור והירח היה מרכין ראשו בפני השמש. אור. לקום, ללכת, לצאת אל הרחוב.
גם החודש הזה היה אור, לכולם, ושמחה, ורק לה היה בפנים חשוך. אולי מרוב אורות שהתנפצו לה מול העיניים כל היום, סינוורו.

"את ערה", אבא שלה נכנס לחדרה באותו הלילה, הדליק את מנורת הלילה הקטנה, התיישב בקצה מיטתה. היא רק הנהנה. "שמעתי סיפור על אדם שלמרות שהוא היה גדול ובוגר הוא ממש פחד מעכבישים. כל פעם שהוא היה רואה עכבישים, גם אם זה ליד אנשים אחרים- הוא היה בורח". אביה אמר לפתע, כמו משום מקום, בלי שום סיבה או קשר.

"מסכן", היא היטיבה את מחממי האוזניים ולמרות שהייתה קטנה הבינה עד כמה זה טיפשי מצידה לחבוש את אלו כשגם שהם עליה- היא עדיין שומעת את אבא שלה. אז מה זה אמור לחסום בדיוק? "מה הוא עשה?"

"הוא התייעץ עם חבר שלו. חבר שלו אמר לו שהוא יכול לעזור אבל שזה יהיה קצת מפחיד. האיש כמובן הסכים, לא היה אכפת לו לפחד קצת בשביל לא לפחד יותר מעכבישים לעולם".

"אז מה החבר שלו עשה?"

"הוציא צנצנת והניח אותה על השולחן, בצנצנת היה עכביש".

היא כיווצה את פניה, תמהה, אורה הרך של מנורת הלילה ריצד עליהן, חושף את שחשבה. "זה מוזר".

"כך גם האיש שלנו חשב. אבל חבר שלו לא נתן לו לברוח. מאז, כל יום הוא הביא את הצנצנת עם העכביש ועם כל יום קירב אותה עוד יותר ועוד יותר אל חבר שלו. בהתחלה האיש רצה לברוח ולצעוק אבל לאט לאט הוא פחות פחד, עד שיום אחד הוא אפילו החזיק את הצנצנת בעצמו".

היא שתקה, משכה בכתפיה. אבא שלה התקרב לעברה, הוריד בעדינות את מחממי האוזניים. "קוראים לזה חשיפה הדרגתית. כל פעם מתקדמים עוד צעד לעבר הפחד שלנו ומראים לו שהוא לא מפחיד. מה את אומרת?"

"שאני בכלל לא פחדנית!" היא בלעה את רוקה, משכה באפה.

"מותר לפחד", אבא לא הכחיש, "וזה מוצדק לפחד מהרעשים האלו שבאים בפתאומיות ומבהילים מאוד- אני רק רוצה אולי לנסות לעזור לך, שהשנה כן תצליחי לצאת החוצה מהבית". הוא התרומם מהמיטה, יצא מן החדר וחזר לאחר כמה שניות. "תראי", הגיש לה אקדח מפלסטיק. "רוצה שננסה?"

"ממש לא!" היא קפצה, נסערת, המומה. יצאה מהחדר, התיישבה על הספה בסלון, בוכה.

אבא הגיע מהר, התיישב לצידה. "אני חושב שזה יוכל לעזור לך".

"אין לי עניין לירות ברובה פיקות המטופש הזה!" היא התייפחה, "ובכלל, הוא לא דומה לעכביש".

אבא ניגש על עבר השולחן בסלון, שלף שוקולד מאחד ממשלוחי המנות, הגיש לה. "אז מה תעשי מחר?"

"לא אלך, כמו כל שנה. אני לא יכולה ללכת לבית הכנסת עם ידיים על האוזניים ועיניים עצומות, ובכלל האקדח פיקות הזה בכלל לא דומה לדברים שהילדים האלה עושים, ה'בומים' שלהם הרבה יותר חזקים".

"אז מה תעשי?" אבא שאל בשנית, נאנח.

"אחכה שיגיע פסח", היא בלעה את רוקה, ניגבה את עיניה. "כמו כל שנה".

...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה