שיתוף / שבת באה מוקדם

[אשר שרבר]

אני כותב למגירה ואשמח להא/ערות, ביקורת בונה, ומשוב.
גם על התוכן גם על הניסוח, בקיצור תחכימו אותי.

 

[אשר שרבר]

זהו, הכנתי נרות

ממש תודה, כל הכבוד, כבר עשר דקות אחרי הזמן

נו מה אני אעשה, הייתי צריך לשים את הסירים על הפלטה, והדגים היו קרים הייתי חייב להרתיח

ועוד לא התקלחת

שתי דקות אני אחרי זה

כן, ואחר כך קפה וסיגריה

לא, לא נראה לי שאני אספיק

איך אני אוהבת את השבתות האלו, היא חושבת לעצמה בסרקזם, מה כבר ביקשתי, מה? ביום שישי בצהריים מפה לבנה נרות מוכנים, פמוטים מבהיקים, ריחות של חריימה וטשולנט אשכנזי מתמזגים לניחוח מופלא, -היי לא חתכנו ניילונים, היא נזכרת, יענקי, יענקי, היא קוראת תחתוך ניילונים, מהר, עוד מעט שקיעה, תיזהרי אתו עם הסכין, הוא, קורא מהאמבטיה, ולא שומע מה היא עונה, הרעש של המים, קצת מפריע לו.

היא חוזרת לעצמה מפליגה לדיסוננס בין הרצוי למצוי, מה? הכל הכנתי אתמול, הדגים, העוף, הירקות, אפילו המרק, תפוחי האדמה היו כבר חתוכים ומתובלים, רק להכניס לתנור, שירה שטפה היום את הבית, אז למה לכל הרוחות זה נכנס כך, למה.

חזרתי מהעבודה בצהריים, בית כמעט מבריק, שירה בדיוק התעוררה, היא לא אשמה, אף אחד לא העיר אותה, בת כמה היא לכל הרוחות, ילדה בת שבע עשרה צריכה שיעירו אותה? עד מתי היא תישן. היא כבר שוטפת, ואז הגיעו הבנות ואחר כך הבנים, והקטנטנים מהגן, ופרסו שוב על כל הרצפה את היצירות

אמאאמאאא אני לא שוטפת, זה לא מעניין אותי, אני סידרתי כל הבוקר את הבית שיהיה מוכן לספונז'ה, הם הופכים הכל, -כל הבוקר? הרגע קמת, לא נכון קמתי כבר מזמן וטאטאתי את הסלון והמטבח, ועכשיו הם הופכים לי הכל, תאספו את הכל עכשיו, מיד! – מה את צורחת, היית צריכה לגמור את זה בבוקר, מה חשבת, מה? שכולם יכנסו ואת תעשי ספונז'ה? –מה אני אשמה לא העירו אותי, מה יכולתי לעשות.

כשסוף סוף הם סיימו לריב והיא התחילה לגרוף, הוא הגיע הביתה, עם שקיות, ריח של חלות, וכל מיני הפתעות לשבת, מחייך הוא הגיע, אבל היא צרחה, אבבאא אל תיכנס ניגבתי כאן כבר, את יודעת שזה לא הזמן, אבל לא העירו אותי מה יכולתי לעשות, היא חוזרת לטיעון הבלתי מנוצח, הוא הבין שהן כבר אחרי סיבוב, טוב אני רק משאיר את זה במסדרון, בדרך לשם עוד לא ניגבת, אבל שלא יעברו לי עכשיו לקחת לחמניות, היא מזהירה

בסך הכל הבית היה מאורגן, הם הספיקו לטרוף איזו שינה קלה, כמובן שאיזו בת עשרה רק הציצה לחדר להגניב איזה עיתון, ופצלוח בן כמה, בא לבכות על אחיו/אחותו או השד יודע מי שעשה לו מה שעשה, ואז ככה מכמה דקות של לפני הצפצוף, הם קמו, עם חיוך מתוק וריר על עדיין על השפה, הם מסתכלים אחד על השניה ישנו טוב, אהה? הוא אומר, כן, מאוחר אנחנו חייבים להסתער, בחוץ יש מריבות על התור במקלחת, על המראה על המסרק ובינם יושב לו שמואל עם עיתון כאילו אין שבת היום, התקלחת? היא שואלת אותו, הוא בקושי מפנה עליה מבט, לא, תראי מה קורה שם, שהן תגמורנה לריב אני אתקלח, אבל עוד רבע שעה שבת, היא כמעט מתפלצת, אפשר להיכנס אליכם לחדר להתקלח, הוא ממלכד אותה.

בינתיים
הוא הביא את הפלטה, ההוא סידר שעון, והרגיש מושיע לאומי, היא התרוצצה בין המתקלחים המסתרקות המתלבשים, והמתאפרות, וזהו, היא עכשיו על הספה, אולי תחזור למיטה חייבת להספיק לטרוף שינה קלה רגע לפני שהם יחזרו מבית הכנסת.

שמואאאל למה לא הלכת עם אבא...

 

[גדי ישראלי]

ברוך בואך בצל קורתנו.
יפה מאד. הייתי מוסיף בפיסוק וכן נקודות בסוף משפט. ואישית - גם רעיון כלשהו שירענן את התיאור השגרתי.
בהצלחה רבה

 

[מרשמלו]

יצאתי מבולבלת...
מי מעשן סיגריה? היא או הוא...
ואיך אפשר לטרוף שינה...?
ואיך בכלל הם הספיקו אם הכל התחיל כל-כך מאוחר?
האירועים נכנסים אחד בתוך השני ולא כל-כך מובנים..
מענין היה לקרוא שוב לאחר עריכה מחודשת.

 

[אשר שרבר]

תודה רבה

ואישית - גם רעיון כלשהו שירענן את התיאור השגרתי.

רעיון, אתה מתכוון לרעיון חינוכי? ל-איך זה לא יקרה בפעם הבאה?

ואיך אפשר לטרוף שינה...?

אי אפשר לטרוף שינה?

 

[אפשוטער איד]

קטע יפה מאוד. כמה הערות ב'קטנה'

זהו, הכנתי נרות

ממש תודה, כל הכבוד, כבר עשר דקות אחרי הזמן

נו מה אני אעשה, הייתי צריך לשים את הסירים על הפלטה, והדגים היו קרים הייתי חייב להרתיח

ועוד לא התקלחת

שתי דקות אני אחרי זה

המעבר בין הגבר לאשה קצת מטעה ומשרה אוירה של בלבול בכזה מצב צריכים שהקורא ישים לב שמדובר בדו שיח בין גבר לאשה.
ו

כן, ואחר כך קפה וסיגריה

לא, לא נראה לי שאני אספיק

איך אני אוהבת את השבתות האלו, היא חושבת לעצמה בסרקזם, מה כבר ביקשתי, מה?

,
גם המעבר בין הדו שיח פותח לתיאור עצמו קצת מבלבל.

אבל בגדול אהבתי את התיאור העסיסי וממש לא אכפת לי שאין רעיון. אני כשלעצמי נהנה מקטעים בחיי היום יום כשהם מתוארים בעסיסיות

 

[שרלוט]

מוזר, אבל אין לי הערות...
נשאבתי לתוך הקריאה ונהניתי מאד.
דווקא הבלגן הזה והלחץ וחוסר הפסיקים ממחישים
היטב את הסיטואציה המסחררת של יום שישי.
אהבתי!!

 

[גדי ישראלי]

לא.
התכוונתי יותר למסר או פאנץ'...
קצת מלח שישבור את התיאור השגרתי, לטקסט שאומר משהו.

 

[נריה מגן]

יש משהו בטקסט מבולבל מידי. המטרה היא אומנם לבלבל אבל יש בלבול ויש חוסר בהירות. הקטע מאוד לא בהיר, ויש בו חסכים רבים בעניין הפיסוק והניקוד. היה לי ממש קשה להתמקד בטקסט בגלל הבלגן הפנימי שנוצר בו מכל הכיוונים.
מצד שני אחרי התמקדות הוא היה מצויין, אז נתתי לך לייק. נשמח אם בפרסומים הבאים תיתן משקל יתר לפיסוק ולבהירות שבבלגן.