דרוש מידע שכנים על חשבון הילדים

[טורונטיאני]

הפרט של האבא היה לא רלוונטי לסיפור שהוא סיפרה, היא הזכירה אותו כהערת אגב לאחר שמישהו שאל עליו
השאלה היתה על משהו אחר לחלוטין.
וגם שאלה לא מתירה אמירות של "זה לא תקין תלכו לטיפול שלא ישפיע לדורות הבאים", נו באמת...

אולי הכל התחיל שמשעמם לאמא. הבעל ת"ח עצום ששקוע בלימוד. הבית ב"ה התרוקן וכולם התחתנו. גם אם מתקשרים כל יום, זה לא כמו שכנים זמינים. יתכן שהשכנה שמה לב לזה ומנצלת את המצב לטובתה, וזה קצת חרג מפרופורציות.

ולכן לדעתי צריך לפנות לייעוץ, לא כדי לחנך את האמא ולא את האבא היקרים, אלא לעמוד על החוסר שהוביל לבלאגן הזה. אולי עבודה תעזור לה לפרוח מחדש? אולי התנדבות עם קשישות, היא גם תעזור להן אבל מאידך לא תתעסק איתן בשבת כשהנכדים בבית..

ברגע שיהיה לאמא סיפוק מדברים אחרים וחוסר פנאי- זה אוטומטית יוביל לירידה בהתעסקות עם השכנה.
אפשר נניח להציע דרך חברה של האמא, שתגיד לה שבבית האבות הסמוך צריך עזרה וזה ממש הצלה וכו'

 

[חני-לוי]

אולי הכל התחיל שמשעמם לאמא. הבעל ת"ח עצום ששקוע בלימוד. הבית ב"ה התרוקן וכולם התחתנו. גם אם מתקשרים כל יום, זה לא כמו שכנים זמינים. יתכן שהשכנה שמה לב לזה ומנצלת את המצב לטובתה, וזה קצת חרג מפרופורציות.

ולכן לדעתי צריך לפנות לייעוץ, לא כדי לחנך את האמא ולא את האבא היקרים, אלא לעמוד על החוסר שהוביל לבלאגן הזה. אולי עבודה תעזור לה לפרוח מחדש? אולי התנדבות עם קשישות, היא גם תעזור להן אבל מאידך לא תתעסק איתן בשבת כשהנכדים בבית..

ברגע שיהיה לאמא סיפוק מדברים אחרים וחוסר פנאי- זה אוטומטית יוביל לירידה בהתעסקות עם השכנה.
אפשר נניח להציע דרך חברה של האמא, שתגיד לה שבבית האבות הסמוך צריך עזרה וזה ממש הצלה וכו'

כל השאלה היא האם המצב רע לאמא או רע לילדים -
אם המצב רע לאמא אכן צריך לחשוב מה יעשה לה טוב. אבל אם המצב רק לא נוח לילדים אני לא חושבת שבשם זה הם צריכים ״לחפש לה תעסוקה״.

 

[טורונטיאני]

כל השאלה היא האם המצב רע לאמא או רע לילדים -
אם המצב רע לאמא אכן צריך לחשוב מה יעשה לה טוב. אבל אם המצב רק לא נוח לילדים אני לא חושבת שבשם זה הם צריכים ״לחפש לה תעסוקה״.

אסור לילדים לרצות שאמא שלהם תתייחס אליהם, שהנכדים ירגישו שיש להם סבתא?

אני מנסה לחשוב מה היו אומרים פה אם היה מתואר על אמא לילדים שבמקום להתייחס לילדים של עצמה, היא מזניחה אותם ומשקיעה בילדי השכנה ממול.

הם אמרו שהמצב בעייתי ברמה שכשהם מגיעים לסעודות שבת ילדי השכנים נכנסים לתוך הבית של האמא והיא מתייחסת אליהם על חשבון הנכדים. זה לא מצב רגיל.

אז הצעתי בסך הכל פתרון שגם האמא תרגיש טוב איתו (כשיוצג ע"י חברה שלה), וגם הילדים והנכדים יקבלו אמא וסבתא במתנה.

הרי כולנו גדלנו על הדור השני לשואה שחלם על סבתא אמיתית וכמה זה היה חסר.. לא משווה בכלל, אבל מותר שהילדים יגידו שהם גם רוצים אמא לעצמם וסבתא לנכדים..

 

[גימפעל]

אסור לילדים לרצות שאמא שלהם תתייחס אליהם, שהנכדים ירגישו שיש להם סבתא?

אני מנסה לחשוב מה היו אומרים פה אם היה מתואר על אמא לילדים שבמקום להתייחס לילדים של עצמה, היא מזניחה אותם ומשקיעה בילדי השכנה ממול.

הם אמרו שהמצב בעייתי ברמה שכשהם מגיעים לסעודות שבת ילדי השכנים נכנסים לתוך הבית של האמא והיא מתייחסת אליהם על חשבון הנכדים. זה לא מצב רגיל.

אז הצעתי בסך הכל פתרון שגם האמא תרגיש טוב איתו (כשיוצג ע"י חברה שלה), וגם הילדים והנכדים יקבלו אמא וסבתא במתנה.

הרי כולנו גדלנו על הדור השני לשואה שחלם על סבתא אמיתית וכמה זה היה חסר.. לא משווה בכלל, אבל מותר שהילדים יגידו שהם גם רוצים אמא לעצמם וסבתא לנכדים..

די !!!!!!!!!!!
לא מדובר באמא מזניחה,
מדובר בילדים נשואים שקיבלו דירות למגורים מאמא ה'מתנכרת',
וכל התיאור על ילדי שכנים שגונבים את הסבתא על חשבון הילדים זה רק מהמבט של הבת הממורמרת.

 

[מקצה הארץ-:)]

@אבוקדו מבושל
אחר המחילה - ובהומור משהו
כיון שכולנו כבר יודעים ומכירים את המשפחה הזו טוב מאוד -

שהאמא נתנה דירות לילדים.
שהאבא ת"ח בעייתי.
שהשכנה הש'וררת היא בעייתית.
שהילדים המומורמרים הם הבעייתיים.

וכו' וכו'

כיון שנשמע (ונקרא) שזה מאוד לצנינים בעיניהם ומפריע למרקם המשפחתי שהיה ואיננו
הייתי מציע לקבץ את האחים והאחיות או אפי' בשיחות ועידה כלשהיא, לפתוח להעלות את הנושא לשמוע חוו"ד של כל האחים,
(אם ישנם - עוד לא קראנו אודותיהם והבעייתיות שלהם )
ולפעול לפי האינטואיציות, הלב והחכמה שלהם כפי שהם מכירים את ההורים שלהם.

והיה אם יחליטו להעלות לבית הדין הגדול הוא בית ההורים ולדבר עם האמא (והאבא ) להניח ה-כ-ל על השולחן. כן, גם מיני תרגימא ולגימא. כי גדולה היא, שמקרבת..
ו.. זהו!

ואם טוב בעיניכם, תשתפו את ה- סוף דבר!

 

[חני-לוי]

אסור לילדים לרצות שאמא שלהם תתייחס אליהם, שהנכדים ירגישו שיש להם סבתא?

אני מנסה לחשוב מה היו אומרים פה אם היה מתואר על אמא לילדים שבמקום להתייחס לילדים של עצמה, היא מזניחה אותם ומשקיעה בילדי השכנה ממול.

הם אמרו שהמצב בעייתי ברמה שכשהם מגיעים לסעודות שבת ילדי השכנים נכנסים לתוך הבית של האמא והיא מתייחסת אליהם על חשבון הנכדים. זה לא מצב רגיל.

אז הצעתי בסך הכל פתרון שגם האמא תרגיש טוב איתו (כשיוצג ע"י חברה שלה), וגם הילדים והנכדים יקבלו אמא וסבתא במתנה.

הרי כולנו גדלנו על הדור השני לשואה שחלם על סבתא אמיתית וכמה זה היה חסר.. לא משווה בכלל, אבל מותר שהילדים יגידו שהם גם רוצים אמא לעצמם וסבתא לנכדים..

השאלה היא אם האמא רוצה להתחיל להתנדב, או לעסוק בכל דבר אחר.
לדחוף אותה לזה רק כדי שתתנתק מהשכנה ולילדים יהיה מה שהם רוצים נשמע לי ״לא תקין״ גם כן.
אפשר לעשות את זה בדרכים אחרות אם רוצים, כמו להיות שם יותר, לדבר איתה יותר ולמלא את החלל שהשכנה ממלאת.

ובאופן כללי - לשנות את עצמם ולא את האמא.

 

[אור צחצחות]

זה מאוד מתנשא 'לגרום' למישהו אחר לעשות במיוחד אם הוא לא רוצה
קל וחומר אם זאת אמא שלהם, אותה הם צריכים לכבד שבעתיים.
יכולים רק להביט על עצמם ולנסות להבין מה הם יכולים לעשות כדי לעניין את האמא ולהכניס את עצמם בחזרה לחיים שלה.

בקשר לאבא - בגלל שפותחת האשכול ציינה שהוא לא נמצא בבית רוב היום וגם בסעודות הוא שקוע בדברי תורה עם החתנים הגיוני מאוד להציע שאולי באמת חסרה לאמא חברה.
לא כביקורת - אלא כדי להבין איך המצב הנוכחי נוצר כדי לדעת איך לשנות
(אולי היא אישה משכמה ומעלה שבמסירות נפש נתנה לבעלה במשך השנים לשקוע בלימוד ואחרי שחיתנה את כולם היא צריכה חברה ותעסוקה והשכנה מספקת לה את זה)
במצב כזה, אם הילדים רוצים לחזק את הקשר עם האמא, ברגע שהם מבינים אותה הם ידעו לבקר אותה יותר, לדבר, לצאת ביחד וכו.

 

[הפולניה]

אסור לילדים לרצות שאמא שלהם תתייחס אליהם, שהנכדים ירגישו שיש להם סבתא?

אני מנסה לחשוב מה היו אומרים פה אם היה מתואר על אמא לילדים שבמקום להתייחס לילדים של עצמה, היא מזניחה אותם ומשקיעה בילדי השכנה ממול.

יש הבדל תהומי בין אמא לילדים קטנים לבין אמא לנשואים,
הקטנים הם חסרי ישע- וההורים צריכים לקחת אחריות,
אבל שהילדים נשואים מי אמר מי חייב למי?
אולי הילדים צריכים להתחשב ברגשות ההורים שירגישו יחס, שירגישו שיש להם ילדים ונכדים ופה הם פישלו בגדול? (וצריכים לחשוב איך לתקן את זה)
לא שאני רוצה להעביר בקורת על המשפחה הספציפית הזו כי אני באמת לא יודעת מה קורה שם,
אלא באופן כללי על הגישה של החובות והזכויות בתקשורת של הורים וילדים נשואים.

 

[עת רצון]

המשפט האחרון תפס אותי ולדעתי שם נעוץ העניין
האנונימיות
כי כשאדם יושב מאחורי המקלדת והוא אנונימי הוא הרבה יותר מרשה לעצמו מאשר אם זה היה פנים מול פנים
הרבה יותר נעים לחרוץ משפטים כשאף אחד לא יודע מי אתה ומה אתה

לכן לשומת לב כל פותחי אשכולות
קחו בחשבון שתשובות שתקבלו כאן הם לא יהיו התשובות שתקבלו פנים מול פנים בשיחה עם ב"א שאתם מכירים

זה ממש פדיחה לשאול כזו שאלה מישהו שמכיר

 

[עת רצון]

אסור לילדים לרצות שאמא שלהם תתייחס אליהם, שהנכדים ירגישו שיש להם סבתא?

אני מנסה לחשוב מה היו אומרים פה אם היה מתואר על אמא לילדים שבמקום להתייחס לילדים של עצמה, היא מזניחה אותם ומשקיעה בילדי השכנה ממול.

הם אמרו שהמצב בעייתי ברמה שכשהם מגיעים לסעודות שבת ילדי השכנים נכנסים לתוך הבית של האמא והיא מתייחסת אליהם על חשבון הנכדים. זה לא מצב רגיל.

אז הצעתי בסך הכל פתרון שגם האמא תרגיש טוב איתו (כשיוצג ע"י חברה שלה), וגם הילדים והנכדים יקבלו אמא וסבתא במתנה.

הרי כולנו גדלנו על הדור השני לשואה שחלם על סבתא אמיתית וכמה זה היה חסר.. לא משווה בכלל, אבל מותר שהילדים יגידו שהם גם רוצים אמא לעצמם וסבתא לנכדים..

מה יקרה אם אחת האחיות תפתח לשכנה כשדופקת בסעודה
ותגיד בנעימות אסרטיבית אנחנו באמצע הסעודה, אולי תבואי עוד מעט?
נכון שזה יעזור רק לסעודה
אבל זה מציב לשכנה גבול ומראה לה שהילדים מנסים לרמוז דעי את מקומך
אולי משהו בסיגנון הזה יכול לעזור,
@אבוקדו מבושל מה אומרת?
או כשהיא דופקת, לומר לאמא בנעימות, אולי שתבוא אחרי הסעודה,
כעת אנחנו ביחד, כל המשפחה...
משפט עדין שיכול לעזור ולשים מראה מול הפרצוף

 

[עת רצון]

די !!!!!!!!!!!
לא מדובר באמא מזניחה,
מדובר בילדים נשואים שקיבלו דירות למגורים מאמא ה'מתנכרת',
וכל התיאור על ילדי שכנים שגונבים את הסבתא על חשבון הילדים זה רק מהמבט של הבת הממורמרת.

מי אמר לך שהם קיבלו דירות???

 

[גימפעל]

מי אמר לך שהם קיבלו דירות???

ברור שאם היא לא קיבלה דירה הייתה פותחת אשכול בכייני בפרוג.

 

[עת רצון]

ברור שאם היא לא קיבלה דירה הייתה פותחת אשכול בכייני בפרוג.

איזה שטויות מי מקבל היום דירות?
ולמה להתבטא בצורה כזאת?
היא פתחה אשכול על נושא שיכול באמת להפריע מאוד ביומיום.
זה ממש מציק לא רואה סיבה למה לזלזל.

 

[אינטקסט]

בלת"ק
יש מציאות שהורים לילדים קטנים - מאוד עסוקים ועמוסים, וגם אם מדברים פעם-פעמיים ביום - הרגש לא מספיק חם, בעיני ההורה.
ואם יש שכנה, שרואים את התגובות בעיניים ולא רק דרך טלפון, אז הקשר שם מתחמם.

אי אפשר בכלל להשוות ברגש של ההורה לשכנה או לרגש שלו לילד!

אבל מובן שאם השכנה נהנית לבוא לשבת והאמא נהנית מזה ג"כ,
[כנראה השכנה לא מספיק עם טקט לבוא רק כשאין נשואים ו/או האמא שם מרגישה בנח דווקא כשהשכנה נמצאת בלי קשר לנוכחים נוספים] -
אז הילדים כביכול נדחקים.

מהיכרות עם סיפור קצת דומה.
מובן לי למה האמא מתנהגת כך, זה לא פגם בקשר עם הילדים, אלא מקום של כבוד לקשר עם השכנה.
זה לא מפחית כהוא זה מהקושי של הילד, אבל אם יש עם מי לדבר זה רק עם האמא -
ובצורה הכי הכי מכבדת שאפשר.
כי גם אם הורים בטבע שלהם מרגישים מחוייבות לילדים, אם הם לא יכבדו אותם - ההרגשה תתעמעם.

 

[קיצונית]

כי ככה בנ"א צריך לחיות, שאף אחד לא חייב לו כלום. מכירה את הסטיקר "קמת בבוקר? כל השאר בונוס"? אז זה.

והורים לילדים בד"כ רוצים לתת את הכי טוב שלהם לילדים שלהם ומרגישים את המחויבות הזו עמוק עמוק בעצמות.

חמותי ואמא שלי, מ2 ארצות מוצא שונים, מתגוררות בערים שונות, פער של 20 שנה בגיל, פערי מנטליות של שמיים וארץ ושתיהן נהנות להחמיץ פנים בעונג ולומר- "חשבתי שיירד לי עול כשהתחתנת, הבאתי עלי עוד אנשים לדאוג להם"

די !!!!!!!!!!!
לא מדובר באמא מזניחה,
מדובר בילדים נשואים שקיבלו דירות למגורים מאמא ה'מתנכרת',
וכל התיאור על ילדי שכנים שגונבים את הסבתא על חשבון הילדים זה רק מהמבט של הבת הממורמרת.

נראה אותך כשזה יקרה אצלך עם ההורים שלך ח"ו....
אולי לא תפתח אשכול, אבל תכאב גם תכאב.
זה לא מרמור, זהו רגש אנושי.
בעיני מי שלא מבין את הרגש הפשוט הזה - הוא ממש בעל מום.

 

[טורונטיאני]

די !!!!!!!!!!!
לא מדובר באמא מזניחה,
מדובר בילדים נשואים שקיבלו דירות למגורים מאמא ה'מתנכרת',
וכל התיאור על ילדי שכנים שגונבים את הסבתא על חשבון הילדים זה רק מהמבט של הבת הממורמרת.

לא ביקשתי לשנות את האמא!
רק להציע, שמכיון שאיך שפותח האשכול תיאר את המצב הקיים כדבר שכואב לילדים ולנכדים, וכיון שמהדוגמאות היה נשמע שזה יותר מסתם קשר עם שכנים אלא זה בא על חשבון הנכדים-
אז אחרי כל זה הצעתי בסך הכל שהילדים יכולים לנסות למצוא פתרון של עיסוק שכן ימלא את האמא בסיפוק אבל לא יהיה מוגזם.
אף אחד לא דיבר על לחייב את האמא להתנדב (החברה שלה תציע, לא הילדים) או לומר שהיא חייבת להם משהו. בסך הכל מצד הילדים, קשה להם וככה היא גם תהיה עם סיפוק וגם הנכדים ייהנו מסבתא.
זה בקשה מוגזמת להביע משאלה כזו?

 

[טורונטיאני]

השאלה היא אם האמא רוצה להתחיל להתנדב, או לעסוק בכל דבר אחר.
לדחוף אותה לזה רק כדי שתתנתק מהשכנה ולילדים יהיה מה שהם רוצים נשמע לי ״לא תקין״ גם כן.
אפשר לעשות את זה בדרכים אחרות אם רוצים, כמו להיות שם יותר, לדבר איתה יותר ולמלא את החלל שהשכנה ממלאת.

ובאופן כללי - לשנות את עצמם ולא את האמא.

אם היא לא רוצה, אז ברור שלא. תשימו לב איך כתבתי את זה- הילדים יפנו למכרה של האמא ויבקשו שתציע לה להתנדב לי שתדע שזה הגיע מהילדים. איפה יש פה הכרחה?
כתבתי גם שהילדים צריכים לבוא יותר אליה, אבל היה נשמע שהיא נהנית מלתת לאחרים, אז למה לא לנסות בעדינות להפנות אותה לכיוון שייתן לה סיפוק דומה אבל לא יהיה מוגזם מידי?

 

[טורונטיאני]

יש הבדל תהומי בין אמא לילדים קטנים לבין אמא לנשואים,
הקטנים הם חסרי ישע- וההורים צריכים לקחת אחריות,
אבל שהילדים נשואים מי אמר מי חייב למי?
אולי הילדים צריכים להתחשב ברגשות ההורים שירגישו יחס, שירגישו שיש להם ילדים ונכדים ופה הם פישלו בגדול? (וצריכים לחשוב איך לתקן את זה)
לא שאני רוצה להעביר בקורת על המשפחה הספציפית הזו כי אני באמת לא יודעת מה קורה שם,
אלא באופן כללי על הגישה של החובות והזכויות בתקשורת של הורים וילדים נשואים.

לא דיברתי מצד חובות האמא, ברור שהיא לא חייבת להם כלום. דיברתי מצד הילדים שמרגישים קושי (נכון או לא נכון, זה עובדה שהם מרגישים ככה).
כל הדוגמא מאמא לילדים קטנים הייתה רק על הרגשות שקיימים לילדים גם כשהם אבות ואימהות בעצמם.