עזרה שכר השדכנים- פתרון מיידי למצוקת הרווקות

מצטרף בחום לכל התומכים בעליית שכר השדכנים ולו רק בשביל להביא שחקנים חדשים לשוק.

הן לשוק הקלאסי כלומר יקי כהנוביץ מחברון עם אילה פלדמן מהסניף, והן, ובפרט לשוק הרקעים כלומר רקע משפחתי פרק ב' רקע גופני רקע נפשי גילאים מתבגרים (30+) אשר בשוק זה יש מחסור חמור בשדכנים/ות. אין שום ספק כי אם שכר שדכן לשידוכים מהרקעים הנ"ל יקבל 20,000-30,000 ש"ח יבואו לשוק כוחות חדשים ורעננים.
לדעתי צריכים לאגד כמה שדכנים/ות בכירים ומובילים ולהחליט על עליית מחירים למען המשפחות, למען המתמודדים יום יום אשר מוכנים לתת הון רב בשביל להקים בית בישראל!
בברכת ויזכו לבנות בית נאמן בישראל.
 
בגדול הנקודה חוזר על עצמו ברוב התגובות
אנשים לא מבינים את הערך שנותנים להם
כשמביאים את הערך - הרבה אנשים מבינים.
ברמה האישית - חווים הכרת הטוב לשדכנים שלנו. כל פורים (למעט. לעט פעמים שלא היינו באזור) - משלווח מנות ענק. בשנה הראשונה צורפה גם מתנה יקרה.
בברית הם היו הראשונים שהצענו להם קוואטר (הם קרובי משפחה של בעלי), לפני זוגות צעירים מהמשפחה הקרובה.
אבל שדכנים שסתם זורקים דברים בלי קשר - לא תמיד יש ערך בזה. אכן.
 
אין שום ספק כי אם שכר שדכן לשידוכים מהרקעים הנ"ל יקבל 20,000-30,000 ש"ח יבואו לשוק כוחות חדשים ורעננים.
אם זה בא מההורים עצמם אז בסדר
אבל אם מלכתחילה זה יהיה הרף של השדכנים אז קברתם כבר לגמרי את כל המתבגרים ושאר הרקעים השונים
 
(לא קראתי את כל התגובות למעלה)
כמה פעמים ביקשו ממני למצוא איזה שידוך לרווקים/ות בוגרים ובאמת רחמתי עליהם כי ראיתי את העצבות שלהם בעיניים ורציתי מאד תאמינו לי אפילו בלי כסף
אבל רק בגלל זה נמנעתי מלהציע להם שידוך כי פחדתי מה יהיה אם זה לא ילך ואני יצטרך להשיב להם תשובה שלילית זה רק יוסיף להם עצב על מה שיש להם כבר
זה לא נכון, רווק מבוגר זה מאד מחמם לו את הלב לראות שחושבים עליו, שמישהו יושב בבית ועוסק בטובתו.
 
מוכנה לשלם את זה בעצמך ולא ההורים שלך?....
בוודאי.
גם את המתנות הקטנות לשדכנים אני משלמת. אני בחורה עובדת ולא רואה סיבה למה ההורים שלי צריכים לשלם על הההוצאות שלי בסגנון הזה.
אני חושבת שפה ושם הם גם משתדלים לצ'פר מעצמם, במיוחד לשדכנים שהם מכירים אישית, אבל וודאי שאת רוב המתנות אני קניתי ושילמתי עליהן.
 
יש שדכנים, כמו שתיארו מעלי, שזורקים שם והולכים הלאה. במשפחתי היה סיפור שהגיע לדין תורה. שדכן זרק שם נפוץ ללא שום פרטים, למעט עיר (ירושלים) וישיבה (מיר....). בקשו פרטים נוספים - לא הביא. במקביל מישהו אחר העלה את ההצעה באופן מסודר (לא שדכן), ולאחר שהשידוך יצא לפעול, נזכר אותו שדכן שמגיעים לו דמי שידוך, למרות שחוץ מלזרוק את הפרטיים הראשוניים לא עשה כלום. אפילו מהלך הפגישות לא עבר דרכו. אבל כסף הוא ידע היטב לדרוש...
בעקרון את צודקת, וודאי שלא מגיע לשדכן כזה את כל הסכום, ואחד כזה יותר מתאים לאשכול של המתווכים... אבל יכול להיות שע"פ הלכה (ככה אני שמעתי) אם מישהו הציע שם גם אם הוא לא הביא שום פרט אחר מגיע לו שליש כמקובל, אני לא פוסק אבל אני חושב שזאת נקודה שצריך לשאול רב.
רווקים/ות (בדגש על רווקות) מעל גיל 25-6 אחראיות דיין כדי ליטול את נושא השידוכים על עצמן. תבקשו שיציעו לכם את השידוכים ישירות. כמובן להתייעץ עם ההורים, להיעזר בהם לקבל אינפורמציה, אבל להיות המנוע. הורים הרבה פעמים עייפים (בפרט אם יש היסטוריה של אחים תקועים), או מחפשים דבר שממש לא משמועתי למדובר/ת. אדם מגיל הזה אמור להיות אחראי דיו כדי לקבל החלטה על נישואיו. הזוי בעיני שרווק בן 35 ממתין לאבא שלו, שמתעקש על צבע שיער (כפרה עליך, הפיאה מסתירה), או רווקה בת 28 שההורים שלה לא רוצים ישיבה מסוימת/ חליפה ספציפית ועוד.
אני מסכים ב100%, ואני יכול לספר מהיכרות אישית על רווקים ורווקות שההורים שלהם עדיין מתעקשים על שטויות, דברים שאני בגיל 21 לא התעקשתי, אבל תתפלאי לשמוע שלא תמיד זה תלוי בילדים, אני מכיר כמה רווקים ורווקות בגילאי 30+ שההורים שלהם עדיין רוצים לנהל את כל השידוך ואוי ואבוי אם הם יעשו משהו לבד, זה כואב מאוד אבל יש הורים שבגיל חמישים עדיין מתנהגים כמו ילדים קטנים.

לגבי הנקודה שהעלו כאן לשלם לשדכן על כל פגישה, אני גם חושב שזה לא כל כך מתאים, אבל מסיבות אחרות, אני לא חושב שמישהו לא ירצה ללכת לפגישה רק בגלל שהוא יודע שהוא יצטרך לשלם על זה 150 ש"ח, הרי בין כך כל פגישה שעושים עולה כמעט את הסכום הזה (מונית, מלון, וכו'), ובחיים לא שמעתי על מישהו שלא היה מוכן להיפגש כי הוא לא רצה לשלם את הוצאות הפגישה.
לענ"ד אני חושב שזה כן יביא המון תועלת, כי יש הרבה אנשים שרואים את חבריהם מתבגרים, ויש להם הצעה (שנראה להם טובה) להציע, אבל הם לא מציעים מכיוון שהם לא מספיק בטוחים לעצמם שזה ילך, וא"כ חבל על כל המאמץ, אבל אם הם היו יודעים שגם אם זה לא יצא לפועל לפחות ירויחו מזה כמה שקלים, יכול להיות שהם היו מציעים בכל אופן, ואנחנו היינו מרויחים עוד עשרות הצעות שיכולות להבשיל לכדי גמר, ובינינו, לא יקרה שום דבר להורים אם הם יצטרכו לשלם 100-150 ש"ח על כל פגישה, לא נראה לי שזה ימוטט אותם כלכלית,
רק מה, שאני מסכים עם זה שזה הופך את כל העניין למשהו זול, ולכן צריך לחשוב איך עושים את זה, אולי שזה יבוא מצד ההורים ולא מצד השדכן, שההורים יודיעו לשדכנים שעל כל פגישה שהם מביאים הם יקבלו משהו, אולי באופנים אחרים, אבל הרעיון עצמו לא נראה לי מופרך כל כך.

גילוי נאות - גם אני חיכיתי כמה שנים למציאת זיווגי.
 
או פשוט להתחתן מוקדם.
חסידויות שרגיל להתחתן שמה בגיל 18 (ולהתארס בגיל 16 - 17) יש הרבה פחות רווקים!
זה לא נכון!
אצל כל המגזרים יש את אותם מספרי של מבוגרים, החילוק היחיד הוא שאצל חסידים רוב הרווקים המבוגרים הם בגילאי 20-25 בעוד שאצל הליטאים והספרדים זה בגילאי 25-30.
 
בלת"ק חלקי.
אני יודעת שיש ארגון [בכוונה לא מציינת שם], שמשלם בסביבות אלפיים דולר לשדכן שהצליח לסגור שידוך לרווקים מבוגרים.
אולי זה הפתרון?

כי לדרוש מכל צד כמה אלפי דולר יכול לגרום לעומס כלכלי גבוה יותר על ההורים, למרות שהיו מוכנים לתת הכל כדי שהבת/בן יתחתנו.
 
זה לא נכון!
אצל כל המגזרים יש את אותם מספרי של מבוגרים, החילוק היחיד הוא שאצל חסידים רוב הרווקים המבוגרים הם בגילאי 20-25 בעוד שאצל הליטאים והספרדים זה בגילאי 25-30.
אז לפי החילוק הזה יוצא שאצל החסידים יש פחות רווקים. הרי ברור שבגיל 13 כולם רווקים.
 
בעקרון את צודקת, וודאי שלא מגיע לשדכן כזה את כל הסכום, ואחד כזה יותר מתאים לאשכול של המתווכים... אבל יכול להיות שע"פ הלכה (ככה אני שמעתי) אם מישהו הציע שם גם אם הוא לא הביא שום פרט אחר מגיע לו שליש כמקובל, אני לא פוסק אבל אני חושב שזאת נקודה שצריך לשאול רב.
אכן שאלו רב שמוסכם על שני הצדדים
בעקרון את צודקת, וודאי שלא מגיע לשדכן כזה את כל הסכום, ואחד כזה יותר מתאים לאשכול של המתווכים... אבל יכול להיות שע"פ הלכה (ככה אני שמעתי) אם מישהו הציע שם גם אם הוא לא הביא שום פרט אחר מגיע לו שליש כמקובל, אני לא פוסק אבל אני חושב שזאת נקודה שצריך לשאול רב.

אני מסכים ב100%, ואני יכול לספר מהיכרות אישית על רווקים ורווקות שההורים שלהם עדיין מתעקשים על שטויות, דברים שאני בגיל 21 לא התעקשתי, אבל תתפלאי לשמוע שלא תמיד זה תלוי בילדים, אני מכיר כמה רווקים ורווקות בגילאי 30+ שההורים שלהם עדיין רוצים לנהל את כל השידוך ואוי ואבוי אם הם יעשו משהו לבד, זה כואב מאוד אבל יש הורים שבגיל חמישים עדיין מתנהגים כמו ילדים קטנים.
לפעמים צריך לשקלל רווח מול הפסד. לפעמים התפקיד של מעוכבי השידוך להיאבק על כך, גם במחיר פחות נעים. הרבה פעמים אפשר לעשות את זה בחכמה ובדרך עוקפת...
 
עדיין לא יצא לי להיפגש בשדכן\ית רציניים
כאלה שמגיע להם ושווה לשלם בשביל "השירות" שלהם
ואנחנו נותנים סכום גבוה יחסית באם יסגר שידוך (20,000+) וגיל הבחור\ה סביבות אמצע שנות ה20 לא מדי מבוגר
ועדיין רוב השדכנים\ות שיצא לי לפגוש זורקים שם ונעלמים,
לא ראיתי השקעה, לא שיחות ולא כל היזע ועמל שציינו פה באשכול שהם מנת חלקו של כל שדכן שמנסה לקדם שידוך
מקסימום שדכן מביא לפגישה ראשונה אח"כ אם לא הולך, כאילו מתאדה ונעלם
כמעט ולא יצא לי לעבוד עם שדכן רציני שבאמת חושב על רעיונות ומתאמץ ומנסה להציע


ועכשיו יגיבו לי שבטח אנחנו בררנים ומחפשים פרט כזה או אחר אז לא, לא מחפשים משהו מיוחד או ספציפי, לא בררנים ועדיין לענ"ד כמות השדכנים\ות הרציניים כאלה שזה העיסוק שלהם ובאמת משקיעים בזה את כל הלב- מעטים מאוד:(

(דיברו פה על בעלי מקצוע שבד"כ זה העיסוק שלהם: אני משלמת לצלם כי אני מקבלת אח"כ תמונות, משלמת על שמלת כלה ומקבלת תמורה אבל לשלם לשדכן שזרק שם ונעלם, או הפגיש פגישה אחת ואח"כ התאדה או פתאום לא עונה לטלפון והיו דברים מעולם לא רק מצד המשודכים..
זה לא נקרא שירות ולכן לא מוצאת סיבה לשלם ק"ו לשלם יותר)
כל מילה נכונה....
היום שידוכים לא מתנהלים ע"י מקצוענים (תדברו עם שדכנים מקצועיים מה אורכה של הרשימה שבידם, ובכמה רעיונות הם השקיעו השבוע??? ע"ע אגודות שונות ש'מחזיקים' תחתם עשרות שדכנים/ות)
רוב השידוכים יוצאים לפועל ע"י חובבנים (לפעמים זה שידוך ראשון ואחרון שיעשו כל ימי חייהם, כי זו היתה הארה משמים שקיבלו), הכירות אישית שיש להם עם אחד הצדדים, והרבה רצון טוב להצליח להיות שותף להקמת בית בישראל
 
(לא קראתי את כל התגובות למעלה)
כמה פעמים ביקשו ממני למצוא איזה שידוך לרווקים/ות בוגרים ובאמת רחמתי עליהם כי ראיתי את העצבות שלהם בעיניים ורציתי מאד תאמינו לי אפילו בלי כסף
אבל רק בגלל זה נמנעתי מלהציע להם שידוך כי פחדתי מה יהיה אם זה לא ילך ואני יצטרך להשיב להם תשובה שלילית זה רק יוסיף להם עצב על מה שיש להם כבר
אפילו אם השידוך לא הצליח.
הכי עצוב זה כשאין הצעות.
===
ובלי זה.
אתה מתכוין לתועלת ולמצווה.
כמו רופא-מנתח.
 
בלי לקרוא את כל התגובות אלא חלקם,
אולי אפשר לעשות מדרג לפי גיל ומגזר,
למשל במגזר החסידי יהיה את הסום שהיה עד היום פחות או יותר, עד גיל 21, מגיל זה ואילך הסכום יעלה משמעותית.
זה יגרום, גם לתמריץ לשדכנים לעבוד על שידוכי מתבגרים, וגם תמריץ להורים למהר לשדך לפני שיגיע לגיל הזה.
מצטרף להמלצה לקבוע מחיר גבוה יותר לשידוכים 'קשים'.
כיום השדכנים מעדיפים להציע לצעירים, זה יותר קל ויותר סיכוי להצלחה.
 
רוב השידוכים יוצאים לפועל ע"י חובבנים (לפעמים זה שידוך ראשון ואחרון שיעשו כל ימי חייהם, כי זו היתה הארה משמים שקיבלו)​
זה שידוך ראשון ואחרון
בגלל זה-
מי שעשה רק פעם אחת שידוך יודע כמה סוחט נפשי זה יכול להיות
גם בשידוכים חלקים ורגילים
לאדם הממוצע זאת עבודה מאד קשה
הטלפונים העליות המורדות
זכיתי ב"ה לשדך זוג אחד וזאת הייתה עבודה מתישה ממש
ולמרות הסיפוק העצום לא חזרתי לזה מאז​
 
חבר אמר לי שהוא ראה בקובץ שיוצא על ידי הכולל של הרב זלברשטיין הרב של רמת אלחנן לא זוכר את השם של הקובץ ששאלו אותו על הרעיון הזה והוא כתב שם מכתב ארוך שמתפרש על כמה עמודים מישהו ראה? מישהו יודע להעלות או להביא את דבריו?
 
בלתק
מה דעתכם על המיזם הזה

תוכנת שידוכים שמחשבת נתוני התאמה​



 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

עד איפה נגיע בשביל "כבוד"?
כמה אנחנו משלמים על "מה יגידו"?

מאמר מטלטל שפורסם ע"י הרב אהרן זלץ ב-Rהון (
כאן).
על אחד הנושאים הכואבים בדורנו,
ממליץ מאוד לקרוא עד הסוף.

"משכנתי את המיטות שלהם"
הטלפון צלצל. בצד השני היה אברך יקר, בן 45, יהודי שכל חייו הם תורה וצניעות. הוא לא התקשר לבקש כסף, הוא התקשר לבקש מוצא מהסבך.
"אני כבר בן 45," הוא אמר לי, "הפרנסה מעולם לא הייתה ברווח, אני אברך ואשתי גננת ויש לנו שמונה ילדים בבית, אבל תמיד הסתדרנו איכשהו ו"אפילו היה לנו קצת חובות". והנה בתי, יהודית שלי, הגיעה לפרקה – ילדה מושלמת, כלילת המעלה.
עד כאן הכל היה מושלם. עד שהגיע הטלפון ששינה את כל התמונה…

השיחה ששינתה הכל

הוא סיפר לי איך הכל התהפך בגלל שיחת טלפון אחת מהמורה של הבת. היא הציעה את אחיה, 'בחור משכמו ומעלה', אבל מיד עברה לטון העסקי והקר: "ב-500 אלף ש"ח זה פשוט 'לא ילך'". היא אפילו נתנה לה 'טיפ' ידידותי, כזה ששורף את הנשמה: "בשביל בת איכותית כמו יהודית שלך, יהיה קשה למצוא חתן בסכומים כאלה. אתם רק תתעכבו, וחבל. בסוף תבינו שתצטרכו להוסיף".
"אשתי ניתקה את השיחה" הוא סיפר לי בטלפון. "והיא התייעצה איתי מה עושים? אין לנו כסף, מאיפה נביא את זה?".
הלכתי להתייעץ, ואמרו לי שאין ברירה, חייבים ליישר קו עם מה שנותנים בשוק.
אז נתתי.
חתמתי על 550,000 ש"ח. כסף שאין לי ולא יהיה לי.
פשוט משכנתי את הבית. משכנתי את המבצר של שמונת הילדים שלי. זהו, אני מכונה מותשת… עסוק בלנסות להביא כספים שלא יזרקו אותנו לרחוב…"

חשבון נפש מול דף הגמרא

הוא חיפש אצלי "השקעת חלומות", פתרון קסם שיניב לו בנס 550,000 ש"ח משום מקום.
לא היה לי איך לעזור לו. ניתקתי את השיחה והרגשתי שהחדר מסתחרר סביבי.
אדם שיוצא לגלות בתוך הבית שלו. הוא עוזב את הכולל. הוא עוזב את אהבת חייו, את התורה, כדי ללמוד עריכה תורנית או לבדוק תפילין בלילות. הוא יעבוד לילות כימים, יבקש נדבות, יתרוצץ בין גמחי"ם רק כדי לשלם על כבוד.
כבוד שאין לו כיסוי.

המתמטיקה של הטירוף

היד שלי רועדת כשאני כותב את “המתמטיקה” הזאת:
אם ההכנסות שלך הן 10,000 בחודש,
כדי שתצליח להגיע לסכום המפלצתי הזה תצטרך לעבוד ארבע וחצי שנים רצופות מבלי להוציא שקל אחד על לחם ועל חשמל. ארבע וחצי שנים של צום מוחלט.
אם לבת הראשונה נתת 550 אלף ממשכון הבית, מה תיתן לבת השנייה? את הכליות שלך? לילד השמיני תיתן קופסת קרטון מתחת לגשר?
זו לא מצווה, זו התאבדות מרצון.

על חשבון מי הכבוד הזה?

ידידי היקר, הלב שלי בוער מכאב עליך!
נכנעת לטירוף וקנית שקט של רגע בשידוכים תמורת גיהנום של חיים שלמים.
ידידי, איך התחייבת על מה שאין לך? איך נתת למורה אחת להרוס לך את הבית ב"טיפ" אחד? באיזו סמכות נתת לבת אחת לבנות בית על חורבותיהם של שבעה אחים אחרים? מי אישר תעלול מסוכן כזה, בשביל קצת כבוד מדומה, בשביל "מה יאמרו"?
הותרת לילדיך ולרעייתך להתמודד עם אב טרוד שמתקמצן על עגבנייה בארוחת ערב.
והבת שלך ה"כלה המאושרת" איך היא תישן בלילה כשחיי הנישואין שלה נבנו על הגב השפוף של אביה ועל חשבון המטרנה של אחיה הקטן?
תגיד, מה עשית?
אתה אמיתי שלקחת כזאת התחייבות על עצמך?
חתמת על שטר של חצי מיליון ש"ח כאילו אתה גביר העיירה, כשבמציאות אתה אברך שמגרד את החודש. איפה האחריות שלך? מי ייעץ לך עצות אכזריות כל כך, שגרמו לך למכור את חייך וחיי משפחתך?

היו אמיצים!

הורים יקרים, תנו לילדים שלכם כל מה שיש לכם, תנו אהבה ללא גבול והקשיבו לרצונותיהם ללא תנאי, תנו חינוך ליראת שמים, תנו עצות טובות, תנו את הזמן שלכם, תנו את כל הכסף שיש לכם.
אל תתנו את מה שאין לכם!!!
זאת היא מלכודת דבש המושתתת על טיפשות צרופה.
צאו מהסחרור הטיפשי הזה!
תסתכלו לילדים שלכם בעיניים ותגידו מילה אחת פשוטה, אמיתית: אין לי!
בתי היקרה, לא נפסול שידוכים כי ההורים מתגוררים בעיר מרוחקת ולא כי הם גרושים. אין לנו את הכסף "לקנות" לך חתן מישיבה מובחרת. אין, פשוט אין.
רק כנות חסרת פשרות, תציל אתכם מהטירוף הזה. תהיו כנים מול עצמכם, מול השדכנים ומול הצד השני. הגדירו סכום ריאלי, שפוי, כזה שמאפשר לכם להמשיך לחייך אל הילדים האחרים בבית, והצהירו עליו בגאווה. זו לא קמצנות – זו אחריות משפחתית!
זכרו: הבית שבתכם בונה חייב לעמוד על יסודות של אמת ושלווה, לא על חורבות הבית שבו גדלה. היכולת לומר 'זה מה שיש לנו ועם זה נבנה בית' היא המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לזוג צעיר שמתחיל את חייו.
אתה לא עני. אתה אחראי. אתה אמיץ. אתה אבא אמיתי!

עד כאן מאמר הזהב.

ועכשיו אני שואל:
האם לא הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה?
אם להתחייב סכומי עתק תחת הכיסוי של "השתדלות" ו- "בטחון בקב"ה" שיהיה בסדר - זה בסדר,
למה להתחייב סכומים ריאליים מתוך בטחון בקב"ה,
שהקב"ה הוא זה שמזווג זיווגים והשידוך הנכון והאמיתי יגיע בכל מצב - למה זה פחות בסדר?

אני כמובן לא מדבר על מקרים מאוד ספציפיים שיש הנחייה אישית וברורה מרב גדול לנהוג אחרת,
שאז יש סייעתא דשמייא מיוחדת, בפרט אם זה מגיע ממקום טהור שלא לשם "כבוד" וד"ל,
אני מדבר על הלך הרוח הכללי.
לאן הגענו?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה