עזרה שכר השדכנים- פתרון מיידי למצוקת הרווקות

לא יודעת מה מקובל איפה ואצל מי... עשיתי שתי שידוכים לספרדים ונתנו לי מתנות
כנראה עדה מסוימת.
אני נשואה למעלה מעשור והורי שילמו ובדולרים דמי שדכנות עבורי ועבור אחיותי. גם כשהשדכנים היו קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
 
כן, כנראה בדרך הזו הם משיגים בחורים טובים שנרשמים, כמו שכתבו קודם ...
לפי מה שהם אומרים בקו המידע של הארגון, מאז שהמיזם נפתח לפני כמה שבועות הם כבר סגרו כמה שידוכים, וכל הצדדים מרוצים - כולל הזוצי"ם (כנראה הזוצי"ם ראו כי טוב, ומתכננים לשדך גם את ילדיהם בעתיד דרך הארגון הזה...)
 
נערך לאחרונה ב:
הרב קנייבסקי או הרב שטיינמן אמר שמי שאין לו שלא יתחייב לתת מעבר למה שיש לו
דווקא הרב שטיימן [הגר"ח, איני יודע] היה מעודד את האנשים שהתייעצו איתו, להתאמץ לקחת על עצמם חובות.
בסוף זה רק עולה יותר כסף.
הכי גרוע זה בת מבוגרת ...
============
צריך להבדיל בין לדון בצורה תיאורטית מה היה נכון לעשות, לבין מבחינה מעשית.
למעשה צריך להתאמץ לא להיתקע עם בת מבוגרת בבית.


מכיר מישהו שקרובי משפחתו התחננו אליו שיקח על עצמו חובות ואפילו רצו לסייע לו, והוא אמר 'אין לי...'.
אחר כך הבנות נתקעו והוא התחרט מאוד ...

ילד מבוגר בבית זה 'עולה בריאות' להורים ולילד.
 
ודרך אגב, רציתי לספר כאן על ארגון חדש בצבור הליטאי שמתמקד במיוחד בשדוכים עם דרישות כספיות ראליות. יש להם אינטרס להראות שאפשר לסגור כך שידוכים טובים ולכן הם מרכזים את המידע על בחורים טובים שמסיבות כאלו ואחרות אינם דורשים הרבה

מאז שפניתי אליהם הם כל הזמן בקשר ומציעים הצעות טובות מאוד, והכל במאור פנים ותוך נתינת התחושה הכי טובה

הם בקשר עם לב אחד ולכן מי שיש לו כרטיס בלב אחד לא צריך למלא פרטים מחדש כי הם לוקחים את הכרטיס משם

המייל שלהם s035465150
אשרי המאמין ....
אבל אין לשום ארגון ולשום רב, יכולת לשנות את 'כוחות השוק' של השידוכים.
 
דווקא הרב שטיימן [הגר"ח, איני יודע] היה מעודד
לא באופן גורף, כל מקרה לגופו
אשרי המאמין ....
אבל אין לשום ארגון ולשום רב, יכולת לשנות את 'כוחות השוק' של השידוכים.
לא צריך לשנות את השוק, מספיק קבוצה של משפחות
נכון המבחר יותר קטן, אבל לפעמים זה עוזר, פחות התלבטויות...
 
צריך להבדיל בין לדון בצורה תיאורטית מה היה נכון לעשות, לבין מבחינה מעשית.
למעשה צריך להתאמץ לא להיתקע עם בת מבוגרת בבית.


מכיר מישהו שקרובי משפחתו התחננו אליו שיקח על עצמו חובות ואפילו רצו לסייע לו, והוא אמר 'אין לי...'.
אחר כך הבנות נתקעו והוא התחרט מאוד ...

ילד מבוגר בבית זה 'עולה בריאות' להורים ולילד.
דווקא העלאת גיל הנישואין (בגבול, משהו כמו גיל 25) מסייע מאד במקרים של חוסר כסף.
הבת עובדת וחוסכת, ובמקביל הבחורים מורידים את רף הדרישות.
 
זה לא שווה את זה
לא אמרתי ששווה.
אבל גם התקף לב לאבא לא שווה נישואין בגיל צעיר.

וגם ההצעות מתמעטות ככל שמתבגרים
מכמה בחורות שאני מכירה - הן התחילו לקבל הצעות טובות יותר. כמו שכתבתי קודם, זה הגיוני במקרים שהורי הבחורה מציעים מעט כסף.
 
נכון המבחר יותר קטן, אבל לפעמים זה עוזר, פחות התלבטויות...
יש בזה משהו...

ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות? לא תודה

בשוק הגורמה של קליפורניה הוקם דוכן לטעימת ריבות. מי שהפעיל את הדוכן לא היה יצרן הריבות אלא דווקא פרופסור שינה איינגר, מומחית לקבלת החלטות מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת קולומביה. העוברים והשבים יכלו לטעום ריבה מתוך מבחר שהיה לפניהם, מה שזיכה אותם בקופון הנחה לרכישת הריבה. מבחר הטעמים שמתוכו אפשר היה לטעום השתנה מעת לעת: לעיתים המבחר בדוכן כלל 6 טעמי ריבה, ולעיתים 24 טעמים.
לאיזה דוכן נמשכו העוברים והשבים וכמה מהם רכשו בפועל ריבה? התוצאות היו יוצאות דופן: הדוכן עם מבחר הטעמים הגדול משך מעט יותר אנשים אליו בהשוואה לדוכן עם המבחר המצומצם: 60% לעומת 40%. אך כאשר נבדקו המכירות בפועל, התוצאות היו דרמטיות: פי עשרה יותר אנשים רכשו בפועל ריבות בעקבות הטעימה מהמבחר המצומצם לעומת 3% בלבד מהדוכן שבו מבחר רחב.
ממצאי המחקר של פרופ' איינגר הוכיחו טענה שהחלה לצוץ בשנות השבעים של המאה הקודמת, שלפיה עודף אפשרויות עלול לגרום לירידה במספר האנשים שיחליטו בפועל.

פרדוקס הבחירה: מדוע ריבוי אפשרויות הופך אותנו לאומללים?

חוקר נוסף שעוסק רבות בקבלת החלטות ובעודף אפשרויות הוא הפסיכולוג פרופ' בארי שוורץ מאוניברסיטת פנסילבניה. בספרו, The paradox of choice, מסביר פרופ' שוורץ את הפרדוקס שלפיו החופש לבחור בין הרבה אפשרויות, העומד במרכז התודעה הצרכנית שלנו, הופך אותנו דווקא לאומללים. שלוש סיבות מרכזיות גורמות לכך לטענתו:
1. שיתוק:
עודף בחירות מקשה עלינו להחליט מה האופציה הטובה ביותר עבורנו, ולכן משתק את מנגנון קבלת ההחלטה ובדרך כלל גורם לנו לדחות את ההחלטה למועד אחר.
2. סופיות הבחירה:
המשמעות של בחירה סופית במוצר או בשירות היא שלא בחרנו את כל השאר – התחושה הזו שאולי פספסנו מוצר טוב יותר, ושאולי אחרים שבחרו במוצר האחר עשו בחירה טובה יותר. אחד הביטויים של התופעה הזו הוא FOMO – החשש שבכל רגע נתון עשינו בחירה פחות טובה משל אחרים ושתמיד יש מסיבה שווה יותר במקום אחר.
3. אכזבה מובנית:
עצם העובדה שיש כל כך הרבה אפשרויות גורמת לנו להגדיל ציפיות מהמוצר שבחרנו, כי אם יש כל כך הרבה – כנראה יש גרסה הקרובה למושלם. בפועל, גם אם המוצר שבחרנו הוא בעל מעלות רבות ואכן מתאים לנו, העלאת רמת הציפיות מהמוצר גורמת לנו להתאכזב ממנו באופן מובנה.
"פרדוקס הבחירה" רק הולך ומתעצם בעידן הנוכחי, שממשיך להציע שלל אפשרויות כמעט בכל תחום אפשרי. אפשר לראות מופעים של פרדוקס הבחירה גם במחקרים הנוגעים לשיווק דיגיטלי. כך, למשל, מחקר של unbounce, פלטפורמה ליצירת ולשיפור דפי נחיתה, מצא שבתחום התיירות המילה "אינספור" נכללת במסגרת המילים שמורידות את אחוזי ההמרה. אם יש אינספור אפשרויות שאתר מסוים מציע, מה הסיכוי שאצליח לבחור מתוכן דווקא את אלה שהכי שוות?

"אני לובש רק חליפה כחולה או אפורה", הסביר אובמה בראיון עיתונאי, "כי אני מנסה להפחית את מספר ההחלטות שאני צריך לקבל ביום. אני פשוט צריך לקבל הרבה כאלה".
כתוצאה משפע וממגוון האפשרויות שפתוחות בפנינו, ומהצורך להחליט הרבה בכל יום, המוח שלנו מתעייף מקבלת החלטות. זו הסיבה לכך שההחלטה הנפוצה ביותר סטטיסטית היא: לא להחליט. לפחות לא עכשיו. אולי מחר.
 
נערך לאחרונה ב:
לא אמרתי ששווה.
אבל גם התקף לב לאבא לא שווה נישואין בגיל צעיר.
ברור
לא זה ולא זה הפתרון

לא חושבת שאפשר לכמת את הכאב שעוברים בחור\בחורה בחמש שנות שידוכים
ולא חושבת שאפשר לכמת את הלחץ והקושי של הורים שצריכים להתחייב על סכומים לא הגיונים

אבל למען האמת, לא רואה קשר במציאות בין שני הדברים
מכירה בחורות שההורים לא נתנו כמעט כלום - והתחתנו צעירות ממש
ולעומת זאת בחורות שמבטיחים עליהן המון - ועדיין רווקות
 
שידוך מורכב יותר- 10,000 $.
אני יכולה לומר לך שהשיטה הזאת כבר יצאה לפועל בחסידות באבוב בארצות הברית, ההאדמו"ר נותן 5,000 דולר למי שעושה שידוחים לבחורים מעל גיל 24.
 
אני יכולה לומר לך שהשיטה הזאת כבר יצאה לפועל בחסידות באבוב בארצות הברית, ההאדמו"ר נותן 5,000 דולר למי שעושה שידוחים לבחורים מעל גיל 24.
הרבה דברים טובים התחילו מהציבור החרדי באמריקה ולאט לאט עברו אלינו..
לו יהי.
 
סתם תוהה
כל אלה שרושמים על דרישות כספיות גבוהות ש"אלו החיים" ו"ככה זה, תתמודדו"
כל הנל רלוונטי גם להורים של רק בנות?(וואללה אכלו אותה) או רק בנים?(וואללה איזה כיףףף)
ונניח אחד קיבל את אשר דרש בקלות ומהלך זחוח
מה יקרה כשיוולדו לו, אפעס, רק נקבות?
נתקלתי אישית במקרה של הורים רק של בנים(ולא תחשבו המון בנים, לא משפחה מרובה)
שרק דרשו!!!
המצב הזוי.
 
אני יכולה לומר לך שהשיטה הזאת כבר יצאה לפועל בחסידות באבוב בארצות הברית, ההאדמו"ר נותן 5,000 דולר למי שעושה שידוחים לבחורים מעל גיל 24.
שבוע טוב
למה האדמו"ר נותן?
למה לא ההורים?
 
אבל למען האמת, לא רואה קשר במציאות בין שני הדברים
מכירה בחורות שההורים לא נתנו כמעט כלום - והתחתנו צעירות ממש
ולעומת זאת בחורות שמבטיחים עליהן המון - ועדיין רווקות
זה כל כך נכון!
מכירה מקרוב, 2 חברות טובות, מוצלחות ואיכותיות, מסמינרים מעולים.
אחת, האבא אברך, לא נותן הרבה. והיא התארסה עם בחור מצויין.
השניה, האבא נותן דירה, ולכן הוא מרשה לעצמו להוריד על דברים קטנים שהם באמת לא משמעותיים. אבל הוא נותן דירה, אז למה שיתפשר על פחות ממושלם?
תכלס, היא עדיין רווקה.
 
ההורים נותנים כרגיל והאדמור מוסיף,
כדי שהשדכנים ירצו בכלל להתחיל להתעסק עם הרווקים
האדמור לא יכל להכתיב להורים להוסיף ע"מ שילדיהם ימצאו את זיווגם?

כנראה שאי אפשר להפיל על ההורים הוצאות נוספות
 
אם המחיר יהיה כמו שמשלמים למתווכים אז קרובי משפחה או אנשים סתם שהם לא שדכנים במוצהר, לא יקבלו תשלום כשהם יעשו שידוך כמו שיש דירה ללא תיווך? (רוב מי שסביבי קרובי משפחה שידכו אותם)
 
אבל אם רוצים תוצאות, היום, עכשיו, הדור שלנו צריך שדכנים ושדכניות שיקחו את זה כמשרה וכעבודה לכל דבר, עם הכשרה, השקעה, התמקצעות, וכמובן שכר פר שעות עבודה
לגמרי.
ועם התאמה אישית בסיסית למקצוע.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

עד איפה נגיע בשביל "כבוד"?
כמה אנחנו משלמים על "מה יגידו"?

מאמר מטלטל שפורסם ע"י הרב אהרן זלץ ב-Rהון (
כאן).
על אחד הנושאים הכואבים בדורנו,
ממליץ מאוד לקרוא עד הסוף.

"משכנתי את המיטות שלהם"
הטלפון צלצל. בצד השני היה אברך יקר, בן 45, יהודי שכל חייו הם תורה וצניעות. הוא לא התקשר לבקש כסף, הוא התקשר לבקש מוצא מהסבך.
"אני כבר בן 45," הוא אמר לי, "הפרנסה מעולם לא הייתה ברווח, אני אברך ואשתי גננת ויש לנו שמונה ילדים בבית, אבל תמיד הסתדרנו איכשהו ו"אפילו היה לנו קצת חובות". והנה בתי, יהודית שלי, הגיעה לפרקה – ילדה מושלמת, כלילת המעלה.
עד כאן הכל היה מושלם. עד שהגיע הטלפון ששינה את כל התמונה…

השיחה ששינתה הכל

הוא סיפר לי איך הכל התהפך בגלל שיחת טלפון אחת מהמורה של הבת. היא הציעה את אחיה, 'בחור משכמו ומעלה', אבל מיד עברה לטון העסקי והקר: "ב-500 אלף ש"ח זה פשוט 'לא ילך'". היא אפילו נתנה לה 'טיפ' ידידותי, כזה ששורף את הנשמה: "בשביל בת איכותית כמו יהודית שלך, יהיה קשה למצוא חתן בסכומים כאלה. אתם רק תתעכבו, וחבל. בסוף תבינו שתצטרכו להוסיף".
"אשתי ניתקה את השיחה" הוא סיפר לי בטלפון. "והיא התייעצה איתי מה עושים? אין לנו כסף, מאיפה נביא את זה?".
הלכתי להתייעץ, ואמרו לי שאין ברירה, חייבים ליישר קו עם מה שנותנים בשוק.
אז נתתי.
חתמתי על 550,000 ש"ח. כסף שאין לי ולא יהיה לי.
פשוט משכנתי את הבית. משכנתי את המבצר של שמונת הילדים שלי. זהו, אני מכונה מותשת… עסוק בלנסות להביא כספים שלא יזרקו אותנו לרחוב…"

חשבון נפש מול דף הגמרא

הוא חיפש אצלי "השקעת חלומות", פתרון קסם שיניב לו בנס 550,000 ש"ח משום מקום.
לא היה לי איך לעזור לו. ניתקתי את השיחה והרגשתי שהחדר מסתחרר סביבי.
אדם שיוצא לגלות בתוך הבית שלו. הוא עוזב את הכולל. הוא עוזב את אהבת חייו, את התורה, כדי ללמוד עריכה תורנית או לבדוק תפילין בלילות. הוא יעבוד לילות כימים, יבקש נדבות, יתרוצץ בין גמחי"ם רק כדי לשלם על כבוד.
כבוד שאין לו כיסוי.

המתמטיקה של הטירוף

היד שלי רועדת כשאני כותב את “המתמטיקה” הזאת:
אם ההכנסות שלך הן 10,000 בחודש,
כדי שתצליח להגיע לסכום המפלצתי הזה תצטרך לעבוד ארבע וחצי שנים רצופות מבלי להוציא שקל אחד על לחם ועל חשמל. ארבע וחצי שנים של צום מוחלט.
אם לבת הראשונה נתת 550 אלף ממשכון הבית, מה תיתן לבת השנייה? את הכליות שלך? לילד השמיני תיתן קופסת קרטון מתחת לגשר?
זו לא מצווה, זו התאבדות מרצון.

על חשבון מי הכבוד הזה?

ידידי היקר, הלב שלי בוער מכאב עליך!
נכנעת לטירוף וקנית שקט של רגע בשידוכים תמורת גיהנום של חיים שלמים.
ידידי, איך התחייבת על מה שאין לך? איך נתת למורה אחת להרוס לך את הבית ב"טיפ" אחד? באיזו סמכות נתת לבת אחת לבנות בית על חורבותיהם של שבעה אחים אחרים? מי אישר תעלול מסוכן כזה, בשביל קצת כבוד מדומה, בשביל "מה יאמרו"?
הותרת לילדיך ולרעייתך להתמודד עם אב טרוד שמתקמצן על עגבנייה בארוחת ערב.
והבת שלך ה"כלה המאושרת" איך היא תישן בלילה כשחיי הנישואין שלה נבנו על הגב השפוף של אביה ועל חשבון המטרנה של אחיה הקטן?
תגיד, מה עשית?
אתה אמיתי שלקחת כזאת התחייבות על עצמך?
חתמת על שטר של חצי מיליון ש"ח כאילו אתה גביר העיירה, כשבמציאות אתה אברך שמגרד את החודש. איפה האחריות שלך? מי ייעץ לך עצות אכזריות כל כך, שגרמו לך למכור את חייך וחיי משפחתך?

היו אמיצים!

הורים יקרים, תנו לילדים שלכם כל מה שיש לכם, תנו אהבה ללא גבול והקשיבו לרצונותיהם ללא תנאי, תנו חינוך ליראת שמים, תנו עצות טובות, תנו את הזמן שלכם, תנו את כל הכסף שיש לכם.
אל תתנו את מה שאין לכם!!!
זאת היא מלכודת דבש המושתתת על טיפשות צרופה.
צאו מהסחרור הטיפשי הזה!
תסתכלו לילדים שלכם בעיניים ותגידו מילה אחת פשוטה, אמיתית: אין לי!
בתי היקרה, לא נפסול שידוכים כי ההורים מתגוררים בעיר מרוחקת ולא כי הם גרושים. אין לנו את הכסף "לקנות" לך חתן מישיבה מובחרת. אין, פשוט אין.
רק כנות חסרת פשרות, תציל אתכם מהטירוף הזה. תהיו כנים מול עצמכם, מול השדכנים ומול הצד השני. הגדירו סכום ריאלי, שפוי, כזה שמאפשר לכם להמשיך לחייך אל הילדים האחרים בבית, והצהירו עליו בגאווה. זו לא קמצנות – זו אחריות משפחתית!
זכרו: הבית שבתכם בונה חייב לעמוד על יסודות של אמת ושלווה, לא על חורבות הבית שבו גדלה. היכולת לומר 'זה מה שיש לנו ועם זה נבנה בית' היא המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לזוג צעיר שמתחיל את חייו.
אתה לא עני. אתה אחראי. אתה אמיץ. אתה אבא אמיתי!

עד כאן מאמר הזהב.

ועכשיו אני שואל:
האם לא הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה?
אם להתחייב סכומי עתק תחת הכיסוי של "השתדלות" ו- "בטחון בקב"ה" שיהיה בסדר - זה בסדר,
למה להתחייב סכומים ריאליים מתוך בטחון בקב"ה,
שהקב"ה הוא זה שמזווג זיווגים והשידוך הנכון והאמיתי יגיע בכל מצב - למה זה פחות בסדר?

אני כמובן לא מדבר על מקרים מאוד ספציפיים שיש הנחייה אישית וברורה מרב גדול לנהוג אחרת,
שאז יש סייעתא דשמייא מיוחדת, בפרט אם זה מגיע ממקום טהור שלא לשם "כבוד" וד"ל,
אני מדבר על הלך הרוח הכללי.
לאן הגענו?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה