כללי שלב ב' בשיתוף מעצבי פרוג בספר 'איך לעצב לוגו מנצח' - סיפורי לקוחות

[EPaP]

במהלך כמה פרוייקטים גדולים
הגיע אלי לקוח חדש לעבודה יחסית קטנה
הסברתי לו שאין לי זמן והפנתי אותו לקולגה
הוא התעקש, אני הסכמתי, בתנאי שהדד ליין יהיה רחוק.

הוא ניסה להיות מנומס אבל לי לא היו תשובות או זמן לענות לו את אותן תשובות
כך שהוצפתי בטלפונים מצידו, תוך כדי עבודה על שאר הפרוייקטים.

בסופו של דבר, ישבתי על העבודה שלו אל תוך הלילה מוצפת קפה ושוקולד.
סיימתי בתוך לילה אחד כי נמאסה עלי העובדה ש"יש עוד משהו להתחיל"
הוא התלהב, החמיא, שילם ורצה עוד עבודה.

זה היה השלב שבו עצרתי אותו.
ראיתי שלא משתלם לי לקחת עבודות קטנות, אפילו כשהן משתלמות כספית
אם זה גורם לי לכאבי ראש, לחץ ועצבים.
(שנאתי את הלקוח הזה למרות שבתכלס הוא היה ממש מנומס ומתחשב)

כיום אני מעמידה סולם עדיפויות,
ולא לוקחת על עצמי עבודה שתגרום לי לשנוא אותה
מבחינת זמן, כסף, או הרגשה.

אפרת

 

[חיים בניסטי]

שבוע טוב לכולם, ותודה רבה אפרת (EPaP)!
דוגמה מעולה למקרים בהם המעצב נדרש לומר 'לא', גם כשמשתלם כלכלית וגם כשהלקוח חביב והוגן.

חבריי למקצוע,
כרגע באמתחתי כמות מספקת של סיפורים מצוינים עבור הפרק החשוב - אך בכל זאת ניתן לשלוח עד לסוף יום ג' הקרוב (כ' בכסלו, 20.12).

תודה רבה למשתמשים היקרים התורמים מנסיונם המחכים באשכול זה, בהודעות פרטיות ובמייל!