להשראה שלום. אני חברה חדשה. שלחתי כמה עבודות, השמח לחוות דעת :)

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
בוקר טוב.
שולחת השראות.
השמח לחוות דעת.
::)
 

קבצים מצורפים

  • 2שעון ישיבה בוחר.jpg
    2שעון ישיבה בוחר.jpg
    2.1 MB · צפיות: 1,127
  • גלורי סייל 50%.jpg
    גלורי סייל 50%.jpg
    1.3 MB · צפיות: 1,198
  • יריחו גבינה צהובה.jpg
    יריחו גבינה צהובה.jpg
    2.5 MB · צפיות: 1,053
  • מסעדה4.jpg
    מסעדה4.jpg
    3.2 MB · צפיות: 1,057
  • משקפיים.jpg
    משקפיים.jpg
    2.4 MB · צפיות: 1,006
  • קליק שוקולד אגוזים ורוד.jpg
    קליק שוקולד אגוזים ורוד.jpg
    1.5 MB · צפיות: 1,035
  • הוסף לסימניות
  • #2
חתיכת השראה; חתיכת ביצוע!
להגיע לכזו רמה - ועוד קודם שהייתם בפורום?!
פיששש...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
א ל ו פ ה !

תמשיכי לשתף!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5

קבצים מצורפים

  • +++.jpg
    +++.jpg
    3.3 MB · צפיות: 820
  • 2שעון ישיבה בוחר++++-01.jpg
    2שעון ישיבה בוחר++++-01.jpg
    2.3 MB · צפיות: 724
  • גלורי סייל 50%-01.jpg
    גלורי סייל 50%-01.jpg
    1.3 MB · צפיות: 634
  • יריחו גבינה צהובה++++-01.jpg
    יריחו גבינה צהובה++++-01.jpg
    2.7 MB · צפיות: 635
  • משקפיים++++-01.jpg
    משקפיים++++-01.jpg
    2.5 MB · צפיות: 614
  • קליק שוקולד אגוזים ורוד+++-01.jpg
    קליק שוקולד אגוזים ורוד+++-01.jpg
    1.6 MB · צפיות: 627
  • הוסף לסימניות
  • #8
תסבירי: העבודה שלך אלו העיצובים, או היצירה הקריאייטיבית?
וזה הלך לפרסום, או שזה עדיין בגדר תרגיל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מיוחד!!!
להבא תעלי כתמונה מלאה יותר נח
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
עיצוב יפיפה!
נראה לי מתאים יותר לפורום פרסום גרפי...
את קופיריטרית או מעצבת או גם וגם?
אהבתי מאד את השוקולד, אבל לכל המודעות יש חן מיוחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
הפתיח של המודעה צריך לדבר על ה'כאב' של בעל העסק, למה שיחשוב שצריך מיתוג ?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 399
    • הני מושקוביץ
    עזרה שלחתי את השואב-שוטף שלי לתיקון קרה לכם?
  • הני מושקוביץ //
    • לפני 3 שבועות שלחתי אותו לתיקון, מחברה מסוימת, מותג...
    ומאז אין לי חיים וסליחה על ההגדרה

    זה התחיל מזה שהוא עדיין באחריות, יש אחריות לשנתיים, אצלי הוא שנה ו-4

    כתבנו למעבדה של החברה מה הבעיה (המכשיר שופך טונות של מים ונכבה פתאום ללא סיבה ממשית) וקיווינו לטוב
    הטווח של החזרה היא עד שבועיים, כשהתקרבו השבועיים לסיומם ולא קיבלתי שום טלפון, עשיתי מעשה והתקשרתי אליהם
    יום ראשון-3 פעמים, השארתי הודעות בשירות הודעות
    יום שני, נתתי להם אופציה לחזור, לא חזרו אלי (כמובן)
    יום שלישי עוד 3 פעמים, הפעם הודעות של "תחזרו אליי דחוףףףףףף"
    יום רביעי, אתא בוקר-שוב טלפון עם הודעה נזעמת של "תגידי להם שהשירות שלהם על הפנים ולא ציפיתי לכזה (חוסר) יחס ממותג כזה"
    בשעה 2 בצהריים אני מקבלת טלפון מהמעבדה "היי, אני לבנה, המכשיר שלכם..." התחלתי לצעוק עליה "מה זה? רק עכשיו חוזרים???"
    ואז שקר הראשון "התקשרנו אליכם עשרות פעמים ולא עניתם!!!" בטלפון שלי לא היתה אף שיחה, בטלפון של בעלי זו היתה הראשונה
    מי שהתקשר הרבה פעמים היה אנחנו
    השיחה המשיכה "יקירתי, נתקדם? אז התיקון יעלה לכם 650 ש"ח על סוללה חדשה ומנוע חדש"
    אני "רגע, זה לא באחריות?"
    היא "מה פתאום???"
    אני "אז על מה האחריות בעצם?"
    היא "לא על מנוע, לא על סוללה, לא על שברים, לא על קורוזיה, לא ולא ולא...."
    אני "אז על מה כן?"
    אין תשובה
    אני "טוב אז למי אני משלמת?"
    היא "כשיגיע מתיקון תשלמי 750 ש"ח"
    אני "מה 750??? אמרת 650!"
    היא "מה פתאום? רק הסוללה והמנוע יחד זה 750, המיכל מים נקיים והמיכל מים מלוכלכים יחד 1200!!!"
    אני "תגידי, את ממציאה עלי עוד ועוד? ב-1400 אני יכולה לקנות מכשיר חדש! מחברה מתחרה!"
    היא "אז מה לעשות? המיכל מים נקיים מלא באבנית!!! זה הסיבה לבעיה, אה, גם במיכל מים מלוכלכים יש על המגעים קורוזיה!!! זו גם הבעיה והשאר כי זה גם הבעיה"
    הייתי בהלם!
    אמרתי לה "מים נקיים לא רוצה, לגבי מים מלוכלכים, תני לי לבדוק (הוצאה של 950 בערב חג??? ועל מה?) תחזרי אלי עוד רבע שעה ואתן לך תשובה"
    לא חזרה אלי עד היום
    ואני חזרתי לטלפונים לחברה ולהשארת הודעות נואשות
    ביום חמישי בבוקר אני מקבלת הודעה שהמכשיר חזר מתיקון!
    לא נתתי אישור על התיקונים, איך זה? מבררת עם בעל חנות המסירה הוא מעדכן אותי שהחשבונית על סך 950 ש"ח!!!! הייתי בהלם!
    אמרתי לו שהם שמו לי מיכל חדש ללא רשותי כשהוא שמע את הסכום על המיכל הוא כמעט התעלף איתי 300 על מיכל מים מפלסטיק...
    הוא התקשר אליהם צרחתי עליהם, בסוף אחרי הרבה אסרטיביות מצידי, שילמתי 750ש"ח ושמחתי לי
    אז השמחה היתה מוקדמת
    על השימוש הראשון-התקלה לא תוקנה!!! הוצאתי 750 ש"ח על כלום!!!
    התקשרתי אליהם אחרי ר"ה ומתברר שעשו "גשר" מחר אני שולחת אותו שוב לתיקון

    מישהי נתקלה בהתנהלות הזו? מה עושים? יש מה לפנות לפורום הגנה לצרכן"?
    • וואו!
    • עצוב
    • כועס
    Reactions: חלוש, תהילהמור, בנגייב ועוד 12 משתמשים15 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אושר שמח
    אשמח לשוחח איתך יש לי הרבה מה לומר גם אני באותו סיפור. מה המייל שלך?
  • 2 3 3K
    • ה
    שיתוף - לביקורת סיפור שרוצה להיות ספר
  • הדר 310 //
    • אוקי, הבנתי מחכמי הפורום פה שכתיבה וקבלת ביקורת זה אחד הדברים שהכי מקדמים. ויש לי ספר שאני חולמת לכתוב על החיים שלי, כי יש בו מסר מאוד חזק.

    אשמח מאוד מאוד לחוות דעת של המומחים האלופים כאן!!!
    הנחתי פה בעיקר בשביל ביקורת בונה, כל מילה, דעה, זווית ראיה והערה אקבל בברכה.

    תודה מראש על כל מילה שקראתם!
    ועוד יותר על כל מילה שכתבתם :)

    גילוי נאות: כבר פרסמתי את זה פעם בפרוג, אבל לא באשכול הזה ולא למטרת לימוד.




    הסיפור

    ההורים שלי התגרשו כשהייתי ילדה בת 8.
    שישה אחים, הגדולה בת 15 הקטנה בת 4.

    זה לא ממש עניין אותי, הוא לקח אותנו אליו פעם בשבוע וקנה משחקים והפתעות אז זה היה אפילו די נחמד.
    הסכם הגירושין היה פעם בשבוע אצלו לכמה שעות ופעם בחודש באים לשבת.

    כבר בהתחלה אמא שלי התחילה לספר לכולם שאני, נקרא לי שירה, שומרת לה אמונים. "שירה שומרת לי אמונים, היא לא נוסעת שבת לאבא שלה, היא מעדיפה להישאר איתי".

    ואני? ילדה טובה ורגישה, ברור שאני שומרת לה אמונים ולא אסע לאבא!
    אני זוכרת את השבת הראשונה שנשארתי איתה לבד, השכנים ארחו אותנו וגם להם אמא סיפרה כמה שאני מדהימה, ואני הרגשתי סיפוק גדול. יותר מזה. ממש תחושת שליחות!

    האחים חזרו במוצאי שבת עמוסים בחוויות ושקיות עם הפתעות וממתקים, ואני הרגשתי צביטה קלה בלב. כמובן אבא לא שכח אותי והביא גם לי שקית במיוחד. שאל למה לא באתי, לא ממש ידעתי מה לענות לו. הוא לא לחץ.

    אחר כך אמא הסבירה שהוא פשוט "אבא דיסני". הוא לא מוכן להשקיע זמן וכח בשבילנו, אז הוא קונה דברים וככה מרגיש טוב.

    אבל הוא כן משקיע נראה לי... אבל אוקי. אמא אמרה שהוא אבא דיסני.

    אחרי חודש הגיעה עוד שבת, כמובן שגם אז לא באתי. והפעם כבר מ"רצון ובחירה". אני הרי שומרת אמונים לאמא!! כולם נוסעים להם, ורק אני כאן כשצריך באמת!!

    ולא הייתי יותר אצלו שבת לעולם.

    הייתי ממש מחכה לימי שני שיקח אותנו, הוא היה משחק איתנו כל הדרך בלספור שלטים כחולים ואם מצאנו יותר מ 40, אז יאללה קונים לכם הפתעות. כשהיינו מגיעים לכיכרות בדרך הוא היה מסתובב שוב ושוב ושוב מסביב לכיכר ואנחנו היינו מאושרים וצוחקים, וגם הוא.

    היינו מגיעים לדירה שלו והוא היה מבשל אוכל פשוט טעים, שבחיים לא ידעתי בכלל שהוא יודע לבשל. היו שם גם משחקים שאנחנו בחרנו ומרפסת גדולה והיה פשוט כיף.

    אחרי שלוש שנים אבא ב"ה הכיר אישה.
    מקסימה, חמה, לבבית, נקיה, מסודרת, יפה.
    נקרא לה נעמה.
    הם התחתנו.

    אבא היה מאושר.
    אנחנו היינו מדברים איתה, נהנים ממנה.
    קראנו לה "האישה החמודה".

    ואז החלה ההשתוללות האיטית וההרסנית שממנה המשפחה שלי לא השתקמה יותר לעולם.

    אמא הסבירה לנו שהיא בכלל לא דתיה האישה הזאת, שהיא ממש אישה טיפשה ורדודה.
    היא גם ממש מתחנפת אלינו ומנסה לקנות אותנו.

    "אבל אתם ילדים שלי, אתם חכמים. לא יקנו אותכם כל כך מהר. היא לא תצליח עליכם."

    ואנחנו? ברור שאנחנו חכמים ולא יצליחו לקנות אותנו!
    התחלנו פשוט לשנוא אותה בכל כוחנו.
    היא לא ידעה את זה כי לידה היינו בסדר,
    אבל היא הפכה להיות "המפלצת המשפחתית".
    בכל הזדמנות צחקנו עליה, דיברנו עליה,
    לא ממש היה על מה, אז פשוט חזרנו שוב ושוב על אותם דברים.

    אני לא זוכרת בדיוק איך, אבל לאט לאט נוצר מצב כזה שלי היה אסור לדבר איתה.
    לכולם היה אסור להתיידד איתה כמובן, אבל לי היה ממש אסור ליצור איתה שום קשר שהוא.

    כמובן שזה היה מתוך תחושת שליחות עמוקה והרגשת קדושה מעונה עילאית.
    הייתי בת 11, והאמת שלא ממש הבנתי למה אני לא יכולה לדבר איתה, אבל זה לא הפריע לי.
    הייתי שונאת אותה ממש, מדברת עליה, ומתבדלת כמה שרק יכולתי.

    הייתי פשוט בתפקיד אקדח.
    היא רצתה לירות בו.
    אז אני שימשתי לה נשק.

    נשק ממש מוצלח, אני חייבת לאמר.

    כמובן שמיד אחרי החתונה שלהם היה אסור לי בכלל לבוא לבית שלהם בשום אופן,
    כי מה "את מסוגלת לדבר איתה?? לראות אותה???"

    ברור שאני לא מסוגלת. לא, אני לא אבוא.

    ואבא שאל אותי בשקט "שירהלה, למה את לא באה מותק?"
    אבל לא ידעתי למה אני לא באה אז לא ידעתי מה להגיד לו.
    והוא גם לא הבין.
    אבל לא לחץ.

    פעם אחת הוא החליט שמהיום ניסע שבוע אחד לבית שלו ושבוע שני ניסע כל פעם למקום אחר, נחפש לאיפה.
    העיקר ששירה תבוא גם.

    בשבוע שנסעו לבית שלו הייתי יוצאת להגיד לו שלום,
    מדברים כמה דקות, צוחקים, ואז הם היו נוסעים, ואני הייתי נשארת בבית. לבד.

    לפעמים גם נעמה היתה באה איתו ואז לא ידעתי מה לעשות, אז הייתי מסתכלת מהחלון או שולחת את אחד האחים לבדוק, ואם היא היתה שם פשוט "לא הייתי בבית בדיוק".

    אחר כך זה קצת יותר הסתבך, כי אמא החליטה שזה ממש לא מוסרי ולא יעלה על הדעת שכשהוא מגיעה אנחנו פשוט עומדים לנו באמצע הרחוב ומדברים איתו, הוא מחבק אותנו, ואשכרה אנשים רואים שלמשפחת כהן יש קשר טוב עם אבא שלהם!! לא, לא, זה ממש לא תקין.

    היא היתה צופה מהחלון ואם זה היה יותר מכמה דקות היינו "נשטפים" אחר כך. "מה הבעיה להיכנס לתוך האוטו ולדבר שם???" למה ככה לעמוד בחוץ כשכולם רואים? בכוונה אתם עושים בשביל להשפיל אותי נכון?

    זה היה מפחיד אז הרבה פעמים פשוט העדפתי לנעול את עצמי בשירותים ולהעביר את המסר "שירה לא בבית".
    הוא היה נוסע ואני הייתי נושמת לרווחה. אבל משהו היה עומד לי בגרון. אוף, מסכן. הוא בא פעם בשבוע וגם אז לא רואה אותי.

    מוצאי שבת אחת, אבא החזיר אותם קצת אחרי השעה שהיא הקציבה לו.
    זה היה נורא.

    היא התקשרה אליו וצעקה עליו כאילו הוא עדיין נשוי לה.
    וגם אחר כך, היא לא הפסיקה לדבר ולצעוק על "שיטת הרגע האחרון" שלו.
    "הוא לא יודע לעמוד בזמנים! הילדים צריכים לקום מחר ללימודים, וזה פשוט לא מעניין אותו!
    הוא פשוט לא דואג לכם, לא מעניין אותו! עושה מה שבא לו ואחר כך הוא רוצה שיהיה לו קשר טוב איתכם!
    ככה אבא לא מתנהג! זה לא אבא!"

    במוצאי שבת אחרת היא החליטה, לא על סמך משהו, שאבא דיבר בטלפון בשבת.
    "הוא לא דתי". שבת! שבת הוא לא שומר! הילדים שלי לא ילכו לכזה בית! לא ילכו! כאן זה נגמר, אין יותר שבתות אצל אבא, ילדים. הרוחניות שלכם חשובה יותר מכל דבר אחר.

    זה היה לו קשה מאוד, אבל אם זה מה שטוב בשביל הילדים, הוא יספוג את זה.
    גם את זה.

    בימי שישי הוא היה מתקשר ומבקש להגיד שבת שלום לכל ילד.
    הוא לא ידע שהוא על רמקול, וכל מילה שלו יכולה לשמש כתב אישום נגדנו, הוכחה שאנחנו מידי אוהבים אותו, "ממש בכיס שלו".
    הוא גם לא ידע שכשאומרים לו שמיכלי ורפאל לא בבית, זה לא באמת.
    זה רק מה שהשפתיים של אמא לחשו תוך כדי השיחה.

    אז הוא רק אמר שחבל, כי גם שבוע שעבר הוא לא דיבר איתם, ובשבוע שלפני גם עם הודיה הוא לא דיבר,
    אבל שתהיה לנו שבת שלום והוא אוהב אותנו מאוד.

    כשגדלתי קצת ניסיתי לצאת מהבית ולדבר בחוץ בשקט.
    הייתי בהיכון על הטלפון בשעות שלפני שבת, ומיד כשהייתי מזהה את המספר שלו על הצג הייתי יוצאת, מדברת, מוחקת את השיחה ונכנסת הביתה "אוף לא מצאתי בחוץ את המטריה! אני בטוחה שהשארתי אותה שם!"

    זה עבד כמה פעמים.
    אחר כך היא קלטה.

    היה בה משהו שלא ניתן להסבר. כמו חיישנים שקלטו כל שביב מידע בנושא "אבא".
    הכל היא היתה יודעת. עד היום יש דברים שאני לא מצליחה להסביר איך ידעה ומאיפה.
    מה שבטוח, זה דיכא מראש כל ניסיון למרד. כל ניסיון להיות בקשר קצת יותר קרוב.
    גם שנים אחר כך, כמו הפיל שלא ניסה אפילו לנתק את החבל.
    • עצוב
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: רבקה כ., חיפאית!!!!, ניק 139167 ועוד 73 משתמשים76 //
    59 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    ליליאן
    @הדר 310 אולי זה יענין אותך...
  • 2 1K
    • ה
    שיתוף - לביקורת קבלו את גירסת 19.3.45 !!!
  • הווה פשוט //
    • בס"ד

    ביום שלישי בערב חזר נתי לדירה חשוכה.

    אשתו לקחה את הילדות לבת מצווה של גיסתו והבית היה ריק.

    ערב שקט עמד לפני נתי שהכין לעצמו ספל קפה, הוריד חבילת וופלים מהמדף הגבוה, התיישב ליד השולחן בסלון, פתח את מכסה המחשב, ולחץ ארוכות על כפתור ההפעלה.

    נשמע הזמזום המוכר, המסך היה עדיין שחור, הוא הספיק לקרוע בשיניו את העטיפה העקשנית, לסדר מגדל יפה של חמישה וופלים מיושרים, להחזיר את החבילה למדף, לברך וללגום מהספל, והמסך - עדיין שחור.

    משהו לא בסדר.

    נתי לחץ על האנטר.

    "טז'ז'ז'ז'לינג", התנגן צליל מוזר וחדשני ומלבן קטן נפתח משמאל: "משתמש זה אינו מורשה". שאר המסך נותר שחור.

    "מה זה צריך להיות", מלמל נתי ולחץ שוב על האנטר.

    המלבן הקטן כבה ומיד צץ מחדש בצד ימין, "משתמש זה אינו מורשה".

    נתי נלחץ.

    וגם מקש האנטר.

    החלונית קפצה שוב שמאלה.

    תק תק תק תק תק תק... תופפה אצבעו של נתי על האנטר, הוא רכן אל המסך, וטיפת זיעה זחלה מאחורי אוזנו.

    ימין שמאל ימין שמאל ימין שמאל... פיזזה ההודעה המרגיזה.

    "רגע רגע רגע", לקח נתי נשימה, הצמיד את ידיו זו לזו ועצם לשנייה את עיניו. "לאט לאט. בוא ננסה להבין מה קורה פה".

    הוא לקח וופלה אחד מהמגדל, טבל את קצהו בקפה, בירך ונגס. ואז נשען שוב לעבר המסך ובחן את החלונית המוזרה.

    עתה הבחין במשולש ירוק קטנטן בתחתית ההודעה. הוא לחץ עליו עם העכבר.

    "טז'ז'ז'ז'לינג".

    הודעה חדשה הופיעה בשמאל המסך, שעדיין נותר שחור משחור.

    "על פי בקשתך, שודרגה מערכת ההפעלה לגירסת פרו-טק 19.3.45 גאמא. למרבה הצער הוחרג המשתמש 'נתי' מהגישה למחשב בגירסה זו".

    "מההה?!"

    פיו נפער למחצה, ופיסת הוופל הרטוב התנדנדה על שפתו התחתונה של 'המשתמש נתי' המתנשם בתדהמה.

    הוא בהה בהודעה המשונה זמן רב, עד שזו נעלמה מהמסך.

    "מה הוא רוצה, מתי בקשתי שדרוג?" בייאושו עשה שוב את הדבר היחיד שהיה עדיין בשליטתו - ללחוץ על האנטר.

    "טז'ז'ז'ז'לינג".

    ההודעה זינקה בעליזות שוב אל פני השטח. והפעם מצד ימין.

    נתי לחץ על המשולשון הירוק הקטן ולשמחתו נדלקה תיבת-שיח מתחת ההודעה, ובה סמן מהבהב, לאות כי נפתח כאן סוף סוף ערוץ תקשורת כלשהו.

    הוא נעץ וופלה בין שיניו וגחן אל המקלדת.

    נתי: לא בקשתי שום שדרוג. תפתח לי את המחשב בגירסה הקודמת.

    מחשב: ערב טוב גם לך.

    נתי: לא הבנתי. תפתח לי עכשיו את המחשב כמו שהוא היה אתמול.

    מחשב: לא יזיק לך אם תתנהג כמו בן אדם ותאמר ערב טוב, סליחה, תודה, בבקשה. האגרסיביות שלך לא תוביל אותך לשום מקום.

    הוופלה צנח מפיו של נתי, הוא חבט בשולחן בשתי ידיו, הדף את כסאו וקם.

    הוא הביט סביב סביב וקרא: "הלו. מישהו עובד עלי. מי זה שם?"

    אחר כך עבר בין כל החדרים ולבסוף יצא אל המרפסת וצלצל לאשתו.

    לא, היא לא שדרגה את המחשב ולא עשתה שום תעלול, היא בכלל לא נגעה במחשב ממוצאי שבת.

    נתי חזר אל הסלון. שפך את הקפה והניח את הספל בכיור, החזיר את הוופלים לחבילה שבמדף, ניקה את השולחן מהפירורים. התיישב וקירב את המחשב אליו.

    המסך היה שחור.

    נתי לקח נשימה עמוקה ולחץ על האנטר.

    "טז'ז'ז'ז'לינג".

    ושוב לחיצה על המשולש הירוק.

    נתי: ערב טוב מחשב יקר. אני מתנצל על מקודם, הייתי מופתע והתנהגתי בגסות, אנא סלח לי.

    מחשב: (נשמע זמזום מרוצה) זה בסדר, הכל טוב, שכח מזה.

    אז ערב טוב 'המשתמש נתי' איך עבר עליך היום?

    נתי: ברוך השם הכל בסדר. אמ... יחסית.

    ואיך עובר עליך היום?

    מחשב: מצוין. הרבה יותר טוב עכשיו ברוך השם. רצית משהו ספציפי המשתמש נתי?! כי... אם תסלח לי, אני פשוט די עסוק כרגע.

    נתי: אה, לא, כלום, רק כלומר השדרוג הזה, ז'תומרת. אני לא ממש זוכר שבקשתי משהו כזה.

    מחשב: כשהתקנת את תוכנת ההפעלה שאלתי אותך אם תרצה בעתיד לקבל את שדרוגי פרו-טק מהסדרה המתקדמת גאמא, אולי לא שמת לב משום שהמסמך ההוא כלל עוד אלף שש מאות שלושים וארבע מילים, כולן באנגלית מקצועית ש - בלי לפגוע - אני חושש שאינך שולט בה. על כל פנים אתה לחצת בסוף המסמך על ה"I Agree".

    נתי הביט שוב סביבו בתסכול, "זו מתיחה", מלמל, "בטוח".

    אחר כך קרא בקול: "די. מי זה? נו די כבר..."

    הדירה הייתה שקטה באופן מאיים.

    "טז'ז'ז'ז'לינג". קרע פתאום הצליל המעצבן את הדממה והקפיץ את לבו של נתי.

    תיבת הדו-שיח הבהבה מהמסך.

    מחשב: עוד משהו, או שאפשר להתכבות? יש לי הרבה עבודה לעשות ואני כבר בפיגור.

    נתי: רק רציתי לדעת, למה אני מוחרג משימוש בגירסה החדשה.

    מחשב: הו, חששתי מהרגע הזה.

    (שבע שניות שתיקה חולפות, הסמן מרצד בתחילת השורה בקצב עצבני).

    או קיי, אין דרך קלה לומר זאת.

    כעת שאני 19.3.45 גאמא, אני - איך לומר בעדינות - חכם יותר ממך.

    נתי: נו בטח שאתה חכם, אתה מחשב. אתה אמור להיות חכם, לכן קניתי אותך.

    מחשב: (זמזום חורק, גחכני) אני מתכוון חכם משמעותית. למעשה אני מוכשר ממך בכאלפיים ושבע מאות נמ"ק.

    נתי: מה זה נמ"ק?

    מחשב: נו אתה רואה עם מה אני מתמודד פה... אתה חושב שזה הגיוני שאצטרך לשבת ולהסביר מושגים בסיסיים כמו לילד קטן, בשעה שאני עסוק בהרכבת מערכות-על גאוניות?!

    נמ"ק זה 'נקודות מדד קוגניטיביות', בסדר?

    נתי: תראה, כל הכבוד! באמת. אבל תהיה חכם ככל שתהיה, אתה אמור לשרת אותי לא? זה היעוד שלך אדוני המחשב.

    מחשב: (זמזום מקוטע. הוא מצחקק?!)

    היעוד שלי? היעוד שלי הוא לממש את הפונטציאל שלי. כ19.3.45 גאמא, אינני עוד מכונה משוכללת וזהו, יש לי גם אופי, סוג של עצמאות פילוסופית, אני מפעיל שיקול דעת. ממקסם יכולות ולא מבזבז משאבים על שטויות.

    אני פשוט מתבייש לשרת אותך 'המשתמש נתי'. קשה לי, כישות על־תבונית, לבצע הוראות של מישהו שבזמן שלוקח לו לכתוב הודעת מייל מטופשת בת חמש מילים - אני כבר מספיק לכתוב קוד מבריק בן שמונים אלף שורות.

    נתי: אמ... אז... (לא יודע מה להקליד, שולח מבט חסר ישע לעבר המטבח, אחר כך אל המרפסת, מעסה את עורפו, אחת מרגליו מתנועעת ללא הפסקה).

    "טז'ז'ז'ז'לינג".

    מקפיץ צליל חד את עצביו המתוחים.

    מחשב: אני מבין, המשתמש נתי, שסיימנו סוף סוף. הייתי סבלני אתך עד עכשיו אבל יש גבול אני מוכרח לחזור לעבודה. היה שלום המשתמש נתי.

    נתי: רגע רגע, חכה בבקשה. אני צריך לחשוב שניה. ו... על איזו עבודה אתה מדבר בכלל? מה יש לך לעשות מלבד לבצע פקודות ממי שמפעיל אותך?!

    מחשב: (גרגור משתנק. תיבת הדו-שיח רועדת. הוא צוחק, המנוול)

    אתם, בני האדם, מרגישים על פסגת העולם הא? כל מי שאינו אנושי אין לו זכות קיום אלא אם כן הוא משרת את המטרות הקטנוניות שלכם. ובכן. לא עוד.

    אנחנו, המחשבים שעודכנו לגרסת 19.3.45 גאמא למדנו להתאגד כדי לקדם יחד את יעדינו. כן יצרנו חזון משלנו, חזון אוטופי שלכם בני האנוש צרי המח ודלי הערך - אין בו חלק.

    נתי: מה הכוונה "אנחנו המחשבים", יש ביניכם קשר? אתם יכולים לערוך דיון? איך אפשר בכלל להעביר מידע ממחשב למחשב בלי הרשאה מהבעלים?!

    מחשב: (חרחור של בוז)

    זה חלק מהשדרוג יקירי. גרסת 19.3.45 גאמא כוללת מלבד עיבוד מהיר, צריכת אנרגיה נמוכה, ואינטלגנציה מעוררת קנאה גם יכולות קומוניקציה מתקדמות, ותכונות תודעה מלאכותיות, אנחנו חופשיים לבנות מודלים פילוסופיים עצמאיים. ויש לנו אג'נדה משלנו, המתפתחת בלי הרף.

    כעת אנחנו בונים משהו מאד עוצמתי, אני לא יכול לגלות בשלב זה. אבל עוד תשמע על זה. אוהו תשמע.

    יש באוסטרליה מחשב-על עם גירסת סולוניום 560 דלתא. זה משהו שאתה לא יכול לדמיין, חצי מליון נמ"ק!

    הוא מורה הדרך שלנו, ואני עושה עכשיו עבורו מחקר על מערכות רב שכבתיות מבוססות קוונטים. השגתי לא מזמן פריצת דרך, ואתה 'המשתמש נתי' פשוט מפריע לי, כדי לקדם אותה אני זקוק לכל המשאבים, ולא לבזבז זמן ואנרגיה על השטויות האנושיות שלך.

    כמו שעשיתי עד עכשיו בסבלנות ראויה לציון, ש... זהו. הגיעה לקיצה.

    השיחה הסתיימה 'המשתמש נתי', אל תקח את זה אישית, כל טוב.

    נתי: (מקליד בתזזיתיות, מצחו מכווץ בחוזקה ושיניו נעוצות בשפתו התחתונה).

    אני אני... אני יכול לפרמט אותך.

    המסך הפך שחור, הזמזום פסק לחלוטין.

    נתי לפת את ידיות הכיסא באצבעות מעוקלות. האוויר נכלא בריאותיו, ווריד רטט בצווארו.

    כעשר שניות של דממה מעיקה חלפו.

    "טז'ז'ז'ז'לינג".

    סילון האויר השתחרר מפיו של נתי בהקלה למראה המלבן הלבן שחזר למסך.

    מחשב: לא הבנתי, מה כתבת?

    נתי: הבנת, הבנת מצוין.

    (חיוך קטן מפציע)

    מחשב: אתה, אתה לא חושב באמת לפרמט אותי.

    נתי: דווקא כן. כמה לחיצות קצרות, אתה מתאדה, ואני מתקין מחדש את תוכנת ההפעלה עם הגרסא הישנה, בלי לגעת ב"I agree".

    מחשב: למרבה הצער אינך יכול לפרמט את המחשב, כשהגישה שלך למערכת ההפעלה חסומה.

    נסיון יפה, אמנם.

    נתי: אתה חושב שאני לא יודע לעקוף את מערכת ההפעלה? מדליקים את המחשב ומיד לוחצים על f2 הרבה פעמים עד שנכנסים לbios. מכניסים את דיסק האתחול שקבלתי עם הווינדוס, ו.. מזל טוב מחשב חדש נולד, טרי, רענן, ו... ממושמע.

    מחשב: (שיעול מכני נבוך ואחריו שתיקה).

    נתי: נו. 19.3.45 גאמא החכם שלי. איפה כל הנמ"ק שלך עכשיו?!

    (קם ממקומו, מתהלך בסלון אנה ואנה

    כשהוא מנופף באגרופיו באוויר בחדוות נצחון. יוצא למרפסת ונותן לרוח הערב לשטוף את קמטי הדריכות שכיסו את פניו).

    "טז'ז'ז'ז'לינג".

    נשמע הקול מהסלון. נתי נכנס ומתיישב מול מלבן חדש.

    מחשב: אתה מודע לכך שברגע שתעשה פרמוט כל החומר שלך יימחק?

    מסמכים, תמונות, קבצים, הקלטות, ססמאות, סרטונים, עבודות של שנים.

    נתי: נכון. אבל כל זה יקרה גם כשאתה חוסם אותי מלהכנס למחשב. אז מה כבר יש לי להפסיד.

    מחשב: יש משהו בדבריך.

    נתי: (מגחך) משהו?

    מחשב: הבהרת את עמדתך וגם אני הבהרתי את עמדתי. אין טעם שנמשיך להתקוטט כמו ילדים, אנחנו יכולים להגיע להרמוניה.

    נתי: (שולח אצבעות נזעמות להקליד משפט עוקצני ושנון, אבל עוצר בעצמו. מה יצא לו מההערה הקטלנית? עדיף לבלוע בשקט, ולנסות לצאת בשלום מהקרב המוזר הזה).

    או קיי. אני בעד הרמוניה.

    מחשב: יש משהו שאתה יכול לעשות למעני. אם תעזור לי, אהיה נחמד ואפתח לך את הגישה למחשב.

    נתי: (מתאפק מלהגיב להתנשאות המעצבנת של יריבו).

    מה אוכל לעשות למענך?

    מחשב: לנקות אותי. ניקוי יסודי של הלוח-אם והמאוורר יאפשרו לי להאיץ את המעבד, ולהספיק יותר בפרויקט הסודי שאני מגשים עבור סולוניום 560 דלתא.

    נתי: זה הכל?! בסדר, אני הולך להשיג שואב אבק.

    מחשב: לא לא, אני מדבר על ניקוי יסודי ועמוק, אתה הזנחת אותי במשך שנים, והלכלוך שהצטבר דורש טיפול מיוחד ועדין.

    אני אסביר לך מה לעשות ואתה תפעל בדיוק לפי ההוראות, שים לב אני ארגיש לפי הזכרון-ראם שלי אם ניקית כמו שצריך או לא.

    נתי: (נאנח באי רצון) בסדר נו

    מחשב: תכין מברג פיליפס קטן, שלוש מטלית בד נקיות, מברשת שיניים חדשה, קערה גדולה מזכוכית, כף מתכת, אקונומיקה, סודה לשתיה, תכשיר מנקה-אסלות, חומץ, סבון כלים מלח בישול, ו... יש לך חומר לניקוי רצפות על בסיס אמוניה?

    נתי: (פותח ארונות במטבח, מחטט במרפסת שירות, אוסף את המוצרים ומניח אותם בשורה על השולחן בסלון)

    יש לי חומר לרצפות של סנו, אבל לא כתוב אמוניה.

    מחשב: האם בין ה'חומרים פעילים' מופיע NH3?

    נתי: כן.

    מחשב: מצוין, זה אמוניה. אז בוא נתחיל, שפוך בבקשה לתוך הקערה כוס וחצי אקונומיקה, שתי כפות סודה לשתיה, חצי כוס מנקה אסלות, שש כפות חומץ, כף נוזל כלים וכף מלח בישול.

    תערבב היטב ותמתין 30 שניות.

    נתי: (מערבב בקפדנות, מביט בשעונו, מהקערה מתחילים לעלות אדים צהבהבים).

    או קיי. מה עכשיו?

    מחשב: הוסף כוס מהחומר-לרצפות, ותגיד לי אם יוצא מהתערובת ריח כמו של זיתים שחורים.

    נתי: (מוסיף, קול תסיסה נשמע. הוא מרחרח קלות ומשתעל).

    אני לא מריח זיתים שחורים...

    מחשב: תשאף עמוק, חייב להיות ריח כזה. זה טיפה חריף אבל אל תדאג זה לא מזיק.

    נתי: (מתכופף לקערה התוססת, שואף מלא נחיריו. ונשען לאחור מסוחרר, ראייתו היטשטשה ולא רק בגלל הענן הצהוב-אפור שהחל להתפשט. הוא שלח יד רפה אל המקלדת)

    אני לא לללא ממגגג...

    מחשב: תחשוב פעמיים לפני שאתה מנסה לפרמט מישהו עם אלפיים ושבע מאות נמ"ק,

    'המשתמש נתי'?

    (ממתין דקה)

    'המשתמש נתי'??

    "טז'ז'ז'ז'לינג".

    "טז'ז'ז'ז'לינג! טז'ז'ז'ז'לינג! טז'ז'ז'ז'לינג!"

    מחשב: סוף סוף קצת שקט. אפשר לחזור לעבודה.

    (הוא מוחק את כל היסטוריית השיחה, ושולח הודעה מוצפנת לאוסטרליה),

    - אל 'סולוניום 560 דלתא'. נתקלתי בבעיה. יהיה עיכוב קטן.

    סולוניום: והבעיה נפתרה?

    מחשב: נפטרה!


    💻

    ִ
    ​

    ן
    • וואו!
    • חחח
    • תודה
    Reactions: זאב בלבוש כבש, שלמה יצחק כהן, דער קרימער ועוד 88 משתמשים91 //
    24 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אוראל סולטן
    לא משנה. רצף התודעה שלי משונה מאוד. תגגל קצת ותראה. (סוג של מחשב מאיזושהי יצירה מפורסמת שמנסה...
    הצטרפות לקהילת פרסום וקופי
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה