"שלום ,זו אמא של... כאן הגננת ,לבן שלך נפתח הסנטר ...ילד דחף אותו"

  • הוסף לסימניות
  • #1
זה קרה שבוע שעבר ,
קיבלתי שיחה בהולה ,"שלום זו אמא של נתי "?
"כככןן" שמעתי את עצמי עונה וקולי החל רועד .בד"כ לא מתקשרים אלי מהגן .
"מדברת כאן הגננת ----,ילד דחף את נתי ,ולנתי נפתח הסנטר...."
רגע היא מדברת איתי? אני מהמהמת לעצמי ,צובטת את כף ידי ובודקת אולי זה היה חלום?
לא ,הגננת על הקו .מחכה .
היא מכחכחת בגרונה וממשיכה :"יורד לו הרבה דם "
אז אני מוצאת את עצמי שואלת:"מה זאת אומרת ניהיה לו חתך?"
"כן ,אבל חתך גדול ,זה משו ממש עמוק וארוך ,ויורד המון דם"
"אני כבר שולחת את בעלי"-אני עונה לה .
למי להתקשר קודם ? לבעלי ? למכבי או אולי להצלה?

ואז הכל היה כ"כ מהר ,בעלי טס אליו באופניים חשמליות ואני טסתי מהעבודה מחכה ליד הרכב
להגיע לבית חולים במהירות האפשרית.

ואז הוא הגיע ,רכוב על אופניים ,
פרצוף קטן,תמים ,טהור כל כך .בן 5 .
החולצה מוכתמת כולה בדם ,המכנסיים גם הם מלאות כתמי דם טרי ,
סנטר חבוש בפלסטר ענק



תפרים ,הדבקה ,אחיות רופאים ,מושגים של בית חולים
חיכינו וחיכינו ונכנסנו (,ופה יש לציין את המיומנות והמקצועיות שהיו מנת חלקינו בבלינסון)
ולאחר כל הבדיקות וכו הוחלט ב"ה רק על הדבקה .


אולי הייתי טיפה משתפכת ,וטיפטיפה אולי יותר מידי נרגשת ורגשנית
אבל---
שאלה שמציקה לי
מדובר בילד מאד מאד עדין -מהסוג שאפילו לא מתחיל עם זבובים..
זה היה זמן שהרבה היה בגן ללא גננת והיה בלאגן
וילד דחף אותו ללא שום סיבה .
דחיפה כ"כ חזקה שהסנטר נפתח לא מהרצפה בחוץ אלא מרצפה של גן.

מישו לא אמור ליידע את ההורים של הילד שדחף?
לדבר עם הילד?
או שאולי עוד שבוע הוא ידחוף עוד מישו ויפתח לו את הראש?

אנשים מסביבי אמרו לי "ככה זה"
"אין מה לעשות ,זה בנים"
אבל אני ממש לא משלימה עם זה .

אני טועה?

 
  • הוסף לסימניות
  • #3
רק להרגיע אותך, שחתך זה ענין של מזל.....
ומאד יכול להיות שזו היתה דחיפה רגילה ביותר!!!!
הבן שלי נפל מגובה 25 ס"מ!!!! ופתח את המצח והיינו צריכים להגיע לבית חולים.
וששאלנו שם אם זה הגיוני כזה חתך מנפילה כ"כ נמוכה.
התשובה שקיבלנו: "ענין של מזל איך הילד נפל" :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מי אמר שהגננת לא דיברה עם ההורים של הילד שדחף?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ילד בכור?

את בטוחה שהילד שלך אף פעם לא דחף?
בטוחה שלא יקרה לך בבית?

ילדים חיים בניסיםאם לא אמרו לך עד היום...

אחרי שבוע שבועיים שימי לו משחה הלוקוט - דרשי מרשם ויעבור לו הצלקת

ושיהיה בריא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בני המסכן (שגם שמו נתי...) כשהיה קטן עמד בתמימות בחצר הבנין, ילדים ישבו על העץ מעליו והתעסקו עם קרשים, אחד מהם נפל עליו, ונפתח לו הראש... על זה אומרים- הכל משמים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נשאר לי רק להשתתף איתך, מכירה את התסכול מקרוב,
הילד שלי הוא אומנם לא מסוג שלא מתחיל עם זבובים אבל ילד די זהיר שמשום מה בבית, בגינה וכו' לא קורים לו כל מיני תאונות ומהגן התקשרו מתחילת שנה 4 פעמים לפחות...
פעם ילד דחף אותו מהמתקן של המגלשה והוא נפל מהצד... איך בדיוק????
פעם גם כן בחצר, על ברזל שהיה שם מאיפה הוא הגיע לשם למען השם???
אבל כל האמהות המנוסות טוענות ככה זה בנים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תעזבי את הילד הדוחף והוריו.

ככה זה ילדים. בטח בגיל 5.
לפעמים נפילה או מכה הכי פשוטה יכולה לגרום לחתך מכוער ואפילו מסובך.
תלוי בזוית.

מניסיון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לאה תשמחי שזה הסתיים בזה.

הכל יכול לקרות בכל מקום לכל אחד.
וזה נורמלי ביותר.


אם הוא בן 5 וזה קורה לו לראשונה
זה החריג ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לי יש שני ילדים בנים מקסימים.
הראשון הוא ילד טוב ירושלים שלא נוגע בזבוב.
השני הוא ילד מקסים מלא אנרגיות ומתרץ הרבה יותר מהר.
כשהגדול היה במעון והיה חוזר עם נשיכות הייתי חוטפת קריזה איך המטפלות לא משגיחות? בגלל שהילד שלי נח להיות קרבן אז הוא חוטף!
ואז, הפכתי להיות האמא של הילד הנושך ואני מבטיחה לכן שזה הרבה הרבה יותר לא נעים ואין, פשוט אין כמעט אפשרות למנוע את זה.
גם בבית מול הפרצוף שלי לפעמים קורים דברים ואין לי שליטה עליהם בכלל.
הבן השני שלי חזר לפני כארבע שנים מהגן חיידר (היום הוא כבר בן שמונה אז יש לו קצת יותר שליטה עצמית) וסיפר שילד אחד מהגן נפצע בעין ולקחו אותו לבית חולים ועכשיו יש לו תחבושת על כל העין.
ביום שישי כשבגעתי לקחת אותו, הגננת סיפרה לי שמי שפצע את הילד ההוא היה- הילד המקסים שלי...
הוא סיפר לי מה קרה אבל לא אמר לי מי עשה את זה ולא עלה בדעתי לשאול...
כמובן שבאותו רגע הכנו משלוח גדול של ממתקים ופרס לילד הפצוע והגענו אליו הביתה והתנצלנו מאוד וב"ה לא קרה לו שום נזק לטווח הרחוק והעין שלו לא נפגעה אבל שתדעו שפשוט שומר פתאים ה' ואין הרבה מה לעשות.
גם הילד הגדול שלי לפעמים נפגע ונפצע מילדים אחרים ובתור אמא אין הרבה מה לעשות, פשוט להתפלל עליהם שה' ישמור עליהם והם ישארו בריאים ושלמים.
ודרך אגב, זה לא רק בנים, גם הבת שלי פתחה את הראש ונזקקה להדבקה מול העינים שלי בגינה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
תודה!
כנראה אני המוזרה;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
בגיל חמש כבר הייתי אחרי 3 פעמים פתיחת ראש כולל תפרים, ואצלנו בבית משחת קלוקוט בשימוש קבוע...
ישתבח שמו שיש ילדים, ושיש להם מרץ, ולפעמים הילד נדחף ולפעמים הוא דוחף. העיקר הבריאות ושיהיה הרבה נחת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הכל יכול לקרוא!
להאשים את הגננת בכל דבר, זה לא הוגן!

גם לי זה קרה, במכינה נסענו ילדים בבימבה, ונתקעתי בילד שלפני, נפתח לי הסנטר, וב"ה אני עדין בחיים, ללא טראומות מיוחדות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י לאה 22;n4955054:
זה קרה שבוע שעבר ,
קיבלתי שיחה בהולה ,"שלום זו אמא של נתי "?
"כככןן" שמעתי את עצמי עונה וקולי החל רועד .בד"כ לא מתקשרים אלי מהגן .
"מדברת כאן הגננת ----,ילד דחף את נתי ,ולנתי נפתח הסנטר...."
רגע היא מדברת איתי? אני מהמהמת לעצמי ,צובטת את כף ידי ובודקת אולי זה היה חלום?
לא ,הגננת על הקו .מחכה .
היא מכחכחת בגרונה וממשיכה :"יורד לו הרבה דם "
אז אני מוצאת את עצמי שואלת:"מה זאת אומרת ניהיה לו חתך?"
"כן ,אבל חתך גדול ,זה משו ממש עמוק וארוך ,ויורד המון דם"
"אני כבר שולחת את בעלי"-אני עונה לה .
למי להתקשר קודם ? לבעלי ? למכבי או אולי להצלה?

ואז הכל היה כ"כ מהר ,בעלי טס אליו באופניים חשמליות ואני טסתי מהעבודה מחכה ליד הרכב
להגיע לבית חולים במהירות האפשרית.

ואז הוא הגיע ,רכוב על אופניים ,
פרצוף קטן,תמים ,טהור כל כך .בן 5 .
החולצה מוכתמת כולה בדם ,המכנסיים גם הם מלאות כתמי דם טרי ,
סנטר חבוש בפלסטר ענק



תפרים ,הדבקה ,אחיות רופאים ,מושגים של בית חולים
חיכינו וחיכינו ונכנסנו (,ופה יש לציין את המיומנות והמקצועיות שהיו מנת חלקינו בבלינסון)
ולאחר כל הבדיקות וכו הוחלט ב"ה רק על הדבקה .


אולי הייתי טיפה משתפכת ,וטיפטיפה אולי יותר מידי נרגשת ורגשנית
אבל---
שאלה שמציקה לי
מדובר בילד מאד מאד עדין -מהסוג שאפילו לא מתחיל עם זבובים..
זה היה זמן שהרבה היה בגן ללא גננת והיה בלאגן
וילד דחף אותו ללא שום סיבה .
דחיפה כ"כ חזקה שהסנטר נפתח לא מהרצפה בחוץ אלא מרצפה של גן.

מישו לא אמור ליידע את ההורים של הילד שדחף?
לדבר עם הילד?
או שאולי עוד שבוע הוא ידחוף עוד מישו ויפתח לו את הראש?

אנשים מסביבי אמרו לי "ככה זה"
"אין מה לעשות ,זה בנים"
אבל אני ממש לא משלימה עם זה .

אני טועה?

כן את טועה בהרבה
את זכית שהיה לך ילד עדין
אבל לא כל ילד זכה לתחושת עדינות יש ילד שתחושת המגה שלו חזקה ובחוזקה
ובשביל ללמד אותם מה חזק וחלש
ובשביל ללמד אותם צריל הרבה עבודה
וזה לא קשור לחינוך בית

וזה מרקם של כל חברה שהי א

 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אוף, מה זה קשור להורים?
הם היו שם?
איך הם אשמים?
נכון, אני מהצד השני, הילד שלי כבר ב"ה עבר את התקופה הזאת, אבל כשהייתי מגיעה למעון והיתה מגיעה אלי אמא עצבנית ואומרת לי: "הבן שלך נשך את הילד שלי", היה בא לי להרביץ למטפלת שמסרה את שמי.
מי השגיח על הילד שלי באותו רגע? המטפלת או אני?
איך אני אשמה? נראה לכם שנהגתי לעשות לו סדנאות נשיכה בבית?
אני כמובן מדברת על תדירות ועוצמה נורמליות של ילד רגיל שמשתמש לפעמים בידים ובפה ולא על ילד שיש לו בעיה (רגישות תחושתית / תסכולים רגשיים ולא יודעת מה).
ההורים לא אשמים משום כיוון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני חושבת שהטענה שהעלית כאן זה רק בגלל האופנה שפשטה בפורום להתלונן על כל דבר קטן:
השער נשאר פתוח/ השכנה לא החזירה מוצרים/הבן דוד לווה כסף ולא החזיר/האח דחף/נשך/לקח/
וכו' כיד הדמיון הטובה של כל מתלונן.

תרגעו, החיים יפים ב"ה
וגם אם פה ושם קורים תקרים
העולם עוד לא נחרב.
הכל עיניין של גישה ומידות.

ותמיד טוב להיות השותק והמבליג ולא לעורר מהומות על כל שטות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אני מאמנת מסיבות
ילדה בכיתה ו' השפריצה מים על הרצפה
החלקתי
שברתי יד
גובסתי לחודשיים+
היא אפילו לא מצמצה
היו שם מורות ומנהלת
היא לא ננזפה
ולא בקשה סליחה
ונשאר לי מזה
טעם מר
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
כאמא לבנים זה הכי נורמלי שיש! הקב"ה שומר עליהם ולא הגננת מיניסיון ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
הוי, באמת... זה יכול לקרות גם בבית. האם מכל נפילה תעוררי ענין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
כשקיבלנו טלפון מהורים של חבר שהילד שלי הרביץ לו
סובבנו את האצבע על הרקה...
יש גבול כמה הורים צריכים להתערב במריבות של הילדים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה