דרוש מידע שלום, טיטול – על חוויית פרידה מטיטולים

מצב
הנושא נעול.
לדעתי בדיוק הפוך.
העקרון הוא שהשרותים נועד למטרת התפנות ולא למטרת בילוי.
עדיף כמה פספוסים על הרצפה מאשר הפיכת השרותים לספריה עירונית או משחקיה.
בדיוק!

ולדעתי זה גם מאריך את זמן הגמילה, שהילד מבלה בשירותים, ולפעמים עושה ואפילו לא שם לב, ואז מתקשה לזהות את הרגע שצריך באמת.
 
כשהוא מפספס על הרצפה זה שלולית, או שנרטב מעט ושוב מתאפק?

קרה לי עם הבן שלי, וראיתי שמיד שמתחיל אני לוקחת אותו להמשיך בשירותים. ואז, שהיה כבר בשוונג של שיחרור (גם אצלי היה מתאפק שעות) הצליח לשחרר קצת בשירותים, אפילו קצת, אבל למד שזה לא סוף העולם להתפנות שם, ולאחר כמה ימים הפחד נעלם לחלוטין.

עוד שיטה שעזרה לו לפעמים זה להתפנות בתןך האמבטיה.

בהצלחה!!
כבר ניסיתי כמה פעמים לקחת אותו כשמתחיל (כי בדרך כלל באמת מתחיל לפספס ועוצר את עצמו) לשירותים או לסיר, ולתת לו להמשיך, אבל לא הלך. המשיך להתאפק ואחר כך פספס על הרצפה.

מה הכוונה להתפנות באמבטיה?
להתחיל לעשות אמבטיות יזומות בכל פעם שנראה לי שהוא צריך להתפנות?
כי לתת לו לנסות להתפנות שם ניסיתי פעם או פעמיים, ולא הצליח.
 
כבר ניסיתי כמה פעמים לקחת אותו כשמתחיל (כי בדרך כלל באמת מתחיל לפספס ועוצר את עצמו) לשירותים או לסיר, ולתת לו להמשיך, אבל לא הלך. המשיך להתאפק ואחר כך פספס על הרצפה.
וואי, ממש מזכיר לי את הבן שלי.
אבל עבר לו תוך כמה ימים (אולי בגלל שהיה כבר בן שנתיים ורבע? לא יודעת)
כמה זמן זה ככה?

מה הכוונה להתפנות באמבטיה?
להתחיל לעשות אמבטיות יזומות בכל פעם שנראה לי שהוא צריך להתפנות?
כי לתת לו לנסות להתפנות שם ניסיתי פעם או פעמיים, ולא הצליח.
לא, לא לעשות אמבטיה. פשוט שיעמוד ויתפנה שם. אבל כתבת שניסית ולא הלך.
אולי תזרימי קצת מים, ייתן לו תחושה של אמבטיה.

לפחות אין לך שלוליות בכל הבית...
מלא הצלחות!!
 
וואי, ממש מזכיר לי את הבן שלי.
אבל עבר לו תוך כמה ימים (אולי בגלל שהיה כבר בן שנתיים ורבע? לא יודעת)
כמה זמן זה ככה?


לא, לא לעשות אמבטיה. פשוט שיעמוד ויתפנה שם. אבל כתבת שניסית ולא הלך.
אולי תזרימי קצת מים, ייתן לו תחושה של אמבטיה.

לפחות אין לך שלוליות בכל הבית...
מלא הצלחות!!
אנחנו לא הרבה זמן בגמילה, התחלנו בשני שעבר.
את מנחמת אותי שבסוף זה עובר.

ודווקא ממש עכשיו הייתה התקדמות מזערית.
הוא קם משנ"צ, הורדתי לו טיטול ישר והושבתי אותו על הסיר תוך כדי שנתתי ארוחת צהריים.
ישב ואכל בשמחה, פטפט וצחקק (בכלל, הוא מאד מחבב את הסיר, אבל כסוג של כיסא חדש ואטרקטיבי.) יותר מרבע שעה.
אחר כך קם יבש, ואחרי דקה פספס על הרצפה.
אמרתי לו: עשית X ברצפה, עושים רק בסיר, והוא זינק ישר והביא את הסיר והתיישב עליו שמח וטוב לב. (וקם אחרי דקה בלי שעשה כלום, כמובן.)

אני תוהה אם אולי זה עניין של בשלות, שפשוט אמור לגדול קצת כדי להבין איך להשתמש בסיר, או להמשיך איתו עוד כמה ימים, כל זמן שיש לי סבלנות.
 
אנחנו לא הרבה זמן בגמילה, התחלנו בשני שעבר.
את מנחמת אותי שבסוף זה עובר.
זה באמת לא הרבה זמן.
בעז"ה זה עוד יבוא.
אני תוהה אם אולי זה עניין של בשלות, שפשוט אמור לגדול קצת כדי להבין איך להשתמש בסיר, או להמשיך איתו עוד כמה ימים, כל זמן שיש לי סבלנות.
ילד שיודע להתאפק, בעיניי זו בשלות מדהימה.
חבל להחזיר לו טיטול, ולהרוס את כל ההישג שאליו הגעתם.
זה לא שהוא לא מבין מה את רוצה ממנו. קשה לו לשחרר, מין פחד כזה (לגיטימי, אם תחשבי על זה)

תצליחו!
 
נערך לאחרונה ב:
זה באמת לא הרבה זמן.
בעז"ה זה עוד יבוא.

ילד שיודע להתאפק, לדעתי זו בשלות מדהימה.
חבל להחזיר לו טיטול, ולהרוס את כל ההישג שאליו הגעתם.
זה לא שהוא לא מבין מה את רוצה ממנו. קשה לו לשחרר, מין פחד כזה (לגיטימי, אם תחשבי על זה)
תצליחו!
תודה על העידוד...
נותן הרבה כוח :)
מקווה שאוכל לעדכן כאן בקרוב גם בהצלחות.
 
וגם פה יש הבדל בין עשר דקות לכל היום
וודאי שכדאי יותרלהביא למצב שהילד מגיע כשהוא ממש צריך וז קל יותר
אבל הכי חשוב זה הרוגע
לדעתי בדיוק הפוך.
העקרון הוא שהשרותים נועד למטרת התפנות ולא למטרת בילוי.
עדיף כמה פספוסים על הרצפה מאשר הפיכת השרותים לספריה עירונית או משחקיה.
בדיוק!

ולדעתי זה גם מאריך את זמן הגמילה, שהילד מבלה בשירותים, ולפעמים עושה ואפילו לא שם לב, ואז מתקשה לזהות את הרגע שצריך באמת.
אני יודע שמומחים בתחום ממליציםעל התהליך בצורה כזו
אל דאגה ילדים שמים לב
 
לקחתי אותו
בזמנים שהיה נראה לי

אם אתם עדיין בשלב הפספוסים, הוא אמור להגיע מעצמו לתובנה של לבקש ללכת (בסימן או בדיבור).
הזמנים לא אמורים להיראות לך - אלא לו! זה בדיוק ההבדל. הוא זה שאמור ללמוד לזהות מתי עומד לקרות משהו. לא את.

להמשיך איתו עוד כמה ימים, כל זמן שיש לי סבלנות.
 
@קפה מגורען היום החלטתי לפעול לפי העצה שלך. לקחתי אותו מיד כשקם בבוקר (כמובן אחרי חיבוק וכשהתאושש קצת, אני לא בעד התעללות בתינוקים חסרי ישע) לאמבטיה ונתתי לו לעמוד שם, דקה או שתיים. הוא התפנה שם, בהתחלה נבהל אבל כשראה כמה שמחנו איתו היה מאד מבסוט מעצמו.
לקחתי אותו שוב לאמבטיה מאוחר יותר, ואז כבר הבין את העניין. מקווה שיעזור לו להשתחרר ושנוכל לעבור לסיר וכו'.
תודה!
למען האמת, שקלתי להחזיר לו טיטול כי אחרי האירוע המשמח התברר לי שהוא קודח מחום (מה הדעות בנוגע לילדים שלא מרגישים טוב באמצע הגמילה?) אבל הוא לא נתן אז פשוט השארנו אותו כך (חוץ משני שנ"צים באמצע היום). איכשהו, הגיע הלילה ופתאום קלטתי שעבר יום שלם בלי אף פספוסים!
מקווה מאד שגם השלב הבא יגיע מהר :)
 
@קפה מגורען היום החלטתי לפעול לפי העצה שלך. לקחתי אותו מיד כשקם בבוקר (כמובן אחרי חיבוק וכשהתאושש קצת, אני לא בעד התעללות בתינוקים חסרי ישע) לאמבטיה ונתתי לו לעמוד שם, דקה או שתיים. הוא התפנה שם, בהתחלה נבהל אבל כשראה כמה שמחנו איתו היה מאד מבסוט מעצמו.
לקחתי אותו שוב לאמבטיה מאוחר יותר, ואז כבר הבין את העניין. מקווה שיעזור לו להשתחרר ושנוכל לעבור לסיר וכו'.
תודה!
וואו, תודה על העידכון. כיף לשמוע.
תמשיכו להצליח!!
למען האמת, שקלתי להחזיר לו טיטול כי אחרי האירוע המשמח התברר לי שהוא קודח מחום (מה הדעות בנוגע לילדים שלא מרגישים טוב באמצע הגמילה?)
איזה קטע...
הבן שלי כמה ימים לאחר התחלת הגמילה התחיל עם שילשולים, אבל רציני. תדמייני מה זה בלי טיטול, סיוט!! רצתי לנקות אחריו כל היום...
רציתי לשים לו טיטול לפחות עד שיסיים עם השילשולים אבל הוא לא הסכים בשום אופן.
ב"ה עבר תוך 24 שעות.
נראה לי שאם הוא רוצה להמשיך עם הגמילה למרות שלא מרגיש טוב, תני לו. תזרמי איתו.

ואני רוצה לציין שהוא נשמע ממש ילד חכם ומפותח לגילו.
הרבה נחת!
 
איזה קטע...
הבן שלי כמה ימים לאחר התחלת הגמילה התחיל עם שילשולים, אבל רציני. תדמייני מה זה בלי טיטול, סיוט!! רצתי לנקות אחריו כל היום...
רציתי לשים לו טיטול לפחות עד שיסיים עם השילשולים אבל הוא לא הסכים בשום אופן.
ב"ה עבר תוך 24 שעות.
מעריצה אותך!
נראה לי שאני בכזה מצב הייתי מלבישה טיטול ולא מתחשבת בדעת הזאטוט.
 
@Ruty Kepler , או כל מבין/ה בתחום
הבחור בן שנתיים ורבע
בלי טיטול כבר כמעט חודשיים, נראה לי
כמעט ולא מפספס
אבל גם לא מבקש מעצמו
אם שואלים אותו אם צריך- הולך
איך לקדם אותו שילך מעצמו?
 
@Ruty Kepler , או כל מבין/ה בתחום
הבחור בן שנתיים ורבע
בלי טיטול כבר כמעט חודשיים, נראה לי
כמעט ולא מפספס
אבל גם לא מבקש מעצמו
אם שואלים אותו אם צריך- הולך
איך לקדם אותו שילך מעצמו?
אם את לא מציעה לו, מה קורה בסוף?
תנסי לא להציע לו בכלל. (זה דורש הרבה כוחות נפש, כן)
יפספס פעם, פעמיים ושלוש. עד שיתחיל לבקש מעצמו.
 
מעריצה אותך!
נראה לי שאני בכזה מצב הייתי מלבישה טיטול ולא מתחשבת בדעת הזאטוט.
את צודקת.
אבל אחרי שהוא התחיל עם הגמילה, וסירב לטיטול, חששתי שזה מאוד יפגע בו ובתדמיתו.

ב"ה עברנו את זה בשלום.
 
בלת"ק כמעט מוחלט, לא קראתי את רוב התגובות, רק כמה עמודים ראשונים.
בגדול, הניסיון שלי צעיר מאד, רק שני ילדים.
אבל חייבת לציין את הדעה ההפוכה לשלך, רותי.
אני חושבת שהשיטה שהצגת קשה הרבה יותר מגמילה בגיל מאוחר. היא לא פותרת פספוסים, אלא מכפילה ומשלשת אותם. היא רק משכנעת הורים שהם לא נוראיים.
באופן אישי, התחלתי לגמול ממש מאוחר (אחד קרוב לשלוש, אחת אחרי גיל שלוש) הגמילה הסתיימה תוך יום וחצי לחלוטין. את השיטה הזו העברתי לחלק מהאחיות שלי שקיבלו את אותן תוצאות.
מבינה מאד הורים שרוצים לגמור עם הטיטול בגיל מוקדם, אבל למי שהטיטולים לא כל כך מפריעים לה, הייתי כן ממליצה לחכות עד שהילד יהיה בשל לחלוטין ולגמרי.
ובשל מבחינתי, זה לא לפספס שלושים פעמים ואז לקלוט, אלא פשוט להבין את זה מיד, כי הוא כבר בן אדם מבוגר.

כאמור, לא שוללת את השיטה שלך בכלל כי ברור לי שהיא מתאימה להמון אמהות, רק מציגה את הדעה הנגדית שהשאירה אותי עם תחושה מאד חיובית כלפי גמילה.
ואשרייך שאת חולקת מנסיונך עם אנשים אחרים.
 
נערך לאחרונה ב:
בלת"ק כמעט מוחלט, לא קראתי את רוב התגובות, רק כמה עמודים ראשונים.
בגדול, הניסיון שלי צעיר מאד, רק שני ילדים.
אבל חייבת לציין את הדעה ההפוכה לשלך, רותי.
אני חושבת שהשיטה שהצגת קשה הרבה יותר מגמילה בגיל מאוחר. היא לא פותרת פספוסים, אלא מכפילה ומשלשת אותם. היא רק משכנעת הורים שהם לא נוראיים.
באופן אישי, התחלתי לגמול ממש מאוחר (אחד קרוב לשלוש, אחת אחרי גיל שלוש) הגמילה הסתיימה תוך יום וחצי לחלוטין. את השיטה הזו העברתי לחלק מהאחיות שלי שקיבלו את אותן תוצאות.
מבינה מאד הורים שרוצים לגמור עם הטיטול בגיל מוקדם, אבל למי שהטיטולים לא כל כך מפריעים לה, הייתי כן ממליצה לחכות עד שהילד יהיה בשל לחלוטין ולגמרי.
ובשל מבחינתי, זה לא לפספס שלושים פעמים ואז לקלוט, אלא פשוט להבין את זה מיד, כי הוא כבר בן אדם מבוגר.

כאמור, לא שוללת את השיטה שלך בכלל כי ברור לי שהיא מתאימה להמון אמהות, רק מציגה את הדעה הנגדית שהשאירה אותי עם תחושה מאד חיובית כלפי גמילה.
ואשרייך שאת חולקת מנסיונך עם אנשים אחרים.
את שמה אותי בדילמה
הבת שלי בת שנה ו 10, מבקשת לשבת על האסלה כמה פעמים ביום וגם רצה אחכ לבקש ממתק.
טיטולים היא מבקשת שיחליפו לה כשצריך,בעיקר בצואה..
ואני מתלבטת אם להתחיל.
למה לסחוב עד פסח? (לא אוהבת בחורף..)
 
היא לא פותרת פספוסים,

ברור. היא לא מנסה לפתור אותם. להיפך. היא מסבירה שהפספוס הוא דרך הלמידה של הפעוט. ניסוי ותעיה.

באופן אישי, התחלתי לגמול ממש מאוחר (אחד קרוב לשלוש, אחת אחרי גיל שלוש) הגמילה הסתיימה תוך יום וחצי לחלוטין. את השיטה הזו העברתי לחלק מהאחיות שלי שקיבלו את אותן תוצאות.

הגיוני ויש כאלו.
אבל בהרבה מקרים אחרים, גמילה מאוחרת היא איטית ומייגעת ומתוסבכת. ואז גם סבלו שנה מיותרת מהטיטולים, וגם עוברים את אותה סצינה של גמילה, כשהגן עירוני/חיידר נושף בעורף.

אחרי גיל שלוש

עצלותי היתרה לא מאפשרת לי לחשוב על החלפת כל-כך הרבה טיטולים מיותרים בחיים...
 
אולי מפה תבוא ישועה.
תאומות בנות 4 וחצי. גמולות יום לחלוטין מגיל שנתיים וחצי. אבל לא בכיוון להתייבש בלילה, עדיין עם טיטול רטוב כמעט בקביעות.
ניסיתי כמה חודשים להוריד טיטול ולקחת לפני ובאמצע השינה, ניסיתי מבצעים ופרסים, ניסיתי גם חצי שנה של דממת אלחוט בנושא אולי זה יבוא מרצונם, אבל הם לא נראות בכלל בכיוון.
בכל הפרמטרים האחרים הם גדולות ובוגרות מגילם בהרבה, אבל פה משהו נתקע.
איך מסיימים את הסיפור הזה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה