דרוש מידע שלום, טיטול – על חוויית פרידה מטיטולים

מצב
הנושא נעול.
אולי מפה תבוא ישועה.
תאומות בנות 4 וחצי. גמולות יום לחלוטין מגיל שנתיים וחצי. אבל לא בכיוון להתייבש בלילה, עדיין עם טיטול רטוב כמעט בקביעות.
ניסיתי כמה חודשים להוריד טיטול ולקחת לפני ובאמצע השינה, ניסיתי מבצעים ופרסים, ניסיתי גם חצי שנה של דממת אלחוט בנושא אולי זה יבוא מרצונם, אבל הם לא נראות בכלל בכיוון.
בכל הפרמטרים האחרים הם גדולות ובוגרות מגילם בהרבה, אבל פה משהו נתקע.
איך מסיימים את הסיפור הזה?
עד גיל 5 נקרא תקין.

אצל הבן שלי ניסיתי בגיל 4 ולא הלך.
לאחר חצי שנה ניסינו שוב. חברה המליצה לי לא לפנות אותו באמצע הלילה כלל לשירותים וגם כשמרטיב לתת לו להתעורר בעצמו ולהרגיש את שקרה, למרות חוסר הנעימות.
הוא היה מתעורר עד שעתיים מזמן ההרטבה וקולט.
אם אני לא טועה תוך שלושה ימים עד שבוע הוא היה יבש. לעומת זאת כשהייתי מפנה אותו באמצע הלילה היה קם רטוב, למרות הפינוי.
הענין הוא- העברת האחריות מהאמא לילד.
כן, גם בלילה.
 
לא. בכי הוא סימן מצוקה.
אני יודעת, זאת הייתה דוגמה.
התכוונתי לומר שגם אם בכי יעיל מסיבות שונות (נניח, פיתוח הריאות אם תשאלי אנשים מבוגרים וחירשים)
הוא עדיין מעצבן מאד.
אני מבינה שהתכוונת לומר שהפספוסים הם לא עדות לחוסר בשלות אלא ללמידה בריאה.
על זה עניתי, שייתכן מאד, אבל מבחינתי עדיף (למי שעדיף לה) לנסות ללמד בשלב בו הם לא יהיו נחוצים והילד יקלוט את הקטע בלעדיהם.
 
@Ruty Kepler
אשמח מאוד אם תוכלי לפנות אלי באישי היות ואין לי גישה
מבטיחה לא להטריד...רק התייעצות קטנה
תודה!
 
בבקשה תעזרו לי לפני שאני משתגעת :(
בן שנתיים ו-7 כבר שבועיים בתהליך גמילה. ביום הראשון פספס חופשי והצליח פעם אחת לעשות בשירותים
ביום השני אמר לי כל פעם שצריך וב"ה לא היו הרבה פספוסים ומהיום השלישי ואילך- הילד לא אומר מתי הוא צריך, אני שואלת אותו מידי פעם ותמיד התשובה היא- אין לי. אבל הכי מרגיז זה שדקה אחרי ששאלתי אם יש לו והוא ענה שאין לו- הוא עושה במכנסיים! :mad::mad:
אז פשוט התחלתי לקחת אותו באופן יזום , כל שעתיים בערך אני מודיעה לו שהולכים לשירותים. ובאמת ב"ה אין הרבה פספוסים.
אבל כעת אני רוצה להעביר אליו את האחריות, שיודיע לי כשיש לו וזה לא קורההה!! הילד תמיד אומר שאין לו ומפספס על הרצפה אם לא לקחתי אותו באופן יזום. אני כבר לא מסוגלת להמשיך! למה כ"כ קשה לגמול בנים, למההההה :(

דבר נוסף- הילד בכלל לא עשה בשירותים "גדולים" . כבר שבועיים בתהליך ועדין לא קרה פעם אחת שעשה בשירותים! אז איפה כן?? בתחתוניםם :mad::mad::mad::(:(:(:(
איך להתקדם מכאן? אני על סף חירפון!
הוא מתחיל חיידר עוד שבוע וחצי ואני לא נושמת מהלחץ
 
בלת"ק כמעט מוחלט, לא קראתי את רוב התגובות, רק כמה עמודים ראשונים.
בגדול, הניסיון שלי צעיר מאד, רק שני ילדים.
אבל חייבת לציין את הדעה ההפוכה לשלך, רותי.
אני חושבת שהשיטה שהצגת קשה הרבה יותר מגמילה בגיל מאוחר. היא לא פותרת פספוסים, אלא מכפילה ומשלשת אותם. היא רק משכנעת הורים שהם לא נוראיים.
באופן אישי, התחלתי לגמול ממש מאוחר (אחד קרוב לשלוש, אחת אחרי גיל שלוש) הגמילה הסתיימה תוך יום וחצי לחלוטין. את השיטה הזו העברתי לחלק מהאחיות שלי שקיבלו את אותן תוצאות.
מבינה מאד הורים שרוצים לגמור עם הטיטול בגיל מוקדם, אבל למי שהטיטולים לא כל כך מפריעים לה, הייתי כן ממליצה לחכות עד שהילד יהיה בשל לחלוטין ולגמרי.
ובשל מבחינתי, זה לא לפספס שלושים פעמים ואז לקלוט, אלא פשוט להבין את זה מיד, כי הוא כבר בן אדם מבוגר.

כאמור, לא שוללת את השיטה שלך בכלל כי ברור לי שהיא מתאימה להמון אמהות, רק מציגה את הדעה הנגדית שהשאירה אותי עם תחושה מאד חיובית כלפי גמילה.
ואשרייך שאת חולקת מנסיונך עם אנשים אחרים.
יכולה לכתוב מה השיטה שלך?
 
לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה שיטה.
אני איסטניסטית ומאד לא אוהבת להתעסק עם פספוסים מרובים, הגם שהם חלק בריא מההתפתחות.
גם לא מספיק סומכת על עצמי שאצליח לשדר לילד שזה לא נורא, כשבתוכי אתעצבן מאד.
לכן אני מחכה עם הגמילה עד לשלב האחרון. כלומר חודשיים לפני גיל שלוש, או אפילו אחריו. הכי רחוק שאפשר מבחינת מוסד הלימודים. וכמובן, רצוי כשיש כמה ימי חופש. (אפילו ערב חג, חג ואיסרו)
בגיל שהילד מבין עניין, יודע להסתדר עם פרטי הלבוש שלו וגם מעריך את הצורך להיות בוגר.
יש חיסרון בכך שהילד כבר בוגר כל כך, כי הוא עלול לסרב לשינוי גדול כל כך בחייו.
אז אני דווקא כן בעד פרסים ודרבונים קטנים בהתחלה. (איגלו על כל פעם שעושים בשירותים, למשל)
הרעיון הוא שאני מאד לא רוצה להוריד את הביטחון בכשלונות, ולכן מתחילה רק כשאני בטוחה שיותר מאוחר מזה כבר אי אפשר.
הילדים שלי ושל שתי אחיותיי נגמלו לחלוטין תוך יומיים בלי פספוסים כמעט. אבל לא הפצתי את זה הלאה, אז בהחלט ייתכן שזה לא עובד תמיד.
 
נערך לאחרונה ב:
לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה שיטה.
אני איסטניסטית ומאד לא אוהבת להתעסק עם פספוסים מרובים, הגם שהם חלק בריא מההתפתחות.
גם לא מספיק סומכת על עצמי שאצליח לשדר לילד שזה לא נורא, כשבתוכי אתעצבן מאד.
לכן אני מחכה עם הגמילה עד לשלב האחרון. כלומר חודשיים לפני גיל שלוש, או אפילו אחריו. הכי רחוק שאפשר מבחינת מוסד הלימודים. וכמובן, רצוי כשיש כמה ימי חופש. (אפילו ערב חג, חג ואיסרו)
בגיל שהילד מבין עניין, יודע להסתדר עם פרטי הלבוש שלו וגם מעריך את הצורך להיות בוגר.
יש חיסרון בכך שהילד כבר בוגר כל כך, כי הוא עלול לסרב לשינוי גדול כל כך בחייו.
אז אני דווקא כן בעד פרסים ודרבונים קטנים בהתחלה. (איגלו על כל פעם שהולכים לשירותים, למשל)
הרעיון הוא שאני מאד לא רוצה להוריד את הביטחון בכשלונות, ולכן מתחילה רק כשאני בטוחה שיותר מאוחר מזה כבר אי אפשר.
הילדים שלי ושל שתי אחיותיי נגמלו לחלוטין תוך יומיים בלי פספוסים כמעט. אבל לא הפצתי את זה הלאה, אז בהחלט ייתכן שזה לא עובד תמיד.
אני בישורת האחרונה לפני החיידר. אין יותר מאוחר מזה.
הילד הכי בוגר שאפשר. מתבטא כמו ילד בן 10. ועדיין מתעצל ללכת מעצמו לשירותים. עד שאני לא לוקחת אותו בעצמי הוא לא הולך.
יש עוד פרטים שעשית בשיטתך חוץ מלחכות לגיל מאוחר?
 
הבן שלנו עוד חודש בן 3, מתחיל גן עירייה
כבר שבוע מייאש עבר עלינו, אפילו לא פעם אחת עשה בשירותים.... כל בערך רבע שעה לוקחים אותו עם איגלו וסיפורים והבטחות לפרסים, יושב כמה דקות... קם ואחרי כמה דקות מפספס בחוץ.... חייבת לומר שהכל בכייף ובלי לחץ והוא ילד חכם, אבל נראה לנו שהוא לא קולט בכלל את העניין.
מה לעשות?????
 
ועדיין מתעצל ללכת מעצמו לשירותים
כל חצי שעה לקחתי לשירותים בהתחלה. השתדלתי להפוך את השירותים למקום כיפי, ישבתי על הרצפה קרוב וסיפרתי סיפורים. תגמלתי על יציאה בשירותים, ולא על עצם הישיבה עצמה.
אבל אני לא באמת יודעת לפתח שיטה, לכן לא פתחתי אשכול :eek:
רק רציתי לסייג שלא אצל כל הילדים גמילה מוקדמת עדיפה. ואם קשה לך עם פספוסים, ועם טיטולים את מסתדרת, ייתכן מאד שעדיף לחכות.
בכל מקרה
זה המון בשביל גמילה. יש סיכוי סביר מאד שעד אז הוא ייגמל.
וגם אם לא, לא נורא. לא בטוח שהוא יהיה היחיד שם.
הבת שלי התחילה גן עירייה עם טיטול, ואצלה הסחף החברתי תרם לדרבון.
כמובן, גם הוא לא תמיד עוזר נגד הפחד.
 
כל חצי שעה לקחתי לשירותים בהתחלה. השתדלתי להפוך את השירותים למקום כיפי, ישבתי על הרצפה קרוב וסיפרתי סיפורים. תגמלתי על יציאה בשירותים, ולא על עצם הישיבה עצמה.
אבל אני לא באמת יודעת לפתח שיטה, לכן לא פתחתי אשכול :eek:
רק רציתי לסייג שלא אצל כל הילדים גמילה מוקדמת עדיפה. ואם קשה לך עם פספוסים, ועם טיטולים את מסתדרת, ייתכן מאד שעדיף לחכות.
בכל מקרה

זה המון בשביל גמילה. יש סיכוי סביר מאד שעד אז הוא ייגמל.
וגם אם לא, לא נורא. לא בטוח שהוא יהיה היחיד שם.
הבת שלי התחילה גן עירייה עם טיטול, ואצלה הסחף החברתי תרם לדרבון.
כמובן, גם הוא לא תמיד עוזר נגד הפחד.
אני גם באותה דעה - לחכות שהילד יבין את העניין, ירצה בזה מעצמו ויהיה בשל לתהליך - לא כי אני החלטתי שהוא בשל אלא כי הוא ביקש וראיתי שהוא מבין על מה הוא מדבר. גם גמלתי שתיים קרוב לגיל 3 ולא מחרטת על זה. לא מפריעים לי הטיטולים, גמלתי ב''ה יום ולילה ביחד.
את השניה פשוט קרוב לחודש וחצי הושבתי יום יום לפני האמבטיה בשירותים רק כדי "להרגיש" איך זה. בהתחלה היא לא עשתה בכלל, אחר כך היתה מבקשת שאוריד את המים למרות שלא עשתה כלום ואחר כך זה הגיע, כל יום לפני האמבטיה מורידים את הטיטול והולכין לשירותים. זה עבד מדהים, ב''ה. מה שמדבר אליה זה "לחלק" משהו לכולם, אז כל פעם שהיא הלכה לשירותים היא חילקה לכוולם סוכריה קטנטנה, והיא עשתה מזה עסק , בקיצור, פשוט זה מה שדיבר אליה ולכן כנראה זה תפס אותה והיה שווה לה להתאמץ בשביל זה.
 
גמלתי ב''ה יום ולילה ביחד.
זה גם משהו שתלוי בילד, אני חושבת.
יש הרבה ילדים שאצלם זה הולך נפלא ביחד.
אני העדפתי לחכות עד השלב שבו הגוף שלהם זיהה לבד את מנגנון שנת הלילה, והטיטולים בבוקר היו יבשים לגמרי.
אחרי שבוע יבש כזה, הורדתי גם בלילות. (סביבות גיל ארבע, ארבע וחצי)
 
ברור שזה תלוי בילד, בעומק השינה ובבשלות, אבל אני לא רואה שזה גרוע לנסות, בסה''כ הילד בתקופה הזו מרגיל את הגוף שלו לשים לב לעצמו יותר והוא מקיש מזה גם לילה. לא יצליח - לא נורא, אבל נראה לי חבל לא לנסות
 
כל חצי שעה לקחתי לשירותים בהתחלה. השתדלתי להפוך את השירותים למקום כיפי, ישבתי על הרצפה קרוב וסיפרתי סיפורים. תגמלתי על יציאה בשירותים, ולא על עצם הישיבה עצמה.
אבל אני לא באמת יודעת לפתח שיטה, לכן לא פתחתי אשכול :eek:
רק רציתי לסייג שלא אצל כל הילדים גמילה מוקדמת עדיפה. ואם קשה לך עם פספוסים, ועם טיטולים את מסתדרת, ייתכן מאד שעדיף לחכות.
בכל מקרה

זה המון בשביל גמילה. יש סיכוי סביר מאד שעד אז הוא ייגמל.
וגם אם לא, לא נורא. לא בטוח שהוא יהיה היחיד שם.
הבת שלי התחילה גן עירייה עם טיטול, ואצלה הסחף החברתי תרם לדרבון.
כמובן, גם הוא לא תמיד עוזר נגד הפחד.
אפשר להתחיל גן עירייה עם טיטול???? או באמצע גמילה? מי יתיחס או יטפל בו בכלל במצב כזה?
 
אני חושבת שהם מחויבים היום לקבל ילדים לא גמולים בגן ראשון, תבררי את זה
 
נקודה חשובה שאצלי היא בלטה מאד: מהיום שהילדים שלי נפרדו מהחיתול, הם גדלו בבת אחת, שזה היה מדהים! החוויה הזו של עצמאות ושחרור נותנת לילד כל כך הרבה עוצמה, שהוא פתאום נותן קפיצת גדילה בתחומים נוספים. הוא מתחיל להתבטא יותר, להביע רעיונות, להעיז לעשות דברים ובפועל פשוט להפסיק להיות תינוק. במפגש עם ילדים אחרים בני גילו זה פשוט צועק. הוא נראה בוגר בהרבה למרות שבפועל הוא אפילו קטן יותר.
 
הבן שלי 2.5 החליט להיגמל ועושה אתזה נחמד העניין שממש לא חשבתי עכשיו אנחנו כל הזמן בנסיעות טיולים וכו ומיד אחכ הוא מתחיל שנה חדשה לא חשבתי שזה עיתוי טוב ורגוע.....
בעקרון חשבתי לזרום איתו וכשהוא רוצה לשים לו בבית אבל לצאת עכשיו לנסיעות עם גמילה לא מתאים לי....
מה אומרות?
 
אני חושבת שהם מחויבים היום לקבל ילדים לא גמולים בגן ראשון, תבררי את זה
ילדים שאינם גמולים בגן

מרבית הילדים בגיל 3 נמצאים בשלב התפתחותי של גמילה מחיתולים ושליטה בצרכים, אך לא כולם. עם החלת חוק חינוך חובה על ילדים בגיל 4-3, זכאים כל בני ה-3 ללמוד במערכת החינוך הקדם יסודי במשרד החינוך, גם אלו שטרם נגמלו מחיתולים. הדרכה בנושא וקיום תנאים מתאימים בגן מאפשרים לילד שטרם נגמל, תהליך גמילה תקין המשלים את התהליך שהוא עובר בבית ההורים. בדף זה תוכלו לקרוא על ההדרכה הניתנת לצוות הגן ולהורי הילדים שעדיין לא נגמלו מחיתולים, לקראת כניסת הילדים לגן וגם במהלך השנה.
 
מותר להוסיף עוד משהו?
למה לשים מכנסיים ותחתונים על הילד?
ברגע שמפספס זה נספג והילד לא מבין מה קרה.
בגמילת ילדי אני לא שמה כלום מלבד חולצה ארוכה ויש 0-1 פספוסים בכל התהליך.
ברגע שיש פספוס, הילד קלט את התוצאה, ופה נגמר הסיפור.
כבר כמה וכמה ילדים שנגמלו כך
אליפות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה