אדריכלות שלש חדרים ב45 מטר

  • הוסף לסימניות
  • #1
האם זה טוב או שיש בזה סיכונים ואיזה
אשמח לחוות דעת -מיועד להשכרה באזור מבוקש בערד
 

קבצים מצורפים

  • צילום מסך 2026-01-27 105327.png
    צילום מסך 2026-01-27 105327.png
    KB 23.9 · צפיות: 191
  • הוסף לסימניות
  • #2
אזור מבוקש למי?
לכל ציבור יש את הצרכים והמחירים שלו
אם אתם מכירים את ערד הדירה צריכה להיות מותאמת לציבור השוכר
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
עד ערד בשביל כזה גודל?
לא שווה בכלל רואה בזה סיכון. עדיף שיהיה 2 חדרים

אני גרתי בירושלים ב2 חדרים 42 מטר והיה קטן ברגע שתינוקת התחילה ללכת החזקנו שם עד שהיא היתה בת 1.8
זה היה בשבילי בלתי אפשרי.
ואני אציין שזה היתה יחידה מעולה ומבוקשת. אבל עם תינוקת עד שנה וחצי גג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
האם זה טוב או שיש בזה סיכונים ואיזה
אשמח לחוות דעת -מיועד להשכרה באזור מבוקש בערד
ברשותך כמה הערות
1- מאיפה נכנסים לדירה ?
2- החדר הגדול כדאי לתת להורים ולא לילד
3- --השרותים נראים מאוד קטנים --כדי להגדיל
4- כדאי להרחיב את הסלון מטבח ע"ח החדר --וגם להחליף בין הסלון למטבח
5- בדירות להשכרה לא מקובל שולחן פ"א כלכך גדול --אפשר להקטין את השולחן שישתלב עם המטבח
6- נכון קודם כל לדאוג לגדלים נורמטייבים לכל הפונקציות ואחר כך לשלב עוד חדר ואולי להסתפק בחצי חדר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלום,

אני צריכה עצה טובה ממי שמבין בתחום הנדלן.

קרובת משפחה שלי רוצה לקנות דירה להשקעה. היא מסתכלת על דירות חדשות שעתידות להיבנות בפרויקט פינוי בינוי בחדרה, באזור הרכבת.
מה שהציעו לה זה לשלם עכשיו 10 אחוז, ואת כל השאר רק בזמן מסירה בעוד בערך חמש שנים. ויש פטור ממדד תשומות הבניה.

המחירים שם בערך ככה:
דירת 3 חדרים גדולה סביב 2 מיליון ש״ח.
דירת 4 חדרים סביב 2.5 מיליון ש״ח.

הקבלן אומר שיש סעיף בחוזה שנקרא הלוואת קבלן. לפי ההסבר שלו זה אומר שאם הקבלן יצטרך לקחת הלוואה בשביל הפרויקט, הוא יכול לקחת עד 50 אחוז מערך הדירה, והוא זה שמשלם את ההחזרים של ההלוואה, אבל הקונים צריכים לקחת את ההלוואה.

אני באמת לא מבינה בנושאים האלו ורוצה לשמוע מה אתם חושבים.
האם זו עסקה שנשמעת טובה?
מה היתרונות והחסרונות?
איך המחיר ביחס לשוק?
האם יש שם פוטנציאל טוב להשכרה באזור ההוא?
והאם הסעיף של הלוואת קבלן זה דבר מקובל או שצריך להיזהר ממנו?

אשמח לכל עצה והכוונה. תודה רבה מראש!
יש לי מכונת כביסה די חדשה, פחות מ 3 שנים של קונסטרוקטה,7 קילו
לפני תקופה נפלה הדלת מהמקום. עדיין היה אפשרי להמשיך לכבס, אבל כנראה היא נפלה על הרצפה ונהיה בה סדק
ופעם אחת תוך כדי תוכנית הרתחה הדלת התנפצה מבפנים
הטכנאי הקבוע שדרכו קנינו את המכונה היה לא זמין והייתי חייבת דחוף את המכונה,
מישהו המליץ לי על טכנאי חרדי משלנו,
הוא בא לבדוק ואמר שזה דגם חדש ולכן אי אפשר להשיג את הדלת בתור חלק חילוף
אבל הוא יכול לנסות להשיג את הזכוכית ואת הציר
הוסיף שזה יעלה יקר, לא יודע בדיוק כמה
אחרי זה התקשר ואמר שיעלה 700 שקל וזה מחיר ממש טוב
לא היה לי מושג מה המחירים והייתי צריכה את המכונה דחוף אז סגרתי איתו
איכשהו אחרי שהביא את הציר והזכוכית וחיבר פתאום אין לי ידית לפתיחה, כי חסרה איזו מסגרת פלסטיק לבנה שאמנם נפלה מזמן,
אבל לפני התיקון הייתה ידית ועכשיו אין.
אחר כך בדקתי מחירים במידרג וראיתי שהממוצע להחלפת דלת שלמה זה 450 והכי יקר 600 לדלת שלמה, לא לחלקי חילוף
ראיתי שאפשר גם להזמין ברשת דלת שלמה של מכונת קונסטרוקטה להתקנה עצמית ב 460 שקל,השאלה איך אפשר לדעת אם מתאים לדגם שיש לי
לסיכום השאלה שלי האם זה מחיר הגיוני לדרוש 700 שקל ולתת תוצאה לא יפה ולא נוחה
או שזה סתם ניצול המחיר מופקע, ונפלתי בזה רק כי סמכתי עליו שהוא מאנש, הוגן
בתקופה האחרונה נכנס המונח החדש "שורד" שורד שבי שורדי שואה,
עד לא מזמן הם היו ניצולי שואה ועכשיו הם שורדי שואה, ניצולי השבי אפי' לא זכו לזה הם הוגדרו מיד "שורדי שבי", לא ניצולי שבי ואפי' לא שאלו אותם איך הם מגדירים את עצמם...
השאלה שצריכה להישאל היא האם זה מקרה?
או שיש פה גורמים עוינים!! שמנסים לשנות אותנו ואת התודעה שלנו!!!
מה קרה שפתאום אחרי כל כך הרבה שנים התחילו להשתמש במונח החדש הזה וזה בולט בעיקר בניצולי השואה שאחרי 80 שנה שהם ניצולי שואה הם נהיו שורדי שואה.
והשינוי למי שעקב כמדומני מגיע מהתקשורת החילונית מצד מסוים, ואט אט חודר גם לתקשורת החרדית שהתלהבו מהמונח החדש, אך לא ירדו לעומק הטמון בו.
ומהו באמת?
נסביר: המילה ניצול היא משורש 'נצל' והמילה שורד משורש 'שרד'.

סוגשורש נ.צ.ל (להינצל / להציל)הערהשורש ש.ר.ד (לשרוד)הערה
בניין קל (פָּעַל)אין צורת קל רווחתשָׂרַדעבר
עבר – יחיד זכרנִצַּללהינצל (נפעל)שָׂרַדשרד
עבר – יחיד נקבהנִצְּלָהשָׂרְדָה
עבר – רביםנִצְּלוּשָׂרְדוּ
הווהנִצָּל / נִצֶּלֶתפועל סביל – מי שניצלשׂוֹרֵד / שׂוֹרֶדֶתפועל פעיל
עתידיִנָּצֵל / תִּנָּצֵליִשְׂרֹד / תִּשְׂרֹד
ציוויהִנָּצֵל! / הִנָּצְלִי!בניין נפעלשְׂרֹד! / שִׂרְדִי!
מקורלְהִנָּצֵללִשְׂרֹד
שם פעולה / בינונינִצָּלוּת (נדיר), הַצָּלָה (מהפעיל)לפי הקשרשְׂרִידוּתשם עצם מופשט
בניין הפעיל (גרימת פעולה)הִצִּילגרם למישהו להינצלאין שימוש
בינוני פעיל (המציל)מַצִּיל / מַצִּילָהמי שמושיע אחרים
שם עצם מתוארנִצּוֹל / נִצּוֹלָהאדם שניצלשׂוֹרֵד / שׂוֹרֶדֶתאדם ששׂרד

ההבדל פשוט ל'נצל' יש הטית הפעיל 'הציל' ל'שרד' את הטיית 'משריד'.
המסקנה פשוטה יש פה גורמים שרוצים שכשנדבר עליהם לא יהיה לנו בראש שום רמז והרגשה כלפי "מציל" כי רצונם להשכיח ולשנות בתת מודע שלנו, ובעיקר מרוב אחינו בני ישראל שבשדות, את הידיעה האמיתית והפשוטה שהוא יתברך לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים ובפרט מעיתות ומצבי סכנה שהיה פשוט לכל יהודי גם הרחוק ביותר, שרק ה' יתברך מציל אותו את זה הם רוצים לקעקע.
ואת זה עושים במסווה של תיקוני ודיקדוקי לשון מדומים.

🧠 1. הטיה סמנטית (Semantic Bias)


זו השפעה לא מודעת של המשמעות הגלומה במילה על האופן שבו אנו תופסים את המציאות.
במקרה הזה — המילה “ניצול” נושאת בתוכה רמז סמנטי לכך שיש מציל, בעוד “שורד” משדר פעולה עצמאית.


💬 2. היקשרות סמנטית (Semantic Association)


המוח שלנו יוצר אסוציאציות אוטומטיות:

  • “ניצול” → “הצלה”, “מציל”, “חסד”.
  • “שורד” → “מאבק”, “התמודדות”, “כוח פנימי”.
    האסוציאציות האלה נוצרות בתת־מודע ומשפיעות על הרגש כלפי הדובר או הנושא.


🧩 3. מסגור לשוני (Framing Linguistic)


זה מונח מוכר במדעי התקשורת.
הוא מתאר איך בחירת מילה ממסגרת את הסיפור או הדמות.
המילה “ניצול” ממסגרת את האדם כמי שניצל על־ידי כוח חיצוני,
בעוד “שורד” ממסגרת אותו כבעל כוח פנימי.


🪞סיכום קצר:​


מונחהגדרהדוגמה בהקשר שלך
הטיה סמנטיתהשפעה תת־מודעת של משמעות מילה"ניצול" מעורר דמות מציל
היקשרות סמנטיתאסוציאציה רגשית בין מילים קרובות במשמעות"ניצול → הצלה"
מסגור לשוניבחירה במילה שמעצבת את נקודת המבט"שורד" ממסגר כחוזק עצמי

אם אתה רוצה להשתמש בזה בטקסט מחקרי או מאמר — הכי מדויק לומר:

“המונח ‘ניצול’ נושא הטיה סמנטית ומסגור לשוני המרמזים על קיומו של מציל, בניגוד ל‘שורד’ המדגיש עמידות עצמאית.”
היוצא מכל האמור שעלינו לעשות הכל להפסקת השימוש במונח המעוות הזה בלקסיקון שלנו.

נ.ב. לא שמעתי משהו שעורר על זה, אם כי אני לא כ"כ חשוף... כך שאם מישהו כבר דיבר על זה אשמח שתציינו. ואני קיימתי בנפשי במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. והנלע"ד כתבתי.
טור שפרסמתי הבוקר, אשמח לשמוע תגובותיכם - עיקרי הדברים יובאו לפני מקבלי ההחלטות שרוצים לדעת מה הציבור חושב - בלי נדר

בס"ד

מנורה – העיר החרדית החדשה

עשרת הקוראים כבר יודעים שכאן יקראו רק על טובתה של ארץ ישראל והפעם על העיר החדשה שכה נכסוף נכספנו אליה – כסיף, או בשמה החדש והלא מוכר: מנורה. סוף סוף עיר חרדית במיקום הגיוני ועם תכנון קפדני בסגנון עתידני.

הסיבה שאנו כותבים על כך היום היא משום שהעיר הזו יצאה השבוע מהכח אל הפועל כאשר התפרסמה השבוע התב"ע של העיר להתנגדויות, תב"ע = תכנית בניין עיר כשמה כן היא: מיועדת לאפשר מגורים באיכות חיים גבוהה המתאימה לשנת תשצ"א – אשר בה לפי התכנית יגיע התושב הראשון בע"ה.

זהו, כבר לא חלומות שוא ודמיונות אלא משהו מוחשי שאפשר לקרוא ולמשש ולפרשן וזה בדיוק מה שנעשה כאן: נספר קצת על מה מבשלים לנו על אש מהירה, האמת שכל אחד שיש לו גישה לגוגל יכול לקרוא הכל לבד אך כדי לחסוך את הזמן שיצטרכו האברכים כדי לקרוא 79 עמודים צפופים הבאנו לכם כאן את התמצית מה שאתם חייבים לדעת והתורה חסה על ממונם של יושבי חדרי המחשבים.

אז קודם כל הגודל: מדובר על קרקע מדברית בשטח עצום של כ15,000 דונם שהוקצה עבורנו בלבד לא כולל איזורי תעשייה, כדי להבין את המשמעות: מדובר בשטח שהוא יותר מביתר עילית מודיעין עילית ואלעד גם יחד ויש מקום לרכסים!

המיקום אמנם נשמע רחוק מאוד: 5 דקות לפני ערד, אך למעשה מדובר במרחקים זניחים לאור התפתחות הכבישים באזור, לפני שבועיים נסעתי לשם כדי לסקור עבורכם את הפלא של הקניון המתגייר בערד ועל הדרך בחנתי גם את המיקום העתידי של העיר החדשה – לא נכחד, זה לא בית שמש וקרית גת אך מי שמוכן לשים 1.4 מיליון עבור דירת 3 חדרים בנתיבות ואופקים ישמח בוודאי לשמוע שעם עוד כמה דקות נסיעה הוא יחסוך כל חודש אלפי שקלים למשכנתא ויגור ברמת חיים שאין בשום מקום כפי שיפורט.

לא מאמינים על המרחק? אתם יודעים, היום אי אפשר לרמות בדברים הללו, תעשו את הניסיון שעשיתי הרגע: עשיתי בגוגל-מאפ מבית שמש לנתיבות נתן לי 59 דקות ומאותה נקודה בסוף בית שמש עד כסיפה (שזה היישוב הקרוב לכסיף, כן, יש קשר בין הצלילים הדומים, בדיוק כמו הקשר בין בתיר לביתר הסמוכה) ואז הגוילמאפ נותן לי 63 דקות, לא שווה לנסוע עוד ארבע דקות בשביל עולם אחר לגמרי?! (ואגב אין שום ניסיון חלילה להחליש את נתיבות שאלפי אברכים נוהרים אליה, עיר קברי הצדיקים תהיה תמיד מגדלור לתורה בנגב).

הגענו לעיר, כעת אנו מדברים על אישור תכניות לשכונה אחת בלבד, הסיבה היא חוסר רצון של המדינה להשקיע הון תועפות מעבר למה שכבר השקיעה לצרכי תכנון של עיר שלימה אם בסוף זה לא יצליח אך משכונה אחת אפשר להבין מה מתוכנן בכל העיר.

השכונה הזו תיקרא ראשונים (קל לנחש למה) ויש בה 6000 דירות (כמעט אלעד) על גודל של שלושת אלפים דונם, גם מי שלא למד ליבה מבין מיד כי זה אומר ממוצע של שתי דירות לדונם (זה לא באמת, כי רוב השטחים הם ציבוריים) לשם השוואה: העיר הצפופה ביותר בישראל היא בני ברק ושם יש 6 יח"ד ממוצע לדונם.

העיר מתוכננת כבר אמרנו וכבר חשבו על כל פרט כולל שרטוט מדויק של בית-החיים (מה לעשות, בסוף אנשים צריכים לחיות איפשהו) לי זה מזכיר את העיר מודיעין השכנה שלנו, כל יום כמעט אנו נאלצים לעבור בעיר השכנה ולראות שלמרות ששתינו הוקמנו יחדיו ולשתינו בערך אותה כמות תושבים אנו מצטופפים בשטח של שכונה אחת במודיעין ונאלצים להסתמך על כל השירותים שהיא מביאה (מלבד שטיבלאך וד' מינים שזה הם באים אלינו) מהאגם המפורסם ועד תחנת הרכבת וכן הלאה, הסיבה היחידה להבדל היא שמודיעין תחתית תוכננה בידי המדינה לטובת התושבים ואילו מודיעין עילית (אנחנו העילית, ברוחניות) תוכננה – אם בכלל תוכננה אי פעם – בידי היזמים עצמם ולטובתם וכך אכן היא נראית.

ולכן למשל השטחים הציבוריים שהיזמים בכל מקום לא אוהבים לתת ואם כבר הם דוחקים לפינת בלעין, כאן יש שפע עצום של הרבה יותר ממעשר מהשטח הכולל והרוב נמצא בתוך המתחמים, כך שיש מספיק לכל חסידות ותת ישיבה קטנה, מהיום אין צורך לריב יש מספיק שטחים לכולם להתפצל ולהתפלג כמנהג גברין יהודאין.

אך מלבד התכנון הקפדני ברצוני לדבר על כמה פנינים שייחודיים רק לכאן, גילוי נאות: חלק מהדברים הייתי מעורב יחד עם עסקני ציבור נוספים מכל החוגים החרדיים.

למשל השכונה מתוכננת ב"קפסולות" של בערך 350 יח"ד כאשר לכל קפסולה יש את השטחים הציבוריים שלה ואת הגינה שלה וכו' – אין חסידות כמעט שצריכה בכל פעם יותר מאשר קפסולה כזו או שתיים ואין כמעט חסידות שלא יכולה למלא כזו קפסולה רק ממחוסרי הדיור הנוכחיים כך שאין לי ספק שנראה כאן עשרות (לפחות) של קריות חסידיות וגם ליטאיות וספרדיות, מעתה לא צריך להיות הגרש"ב סורוצקין כדי להקים שכונה ייחודית לבוגרי הישיבה, כל ישיבה ממוצעת תוכל לעשות כן.

חידושים נוספים: גובה הבניינים עד חמש קומות – זה לוקסוס שכבר לא קיים היום בשום מקום, בבית שמש למשל תקנת העיר מדברת על 9 קומות והקבלנים מצליחים להוסיף עוד אחת בטריקים, כאן אין דבר כזה בניין יותר מחמש קומות.

סוכות – כל מרפסות הסוכה תקבלנה הצללה נפתחת ואחידה, מהיום כל בניין ייראה כמו בית מלון מעוצב שתוכנן באחידות, ובכלל מרפסות סוכה מרווחות הן חלק מהסטנדרט כאן.

גודל הדירות – המתכננים למדו היטיב את נושא הטאבו משותף והיח"ד להשכרה וכו' שקיימים בכל שכונה חרדית והחליטו שאם אינך יכול להילחם בתופעה הזו – תכשיר אותה! וכך הגענו לתכנית שאומרת מלכתחילה לגבי חלק גדול מהדירות שבבוא היום תוכלנה לייצר יחידה נוספת והפעם זה רשמי.

כך גם עניין הרחבת הדירות – תופעה ייחודית לציבור החרדי בדרך כלל – התכנית מחייבת מראש לחשוב איך יורחב הבניין אך מטילה גם תנאים והגבלות, כגון חובה שכל שורת הדירות יורחבו בו זמנית.

כל התכנון הזה לא נולד בבינה מלאכותית אלא מונחים בה עמל ויגיעה של צוותות שלימים שחלקם מוכרים לי אישית, זה גם הרצון החזק של ר' נתן אלנתן ושל עוד אנשים שדואגים לנו, ומעל הכל זה האיש הנכון שהוכנס למקום הנכון – יו"ר הוועדה המיוחדת עו"ד שילה רצאבי, אמנם הוא לא חרד אך מוטב כך שכן הוא אינו מחוייב לאף עסקן או יזם אלא רק שיהיה טוב לכוווווולם.

אז אם כל כך טוב מדוע כל כך רע?

כלומר, מדוע יש לעיר הנפלאה הזו יחסי ציבור נוראיים כל כך? למה כולם מזלזלים בה?

ראשית, לעומת כל המקומות האחרים שאנ"שים קנו קרקעות ומשווקים לציבור ברווחים של מאות אחוזים כאן אף אחד לא מרוויח מהפרוייקט הזה, כלומר אף אחד מלבד הציבור.

ושנית, מי שמדבר בדרך כלל לא מכיר, או שאינו מכיר תכניות אחרות על מגרעותיהן (בהר יונה למשל נרשמו 1200 איש לדירות שיראו רק עוד חמש שנים) או שאינו מכיר את כסיף או שאינו מבין בתחום כלל.

שלישית, הציבור החרדי אכן ראוי לקבל יותר מאשר עיר במיקום שאיש לא רוצה לגור שם, אך מה לעשות אנחנו מכירים את המצב ועד כמה אוהבים אותנו בכל מקום שאנו מגיעים, ואפילו במקומות שכן מקבלים אותנו בזרועות פתוחות כי אין להם ברירה כדי להינצל מהערבים גם שם אוהבים אותנו בערבון מוגבל, רק השבוע ראיתי במו עיני את החורבן שהמיטה עיריית לוד על ביכנ"ס באחיסמך – סוג של הכרת הטוב לקהילה שהצילה את האחוזון הדמוגרפי.

והתחינה שלי: אל תקשיבו למוציאי דיבת הארץ, אל תאמינו למי שמספר שאיש לא ילך לשם, במו עצמי שוחחתי עם ראשי חסידויות רבות ועסקני אמת, כולם כולם הצהירו כי אם המחירים יהיו זולים (אם לא – לא עשינו כלום וחייבים לחשוב איך עושים זאת) הם יגיעו לשם בהמוניהם.

בקיצור: טובה הארץ, כולה, מאוד מאוד.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה