שמונה בעקבות אחד.....

  • הוסף לסימניות
  • #41
נכתב ע"י bat-el-g;1972572:
אבל לא היא הבעיה בכל הסיפורים האלה....

ישנם סיפורים על אנשים הזויים,
אבל לפעמים הסיטואציות פשוטות וכל שצריך זה להעמיד את הגבול.

לפעמים בת העשרה שוקעת בטלפונים ובשיעורים ופשוט שוכחת שאחיה עדיין אצל החבר ו-6 בערב זה אומנם אחה"ץ מוקדם במושגים שלה, וכמעט מאוחר בלילה בבתים של צעירים.

לפעמים האבא מודיע לאמא ש"הם" הלכו לחברים וכשהיא חוזרת הביתה היא נחרדת שהם פשוט הלכו כולם לאותו חבר...

במקרה ולא מותחים את סף הסיבולת לא מגיעים לסף התסכול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
מעניין , אבל אני לא נתקלתי בבקשות מוזרות מידי ..

אצלנו כל ילד הולך לשרותים בבית שלו ,
וכן יכלים להגיד שרעבים ויש בסקויט, ומי שלא רוצה או לא אוהב שילך הביתה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אני יכולה להתוודות שפעם הבן שלי היה אצל חבר וניסיתי בינתיים להשכיב את הקטן,
ופשוט נרדמתי , והתעוררתי רק ברבע לשבע,
כמה שהתנצלתי אח''כ, עד היום לא נעים לי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אוי כמה צחקתי... אנונימוס את כבירה :)
לארח שכנים זה יכול להיות חוויה נחמדה,
(כן, גם כולל ארוחת ערב לפעמים)
רק שהיא (החוויה) תהיה מובלת על ידייך, ולא שאת תהיי מובלת על ידיה. (של השכנה בת ה-5.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
לי אכן פעם אחת קרה שניצלתי את זה שהבנות היו אצל חברות (שתי אחיות ז"א ששתיהן היו באותו בית) וניצלתי את השקט כדי ללכת לקניות עם שתי הבנים שנשארו בבית.
בדרך פגשתי מישהי שהתחילה לשאול אותי לגבי שידוך לאחותי. עמדתי ושמעתי את כל מה שהיה לה לומר עד קלטתי שכבר נורא מאוחר ואני חייבת לקחת את הבנות שלי.
התנצלתי המון למרות שהאמא אמרה שזה בסדר אבל החלטתי שזו פעם אחרונה שאני יוצאת.
לנצל את השקט שבבית לסידורים בבית מעולה אבל לא לצאת כדי לא להגיע למצב שאני לא אוכל לקחת אותם בזמן.
דרך אגב, הילדים שלי בכלל לא אוהבים לארח אצלנו חברים הם בעיקר רוצים לצאת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
לא מדובר על פאשלה יחידה פעם במיליון שנה.
מדובר על אנשים שזו דרך חיים עבורם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
נכתב ע"י ANONYMUS;1971371:
ככה ניראה אצלינו אחרי צהריים(בימים שאנחנו פותחים את הדלת ועונים לטלפון...):
טוק טוק טוק...
פותחים את הדלת -
צילי וגילי, רוני ויוני של השכנים מלמעלה עומדים בדלת..
"אפשר לבוא אליכם???"
אני מסתכלת קצת בהפתעה, נכון שרוני ביחד עם מוטי שלנו בכיתה, אבל זה אומר שצריך לבוא עם 2 אחיות ואח?
טוב... הם מכירים מהבניין. בכל זאת חברים. שיבואו. ניחא.
גם המבט המסכן בעיניים, לא נותן לי לסרב.

ואז מצלצל הטלפון,
אני עונה, ושואלים "אפשר את אסתי???" (בת ה3)
כן, בודאי שאפשר,
"אסתי, אפשר לבוא אלייך" (אסתי ישר עונה בחיוב. אמא לא קיימת)
וגם חני ודני יכולים לבוא? אסתי מאשרת, וכעבור 3 דקות דפיקות בדלת, וכל החבריה מצטרפת לחבריה שכבר נמצאת...

זה ממשיך באיזה חברה שמבקשת טובה, רק לשעה, היא פשוט חוזרת מהעבודה מאוחר
(טוב, איך אפשר לסרב, בכל זאת חברה...)

ועוד חבר וחברה, עם אח או אחות,

ובסופו של תהליך, אני מוצאת את עצמי בבית עם 3 ילדים וכ15 חברים,

ואז מתחיל התהליך השני..
"יש לכם עוגה?"
"יש לכם בייגלה"
"אני רעב"
"אני צמאה"
"אני לא שותה מים"
"אני לא אוהבת פריכיות"
"נשפך לי המיץ"
"הוא שפך כאן קורנפלקס"
"אני רוצה ללכת הביתה"(בכיף! ב"ה! סוף סוף!) "אבל אמא שלי לא מרשה לפני שחושך,
וכשחושך תתקשרי אליה, כי אני לא מעיזה ללכת לבד....

ואלו שלא מעדכנים אותי מה התכניות שלהם -
אבל שאני אתמודד עם זה שהם לא עונים בטלפון, וילדה בת 3 עם אחיה בן ה4 ואחות בת ה5 לא יכולים לחצות כביש ראשי,
והשעה 7(אצלינו כבר ישנים בשעה הזאת בימים כתיקונם. אצלכם לא, אבל תהיו מנומסים ותבררו אולי מה סדר היום שלנו לפני שאתם שולחים את הילדים...)
והילדים כבר בוכים מרוב רעב, ונשארתי בבית עם 4 ביצים, 6 פרוסות לחם, ו7 ילדים מורעבים ומסכנים....

נכון,
קשה לי לשים גבולות.
אני לא יכולה לראות עיניים מתחננות של ילד שרוצה לבוא, ולהגיד "לא."
האמא הזו שאמרה לי "לא נעים לי ששלחתי את כולן, אבל פשוט הבטחתי להן שאם יתנהגו יפה הן תלכנה אליכם אחרי צהריים" לא יכלתי לענות לה "גם אני הבטחתי לילדים שאם יאכלו יפה ארוחת צהריים תיקחי אותם לגינה..." למרות שזה ממש עמד לי על קצה הלשון.
תרחמו עלי למרות שאני לא אומרת לא.

רק נקודה למחשבה.
אתם שולחים ילד לחבר, תחשבו פעמיים לפני שאתם שולחים גם נספחים.

נ.ב.
שולחים ילדים לחברים בבניין? מותר לחזור הביתה לשרותים.
באמת לא אסתטי להתפנות בשרותים הציבוריים של השכנים. מה לעשות? אמא שלהם מנקה את השרותים של האורחים רק בערב. בכל זאת יש גבול....

ב"ה

היה לי הרבה מה לכתוב על כל מה שסיפרת פה.
אבל אני אתמצת את זה לשורה התחתונה :

אם אי פעם אני אחזור לבית , ואני אגלה שאחרי יום ארוך מחכים לי 15 ילדים שהם לא שלי
ואני צריך לדאוג לצרכם ולהעברת זמנם בנעימים.......





אני שם קוד סודי בן 6 ספרות על הדלת , זיהוי אישי על ידי לייזר בקרנית העין , דרישה לתג ביומטרי , שלשלאות ברזל , דרישה לתעודת זהות, החתמה על טופס של "נכנסים ומיד באפשרות הראשונה הקרובה ביותר שמתאפשרת - יוצאים"

ואם מישהו בטעות !!! הצליח לעבור את כל המחסומים האלה ישאר לו רק מחסום אחד , קטנטן , אחרון וזה להשיב על שאלה פשוטה שכל אחד יודע :

כמה זמן חיכתה מרים על יד היאור עד שבת פרעה באה לקחת את משה ?
ובהינתן התשובה הנכונה...

או אז אני בעצמי אזמין את האורחים הנכבדים לכוס מים קרירים ואולי אפילו פטל .......
















ואשלח אותם בזריזות לביתם.
זה רק תמצות הדברים , בכל זאת , לא צריך לעשות עניין גדול מכל דבר קטן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
נכתב ע"י soundwave;1972634:
כמה זמן חיכתה מרים על יד היאור עד שבת פרעה באה לקחת את משה ?
ובהינתן התשובה הנכונה...

או אז אני

רגע, רגע, לפני שאני יוצאת,
מוותרת על הפטל (אתם בטח שותים רק מים) והביסקוויט:)

כמה זמן היא חיכתה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
במישנה כתוב שעה אחת,
התוספות אומר אחד חלקי חמש מאות משבוע....
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
אמא היא מלאך או בן אנוש???!!!

אמא ואבא דיברו בסלון, כשלפתע אמרה אמא:

"אני עייפה, וכבר מאוחר . אני חושבת שאלך לישון".

היא הלכה למטבח להכין כריכים לארוחת הבוקר של מחרת היום .

היא שטפה את קערת הפופקורן,

הוציאה מהמקפיא בשר לארוחת הערב של יום המחרת,

בדקה אם יש מספיק דגנים וקורנפלקס,

מלאה את מיכל הסוכר, ערכה את שולחן האוכל

והכינה את סיר הקפה לקראת הבוקר.

אז היא שמה כמה מגבות לחות במייבש,

טענה את מכונת הכביסה בכבסים,

גיהצה חולצה ותקנה כמה כפתורים רופפים.

היא אספה חלקי משחק שנשארו על השולחן בסלון,

הפעילה את מטען הטלפון הסלולארי,

והניחה את מדריך הטלפון למגירה שבארון.

היא השקתה את הצמחים,

רוקנה את פח האשפה ותלתה מגבת לייבוש

היא פיהקה, התמתחה והלכה לחדר האמבטיה.

היא עצרה ליד שולחן הכתיבה, וכתבה פתק למורה,

הכינה כסף עבור הטיול של הילדים בשבוע שלאחר מכן,

ושמה במקומו ספר דקדוק ש"התחבא" מתחת לשולחן.

היא מלאה כרטיס ברכה לסיום משניות של הבן יקיר שלה,

כתבה מכתב לבנה שבישיבה

הניחה אותו במעטפה, כתבה את הכתובת וביילה אותה,

והכינה פתק תזכורת למכולת.

את שניהם הניחה ליד התיק שלה.

אז אמא רחצה את פניה,

התמרחה בקרם לילה ובנוזל להחלקת קמטים,

צחצחה את שיניה ושטפה את פניה

אבא קרא מהסלון: "חשבתי שהלכת כבר לישון".

אמא השיבה לו: "אני כבר הולכת".

קראה קריאת שמע

מילאה את קערית ה"נעגל וואסער",

ווידאה שהדלתות נעולות ושהפרוזדור מואר.

היא הביטה בכל אחד מילדיה

וכיבתה את המנורות בחדרם,

תלתה חולצה, "זרקה" כמה גרביים לסל הכבסים,

ושוחחה מעט עם אחד מהם שעדיין הכין שעורים.

הוציאה מהארון בגדים ליום המחרת, יישרה את מתלה הנעליים .

היא "הוסיפה" עוד שלושה דברים לרשימת "מה עלי לעשות היום",

התפללה ועברה על רשימת המטלות שלה.

בדיוק עתה,

סגר אבא את הגמרא בסלון

ו"הודיע" לא למישהו מסוים: "אני הולך לישון".

והוא עשה כך... בלא כל מחשבה נוספת.

האם זה משהו יוצא דופן?

ואתם עדיין שואלים נשי במאי קא זכיין ?

משום שאנו - הנשים נועדנו,



להעמיד תורה!!!!!!!!!!



שלחו זאת היום לחמש נשים יוצאות מגדר הרגיל...

ואז: לכו לישון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
ורק תזכרו להודות לה'
שהילד/ה שלכם מוקף בחברים
יש הרבה ילדים שקשה להם עם יחסים חברתיים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
לא תמיד זה העניין שמגיעים חברים של הילדים. הנצלנים וחסרי הטקט הם אלו שפשוט שולחים את הילדים לשכנה, לא משנה אם יש לה ילד בגיל מתאים או אין לה ילד בגיל מתאים. העיקר - שהילדים שלה לא יסתובבו לה מתחת הרגליים...


לבעלי היה ילד בחיידר, שאמא שלו היתה שוכחת לבוא לקחת אותו. אשה, גרושה, שהבן היחיד שלה היה גר איתה, וכל יום מחדש - "אוי, שכחתי לבוא לקחת אותו!"
בעלי אינו בייביסיטר, ולא אמור לשמור עליו. פעם היא בקשה ממנו לקחת אותו אלינו הביתה, פעם בקשה שניקח את תיקית פרשת השבוע שלו, ועוד כל מיני בקשות שונות ומשונות, בלי להרגיש בכלל שהן בעייתיות ומוזרות.
רחמתי על הילד. מסכן, הוא צריך לגדול אצל אמא ששוכחת ממנו!
ולכל אלו שתוהות: לילד שלום. הוא גדל היום אצל אביו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
נכתב ע"י y&m;1972644:
רגע, רגע, לפני שאני יוצאת,
מוותרת על הפטל (אתם בטח שותים רק מים) והביסקוויט:)

כמה זמן היא חיכתה?

ב"ה


בדיוק 20 דקות ו9.6 שניות. (לא לגלות לילדים של השכנים בבקשה.)

אגב , מסופק אני אם הרבה אנשים עשו את החישוב אז זו שאלה נחמדה לליל הסדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
נכתב ע"י soundwave;1973821:
ב"ה


בדיוק 20 דקות ו9.6 שניות. (לא לגלות לילדים של השכנים בבקשה.)

אגב , מסופק אני אם הרבה אנשים עשו את החישוב אז זו שאלה נחמדה לליל הסדר.

אפשר לפרט את החשבון?
אם החשבון הוא 24 כפול 7, כפול 60, לחלק ל500- התשובה היא 20 דקות ו16 שניות, לא? אשמח להבין איפה טעיתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
זה לא 16 שניות, אלא 16 אחוז מדקה, שזה 9.6 שניות....
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
א'קיצור, מאז שאימו מתקשרת אני פשוט לא מרימה. אין לי חשק לבלאגנים...
ומה תגידי על זה שלאחר שלושה ימים שלא עניתי לאמא של חבר היא פשוט התחילה להגיע איתו בלי להתקשר קודם וכך מציבה לך עובדה לא נעימה
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
נכתב ע"י קטיפה;1974112:
ומה תגידי על זה שלאחר שלושה ימים שלא עניתי לאמא של חבר היא פשוט התחילה להגיע איתו בלי להתקשר קודם וכך מציבה לך עובדה לא נעימה

:eek:כנראה ששיאים של חוסר טקט נשברים כל הזמן, לא ידעתי שחוסר טקט הוא אינסופי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נכתב ע"י שישיה;1974128:
:eek:כנראה ששיאים של חוסר טקט נשברים כל הזמן, לא ידעתי שחוסר טקט הוא אינסופי...

אכן, אינסופי.
ניסיתי לחקור שנים ממה נובע הדבר. האם זה סביבתי? או תכונה מולדת? אני חושבת שבמקרה דנן זה לא חייב לנבוע מחוסר טקט. זה פשוט ניצול טוב הלב שלך במחשבה שאם את כל כך נחמדה אז למה לא? יש הרבה שחיים כך... איתם צריכים להיות אסרטיביים מהרגע הראשון וחסל סדר ניצול בע"מ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
נכתב ע"י inspiration;1974138:
אכן, אינסופי.
ניסיתי לחקור שנים ממה נובע הדבר. האם זה סביבתי? או תכונה מולדת?

סביבתי - תורשתי:)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה