שמונה בעקבות אחד.....

[מקופלת]

ומה תגידי על זה שלאחר שלושה ימים שלא עניתי לאמא של חבר היא פשוט התחילה להגיע איתו בלי להתקשר קודם וכך מציבה לך עובדה לא נעימה

ובטח עם חיוך מרוח "הוא כ"כ רצה לבא וגם מוישי שלך יהנה..."
וגם- יש לך בעיה בפלאפון...
אוווף!

באתי להגיד שהייתי אומרת שאנחנו יוצאים עוד מעט. אבל נזכרתי שכשאני אמרתי לאמא של חברה שהבת שלי לא בבית, היא גם שאלה איפה היא...

אז אולי היא גם היתה אומרת שהוא ישמח להצטרף... חן חן!

 

[מקופלת]

אכן, אינסופי.
ניסיתי לחקור שנים ממה נובע הדבר. האם זה סביבתי? או תכונה מולדת? אני חושבת שבמקרה דנן זה לא חייב לנבוע מחוסר טקט. זה פשוט ניצול טוב הלב שלך במחשבה שאם את כל כך נחמדה אז למה לא? יש הרבה שחיים כך... איתם צריכים להיות אסרטיביים מהרגע הראשון וחסל סדר ניצול בע"מ.

ניצול זה חוסר טאקט, לא?
לפעמים ניצול תמימות של אנשים לצורך סיפוק הסקרנות. או סיפוק של תאוות אחרות
ולפעמים ניצול טוב לב ועוד.

 

[inspiration]

ניצול זה חוסר טאקט, לא?
לפעמים ניצול תמימות של אנשים לצורך סיפוק הסקרנות. או סיפוק של תאוות אחרות
ולפעמים ניצול טוב לב ועוד.

צודקת!!

 

[מזל בן הרוש]

אני קוראת ומסכימה עם רובכן,
אבל-
חייבת לחדד את הנושא של התגובה של האמא/המארחת

אצלי תקופה ארוכה שהייתי צריכה עזרה בשמירה אחה"צ על הילדים עקב אישפוז של בעלי,
היתה לי שכנה/חברה מדהימה שהסכימה כל הזמן, היא היתה בשבילי פקק בכל פעם שנתקעתי בלי בייביסיטר,
היא טענה שזה בכיף, בשמחה, מבחינתה כל יום, שהיא לא מרגישה אותם, שהם פשוט מתוקים,
שהם עוזרים לה עם הילדים שלה ועוד ועוד. (זה היה 3 ילדים כשהקטן בן חצי שנה)
תמיד נתנה לי את ההרגשה הכי טובה בעולם שזה ממש בכיף.

אין ספק שזו היתה הצלה. ואני מודה לה תמיד על היותה מלאך בתקופה קשה.

אבל כשאני קוראת את האשכול הזה אני חושבת שאולי היא בעצם התכוונה בלב שזה קשה וזה מפריע וזה מוגזם ואני חסרת טקט... אבל בפה אמרה דברים אחרים כי לא נעים??

אני לא חושבת שאני חסרת טקט, ולא מנצלת. במקרה שלי ברור לי שהיא התכוונה באמת ונהנתה מכל רגע (עד היום היא מבקשת שאביא אותם)

אבל כתבתי את זה כדי שתבינו שלפעמים הצד השני שומע מה שאומרים ולא מה שאתם לוחשים בלב או אחרי שמנתקים.
חשוב להגיד מה שמרגישים ולא לומר משהו אחד ולהתכוון משהו אחר. אנשים לא מלאכים.

 

[לבן]

סביבתי - תורשתי

התורשתי, נכון בהחלט

 

[mig]

אני קוראת ומסכימה עם רובכן,
אבל-
חייבת לחדד את הנושא של התגובה של האמא/המארחת

אצלי תקופה ארוכה שהייתי צריכה עזרה בשמירה אחה"צ על הילדים עקב אישפוז של בעלי,
היתה לי שכנה/חברה מדהימה שהסכימה כל הזמן, היא היתה בשבילי פקק בכל פעם שנתקעתי בלי בייביסיטר,
היא טענה שזה בכיף, בשמחה, מבחינתה כל יום, שהיא לא מרגישה אותם, שהם פשוט מתוקים,
שהם עוזרים לה עם הילדים שלה ועוד ועוד. (זה היה 3 ילדים כשהקטן בן חצי שנה)
תמיד נתנה לי את ההרגשה הכי טובה בעולם שזה ממש בכיף.

אין ספק שזו היתה הצלה. ואני מודה לה תמיד על היותה מלאך בתקופה קשה.

אבל כשאני קוראת את האשכול הזה אני חושבת שאולי היא בעצם התכוונה בלב שזה קשה וזה מפריע וזה מוגזם ואני חסרת טקט... אבל בפה אמרה דברים אחרים כי לא נעים??

אני לא חושבת שאני חסרת טקט, ולא מנצלת. במקרה שלי ברור לי שהיא התכוונה באמת ונהנתה מכל רגע (עד היום היא מבקשת שאביא אותם)

אבל כתבתי את זה כדי שתבינו שלפעמים הצד השני שומע מה שאומרים ולא מה שאתם לוחשים בלב או אחרי שמנתקים.
חשוב להגיד מה שמרגישים ולא לומר משהו אחד ולהתכוון משהו אחר. אנשים לא מלאכים.

את צודקת בכל מילה.

אבל:

רוב האנשים מבינים בנוסף לשפה המילולית גם את שפת הגוף ואז הם יכולים לראות שאומנם אמרת בשמחה, אבל הפנים שלך מאד עייפות וטרודות וזה בעצם לא הכי מתאים.

אנשים אחרים יודעים מראש לא להגיע למצב שיצטרכו לומר להם, נמנעים מלשלוח ילדים לחברים ביום חמישי (הילד: אפילו אבא שלהם הרשה... בטח, הוא ממש זוכר שבבוקר היתה עוזרת)
לשלוח חבורה של כמה לחבר אחד כשאין קשר גילאי, נזהרים לא לשלוח שוב ושוב לאותה משפחה גם אם האמא מסכימה (אלא אם כן זה הדדי)

הבעיה היא בסה"כ עם אלו שמבינים רק את מה שאומרים להם בד"כ חסרי הבנה בקודים חברתיים, וכאלו שלא סופרים מה קורה אצל השני כי ככה נח להם - נצלנים.

הפתרון לכל זה להיות נחמדים כמה שאפשר, וכשאי אפשר או לא נוח, לומר את זה יפה ולהישאר ידידים. לילדים לא קורה כלום לילדים שאומרים להם אי אפשר לבא לשחק אצלנו תבואו פעם אחרת, והם מקבלים בהבנה רבה את המציאות שגם אצלכם אין פטל/מיץ ביום חול... וכו'.

(לא מדברת אל מצבי קיצון של צורך בעזרה)

 

[RacheliArt]

אפרופו חברים-
איך הולך לכם עם הזמנת חברים? בקלות?
לא יודעת למה רק אצלנו זה לוגיסטיקה.
הגדולים מסתדרים, הולכים, מזמינים ובאים בכוחות עצמם אבל לקטנים אני צריכה לתווך.
הזמנתי חברה לבתי בת 3, פעם ראשונה,דברנו ב2 בצהרים, האמא בטלפון אמרה שבטח, היא תשמח, היא תטלפן אלי ב4
ו...
מאז לא שמעתי ממנה.(היה לי שכל לא לומר כלום לבתי וכך לא היתה מצידה אכזבה.)
ספור דומה קרה לפני כשבוע, הזמנתי בטלפון בלילה שלפני, חבר לבן שלי, האמא אמרה בטח, הוא יכול, למה לא...וכנראה שכחה, למחרת לא ענתה לי לטלפון וכמובן הוא לא הגיע ובני התאכזב.
מוזר.

 

[mig]

התורשתי, נכון בהחלט

זה גם סביבתי,
תארי לעצמך ילד שמתרגל בבית הוריו להלוות כל מה שזז גם אם יש בחנות מעבר לרחוב... או כל שבוע בקביעות להשאיל ביום שישי את המעבד מזון... ובמקרה ואת לא בבית הם ישאלו אותך אם הם יכולים לקפוץ לקחת דרך המרפסת, מה הבעיה בכלל?

תארי לך שנתת ממתק לשכן ואחרי רגע כל אחיו באו לבקש כי הם מתגרים...(כולל הגדולים!)

הילדים האלו לומדים שהעולם קיים בשבילם, כולל את, ביתך וחפצייך...

אם אני השכנה גב' "לא נעים לי", אני אחלק פעם ועוד פעם לכל האחים, וחבילת החמצוצים תגמר לפני שהיא תתחיל ואני אתעצבן על ההורים שלא מחנכים את הילדים, ואלווה את המעבד ואחרוק שיניים גם אם נתקעתי וזה מעצבן אותי.

ואם אני גב' "מה שנכון לי ולהם" אני אודיע לילדים שעכשיו נתתי ממתק לחיים, הם מוזמנים לקיים את מצוות "לא תחמוד" ופעם אחרת אני אתן למשהו אחר. הם לומדים ומפנימים את המסר הם לא יבוא לבקש עוד פעם.
אני אתן את המעבד מזון ואדרוש שהוא יהיה אצלי נקי עד השעה הרצויה לי, אחרי פעמיים ימאס להם לעבוד את המעבד והם יפסיקו לשאול אותו.

בזה שאתם שמים גבולות לילדים ממשפחות בהן החינוך הסביבתי לקוי בעניין מעצם זה שההורים כאלו, אתם עוזרים להם להפנים נורמות חברתיות שהם לא מודעים להם! זה פשוט חסד!

 

[חנון]

אני קוראת ומסכימה עם רובכן,
אבל-
חייבת לחדד את הנושא של התגובה של האמא/המארחת

אצלי תקופה ארוכה שהייתי צריכה עזרה בשמירה אחה"צ על הילדים עקב אישפוז של בעלי,
היתה לי שכנה/חברה מדהימה שהסכימה כל הזמן, היא היתה בשבילי פקק בכל פעם שנתקעתי בלי בייביסיטר,
היא טענה שזה בכיף, בשמחה, מבחינתה כל יום, שהיא לא מרגישה אותם, שהם פשוט מתוקים,
שהם עוזרים לה עם הילדים שלה ועוד ועוד. (זה היה 3 ילדים כשהקטן בן חצי שנה)
תמיד נתנה לי את ההרגשה הכי טובה בעולם שזה ממש בכיף.

אין ספק שזו היתה הצלה. ואני מודה לה תמיד על היותה מלאך בתקופה קשה.

אבל כשאני קוראת את האשכול הזה אני חושבת שאולי היא בעצם התכוונה בלב שזה קשה וזה מפריע וזה מוגזם ואני חסרת טקט... אבל בפה אמרה דברים אחרים כי לא נעים??

אני לא חושבת שאני חסרת טקט, ולא מנצלת. במקרה שלי ברור לי שהיא התכוונה באמת ונהנתה מכל רגע (עד היום היא מבקשת שאביא אותם)

אבל כתבתי את זה כדי שתבינו שלפעמים הצד השני שומע מה שאומרים ולא מה שאתם לוחשים בלב או אחרי שמנתקים.
חשוב להגיד מה שמרגישים ולא לומר משהו אחד ולהתכוון משהו אחר. אנשים לא מלאכים.

נכון מאוד!
אם זה הדדי זה מצוין
הילדים שלי אוהבים לשחק עם השכנים ויש לי שקט אחה"צ ולפעמים באים גם אלי
כשהודיתי לשכנה היא אמרה שבכיף, אם הם לא באים הילדים שלה רבים וכו' וככה משחקים יפה ביחד כמו"כ הילדים שלי אוספים יפה את הצעצועים [הלוואי בבית... ]
אני סומכת עליה שהיא יודעת לשים גבולות ואם אי אפשר שתגיד כי אני לא נביאה
ואכן קורה שהם הולכים / לא יכולים וכו' וכשהיא נותנת ארוחת ערב היא שולחת אותם הביתה
אני מצידי לא שולחת כל יום ובכל מקרה מדובר על 1-1.5 שעות מקסימום שעתיים והילדים שלי ב"ה אוהבים גם להיות בבית

 

[מלפפון]

אני חושבת שלפני שמאשימים בחוסרטקט, יש לבדוק הרגלי חיים.
לאמא שלי ממש לא הפריע שבאות אליי חברות.
היו לי חברות בכל שעות היממה, וערבים חברותיים היו אצלי בלי בעיה או קושי.
עד היום כשאי נשואה, אני מסוגלת לבקש מאמא שלי לעשות מפגש בסלון ביתה, והיא מסכימה לי בכיף.
לי יותר קשה עם חברות, ובמיוחד עם חברות שבאות לבדר אותי במקום את הבנות שלי. אז או שאני נכנסת לחדר השינה ולא יוצאת עד שהחברה הולכת, או שאני לא מזמינה אחת זו..
יש לי חברה שאין לה בעיה שהילדים מגיעים אליה. לי זה קשה אז כלפעם אני שואלת אותה: בטוח? זה לא קשה לך? והיא אומרת: אמרי לך שזה לא קשה לי. אם זה יפריע לא הייתי אומרת לך כן.
ואני יודעת שהיא כנה.
לכן-
אם שלחו אליכם ושכחו מהילדים, אל תאשימו ישר בהזנחה.
תדעו שאולי ככה מקובל אצלם/להם זה לא מפריע/ או כל סיבה שהיא.
זה חלק מבן אדם לחברו.
תעשו גבולות אבל בלי האשמות.

 

[לבן]

זה גם סביבתי,
תארי לעצמך ילד שמתרגל בבית הוריו להלוות כל מה שזז גם אם יש בחנות מעבר לרחוב... או כל שבוע בקביעות להשאיל ביום שישי את המעבד מזון... ובמקרה ואת לא בבית הם ישאלו אותך אם הם יכולים לקפוץ לקחת דרך המרפסת, מה הבעיה בכלל?

[/B]

נגעת בנקודה רגישה...
השבוע ביקשו להלוות את הממחשב הנייד שלי
זה נורמאלי?

 

[חוה זילבר]

את צודקת בכל מילה.

אבל:

רוב האנשים מבינים בנוסף לשפה המילולית גם את שפת הגוף ואז הם יכולים לראות שאומנם אמרת בשמחה, אבל הפנים שלך מאד עייפות וטרודות וזה בעצם לא הכי מתאים.

יש אנשים שחקנים בעולם,
לא תמיד נעים שהשני ידע עד כמה זה לא במקום.........

 

[RacheliArt]

מה הבעיה לומר "אנחנו לא משאילים מכשירים חשמליים"?

 

[שישיה]

נגעת בנקודה רגישה...
השבוע ביקשו להלוות את הממחשב הנייד שלי
זה נורמאלי?

כנראה כל אחד והנורמות שלו...

 

[חוה זילבר]

נגעת בנקודה רגישה...
השבוע ביקשו להלוות את הממחשב הנייד שלי
זה נורמאלי?

לא,
אני אומרת לפני שאני מלוה מכשיר כזה,
עלות המכשיר החדש היא :2000 ש"ח לדוג,
אם נשבר או רק קצת נהרס אני רוצה חדש!
את עדיין רוצה???
ולפעמים התשובה משתנה,
ואני מרשה לבוא אלי לשבת על המחשב נייד בשמחה!!!

 

[לבן]

נכון מאוד!
אני מצידי לא שולחת כל יום ובכל מקרה מדובר על 1-1.5 שעות מקסימום שעתיים והילדים שלי ב"ה אוהבים גם להיות בבית

זה המון זמן.
שעה זה גג בשביל ילדים. אח"כ מתחילים להשתולל/להמרח וכו'
אפרופו, אתמול הגיע אלי שכן בן 4 יחף לחלוטין, עם כפות רגליים שחורות
שילחתי אותו לביתו והבהרתי לו שאלינו מגיעים עם נעליים.
מי שמעוניינת שיטפסו לה על הספה ברגלים יחפות ושחורות, ותתקשר להתבכיין לחברה/למסך בפרוג, ולהמשיך לעשות לשכנה פרצוף נלהב, בכבוד.
זה עניין של בחירה מה יותר נעים לך. לא מעבר.

 

[mig]

נגעת בנקודה רגישה...
השבוע ביקשו להלוות את הממחשב הנייד שלי
זה נורמאלי?

תלוי מי השואל...

יש אנשים שמחשב נייד אצלם זה אביזר אלקטרוני פשוט לראיית סרטים או תמונות. (שלא לדבר על גלישה...)

 

[לבן]

לא,
ואני מרשה לבוא אלי לשבת על המחשב נייד בשמחה!!!

גם כשמדובר בילדה בת 11?

 

[חוה זילבר]

גם כשמדובר בילדה בת 11?

אז אני לא מרשה מחשבים בכלל,
מחשב זה לא אביזר לילדים!!!

 

[mig]

יש אנשים שחקנים בעולם,
לא תמיד נעים שהשני ידע עד כמה זה לא במקום.........

בעיה שלהם בלבד!
תשארו אדיבים וחייכנים ותאמרו את האמת.