למסירה שמחה לשתף אתכם בסיפור חדש

[אילת בריטמן]

והפעם-
אוף, גוזל
סיפור על אימא ועל אימהות
ועל מה עושים עם הכאבים שמצטברים בתחתית הלב
תיהנו!



"את רואה את הקלף הזה?" מושיטה לי חדווה את הקלף שהיא אוחזת בידה, "זה אני לפני עשרים שנה. לא, זה החלום שלי מאז. כך בדיוק הוא נראה. "הייתי בעלת תשובה צעירה, חדשה, מהניילונים. מהזן של אלו ש'ראו את האור', שמאסו בחיים החילוניים הריקנים ונמשכו אל הקדושה כמו טיל מונחה מטרה. הייתי חדשה, הייתי מהגרת, הייתי נוכריה, הייתי צריכה ללמוד הכול הכול מהתחלה. ואת יודעת מה החזיק אותי אז?" היא מצביעה שוב על הקלף, "התמונה הזאת. הידיעה שבשבילי זו דרך חדשה, אני זו שסוללת אותה, אני כובשת שעל ועוד שעל, אני יורקת דם ונוטפת יזע ודמעות. אבל תהיה לי משפחה, יהיו לי ילדים, ובשבילם- אני זאת שאהיה שם, אני אהיה המודל, אני אהיה החיקוי, אני אהיה זו שצועדים בעקבותיה, עפים בעקבותיה, מרחפים בעקבותיה, לא הולכים לאיבוד בסחרחורת, באיבוד החושים של העולם הזה, יש תמיד בעקבות מי לצאת.

"זה לא שיעור היסטוריה עכשיו נכון?" היא מרימה אלי פתאום עיניים יגעות. "אז בואי נדלג את העשרים שנה האלה, נגיע לסוף. זה לא קרה".

"מה כן קרה?"

להמשך קריאה לחצו על הקישור
https://metaphora.ravpage.co.il/דף נחיתה רישום

או שלחו מייל חוזר לכתובת:
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
והצטרפו גם אתם לכל אלו שמקבלים מידי שבוע שני סיפורים
שנכנסים עמוק ללב

 

[כספומילי]

נרשמתי לרשימה שלך ואני לא מתחרטת לרגע!
הכיוונים שם, והשאלות, מקצועיים מאד ופותחים את הראש
אני לא מפספסת שום פוסט.

 

[אילת בריטמן]

נרשמתי לרשימה שלך ואני לא מתחרטת לרגע!
הכיוונים שם, והשאלות, מקצועיים מאד ופותחים את הראש
אני לא מפספסת שום פוסט.

תודה רבה

 

[*טובית*]

מקסים!
(בקטנה, ציפיתי להמשך הסיפור).

 

[אילת בריטמן]

מקסים!
(בקטנה, ציפיתי להמשך הסיפור).

אם נרשמת תקבלי אותו בהמשך
יש פשוט סיפורים קודמים וזה נשלח לפי סדר
(אבל אם את מבקשת כל כך יפה אני שולחת לך עכשיו בפרטי
תהני!)

 

[אילת בריטמן]

לכל אלו שניסו להירשם לקבלת הסיפורים ולא הצליחו
התקלה תוקנה
ניתן להירשם מכאן
https://metaphora.ravpage.co.il/דף נחיתה רישום
ולהתחיל לקבל את הסיפורים שלי
מיידית לתיבת המייל