שמיטה

[ש"ש]

בשנה הקרובה אשתדל אי"ה בל"נ לפרסם כאן לפחות פעם ביומיים הלכה הקשורה לשמיטה ולעיתים גם 'רקע' השקפה, ווערטים וכד'.
[FONT=&quot]


[/FONT]

 

[ש"ש]

[FONT=&quot]מצוות השמיטה נחלקת לשני ענפים: [/FONT]​

[FONT=&quot]1)שמיטת קרקע [/FONT]​

[FONT=&quot]2) שמיטת כספים. [/FONT]​

[FONT=&quot]שמיטת קרקע פירושה שאסור לעבוד בקרקע בשנה השביעית, ושמיטת כספים פירושה שאם אדם הלווה כסף לחברו כסף לפני שנת השמיטה, החוב מתבטל (נשמט) בסוף שנת השמיטה.[/FONT][FONT=&quot]

[/FONT][FONT=&quot][/FONT]​

 

[ש"ש]

[FONT=&quot]שתי הבטחות[/FONT][FONT=&quot]
[/FONT][FONT=&quot]קיום מצוות השמיטה הוא ניסיון לא פשוט לאדם, ולכן התורה מבטיחה שתי הבטחות בעניין זה - אחת לגבי שמיטת קרקע ואחת לגבי שמיטת כספים.[/FONT][FONT=&quot]

[/FONT][FONT=&quot]תבואה לשלש שנים[/FONT][FONT=&quot]
[/FONT][FONT=&quot]הואיל ואין עובדים בקרקע בשנה השביעית, מבטיחה התורה שתבואת השנה השישית תהיה מבורכת ותספיק לשלוש שנים: השישית, השביעית והשמינית, "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים[/FONT][FONT=&quot]" (ויקרא כה, כא). [/FONT][FONT=&quot]וזאת ההבטחה לגבי שמיטת הקרקע[/FONT][FONT=&quot].

[/FONT][FONT=&quot]הכסף יחזור[/FONT][FONT=&quot]
[/FONT][FONT=&quot]מכיוון שבשנת השמיטה כל החובות בטלים, ישנו חשש שהמלווים לא ירצו להלוות לעניים כאשר השנה השביעית קרבה ובאה, ולכן מבטיחה התורה למי שילווה לעניים סמוך לשנת השמיטה שלא יחשוש, כי הקב"ה ישלם לו את שכרו. "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ (כלומר תלוה לעני) וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ[/FONT][FONT=&quot]" (דברים טו, י), [/FONT][FONT=&quot]ומבאר הרמב"ם שכאן התורה הבטיחה למלווה שכר בעולם הזה, "והבטיח הקב"ה בשכר מצווה זו בעולם הזה, שנאמר: כי בגלל הדבר הזה יברכך" (הל' שמיטה ויובל פ"ט, ה"ל[/FONT][FONT=&quot]).[/FONT] [FONT=&quot]
[/FONT][FONT=&quot]נמצינו למדים כי התורה עצמה מגלה רגישות רבה לניסיון הטמון במצוות שמיטת הקרקע ושמיטת הכספים, ולכן הבטיחה הבטחות על מנת לחזק את קיום המצוות הללו בפועל[/FONT][FONT=&quot].
[/FONT]
[FONT=&quot]
[/FONT]
[FONT=&quot](נלקח חד"פ מאתר 'ישיבה'ה)
[/FONT]
[FONT=&quot].[/FONT]

 

[ש"ש]

א. חובת להתכונן. חובה ללמוד לפני שתיכנס השנה השביעית את כל הדינים השייכים לשמיטה בכדי לדעת את האסור והמותר, ולפחות מיום ט"ו באב הקודם לה (א, א).

ב. תוספת שביעית[FONT=&quot][1][/FONT][FONT=&quot]: [/FONT]בזמן הזה מותרות עבודות האדמה בשנה הקודמת לשביעית עד ערב ראש השנה. אומנם, לגבי שתילה וזריעה יש הבדל בין מצבם של עצי אילן לבין ירקות, וצריך לשאול שאלת רב (א, ב-י).

[FONT=&quot][1][/FONT] תוספת שביעית: הגדרה הלכתית לתקופת הזמן שלפני ואחרי השנה השביעית, שחלים בה איסורים ממצוות השמיטה הן מהתורה והן מתקנת חכמים. מימי רבן גמליאל ועד היום, בטלה חובת תוספת שביעית, מלבד איסור נטיעה שנותר באיסור.




(מתוך הספר "ושבתה הארץ". הלימוד לשיבת שלושת הנעדרים בקרוב אי"ה בשלום ובשמחה).

 

[ש"ש]

ד. חובת מצוות השנה השביעית היא רק בארץ ישראל שנאמר בה (ויקרא כה, ב) כי תבואו אל הארץ, והיא נוהגת בין בזמן שבית המקדש קיים ובין בזמן שעדיין איננו קיים (ב, א). אומנם קיים בירור בדברי חכמים לגבי גבולות הארץ, וישנם מקומות שבהם נוהגת מצוות השביעית באופן חלקי (ב, ו-י).


(מתוך הספר "ושבתה הארץ". הלימוד לשיבת שלושת הנעדרים בקרוב אי"ה בשלום ובשמחה).

 

[ש"ש]

ו. לתוקף מצוות השביעית בזמן הזה: חכמים נחלקו האם חובתה כיום מדאורייתא (התורה), או שחובתה רק מדרבנן (מדברי חכמים), ולמעשה לרוב הפוסקים חובת המצווה היא מדרבנן. הבירור הזה משמעותי לגבי מצבי-ספק וכן להגדרת העונש למי שעובר על המצווה (ב, א-ג).

(מתוך הספר "ושבתה הארץ". הלימוד לשיבת שלושת הנעדרים בקרוב אי"ה בשלום ובשמחה).

 

[ש"ש]

ז. נאמר בפסוקי המצווה "וצוויתי את ברכתי לכם בשנה השביעית", וזו עובדה ברורה במציאות שגם בזמן הזה קיימת ברכת ה', ועם קיום מצוות השבתת הקרקע ממלאכה מתברך היבול בארץ בשפע (ב, ה).


(מתוך הספר "ושבתה הארץ". הלימוד לשיבת שלושת הנעדרים בקרוב אי"ה בשלום ובשמחה).

 

[שמשונית]

ו. לתוקף מצוות השביעית בזמן הזה: חכמים נחלקו האם חובתה כיום מדאורייתא (התורה), או שחובתה רק מדרבנן (מדברי חכמים), ולמעשה לרוב הפוסקים חובת המצווה היא מדרבנן. הבירור הזה משמעותי לגבי מצבי-ספק וכן להגדרת העונש למי שעובר על המצווה (ב, א-ג).

(מתוך הספר "ושבתה הארץ". הלימוד לשיבת שלושת הנעדרים בקרוב אי"ה בשלום ובשמחה).

יישר כח על היוזמה.
לענ''ד כדאי לציין את הפוסקים העיקריים.
האם לדעת החזו''א חובת המצוה היא דרבנן? זה יכול להיות משמעותי מאד.

 

[ש"ש]

ח. חישוב שנת השמיטה נדון בדברי החכמים. למעשה אנו יכולים לחשב ולמצוא את השנה לשמיטה על ידי חלוקת מספר השנים לבריאת העולם לשבע. לדוגמא: שנת ה'תשס"ח = 5768, נחלק ל-7 והתוצאה תהיה 824, וכאשר התוצאה היא ללא שארית זה מציין את שנת השמיטה (ב, יא-יב).

(מתוך הספר "ושבתה הארץ". הלימוד לשיבת שלושת הנעדרים בקרוב אי"ה בשלום ובשמחה).

 

[שעת סיפור]

יישר כח על היוזמה.
לענ''ד כדאי לציין את הפוסקים העיקריים.
האם לדעת החזו''א חובת המצוה היא דרבנן? זה יכול להיות משמעותי מאד.

או למשל, מי הוציא את הספר 'ושבתה הארץ' ואלו הסכמות קיבל.

 

[ש"ש]

1) [FONT=&quot]אשמח לשמוע את דעתכם בנידון:[/FONT]
[FONT=&quot]כיוון שהמטרה היא לימוד (קליל) של ההלכות- וכיון שלדעתי אנשים פחות 'ידפדפו' לחפש את ההלכה האחרונה שנרשמה ויותר יקראו את מה שיהיה להם נגיש מול העיניים- חשבתי לערוך כל פעם את ההודעות רק מהדף הראשון כך כל הזמן זה יהיה מול העיניים (ולדעתי יותר אנשים יקראו בכך). האם יש צדק בדברי או שכדאי לכתוב זאת כרגיל ואנשים כן 'ידפדפו' ויחפשו את ההלכה האחרונה?[/FONT]

 

[ש"ש]

-
-

 

[sari93]

לא צריך לדפדף
אפשר ללחוץ על החץ הקטן ליד השם שלך בטור של "הודעה אחרונה" וזה מעביר ישר להודעה האחרונה באשכול

 

[יוסניו]

תודה רבה
ר' חיים קנייבסקי אמר ביום חמישי,
שלטובת החטופים, הגברים ילמדו הלכות שביעית, והנשים יקבלו שבת מוקדם

 

[yaffab]

אשמח להמשך ההלכות.
תודה רבה.

 

[ש"ש]

ט. חובת מצוות השמיטה היא גם על האדם – שישבות ממלאכה, וגם הארץ – שלא תעובד במלאכות האסורות. לכן, במלאכות האסורות צריך להימנע מעשייתן גם על ידי גורם מכני או אלקטרוני, מלבד מקרים חריגים שהותרו על ידי חכמי הדור (ג, א-ב. ג, טו). ואסור ליהודי לעבוד אפילו בשדה של נוכרי (ג, טז).

 

[ש"ש]

י. ארבע מלאכות אסורות מפורשות בתורה והן: זריעה וקצירה בצמח האדמה, וזמירה ובצירה בפרי העץ. אולם, מלאכות הנטיעה והחרישה אסורות בזמן הזה מדרבנן (ג, ד), וחכמים עוד החמירו במלאכות נוספות העלולות להכשיל באיסורי התורה הללו (ג, ה).