שמעתם על ההצעה של משרדי הבריאות והחינוך לתפריט לימי הולדת בגן?

[ניקול]

גם לי זה נשמע יותר עניין של מודעות של הגננת.

 

[ח פוגל]

מישהו זוכר את הקופסאות הקטנטנות המתוקות של הצימוקים שצירפו בזמננו לכל 'פקאלע'? איפה הם היום?
הבעיה של הממתקים הזולים שהם כל כך דוחים (אותי לפחות...) ושופעים צבע מאכל או סוכר או שניהם... למשל שלווה, חמצוץ, במבה אדומה וכו'. אבל מה לעשות שזה בדיוק מה שהילדים אוהבים?
ממה שהכי נהניתי- כשלבן שלי (שנתיים) היה יומולדת בגן, הגננת (גן אידיש) אמרה לי שמספיק להביא חבילת עדשים אחת. הבן שלי חילק עדש אחד לכל ילד, וחזר מבסוט. וכך גם כשהוא מקבל עדש בודד מילד אחר...
הרבה פחות רעל לגוף, נותן מושגים של הסתפקות במועט, וכמובן גם חסכוני...

 

[blimiz]

חמודה הגננת עם העדש!

 

[rosmarin]

אם כבר מדברים, אז מה עם ההצפה של הממתקים בבתי כנסת?
חברת אמן, חברת תהילים, חברת מתמידים, ושם זה לא סוכריה אלא חבילה.
אני לא מבינה למה מגיע לילדים המתוקים האלה רעל על ההתנהגות הטובה שלהם.

 

[קוביה]

ועוד מעט מגיע שמחת תורה, ואז הילדים אוכלים כמויות ענק של סוכריות וממתקים ...
נראה לי שהם יכולים למלאות אשפתון עם הממתקים שהם מקבלים בין ההקפות...

ובקשר לימי הולדת
הבת שלי למדה בגן עם עוד 38 ילדות כך שיוצא שבערך 3 פעמים בשבוע חזרה עם מלאי של ממתקים, וזה חוץ מיום שישי שאז יש את הממתק של שבת...
ומה זה קשור לאידיש? אולי במגזר החסידי האמהות אוהבות להפציץ? ולא מסתפקות בממתק אחד?

 

[חויד]

הסברתי לילדים שלי מה הממתקים עושים לשיניים שלנו ולגוף (גילאים 3, 5.5)
ויש להם מודעות די גבוהה לנושא
הם שואלים אותי הרבה פעמים, : "אמא זה בריא"?
ויכולים לוותר על ממתק כי החליטו שזה יעשה להם חורים בשיניים.
לא חשבתי שככה יקלטו, בכל אופן ילדים, אבל זה עובד יחסית יפה.

לפעמים שמקבלים ממתק (בעיקר סוכריות על מקל ודומיו) ביום חמישי או שישי הם שומרים לשבת (מעצמם) ובשבת בד"כ הם שוכחים מזה.

ביום חול ממש אין אצלנו ממתקים רק באירועים חריגים.
אבל בשבת כל אחד מקבל צלחת קטנה עם ממתקים "לכבוד שבת".

 

[רררר]

אני רוצה לציין לשבח את בית הכנסת שלנו, שבשמחת תורה אחד האחראים (תרתי משמע) מביא ארגזים מלאים באריזות פריכונים, וחוץ משקית ממתקים אחת בלבד לכל ילד, מנשנשים בין לבין פריכוני אורז בריאים. בשנה שעברה זכור לי שהוא הוסיף עוד משהו בסגנון, לא מצליחה להיזכר מה (סוג של פרי או ירק שקל לחלק).

 

[בסתר המדרגה]

גם אני חושבת שאי אפשר לצפות מכל הסובבים אותנו שיפסיקו לחלק
אז הסברתי לילדים מה עושה המתוק (וגם המלוח) לגוף שלנו ובכדי לעזור להם להתגבר הצעתי למי שיניח ממתק בארון חלופה של פרס (סגנון "הכל בשקל ומטה / סכום כסף מזערי)
תתפלאו אבל זה עובד ואנחנו זורקים ערימות ממתקים והילדים מתעשרים...
מידי פעם קשה להם להתגבר אבל אני מרגישה שאני מצמצמת את מימדי הנזק.
(מה שמצחיק שבשמחת תורה ובשבתות אופרוף וכד' הם "עושים עלי קופה"... ואוספים כדי להתעשר)
נסו!

 

[ariels]

תהילה, אהבתי את הרעיון
אולי ננסה ליישם אותו
אצלנו בבית משתדלים לא לקנות חמצוצים וכאלה, לשבת - חטיפים מלוחים
שותים רק מים ולא שתיה מתוקה (רק בשבת - מיץ תפוחים)
מצד שני אם יש בבי"כ קידוש או ארוע אני לא אמנע מהם לשתות קולה, למשל
סה"כ ילדים שרגילים לאכול פירות וירקות זה לא אסון אם מדי פעם גם יאכלו ממתק
לגבי צבעי מאכל הם יודעים שזה קו אדום -
כשהם מקבלים פעקלע עם צבעי מאכל (במבה אדומה, אבקה כחולה, סוכריות זוהרות......) - זורקים לפח ומקבלים משהו שווה במקום.

אבל ההמלצה לימי הולדת בגנים מצויינת!
בכיתה של בני הבכור עורכים סיומי מסכת עם סעודות של ממש, סלטים, לחמניות, וזה כל כך הרבה יותר מוצלח. אין שום סיבה שגם בגן לא יעשו כך.

 

[ח פוגל]

ומה זה קשור לאידיש? אולי במגזר החסידי האמהות אוהבות להפציץ? ולא מסתפקות בממתק אחד?[/QUOTE]

זה ממש לא קשור לשפה, אבל כיוון שמקודם היו כאלו שטענו שבגן אידיש יש משום מה פחות מודעות לבריאות, ציינתי בסוגריים.

 

[הני מושקוביץ]

גם אצלי הילדים אוכלים רק חטיפים מלוחים ורק בשבת ומקסימום איגלו אחד.

כך גם אצל הוריי כשהילדים באים לשם מקבליםן חטיף מלוח.

הבעיה היא אצל הסבתא רבתא, נותנת להם שקיות גדושות של חמצוצים+ג'לים+שוקולדים+עדשים.

ודואגת שיאכלו לידה, היא נהנית לראות אותם נהנים (ואת אמא שלהם נחרדת)
אמרתי לה כבר שאני מעדיפה שיאכלו חטיפים מלוחים כמו במבה וצ'יפס או בייגלה, וזה בהחלט מספק אותם.

היא אומרת שהיא נותנת להם בגלל שהיא אוהבת אותם, באמת לא פלא שכל השבת הם משגעים אותי "ללכת אל סבתא" כי הם יודעים מה היא תיתן...

 

[rosmarin]

גם אני חושבת שאי אפשר לצפות מכל הסובבים אותנו שיפסיקו לחלק
אז הסברתי לילדים מה עושה המתוק (וגם המלוח) לגוף שלנו ובכדי לעזור להם להתגבר

למה אי אפשר לצפות? את יודעת לאיזה גננת/ גבאי/ סבתא יכול להתגלגל האשכול מפרוג?
אם נדבר על זה, אפילו כאן, נוכל להעלות את המודעות לנושא.

לחברות הממתקים יש תקציב עצום שמיועד להרעיל את הילדים שלנו בכימיקלים וצבעי מאכל.
זה לא אומר שאנחנו צריכים להתייאש. אנחנו נשקיע את זממנו בלהסביר לילדים את חשיבות המזון הבריא.

 

[פוינטר]

הפרסים מ'הכל בשקל' הם ג"כ לא תחליף מספיק מוצלח,
השבוע הבת שלי קיבלה מתנה משם- לוח קטן עם לורד מחיק וספוג למחיקה, הלורד היה כ"כ מחיק שבכלל לא כתב.
האכזבה היתה גדולה, והיו גם דמעות...

מנסיון יש ויש...

 

[bracha]

אם היה רק ימי הולדת אז לא נורא. 30 ימים בשנה לאכול ממתקים, אפשר להתמודד עם זה.

הבעיה שהגננות דוחפות מלא ממתקים במשך השנה, וכל מסיבונת כל הילדות צריכות להביא ממתק.

הילדה חוזרת הביתה עם שקית הקפאה ע-מ-ו-ס-ה בנפט הזה.

למה לא לחלק את זה, כל מסיבה 3 ילדות נבחרות להביא ממתק?

 

[שירי כהן]

אם כל האמהות כל כך מודעות, למה הגננות לא נכללות בקהל האמהות הזה?
מסכימה שצריך לחנך את הילדים ולא את העולם, אבל מוסד לימודים זה דבר יום ביומו - ומאד קשה לילד לעמוד מול זה.
מי מדבר רק על ימי הולדת? הרי יש:
קבלת שבת מדי שבוע, ראש חודש מדי חודש, הולדת אח חדש כל כמה זמן למישהו, ימי הולדת, מסיבות שונות, פרס על התנהגות טובה, וכמובן אמצעי השתקה מעולה.

שלא לדבר על זה שנכנס היום הנוהג לתת ארוחת בוקר בגנים,
אז זה באמת רעיון נחמד מאד -
אבל למה חייבים לכלול בממרחים ריבה וקטשופ ושוקולד?!
ברור שזה מה שהילדים בוחרים!
יש פה מישהי שדברה עם מוסד לימודי וראתה ישועות?
אני לא רוצה להיות האם המרגיזה. אבל זה משגע אותי שהם חוזרים עמוסי סוכר מדי יום ביומו, וההרגל שזה מקנה להם.
(השלל מתחילת שנת לימודים זו: (!) ופלה מצופה, טופים, חבילה של 'פישקלאך' (סוכריות קטנות), צמיד סוכריות סודה, גליל סוכריות סודה, לחם עם שוקולד ושתיה מתוקה. לא חבל?)