- הוסף לסימניות
- #1
מתחילת הערב, אני פתאם מוצא את עצמי דומע, מחפש כל מיני חומרים מהאסון, מתאבל, כואב את כל מה שהיה.
שמעתי מאנשים רבים שגם אצלם התגלו לפתע וצצו החוצה ים של תחושות ורגשות כואבים הרבה יותר ממה שהרגישו אז בלילה הנורא ההוא.
יש לי תחושה שרבים רבים מאיתנו הדחיקו את כל האובדן והצער הגדולים, ודווקא כעת, הכל מתעורר לו בצורה חזקה מאד.
בכל מקום אנשים מדברים על מה היה, איפה היו, ומה הרגישו.
מרגיש לי שהיום - שנה בדיוק אחרי - זה יום האבל הלאומי האמיתי של האסון הזה.
שמעתי מאנשים רבים שגם אצלם התגלו לפתע וצצו החוצה ים של תחושות ורגשות כואבים הרבה יותר ממה שהרגישו אז בלילה הנורא ההוא.
יש לי תחושה שרבים רבים מאיתנו הדחיקו את כל האובדן והצער הגדולים, ודווקא כעת, הכל מתעורר לו בצורה חזקה מאד.
בכל מקום אנשים מדברים על מה היה, איפה היו, ומה הרגישו.
מרגיש לי שהיום - שנה בדיוק אחרי - זה יום האבל הלאומי האמיתי של האסון הזה.
הנושאים החמים
