התייעצות שנת לילה בגיל שנתיים אחרי שנ"צ במעון

[הכול טוב ולטובה!!]

הייתי מבקשת להעיר מוקדם יותר
בכל מקרה, השעות שציינת מאוחרות לדעתי לילד בגיל כזה
הוא לא מראה עייפות קודם לכן?

אצלינו המנהלת אמרה שזה הזמן היחיד של המטפלות שיש להם הפסקה ולכן אין מה לעשות...
אז הם מעירים ב-14:30!
כל יום החבוב ישן ב-20:30-22:30....
והוא מיסכן כי הוא במיטה מדבר וצוחק ושאר האחים שלו מזמן חורפים או שלא כי נסחפו איתו לצחוקים....
זה קשה ברמות!
הלוואי בעז"ה ששנה הבאה אצליח לשים אותו בגן פרטי (הוא גבולי עם התאריך לידה)

 

[nech4]

אל תשכחו שזה לא תרופה!! זה הורמון שינה טבעי!

אני ממש בהלם מהקלות שבה נותנים פה מלטונין!
לא אחת ולא שתיים.

בעבר הגעתי לרכוש לאמי מלטונין
והרוקח וידא שזה עבורה.
הוא אמר לי שהיחידים שמורשים לקנות אלו מבוגרים מעל גיל 50 וילדים היפראקטיביים/ עם אוטיזם.
אני מניחה שאם יש בעיות שינה קיצוניות יהיה רופא שירשום מרשם.
אבל לפי ההתכתבות נראה שזה לגיטימי בקהל הנשים כמעט כמו אקמול.

אז לא. זה ממש לא אקמול, וזה גם לא הורמון טבעי!!
כל תרופה של הורמונים מזיקה מאד למנגנון הטבעי של ההפרשה בגוף!
מה שקורה
שאצל אלו שמקבלים מלטונין
המח כבר לא מפריש את ההורמון לפי "הרמזים" הרגילים כמו כל בנ"א (חושך, שקט וכו')
ומכאן מתחילה ההתמכרות.
מכירה בן משפחה שמכור לכדורי שינה.
לא יכולה לתאר לכם כמה זה לא נעים
ואיזו תחושה להיות בגיל 30 תלותי בכדורים כמו בן אדם בן 70.

פתחתי את השרשור כי אני מתמודדת כרגע עם בעיה זהה בדיוק אצל ביתי בת השנתיים.
ואני עמוסה מאד מאד ועיקר העבודות שלי נעשות בערב-לילה.
ואין סיכוי (!!!) שבשביל הנוחות שלי כרגע
אתן לה משהו שיועיל לעכשיו ויזיק אח"כ.

(ואגב, אם אני לא טועה, יש מעקב רפואי אחרי אלו שנוטלים מלטונין בקביעות.
האם גם את זה מבצעות כל האמהות המסורות???)

 

[בנברקים לשעבר]

מה אחנו עשינו?
ובכן,
מכיון שזה לא פתיר
צריך לייצר איזה מצב אמצע
הילד עם פיג'מה, רגוע, שקט, לא מרעיש ולא צורך תשומת לב יותר מידי.
עד שהוא נרדם בעשר.
להשלים עם המצב ולהבין שאין מה לריב איתו ולהרדים אותו בכח.
פשוט לתת לו להיות ער עד שירדם בעשר.

 

[שירה 34]

ואוו גם הבת שלי בת שנה וחצי לא נרדמת לפני 9:30 / 10:00 ולפעמים אחרי

ואין מצב למשחק שקט, היא ממשיכה לאכול ללכלך ולבלגן
אבל השלמתי עם זה
בגן עירייה זה יסתדר .

 

[פריידי430]

למה נראה לך?
הוא צריך 12 + שעות שנת לילה ושעה שינה בצהריים.
(אצלי הבת שלי היתה צריכה שעתיים בצהריים ושנת לילה ב6:30 כך שזה משתנה מילד לילד)
גם אם הוא ישן שעה נוספת, יש דרך לעגל את הפינה הזו ולהכניס למיטה ב7:30 במקום ב6:30
והוא עייף. מבטיחה לך!

ומקווה בשבילכן ש @פריידי430 תגיע לכאן במהרה ותבהיר לכן הרבה..

תודה, אטי המדהימה!
קודם כל, ההרדמות המאוחרת מאד מקשה על האמא,
אבל יש עוד סיבה חשובה לעבוד על הנושא- השינה האיכותית מתרחשת בשעות הראשונות של הלילה- הסמוכות לשקיעה,
והיא חשובה מאד להתפתחות ולתחזוקה של המערכות בגוף.

בגיל הזה צריכים 13-14 שעות שינה ביממה,
ורוב הילדים מתקשים להנות מהמשך היום בלי שנ"צ, וממש עדיף לתת להם אותה.
לגבי הכמות- באמת לא חייבים שעתיים, יש ילדים שזה יותר מדי בשבילם
אבל- ברוב המקרים לא זאת הבעיה, או לפחות לא העיקרית!
יש כלל שאומר: שינה מביאה שינה... ולהפך.
מה כן?
1. תוודאו שהילד שלכם יודע להרדם לבד, בזמן שהוא עייף במידה סבירה ונעימה ולא "סחוט וממוטט"
אם הוא לא- הנה לכם מקור אפשרי לבעיה. כשהוא ידע להרדם לבד ולישון רצוף הוא יישן בזמן.
2.וודאו שיש לכם טקס שינה נכון- בערך שעה לפני השינה להתחיל לעבור לפעילות שקטה ונינוחה, אורות חמים בלי פלורוסנטים, בלי רעשים, דיבור בקול נמוך ונינוח, ארוחת ערב וטקס עם סדר פעולות קבוע (גינה לא מתאימה, לצורך העניין...)
3. אם בכל זאת לא הולך, תבדקו בשבת/בשישי: אם הילד שלכם ערני ושמח כל היום גם אם לא יישן צהריים, נרדם בקלות כשהוא שוכב לבד במיטה (בלי בקבוק/נדנוד/נוכחות שלכם), יישן לילה שלם בלי להתעורר, יכול להיות שחסרות לו פחות שעות, יותר בכיוון 12.5 -
נסו להרדים רק באזור 20:30. מעבר לכך לא אמורה להיות בעיה!
אם בכז"א לא עובד, אפשר להעיר מוקדם יותר בבוקר- באזור 6-6:30.

עוד נקודה- אולי הכי חשובה: ילדים מחפשים קשר, ומוכנים לעשות המון בשביל הצורך ההישרדותי הזה.
לא פעם במהלך היום יש עומס ואין פניות לילד הקטן, ובערב נהיה שקט ולאמא יש זמן...
לכן הרבה פעמים הפתרון הוא לתת יותר קשר רגשי (לא תלוי בזמן, אלא בהתכווננות ומחשבה)במהלך היום: הרבה מגע,
אפילו ליטוף קטן כל פעם שאת עוברת לידו... חיוך ומבט של לב אל לב.. מילה טובה, ואם יש אפשרות לשבת יחד למשחק משותף- מה טוב.
זאת עצה שאף פעם לא מזיקה

מקווה שעזרתי,
בהצלחה!

 

[להגשים חיים]

עוד נקודה- אולי הכי חשובה: ילדים מחפשים קשר, ומוכנים לעשות המון בשביל הצורך ההישרדותי הזה.
לא פעם במהלך היום יש עומס ואין פניות לילד הקטן, ובערב נהיה שקט ולאמא יש זמן...
לכן הרבה פעמים הפתרון הוא לתת יותר קשר רגשי (לא תלוי בזמן, אלא בהתכווננות ומחשבה)במהלך היום: הרבה מגע,
אפילו ליטוף קטן כל פעם שאת עוברת לידו... חיוך ומבט של לב אל לב.. מילה טובה, ואם יש אפשרות לשבת יחד למשחק משותף- מה טוב.
זאת עצה שאף פעם לא מזיקה

נכון וחשוב!
היתה לי בעיה עם ילדון שמתעורר בלילה ובוכה על כאבים בכל הגוף,
(ביד, ברגל, בראש, בבטן...)
עזר דרסטית העיצה הזאת!