שרוליק הולמס

  • הוסף לסימניות
  • #64
@אבימי דבר ראשון, אתה ענק. חברים, אין כמו הבוס.

אולי תצמצם מעט את מידות גופו? אולי יותר מתאים לשרוליק להיות נמוך קומה מלא ערמה.
טיפוס כזה נמוך ורזה, כרס קטנטנה עם אופציה להרחבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
@אבימי - אתה יכול בבקשה לשתול את האיור שלך בהודעה הפתיחה באשכול הזה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
רק לציין שאני פשוט מתרגש מהכתיבה שלך, עבדקן.
אדפטציה מושלמת - נאמנות למקור מחד -ויצירתיות מאידך.

סקיצה ראשונית, @עבדקן , חברים, וכל היתר.
עיצוב הדמות, ואופי וטכניקת הקו ישתנו בהמשך כמה פעמים, אני שואף להתכתב עם האיורים המקוריים שהיו במהדורות הישנות.
[צפה בקובץ המצורף 451162

כשרון מטורף! מדהים!!!
וזה עוד רק סקיצה
פשוט... נעתקו המילים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
בעיניי מושלם!
כ"כ מבטא את הדמות...
לא ברור למה קראת לזה סקיצה
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
  • הוסף לסימניות
  • #72
פרק ה'
הפיצוח


"החקירה הסתיימה...? זה אומר שפיצחת את התעלומה?" שאל אריה.
"אכן כן" אישר שרוליק.
"ידעתי שאפשר לסמוך עליך" צהל. "קדימה, בוא נשמע, מי הגנב?"
"לאט לאט" אמר הולמס, "קודם מנה ראשונה, אחר כך מנה עיקרית."
"אתה רוצה שהם גם ישמעו?" החווה הולמס בידו לעבר לוי-יצחק, המשב"ק הראשי, וארהל'ה ההויז-בוחער.
"אל דאגה" אמר אריה, "הם בסדר גמור".


הולמס פצח בהסבר:
"ראו. ישנם שני סוגים של מצלמות אבטחה עם זיהוי תנועה. הסוג הראשון הוא זיהוי תנועה ברמת התוכנה, כלומר המצלמה מצלמת כל הזמן, אבל רק הקטעים שבהם זוהתה תנועה נשמרים בזיכרון של המערכת. הסוג השני - והמתקדם יותר - הוא זיהוי תנועה ברמת החומרה. המצלמה נעה ועוקבת אחר האובייקט הנע. הסוג הראשון מותר לשימוש בשבת לפי רוב הפוסקים, אך הסוג השני אסור לשימוש בשבת משום שכל תנועה בחדר - גורמת לתנועה פיזית של עדשות המצלמה.
"כפי שראיתי לפני רגע, כאן בבית מותקנות מצלמות מן הסוג השני. ואם כן וודאי שֶׁבְּשַׁבָּת המצלמות מושבתות כדי שלא יהיה חילול שבת.
"בוא ניכנס לראש של הגנב. אילו אני הייתי רוצה לגנוב את הפמוטים, הזמן הכי טוב מבחינתי היה בשעת הטיש בליל שבת. זה הזמן היחיד בשבוע ש-אל"ף, המצלמות לא עובדות. בי"ת, הפמוטים נמצאים מחוץ לוויטרינה הנעולה. גימ"ל, אין אף אחד בבית.
שאלה ראשונה: למה הגנב לא בא בליל שבת בזמן הטיש?"


הולמס היה נראה כמו עורך דין צמרת בנאום סיום טיעונים מרהיב. הוא דיבר בתיאטרליות, עם מחוות גוף רחבות ואנרגטיות.
"שאלה שניה: איך יכול להיות שכל הצילומים של מצלמות האבטחה מאותו יום -נמחקו לפתע? גם אם הם נמחקו מהזיכרון של המערכת הפרטית, הרי כל הזיכרונות נשלחים מיידית למערכת השרתים הראשית של חברת האבטחה"

"שאלה שלישית: למה רק הוויטרינה הייתה פרוצה ולא הדלת החיצונית? אם לפורץ היה את המפתח לדלת החיצונית, למה שלא יהיה לו את המפתח של הוויטרינה?

"שאלה רביעית: עברתי על כל התמונות שצולמו בחתונת נכד האדמו"ר. שמתי לב לדבר מאד מעניין. מהשעה 21:04 ועד לשעה 21:43 אין זכר לאריה לייב אדלר בחתונה. להיכן נעלם בנו של האדמו"ר ודוֹד החתן באמצע החתונה למשך כמעט ארבעים דקות?

"מסקנה!" הכריז שרוליק כשופט המקריא את גזר הדין, "אריה לייב אדלר, אתה גנבת את הפמוטים וניסית להפליל את הויסברג"
בום.
"לא יכולת לבוא בזמן האידיאלי - בזמן הטיש של ליל שבת. משום שבזמן הזה אתה יושב לצד אביך האדמו"ר וכל החסידים רואים אותך, לא יכולת להיעלם פתאום.
"רק בזמן החתונה התאפשר לך לקפוץ לכאן, לנצל את העובדה שהבית ריק מאדם ולגנוב את הפמוטים. לאחר מכן שברת את הוויטרינה וזרעת בַּמקום בלגן ומהומה כדי שזה ייראה עבודה של גנב מקצועי.
"אחרי החתונה הגעת לכאן ותפסת פיקוד. סיפרת לכל המשפחה שבדקת עם חברת האבטחה, והצילומים 'נעלמו' באורח פלא. מנעת מהם לפנות למשטרה, כדי שהמשטרה לא תגלה את הצילומים של חברת האבטחה, ולסיום פנית לשרוליק הולמס וניסית להפליל את דוד-חיים הויסברג.
"אתה הרי אמרת לי שאתה לא מעוניין שהסיפור יגיע לתקשורת, וגם אני הוריתי לך לא לספר לאיש על החשדות בהויסברג" המשיך הולמס, "אך הערב שלחתי אליך את אחד העיתונאים החרדיים. כמובן שלא ידעת שאני שלחתי אותו, וסיפרת לו על כך שהפמוטים נגנבו. לא זו בלבד, אלא שהוא גם שמע ממך שהחשדות נופלים על הויסברג המסכן.
"ועכשיו תענה לי בבקשה רק על שאלה אחת: למה ניסית להפליל את הויסברג?"

ניתן היה לחתוך את הדממה בסכין.

"מה זה השטויות האלה?" אמר לבסוף אריה, כשסומק קל בפניו. "שאני אגנוב את הפמוטים? אני?! אתה השתגעת לגמרי."
לוי-יצחק ואהרל'ה הביטו באריה ובשרוליק חליפות, מנסים להחליט למי להאמין.
"מה אתם מסתכלים עלי ככה?" תקע בהם אריה את מבטו הקשה "אתה מאמינים למשיגנער הזה?"

הולמס חייך בשלווה. לפתע הוא הצביע על אחד הארונות העליונים.
"האם אני צודק שזהו הארון שבו נשמרים החפצים של פסח?" שאל את לוי-יצחק.
"איך ידעת?" נדהם לוי-יצחק.
"אפשר רגע להציץ בו" שאל הולמס.
"אי אפשר!" צעק אריה "זה הארון של פסח. תצא מהבית בזה הרגע"

אך הולמס כבר הספיק לדלג לכיוון הארון. הוא עלה על כיסא, פתח את הארון, הזיז כמה שקיות ושלף משם את...
הפמוטים.

"מה?!" צעקו לוי-יצחק ואהרל'ה ביחד.
"ראו" אמר הולמס, "בדקתי את מסגרת הזמן שהייתה לאריה לפעול בשעת החתונה. הוא לא יכול היה להספיק לקחת את הפמוטים למקום מסתור. מה גם שברור שהמניע שלו לא היה כספי, כסף לא חסר לא. המניע שלו היה להפליל את הויסברג. הכי מתבקש זה להחביא את הפמוטים בתוך הבית, אך במקום שבו איש לא יחפש - בארון של פסח.
"שימו לב. בכל הארונות הגבוהים, ישנה שכבה דקה של ואחידה של אבק על הידיות. רק בארון הזה אין אותה, כי מישהו פתח אותה לאחרונה. לכן הגעתי למסקנה שזהו הארון של פסח ופה נמצאים הפמוטים."

"תיאוריות מעניינות מאד יש לך" פניו של אריה היו סמוקות, "יש לך בדל הוכחה להאשמות המגוחכות האלה?"
"אני מוכן להתערב על הש"ס-וונציה שלי, שטביעות-אצבע טריות שלך מופיעות על הפמוטים." הולמס שלף מכיסו מיכל קטן עם אבקה לבנה "שנבדוק את זה כאן ועכשיו או שנוותר על התענוג?"

אריה לייב אדלר היה נראה כמו בלון שהתרוקן מכל האוויר בבת אחת. הוא ישב מכווץ במקומו, כתפיו שחות. הביטחון העצמי עזב אותו לחלוטין והוא נראה לפתע אומלל מתמיד.
"אספר לכם את האמת" לקח אריה נשימה עמוקה, "אף פעם לא סבלתי את הויסברג. צרם לי לראות שהאדמו"ר סומך עד כדי כך על בורו-פארקער חסיד. הויסברג היה כל מה שאני לא. הוא גדל במשפחה פשוטה שבפשוטות וזכה לאמונו המלא של הרב'ה, לעומת זאת אני - הבנש"ק - הייתי צריך להוכיח את עצמי כל הזמן. רציתי להפיל אותו, רציתי לראות את הרב'ה כועס עליו, שהרב'ה לא יסלח לו לעולם. ואם על הדרך זה יטיל כתם על כל בסקערוויל-בורו-פארק אז בכלל מצוין.
"תכננתי שאחרי שאתה - שרוליק, 'תעלה' עליו, אני אחזיר את הפמוטים. אספר שהכרחתי את הויסברג להחזיר את הגניבה, והבטחתי לו שלא אגלה לאיש שהוא 'הגנב'. אני אצא גיבור היום, והויסברג ייאלץ להכחיש את השמועות אותן אדליף לכל עבר".

"הייתה לך תכנית מצוינת" אמר שרוליק, "רק דבר אחד לא הבאת בחשבון - לא כל כך בקלות מרמים את שרוליק הולמס"
"בבקשה מכם, אל תגלו על כך לאיש" התחנן אריה על נפשו, "אני מתחרט, מצטער. לא חשבתי, לא התכוונתי... אני מוכן גם לשלם לכם..."
לוי-יצחק הביט בו בבוז עמוק.
"אני לא רשאי למחול לך" אמר הולמס, "לא בי פגעת אלא באביך. אני אספר לו את האמת והוא כבר יחליט מה לעשות איתה"

<<>><<>><<>>
​
יום חמישי, עמוד 12 ב'המבשר':

הרה"ק ר' אריה לייב אדלר שליט"א, בנו חביבו של כ"ק האדמו"ר מבסקערוויל שליט"א, יוצא לשליחות מיוחדת בארצות הגולה.
בעיצומם של ימי השמחה הגדולה השרויה בבית האדמו"ר בחתונת נכדו, עוד בטרם תמו ימי השבע ברכות, החליט האדמו"ר שליט"א לשלוח את בנו הרה"ק שליט"א לשליחות דחופה לארצות הגולה לטובת חיזוק וביסוס המוסדות. לכתבנו נודע כי המסע יארך חודשים ארוכים וייתכן כי הרה"ק שליט"א יחזור לארה"ק רק לקראת ימי הדין הבעל"ט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
יפה מאד. תודה רבה. הפרק הזה עולה על הכל.

(אני במקומו של היוצר הייתי מפליל את מישהו אחר, לא את הבן של האדמו"ר... למה? כי זה מדי צועק בוז לקהל החסידים, אדמו"ריהם ובנש"קיהם. ואני הקטן משתדל להציג את עצמי כאחד שלא מערב את דעותיו ביצירותיו)

האם יגיעו עוד פרקים בהמשך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
הבנתי שהשאלת את ה'סקיצה' מהדמות ה'מקורית', ואכן לטעמי היא מדויקת

הדמות דווקא מאד מתאימה לשרוליק ולשרלוק כאחד.
חן לך @אבימי, מאד אהבתי.

אבל לא הבנתי מה כוונתם של אלו שמדמים את האיור למקור. האם כאחד שקרא את הספר, וראה את הדמות רק בתמונות, גם אמור לזהות איזושהי השאלה מהמקור? או שזה מאחד השחקנים המייצגים את שרלוק על במת הסרטים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
לסיום, כמה תודות:
לכל המפרגנים והמלייקים בכללי ובפרטי. תודה. תמשיכו...
ל@אבימי שעצותיו המחכימות שדרגו את העסק (אבימי, מְחַכים לעוד ציורים),
ולניק האגדי שאינו מעוניין שאנקוב בשמו, שנתן לי את הרעיון לכל הסדרה הזו.
[מדובר באחד הגדולים שהיה פעיל פה בעבר. קדימה חבר'ה, ספקולציות]

בלי נדר ובעזרת ה', בעוד כחודש-חודשיים תעלה העונה השנייה.
מה אכפת לי להצהיר הצהרות? עד אז תשכחו מזה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #79
לסיום, כמה תודות:
לכל המפרגנים והמלייקים בכללי ובפרטי. תודה. תמשיכו...
ל@אבימי שעצותיו המחכימות שדרגו את העסק (אבימי, מְחַכים לעוד ציורים),
ולניק האגדי שאינו מעוניין שאנקוב בשמו, שנתן לי את הרעיון לכל הסדרה הזו.
[מדובר באחד הגדולים שהיה פעיל פה בעבר. קדימה חבר'ה, ספקולציות]

בלי נדר ובעזרת ה', בעוד כחודש-חודשיים תעלה העונה השנייה.
מה אכפת לי להצהיר הצהרות? עד אז תשכחו מזה.
הרגע המחריד הזה שאתה לא מקבל קרדיט...
וברצינות: תמשיך לעוד הרפתקאות נוספות. בבקשה. פנק אותנו, הו עבדקן. זה מיוחד. באמת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הכן, שמי הוא שרוליק, אך לא שרלוק, ובחסדי שמים אינני הומלס, וגם אם הייתי הומלס, אזור התעשייה נשמע לי קצת פחות נעים לבילוי.

אבל יום אחד, (אפילו ששמי אינו... ושאינני... וגם אם הייתי...) הגעתי לאזור התעשייה.
למה?! (הרי שמי אינו...) הכל בגלל העבודה שלי, (כי אם לא הייתי עובד, הייתי הומלס ואז...) עבודה שהרבה זאטוטים למיניהם חולמים ומשוררים עליה בבקרים ובלילות.
יש לי אוטו, גדול ולא ירוק, אני נוסע אתו רחוק (תלוי לפי נקודת המשלוח של אותו היום) בבוקר אני נוסע, בערב אני שב, ואני מביא לכולם חלב גבינה ו... לא, לא ביצים, אלא לְבֵנִים, או בשמם הנוסף גִּילוֹת,

באותו היום, נסעתי בתחילת הבוקר, לאזור התעשייה, ההזמנה היתה לא פחות ממאה ארגזי לבנים, המלגזה העלתה על המשאית שלי את הארגזים, ואני יצאתי לדרך,
הגעתי ליעד, פרקתי את הסחורה מהמשאית ונכנסתי לתוך המפעל הגדול שעמד מולי, אחד העובדים הכווין אותי, סימן לי היכן לפרוק את הסחורה, חתם היכן שצריך, ו... זהו עליתי חזרה על המשאית, והתכוננתי לצאת לדרך.

אבל אז נזכרתי, ששמי דומה לשם של ההומלס המשועמם, נאבך לא עבד, והיה לו זמן לכל מיני חקירות מוזרות.
לי אין הרבה זמן, אבל תסכימו איתי שמשלוח של מאות לבנים למפעל נילונים, מעט הרבה חשוד, מסקרן, מתמיה.
וכך או כך, ירדתי במהירות מהמשאית, נכנסתי לקיוסק הראשון שעמד מול פני, קניתי את החומר של רואה ואינו נראה וכנסתי לתוך המפעל.
ברגע הראשון, כמעט נרדמתי בעמידה, מקום משעמם לחלוטין.

אבל חוש הריח שלי לא בלבל אותי לרגע.
וכך או כך מצאתי את עצמי פוסע אחר כמה עובדים שסחבו ארגזי לבנים.
הם ירדו איתם לקומות התחתונות.
עד שהגיעו לדלת גדולה, עליה היה כתוב מעבדת ניסויים, (לתיאום ביקורים וסיורים ...)

נכנסתי לתוך המעבדה - גם כן מקום משעמם.
אבל כשמקדתי את מבטי, פשוט נכנסתי להלם.
הפועלים הורידו את הארגזים על הרצפה והחלו למלאות שקיות עם הלבנים.
ואז הכריז אחד הפועלים, "הניסוי מתחיל"

אחד הפועלים הרים את השקיות ופשוט פתח בריצה.
הפועל הבכיר צעק לעברו תחשוב כאילו עוד שניה האוטובוס בורח לך.
ואז זה קרה.
אחת השקיות נקרעה והלבנים נפלו ממנה מתפצחים על הרצפה, מתיזים את דמם היוקרתי לכל עבר.

מחיות כפיים סוערות נשמעו בתגובה מצד הפועלים.
בעוד הפועל הבכיר צועק לשני.
כמה עובי השקית שנקרעה?
רוץ לפס יצור ותגיד לאחראי שם, יש חסד הזמינו משלוח של שקיות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה