שרוצים לכתוב 'הגובה שלו' איך כותבים, 'גבהו' או 'גובהו'

[saranus]

ומה הכלל בזה.

 

[סוגרים שידוך]

גובהו
מה הצד בכלל לכתוב גבהו?

 

[saranus]

גובהו
מה הצד בכלל לכתוב גבהו?

אביא כמה ציטוטים מהמקרא וחז"ל
שמואל א פרק יז פסוק ד
(ד) וַיֵּצֵ֤א אִֽישׁ־הַבֵּנַ֙יִם֙ מִמַּחֲנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים גָּלְיָ֥ת שְׁמ֖וֹ מִגַּ֑ת גָּבְה֕וֹ שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת וָזָֽרֶת:
משנה מסכת מידות פרק ד משנה א
פתחו של היכל גבהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות וארבע דלתות היו לו שתים בפנים [אגב על אותו משקל גם רוחב שלו ראה בציטוט שנכתב 'רחבו].
'
שמות רבה (וילנא) פרשת בשלח פרשה כה
והיה גבהו של מן יותר ממי המבול
ויש כהנה רבות, אך די בזאת.

 

[saranus]

וכדי שלא ישאלו אם כן מה הצד לכתוב גובהו, לכך אביא גם לזה ציטוטים מחז"ל
משנה מסכת מידות פרק ג
משנה ז
פתחו של אולם גובהו ארבעים אמה
מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ד
מה משכן עשר אמות כן גובהו של משה עשר אמות י
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף נב עמוד ב
הואיל ורוב גובהו של אדם
וגם בזה עוד כהנה רבות.

 

[סוגרים שידוך]

הכלל הוא: אם הקמץ הקטן או חטף הקמץ קיימים בכל צורות המילה, אין מסמנים את תנועת o בווי"ו. למשל, אמנם (אָמְנָם – אבל האומנם, הַאֻמְנָם), חכמה (חָכְמָה), קרבן (קָרְבָּן), תכנית (תָּכְנִית), תכנה (תָּכְנָה), לשמרו (לְשָׁמְרוֹ), בשכבך (בְּשָׁכְבְּךָ), צהריים (צָהֳרַיִם), מחרת (מָחֳרָת), אנייה (אֳנִיָּה), אפנה (אָפְנָה). אבל בבניין הָפְעַל התנועה o (קמץ קטן) מסומנת באות וי"ו. למשל, הופקד (הָפְקַד).

הערה: רבים בוחרים לכתוב "חוכמה", "קורבן", "תוכנית", "תוכנה", "לשומרו", "בשוכבך", "אונייה" ו"אופנה" – בניגוד לכלל.

אבל אם יש למילה צורה שבה היא נכתבת עם ו' אזי יש להשתמש עם ו' גם אם אפשר אחרת, כמו למשל צורכיכם (צָרְכֵיכֶם – המקור: צֹרֶךְ), חודשיים (חָדְשַׁיִם - המקור: חֹדֶשׁ), אוזניים (אָזְנַיִם – המקור: אֹזֶן), חומרים (חֳמָרִים – המקור: חֹמֶר), חומרי הדברה (חָמְרֵי-).

 

[saranus]

הכלל הוא: אם הקמץ הקטן או חטף הקמץ קיימים בכל צורות המילה, אין מסמנים את תנועת o בווי"ו. למשל, אמנם (אָמְנָם – אבל האומנם, הַאֻמְנָם), חכמה (חָכְמָה), קרבן (קָרְבָּן), תכנית (תָּכְנִית), תכנה (תָּכְנָה), לשמרו (לְשָׁמְרוֹ), בשכבך (בְּשָׁכְבְּךָ), צהריים (צָהֳרַיִם), מחרת (מָחֳרָת), אנייה (אֳנִיָּה), אפנה (אָפְנָה). אבל בבניין הָפְעַל התנועה o (קמץ קטן) מסומנת באות וי"ו. למשל, הופקד (הָפְקַד).

הערה: רבים בוחרים לכתוב "חוכמה", "קורבן", "תוכנית", "תוכנה", "לשומרו", "בשוכבך", "אונייה" ו"אופנה" – בניגוד לכלל.

אבל אם יש למילה צורה שבה היא נכתבת עם ו' אזי יש להשתמש עם ו' גם אם אפשר אחרת, כמו למשל צורכיכם (צָרְכֵיכֶם – המקור: צֹרֶךְ), חודשיים (חָדְשַׁיִם - המקור: חֹדֶשׁ), אוזניים (אָזְנַיִם – המקור: אֹזֶן), חומרים (חֳמָרִים – המקור: חֹמֶר), חומרי הדברה (חָמְרֵי-).

החכמתי מאד מתשובתך, אך לא התייחסת בתשובתך למקורות שהבאתי לשני הצדדים.

 

[אפכא מסתברא]

מילא, אף אחד לא יתבלבל לחשוב ש'גובהו' היינו 'גובה אותו', אבל יש מלים שבהן יש הבדל מהותי בין צורתן בקמץ קטן לצורתן בחולם מלא, ואותן יש אכן להקפיד לכתוב כראוי, קמץ קטן במקומו וחולם מלא במקומו. לדוגמא: ''לשומרה - לשמרה'' - הראשון משמעו 'לשומר שלה' (או: 'לשומר אותה') והשני משמעו - לשמור אותה. ''לעובדו - לעבדו'' - הראשון 'לעובד שלו' או 'לעובד אותו' והשני - 'לעבוד אותו'.

 

[saranus]

מילא, אף אחד לא יתבלבל לחשוב ש'גובהו' היינו 'גובה אותו', אבל יש מלים שבהן יש הבדל מהותי בין צורתן בקמץ קטן לצורתן בחולם מלא, ואותן יש אכן להקפיד לכתוב כראוי, קמץ קטן במקומו וחולם מלא במקומו. לדוגמא: ''לשומרה - לשמרה'' - הראשון משמעו 'לשומר שלה' (או: 'לשומר אותה') והשני משמעו - לשמור אותה. ''לעובדו - לעבדו'' - הראשון 'לעובד שלו' או 'לעובד אותו' והשני - 'לעבוד אותו'.

כתיבה נכונה היא לא רק בשביל שלא יטעו. במיוחד בעריכת ספר למכון מכובד.

 

[חגי פאהן]

כתיבה נכונה היא לא רק בשביל שלא יטעו. במיוחד בעריכת ספר למכון מכובד.

כשכותבים בטקסט מנוקד - כותבים תמיד בלי ו', לפי כלל סל"ק - הברה סגורה לא מוטעמת תנוקד בתנועה קטנה (קמץ קטן).
אבל כשכתבו את המשנה והגמרא ללא ניקוד, לפעמים הוסיפו ו' במקום שאפשר לטעות בין מילה זו לאחרת.

 

[אפכא מסתברא]

כתיבה נכונה היא לא רק בשביל שלא יטעו. במיוחד בעריכת ספר למכון מכובד.

אם שאלתם לגבי כתיבה בספר מכובד שאינו מנוקד - @סוגרים שידוך כבר ציטט את כללי האקדמיה העדכניים.

 

[saranus]

כשכותבים בטקסט מנוקד - כותבים תמיד בלי ו', לפי כלל סל"ק - הברה סגורה לא מוטעמת תנוקד בתנועה קטנה (קמץ קטן).
אבל כשכתבו את המשנה והגמרא ללא ניקוד, לפעמים הוסיפו ו' במקום שאפשר לטעות בין מילה זו לאחרת.

האם מדבריך נראה שיש לכתוב גבהו בלא ו', ולא כפי שכתבו האחרים כאן?

 

[חגי פאהן]

האם מדבריך נראה שיש לכתוב גבהו בלא ו', ולא כפי שכתבו האחרים כאן?

כאן אולי השיקול הפוך: אולי אפשר להתבלבל בין גָּבְהוֹ לגָבְהוּ, תלוי בהקשר המילה. אבל שניהם 'כשרים', וגם בדברי הגמרא עצמה אין אחידות בזה, לפעמים אפילו באותה שורה (קידושין מד ב - שדכו-שידכו).

 

[אפכא מסתברא]

אגב, הערה לגבי ניסוח השאלה שבכותרת: הניסוח הנכון הוא 'כשרוצים לכתוב...' שמשמעותו: כאשר רוצים לכתוב. 'שרוצים' משמע - 'אשר רוצים'. (זו טעות רווחת בימינו.)

 

[טעם של פעם]

אגב, הערה לגבי ניסוח השאלה שבכותרת: הניסוח הנכון הוא 'כשרוצים לכתוב...' שמשמעותו: כאשר רוצים לכתוב. 'שרוצים' משמע - 'אשר רוצים'. (זו טעות רווחת בימינו.)

מזל שאני לא יודע דקדוק... לפני כל משפט הייתי שובר ת'ראש..

 

[אפכא מסתברא]

מזל שאני לא יודע דקדוק... לפני כל משפט הייתי שובר ת'ראש..

רצונך לומר - 'מזל שאני לא מתעסק בדקדוק'... כי אילו היה עליך להתעסק בדקדוק בלי לדעת (כדבריך) כי אז אוי היה לך ואבוי ללקוחותיך

 

[בת מלך]

אגב, הערה לגבי ניסוח השאלה שבכותרת: הניסוח הנכון הוא 'כשרוצים לכתוב...' שמשמעותו: כאשר רוצים לכתוב. 'שרוצים' משמע - 'אשר רוצים'. (זו טעות רווחת בימינו.)

יישר כוח על ההערה החשובה.
טעות זו יכולה לגרום ממש אי הבנות, והראשונים שצריכים להקפיד עליה הם אלו המוציאים מתחת ידם חומר כתוב.